סיבוב בכיכר הרצל בדימונה

 

באמצע המדבר ובשיא החום, כשהוא מוקף בפרחי עונה צבעוניים, עומד לו תיאודור הרצל בחליפה שחורה ולא זז. הוא עומד במרכז כיכר תנועה בכניסה לדימונה ומקבל את פני הבאים. המכוניות באות ועוזבות ומבעד לעיניו השחורות הוא מלווה אותן במבטו.

הגעתי לעיר עם רוני, מירב וטלי לצורך המחקר שלנו על סביבות מגורים בישראל. אבל מכל מה שראיתי הכי נדלקתי על הרצל.

כשהרצל רצה להציג את עתיד מדינת היהודים הוא חלם על חיפה: רכבות מהירות וקלות, נשים בשמלות מלמלה ומקושטות בתכשיטים, בלי מסחר זעיר ("זאת היתה אחת הבעיות שהחברה שלנו היתה חייבת לפתור" מסביר דוד ליטווק ב'אלטנוילנד') אבל עם בתי אופרה מפוארים ותיאטרון עם "מחזות יהודיים". בדימונה אין אמנם אופרה אבל בנתיים הוקם בה תיאטרון מקומי אמיתי ומקורי.

 

הרצל 1

   

הרצל עצמו הוא העתק יחסית מדוייק של הדמות שנשענה ב-1901 על המרפסת בבית המלון "שלושת המלכים" בבזל.  במקום נהר הריין החוצה את בזל השוויצרית, הוא משקיף על כביש אספלט דו-מסלולי על שועטות בעיקר מכוניות יפניות. חוץ מהפרחים העונתיים המקיפים את הפסל ובולטים בצבעוניותם, כשמתבוננים בעיצוב המעקה מגלים שכאן חרג האמן מהמקור האירופאי.

הרצל הוא חלק מתופעה בדימונה. בשנים האחרונות מוקמות בעיר כיכרות תנועה בהן מוצבים פסלים שונים הקשורים לזיכרון הקולקטיבי של החברה הישראלית (היהודית). בין הכיכרות ניתן למנות את "כיכר הבנים", "כיכר כובשי אילת" ו"כיכר השבטים". מאחורי כל אותם פסלים עומדות שתי ידיו של האומן והאמן תושב דימונה ישראל בניטה.

הוא נולד באלג'יריה לפני 60 שנה בדיוק. בשנת 1961 עלה כילד והמשפחה התיישבה בדימונה שהוקמה שנים ספורות קודם לכן. כששאלתי את בניטה אם למד אמנות, הוא ענה כי הכשרון הוא טבעי ואת הכשרתו קיבל כמסגר מכני ואת המקצוע הוא חיבר בהמשך לאמנות. ואכן כל הפסלים שיצר בכיכרות העיר, הן כולן עבודות מתכת.

במקצועו בניטה הוא מבלטן מתכת. במשך שנים רבות עבד במפעל הסכו"ם שפעל (ונסגר) בדימונה. שם הוא חרט על גושי פלדה את הסכו"ם שאחר כך נוצקו ממנו מניירוסטה ואותם ניתן היה למצוא בכל בית בישראל. לאחר שנסגר המפעל, עבר לעבוד ב-2006 בעירייה. ומעיצוב סכו"ם עבר לפיסול.

 

ישראל בניטה ב"כיכר הנופלים" בדימונה (צילום: שלום בר-אבי, ותודה לך על הרשות להשתמש בתמונה!)

 

כיוצר המשלב אמנות ואמנות (Arts and Crafts) הוא גם יוצר לבד את כלי מלאכתו בהתאם לעבודה. הרצל עומד במרכזה של כיכר הנושאת את שמו שניתנה גם לרחוב המקשר בין כביש 25 (כביש באר שבע – הערבה) עם מרכז העיר. התקשרתי לבניטה כדי לברר כמה פרטים על הפסל ועל עבודתו:

א. הפסל עשוי מפח והעיצוב בוצע באמצעות פטיש וסדן.

ב. את המידות לפסל לקח בניטה מחבר לעובדה שאותו הוא מדד כמו חייט.

ג. בניטה הסכים להקים פסל בכל גודל שהעירייה תחפוץ אך לבסוף הוחלט על מידות אנושיות (פסלו של בן גוריון שיצר עבור "כיכר העצמאות" מתנשא לגובה 2.5 מטר).

ד. תהליך העהודה לא כלל בניית מודל מוקדם, אלא העבודה נעשתה ישר על לוח פח ממנו נוצר הפסל.

ה. הכיכר האהובה על בניטה היא "כיכר השבטים", הכוללת 12 סלעים עליהם הציב את 12 סמלי שבטי ישראל.

ו. הכיכר עליה הוא עובד היום היא "כיכר העצמאות" הכוללת פסל של בן גוריון (2.5 מ') העומד על פירמידה (2 מ'), מטוס פייפר, משוריין והעתק של מנורת הכנסת.

 

הרצל 2: הכיכר

   

הרצל 3: הכיכר

  

הרצל 4: עם שיכון

  

התפאורה

  

הרצל 5: המקור

  

הרצל 6

  

הרצל 7

   

הרצל 8: משקיף על הבאים לעיר

הרצל 9

   

הרצל 10

  

 ***

שימו לב: השבוע בימים רביעי, חמישי וששי יתקיים פסטיבל קומיקס בערד. לפרטים לחצו כאן

***

*

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אפי  On 21/05/2012 at 10:23

    מעניין

  • אסתר  On 21/05/2012 at 11:14

    אוהבת את דימונה ואת מה שנעשה בה בשנים האחרונות. מקווה שהיה לך מעניין שם.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: