סיבוב ב-Unité d'Habitation שתכנן לה קורבוזיה בברלין

לפני שבועיים כשפרסמתי כאן את מתחם המגורים בשוליים של מילוז, ציינתי את פרויקט המגורים שתכנן לה קורבוזיה (1965-1887) במרסיי, כמודל שהשפיע על רבים מאדריכלי התקופה. במרסיי לא הייתי, אבל בברלין כן. בעשור האחרון לחייו, לאחר שפרויקט "יחידת המגורים" או בשמו המקורי Unité d'Habitation במרסיי זכה לתשומת לב גדולה, הוזמן האדריכל לבנות בערים אחרות בניינים נוספים בהשראתו. בסך הכל נבנו בעקבות הפרויקט שלושה מבנים נוספים בצרפת (נאנט, בריה ופירמיני) ואחד בברלין.

במרסיי הפרויקט כולל 337 דירות וכן שירותים קהילתיים לדיירי הבניין ולאורחים כמו חנויות (כמו חנות ספרי אדריכלות), בריכת שכשוך, שירותי חינוך, בריאות וספורט, מסעדה ובית מלון. בברלין אין אמנם את כל מגוון השימושים, אך מדובר בפרויקט הגדול מבין חמשת המבנים שבנה לה קורבוזיה והוא כולל 530 דירות, ברובן דירות דופלקס.

ועל כך ברשימה זו.

.

צבעים בחזית

.

(1) הביקור

הנסיעה ברכבת אורכת כחצי שעה והתחנה נמצאת במרחק הליכה של חמש דקות. הבניין נראה היטב כבר ברגע שיורדים מהרכבת ואם יש לכם זמן ועניין, אפשר לבקר באצטדיון האולימפי שנמצא גם הוא במרחק הליכה של חמש דקות מהתחנה (אבל ויתרתי עליו). הכניסה לבניין היא חופשית ומזמינה ואין שמירה או דלת נעולה. לוחות הסבר מפורטים מכסים את קירות אולם המבואה וחושפות פרק בתולדות האדריכל ורעיונותיו. אפשר גם לעלות לקומות המגורים ולבקר במסדרונות הארוכים הנמתחים לאורך של כמעט 140 מטרים. עדיין, בשיכון הארוך בישראל השוכן בשכונה ה' בבאר שבע המסדרון מגיע ל-250 מטרים, כך ששלנו גדול יותר.

הביקור לא אורך יותר משעה, וחוץ מכניסה לבניין כדאי להסתובב בחוץ ולראות את עבודות הקיר שעיצב לה קורבוזיה לצד שתי הכניסות, את המדרגות, את החנייה והתוספות שהודבקו לבניין לאורך כמעט 60 שנות קיומו.

הצבעוניות גם היא חלק מרכזי. האדריכלים בישראל לא השכילו לשלב צבע בבניינים שתכננו, וגם אם שילבו, עשו זאת באופן כמעט בלתי מורגש. לה קורבוזיה השתמש בבטון חשוף אך דאג להכניס הרבה צבע לבניין, גם בחוץ בחזיתות וגם בפנים בקירות ובפרטים כמו דלתות.

בשנים האחרונות התחזקה "תיירות אדריכלות" והמבנים שתכנן לה קורבוזיה זכו להתחדשות. מאז 2009 נערכים סיורים לקהל הרחב, כך מצוין באתר שהוקם לצורך הגברת המודעות לבניין. כמה שבועות לפני הסיבוב שערכתי, פניתי לכתובת שצוינה באתר בעניין הסיור. לצערי לא קבלתי כל מענה. קצת מבאס להגיע לפרויקט ולא להסתובב באחת הדירות. למרות זאת, הביקור בבניין מספיק גם אם לא נכנסים לדירה ולא רואים את חדרי המכונות ואת הגג.

.

חזית צפונית אטומה פונה למסילת הרכבת

.

(2) תולדות

ב-1957 הוזמן לה קורבוזיה על ידי עיריית ברלין, לתכנן בניין מגורים חדשני. ההזמנה התבצעה במסגרת תנופת בנייה שנועדה להוציא את ברלין מהקיפאון שתקע אותה מאז המלחמה. לה קורבוזיה הגיע לכאן במסגרת הזמנה רחבה, שהביאה סדרה מכובדת של 48 אדריכלים גרמנים ובינלאומיים לתכנן רובע שלם בעיר, פרויקט הידוע בשם Interbau. כך נוצר במשבצת קרקע קטנה יחסית, מקבץ מרשים של בתי מגורים חדשניים לזמנם שתכננו אדריכלים כמו אלוור אלטו, וולטר גרופיוס, ארנה יעקובסון, מקס טאוט ואוסקר נימאייר.

המאפיין המרכזי בתכנון בתי המגורים המשותפים שתכננו אותם אדריכלים, היה יצירת סביבות מגורים שיויונית. המבנים תוכננו כך שיידרשו השקעה מזערית בתחזוקה. דירות פשוטות ויעילות אך בכל זאת ייחודיות לזמנן. לה קורבוזיה עשה זאת באמצעות חלוקת הדירה, גם הקטנה ביותר, לשני מפלסים, כשהחלוקה היא בין המרחב הציבורי בדירה (סלון+מטבח) והפרטי (חדרי שינה + רחצה).

בשונה משאר האדריכלים, בחר לה קורבוזיה לבנות בניין גדול באופן משמעותי. ניתנה לו יד חופשית בכל היבט, והוא ניצל אותה היטב. תחילה בחר בשיתוף הרשויות את האתר המתאים – גבעה קטנה ומיוערת בסמוך לתחנת הרכבת ולאצטדיון האולימפי ההיסטורי (שאר האדריכלים תכננו במתחם שהוגדר להם בחלק אחר בעיר). כדי למנוע ככל הניתן את מפגע הרעש מהרכבת, החזית הפונה למסילה אטומה.

הוא לא שיכפל את התכנית לבניין שתכנן במרסיי אותו השלים חמש שנים קודם לכן, אלא בחר לפתח את הרעיון ובעיקר להעצים אותו. תוך 18 חודשים הושלם הבניין המעוצב כקופסה מודרנית שהפתחים בה גורעים מהמסה הקופסתית ומעניקים לה חזות תלת-ממדית. ממדי הקופסה הם 53 מטרים גובה, ובשטח של 141 על 23 מטרים. היד החופשית שניתנה לאדריכל, הצטמצמה במהלך הבנייה, ולה קורבוזיה נדרש לערוך שינויים בתכניות שלא לשביעות רצונו. כך בוטלו הפונקציות הציבוריות שתכנן בגג, פונקציה נוספת שתכנן לקומה הרביעית בוטלה וכן השימוש במודולור – שלא התאים למידות שהוגדרו על ידי התקן הממשלתי בגרמניה.

לא רק את הבניין הוא תכנן, אלא גם חלק מריהוט הפנים. כך לדוגמה, המטבח שתכנן ליחידות המגורים, הוצג במשך שנים באחד מאגפי המוזיאון לאמנות עכשווית במרכז פומפידו בפריס. המטבח שעוצב על פי המודולור תוך שימוש בפלטת הצבעים האישית של לה קורבוזיה, זכה בשנים האחרונות להתעניינות מחודשת ומטבחים נוספים שתכנן ביחידת המגורים זכו לשיפוץ, ממש כמו זה ששופץ לאחרונה ב-MOMA:

.

.

תמהיל 530 הדירות מורכב מ-173 דירות בנות 34 מ"ר (חדר שינה אחד וסלון), 267 דירות בנות 66 מ"ר (שני חדרי שינה וסלון), 85 דירות בנות 106 מ"ר (שלושה חדרי שינה וסלון), 4 דירות בנות 145 מ"ר (ארבעה חדרי שינה וסלון) ודירה אחת בודדה של 170 מ"ר (חמישה חדרי שינה עם סלון). במקור היו הדירות בשכירות, אך ב-1987 נמכרו ומאז הבניין בבעלות פרטית.

ב-2007 הוזמנה האנתרופולוגית והצלמת ברבל הונגר (Högner) לשהות בבניין. במהלך השהייה היא למדה את הבניין ודייריו. בסיום השהות פרסמה ספר ייחודי (Type Berlin: Le Corbusier's Building in Charlottenburg) החושף את הנדבכים השונים, האדריכליים והחברתיים, שמרכיבים את הבניין. ניתן לצפות בחלק קטן ממנו פה.

.

סרטון קצר המסביר על חשיבותו של לה קורבוזיה:

.

.

(3) השפעה 

כפי שציינתי ברשימה הקודמת, למודל שיצר לה קורבוזיה היתה השפעה עצומה על אדריכלים בכל העולם. הד למרכיבים השונים של הבניין ניתן למצוא בפרויקטים רבים שנבנו בשנות החמישים והשישים של המאה שעברה. השפעתו של לה קורבוזיה היתה משמעותית גם על אדריכלים שפעלו בישראל. הם השאילו ממנו באופן מאופק את הרעיונות החברתיים (בעיקר בשיכונים), את הפלסטיות (בעיקר במבני ציבור), את השימוש במידות של משולש הזהב, את השימוש בבטון חשוף ואת יצירת הקומה המפולשת במפלס הקרקע (גם אם לא מנצלים אותה לכלום).

בניינים שהושפעו באופן מפורש הם שיכון רבע קילומטר בשכונה ה' בבאר שבע שתכננו האדריכלים אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני, בניין עיריית תל אביב שתכנן האדריכל מנחם כהן, וכמובן בלוקי המגורים ברמת הדר בחיפה שתכננו האדריכלים אל מנספלד ומוניו גיתאי-וינרויב.

אך ההשראה היתה מוגבלת: הצבעים שלה קורבוזיה הירבה להשתמש בו, נעלמו כמעט כליל מהאדריכלות הישראלית והבניינים נותרו אפורים. הפלסטיות שעידנה את הבניינים של לה קורבוזיה נעדרה בעיקר מבנייני המגורים הישראלים שנותרו קופסאות גדולות וסתמיות. הפרופורציות נותרו ברמה הכי פשטנית ולא זכו לטיפול המורכב אותו ניתן למצוא בבניינים שתכנן לה קורבוזיה. בעיקר הדירות: הניסיונות שביצעו יסקי ואלכסנדרוני וכמה אדריכלים נוספים, לא זכו להמשך ומודל הדירה הושטח ושוכפל בלי כל פיתוח ומחשבה. כל הבעיות האלה ממשיכות ללוות אותנו גם היום.

.

 

מבט מתחנת הרכבת לחזית המערבית

.

חזית מערבית וצפונית

.

העליה מתחנת הרכבת לרחוב. התחנה נפתחה לראשונה ב-1909

.

ביציאה ממבנה התחנה ניתן לפנות ימינה לאצטדיון האולימפי שנבנה לקראת האולימפיאדה שנערכה כאן ב-1936

.

אם פונים שמאלה, מגיעים תוך כמה דקות ל-Unité d'habitation של לה קורבוזיה

.

הבתים באזור לא מרמזים על המבנה הענק שניצב כמה עשרות מטרים מהם

.

חניון גדול נמצא למרגלות הבניין, אך אחריו מקיף את המתחם יער קטן

.

חזית הבניין מורכבת לא רק ממשחק של פתחים (כולם על בסיס מידה קבועה על נגזרותיה וכפולותיה) אלא גם בשילוב של עיטורים צבעוניים הבולטים היטב על רקע הבטון החשוף והאפור

.

הדירות הן בחלקן דו-קומתיות: סלון, מטבח בקומה אחת, חדרי שינה ורחצה בקומה נפרדת

.

צבע

.

צבע

.

בקומה התחתונה יש אגף קטן של משרדים וחניית אופניים גדולה

.

מלמטה

.

בחזית המזרחית בולט מגדל המדרגות והמעליות שצמודים לו מבפנים חדרי שירות שונים בכל קומה

.

שרידי בובת שלג

.

.

חזית דרומית 01

.

חזית דרומית 02

.

פתחים בחזית מזרחית

 

.

בסמוך לכניסות שבחזית המערבית והמזרחית ישנן עבודות אמנות שיצר לה קורבוזיה באמצעות הטבעה בבטון החשוף

.

העבודות מתייחסות למודולור – מידות קבועות שעל פיהן תכנן לה קורובוזיה את הפרויקט ומבוססות על מידות האדם

.

האדם הצרפתי

.

חתך רעיוני של יחידת מגורים בסמוך לכניסה המזרחית לבניין

.

חזית מזרחית

.

2000 דייירים

.

שלום

.

גם כאן מעזים לבצע תוספות

.

הבניין ניצב על קומת עמודים פתוחה בחלקה הגדול המשמשת בעיקר לחנייה

.

בקומת הקרקע נחשפים העמודים הנושאים את הבניין

.

חנייה

.

מדרגות מובילות למעלה ומאפשרות מבט על החנייה

.

חלוקת הפתחים על בסיס המודולור 01

.

חלוקת הפתחים על בסיס המודולור 01

.

שמו של האדריכל הפך כאן למותג ומופיע על דלת הכניסה

.

הכניסה

.

באולם המבואה תלויים על הקיר הסברים על הבניין

.

התערוכה הקטנה על הבניין נערכה לציון 50 שנה לפרויקט

.

תמונות מהבנייה

.

האדריכל לה קורבוזיה לצד מודל הבניין

.

בבנייה

.

דירה

.

תכנית דירה מקורית

.

תכנית דירה

.

חתך

.

לוח שמות הדיירים

.

שמות ומספרים

.

בקצה אולם המבואה יש קיוסק קטן לשירות הדיירים

.

במעלית

.

קומה 9

.

המסדרונות בקומות נקראים רחובות, בעקבות החזון של לה קורבוזיה כי הבניינים הם ערים זעירות

.

בכל קומה חדר קטן, פתוח ונקי לחניית האופניים של דיירי הקומה

.

כניסה לדירות

.

רחוב: ארוך, סגור, רחב וריק

.

מבט לחלק השני של הרחוב

★

ולסיום שיר:

.

★

★

רשימות נוספות על ברלין:

.

אתר הנצחה לצוענים (דני קרוון)

המוזיאון היהודי (דניאל ליבסקינד)

הגלריה החדשה (לודוויג מיס ון דר רוהה)

אינטרבאו 57 (וולטר גרופיוס, אלוור אלטו ועוד)

עוד על אינטרבאו 57 (אוסקר נימאייר)

★

בעבר כתבתי על בניין נוסף שתכנן לה קורבוזיה:

מוזיאון היידי וובר בציריך

★