סיבוב בפרויקט רובין הוד גרדנס בלונדון רגע לפני ההריסה

האם בקרוב יהרסו הרשויות בלונדון את פרויקט המגורים השאפתני והחלוצי לזמנו הקרוי בשם הרומנטי "רובין הוד גרדנס"? הנושא לא ברור. בלונדון קמו קבוצות להם הצטרפו דמויות בכירות כמו האדריכלים ריצ'רד רוג'רס וזהה חדיד (שנפטרה לפתע שלשום) שקוראים להימנע מההריסה של הפרויקט הייחודי שבנייתו הושלמה ב-1972. הרצון להרוס את עבודותיהם של צמד האדריכלים אליסון ופיטר סמיתסון היא עובדה קיימת והן הולכות ונמחקות וזכרם של צמד האדריכלים הולך ומתאדה. גם בחנות של ה-AA וגם בחנות של RIBA לא מצאתי אפילו ספר אחד על יצירתם.

בתל באביב האדריכל ירמי הופמן מוביל תכנית לשמירת מורשת הבנייה של שנות ה-50 וה-60. לעומתו בלונדון כבר מזמן הוסיפו מבנים מהתקופה לתכנית השימור העירונית, אך רבים מהמבנים נותרו בחוץ, וכמו בתל אביב הסיבה העיקרית היא לחצי שוק הנדל"ן. את 215 הדירות הקיימות מבקשים להרוס ולבנות במקומן פרויקט ובו 1,170 דירות חדשות.

כששאלתי את הופמן מבין כל עשרות הפרויקטים השווים בלונדון מאותה תקופה, איזה הוא הכי ממליץ לראות, אז הוא המליץ על הרובין הוד גרדנס. אז לשם הלכתי.

ועל כך ברשימה זו.

.

אשת מהנדס

.

 

מבט על שני מבני הפרויקט מכיוון תחנת הרכבת הקלה Blakwall

.

חזית הבניין המזרחי עם שלושת הרחובות הפנימיים החוצים אותו לכל אורכו

.

מבט מהרחוב

.

הסמיתסונים נחשבים לא לחינם האדריכלים החדשניים והשנויים ביותר במחלוקת במאה ה-20. זה לא שהם התפרעו יותר מידי, הם היו צמד בריטי מנומס ששמר על הכללים וההגינות, אלא שהם דאגו כל פעם למתוח את המקובל יותר ויותר. מה שנראה היום כשיכון אפרורי ומאיים היה בזמנו פורץ דרך בממדיו ובמורכבותו. הם תכננו בכל תחום: מוסדות חינוך, משרדים, מגורים, והם ייצגו את הרצון ליצור מציאות חדשה ומשופרת לאחר מלחמת העולם השנייה. תערוכה מוקדמת שהם אצרו ובמסגרתה הוצג "בית העתיד", רחוקה אמנם מהתוצר שמוצג כאן במזרח לונדון, אך החזון זהה.

במקרה של רובין הוד, המשיכו הסמיתסונים את העיסוק שלהם בטיפול בחזית, במערך התנועה בבניין ובחלוקת המפלסים הם כבר מימשו בפרויקטים קודמים. הצעתם (שלא נבנתה) לאוניברסיטת שפילד ב-1953 בבניין מערכת העיתון אקונומיסט בלונדון שהושלם ב-1964. וכאן הם בחרו לשכלל מודל מגורים שפרץ לתודעה ב-1952 במרסיי – יחידת המגורים שתכנן לה קורבוזיה (ועל הגרסה הברלינאית שלו כתבתי כאן). כמו שם, גם כאן תכננו השניים בלוק ארוך וגבוה המכיל בסך הכל 215 דירות טוריות. אלא שבשונה מהמודל של לה קורבוזיה שהכיל בלוק אחד קופסתי, יצרו כאן השניים שני בלוקים, אחד מתנשא לגובה 7 קומות ואחד לגובה 12 קומות. מרכיב חדשני נוסף היה גן שנקבע בין שני הבלוקים וכך יצרו האדריכלים סביבה שלימה. בנוסף, במקום בלוק קופסתי, הם הכניסו זווית או שניים במבנה המוארך, וכך מנעו את ההמשכיות החד-גונית. לה קורבוזיה נמנע מחזות חד גונית באמצעות צבעוניות ששילב בחזית, אך הסמיתסונים העדיפו את הבטון החשוף מבלי להותיר אחריהם טיפת צבע.

.

אליסון ופיטר סמיתסון במשרדם, שנות ה-50 (מקור: אוסף סמיתסון)

.

כל דירה בבניינים מתפרסת על שתי קומות, כשהנגישות לכל דירה היא דרך מסדרון המופיע כל שלוש קומות. בחלקו החיצוני המסדרון פתוח אל הנוף ובחלקו הפנימי מקשר בין כל הדירות בקומה. למסדרונות ניתנו שמות פואטיים כמו "רחוב פנימי" או "רחוב בשמיים". מערך המגורים שהציגו כאן הסמיתסונים (ולמעשה העתיקו אותו מלה קורבוזיה) היה שונה מהמודל הנהוג אצלנו, כשבכל קומה יש 4 דירות חד-מפלסיות וסתמיות בנות 4, 5 או 6 חדרים. אך הדירות הטיפוסיות בישראל מותאמות לצורת חיים מסוימת שעובדת טוב. בדירות ברובין הוד חלק מהדיירים מתקשים להתנהל בדירות הדו-מפלסיות.

בין שני הבלוקים הגדולים שתכננו כאן, עיצבו השניים גן גדול המתפרס על שטח של 15 דונם, שטח עצום שמקנה לפרויקט את האיכות המשמעותית ביותר שלו. הגן מורכב מכמה גבעות דשא מלאכותיות ומפתיעות, היות והן מאפשרות מצד אחד אינטימיות והסתרה ומצד שני חשיפה. אחת מהן מתנשאת לגובה יחסית רב, עד כדי כך שניתן דרכה להציץ לחלק נכבד מהדירות. החזון היה שתיווצר כאן קהילה חמה ותומכת, אך בפועל המקום הדרדר והפך לאחד מריכוזי הפשיעה והאבטלה הגבוהים בלונדון, דוגמה שהשחירה את החזון השאפתני של הסמיתסונים ולהחלשת מעמדם של אדריכלים שמבקשים לאתגר, לחדש ולשכלל תפיסות קיימות.

הדיון על שאלת המשך קיומו של המתחם הוא ארוך שנים. אמנם לטובת הקמת הפרויקט, הרסו הסמיתסונים שכונת מגורים מהמאה ה-19 שכללה בתי מגורים ומבני ציבור (ובכלל זה תאטרון), וכעת כשחוזרים ובאים לחזור ולבצע פעולת הריסה נתקלים היזמים והרשויות בהתנגדות. מהתרשמות אישית, המתחם מתוחזק ומטופח הרבה יותר מהנהוג בישראל. התושבים והרשויות דואגים לנכס, מה שאין כן נהוג בישראל בו המרחב המשותף והציבורי נתפס ברוב המקרים כשטח הפקר, בו אם אין הרשות מטפלת הוא נותר מדבר שאליו אפשר להשליך אשפה, להדביק פרסומות ולהשתין בכל פינה.

הדיון מתחזק לאור העובדה שתכניות פרויקט הבינוי החדש המתוכנן לאתר, מציגות מתחם מגורים טיפוסי לימינו: מבנים המתכנסים פנימה ומפנים את הגב לסביבה, סוג של אי תנועה. פיתוח נוף מזערי ושטחי שמזכיר בדיוק את מה שעשו עכשיו בחולון עם פרויקט "מגדלים בשדרה", אבל אפשר למצוא את הטיפשות הזו בכל מקום אחר בארץ. מצדדי השימור טוענים כי הזנחת הפרויקט לארוך יותר מארבעים שנה הביאה להחלשתו, אך שיפוץ (שלא ברור מה יהיה מקור מימונו) יחזיר לפרויקט את זוהרו וידגיש באור חיובי את ייחודו ואיכויותיו.

ב-2009 נדחתה הפנייה לכלול את הפרויקט ברשימת המבנים לשימור. במקביל, נערכה ב-RIBA תערוכת עבודות שיצרו סטודנטים לאדריכלות והציעו פתרונות לחידוש המתחם. ג'ונתן גלנסי שביקר בתערוכה וכן בדירות שונות במתחם וצילם על כך כתבה. הוא לא השתכנע שצריך לשמור על הפרויקט במתכונתו הנוכחית, אך הציע כי בבניינים יגורו כל אותם סטודנטים ואדריכלים שכל כך אוהבים ומעריכים אותם:

.

★

תכנית המתחם (מקור: אוסף סמיתסון)

.

אקסונומטריה (מקור: אוסף סמיתסון)

★

ב-1970 הפיק ה-BBC סרט קצר המציג את הפרויקט בעת שלבי הבנייה המתקדמים, כולל ראיון עם האדריכלים:

.

★

 

מבט מהרחוב

.

חלק מהפרויקט מוקף במה שנתן אולי השראה לעיצוב חומת ההפרדה

.

חזיתות הבניין מעוצבות כרשת של פתחי חלונות כמו בבניין משרדים

.

שלט

.

קירות לבני זכוכית מדגישים את מבואות הכניסה המוארים באור טבעי

.

 

מבחוץ מוקף הפרויקט בגדר רשת נמוכה

.

אפור

.

בטון חשוף, זכוכית ודשא

.

כל דירה מתפרסת על שתי קומות, פעם למעלה ופעם למטה טלכן הרחובות הפנימיים המקשרים לדירות מצויים כל 3 קומות

.

קטע מחזית

.

הגריעה מהמסה מדגישה את אזור המעליות והמדרגות

.

כניסה למתחם

.

כתובת

.

 

הבניין טובל במדשאות שבחלקם משולבים שבילים ומתקני משחק מבונים מבטון חשוף

.

מבט מהכניסה לחניון התת-קרקעי

.

הכניסה לחניון התת-קרקעי

.

לקראת מימוש פרויקט פינוי-בינוי הוקמה "חנות" בתחומי הפרויקט שנועדה לקדם את הנושא מול התושבים

..

שלט

.

מבט משביל הגישה בפרויקט

.

חזית הבניין הפונה לחצר המשותפת ומפנה אליה בין השאר מרפסות פרטיות (בשונה מהרחובות הפנימיים שבחזית הנגדית)

.

סדרת דגמי קרטון שיצרו קבוצת מעצבים פולנים ללונדון (וגם לורשה) כוללת דגם של אחד משני מבני הפרויקט:

.

דמי הקרטון של מבנים ברוטליסטים בלונדון (Brutal London. Brutalist paper cut-outs by Zupagrafika)

.

יש גם מחברות עם חזית הפרויקט

.

הדגם של רובין הוד גרדנס (Brutal London. Brutalist paper cut-outs by Zupagrafika)

.

דגם מול מציאות (Brutal London. Brutalist paper cut-outs by Zupagrafika)

.

קומת הקרקע הפונה לגינה משותפת

.

מרפסת

.

מבט מלמטה 01

.

מבט מלמטה 02

.

הגינה המשותפת מתאפיינת בטופוגרפיה ובגווני הירוק המנוגדים לאפרוריות הבניינים המקיפים

.

הבניינים לא גבוהים מידי ולא סוגרים או מאיימים על הגינה הפתוחה

.

בגינה

.

מבט מהגינה על חזית הבניין המזרחי

.

הבניין המערבי

.

שלט עם הוראות על גדר המקיפה את מגרש המשחקים

.

בגינת המשחקים

.

מתקנים צבעוניים

.

במבואת הכניסה (יש כאלה 3 בכל אחד משני הבניינים ובכל כניסה 2 מעליות)

.

בגלל שכל דירה מפוצלת לשתי קומות המעליות מקשרות רק לארבע קומות מתוך 12 הקומות

.

קיר לבני זכוכית מאיר היטב את מבואת הכניסה

.

במעלית

.

בכל קומה יש חדר המתנה למעלית פתוח ועם ספסל שיכול לשמש גם סתם לשיחה או ישיבה אחרי שהאשה בורחת מהדירה כי הבעל הכניס לה מכות רצח ואין לאן לברוח חוץ מלספסל. אחרי חצי שעה היא תחזור לדירה

.

8

.

ציונות

.

חדר המעלית הפתוח. מרצפות חומות קטנות

.

המעליות

.

מבט מקצה הרחוב העליון

.

החלונות המשולשים מרמזים על המדרגות הפנימיות הניצבות מאחוריהן בכל דירה: בדירה השמאלית המדרגות יורדות ובדירה הימנית המדרגות עולות

.

כניסה לדירה עם עציץ

.

מגדל בלפרון (Balfron Tower) נשקף מהרחוב

.

כיפת המילניום מציצה

.

פיר אשפה

.

הוראות גם בהינדית

★

חזרה למטה:

.

בשני קצות המתחם היו ויש עדיין מבני מגורים תלת-קומתיים מלבנים אדומות: החלק הצפוני של המתחם כבר נהרס וכעת החלק הדרומי מפונה מתושביו, הפתחים נאטמים בלוחות פלדה ובקרוב ייהרס

.

חלק מהפתחים נאטמו בלוחות פלדה שחורים כדי למנוע פולשים

.

כך נראים מבני המגורים החדשים שנבנים כאן בצידו השני של הרחוב

.

מהמתחם אפשר להשקיף על ארובות האוורור שנבנו ב-1967 במסגרת פרויקט הרחבת Blackwall tunnel החוצה את נהר התמזה. את הארובות תכנן בגיל 25 האדריכל Terry Farrell שהפך לאחד מבכירי האדריכלים בבריטניה ותכנן מבנים רבים שהתפרסמו כמו הבניין של MI6 ש"התפוצץ" בסרט האחרון של ג'ימס בונד

★

עדכון: בדצמבר 2017 נהרס הבניין

.

★

מוסיקה לסיום:

.

★★