מה שאלעד רוזן עשה עכשיו במוזיאון בת ים ראוי להילמד בכל המוזיאונים בארץ: במקום תערוכה של תמונות על הקירות הוא לקח קבוצת אמנים ונתן להם לבנות מגרשי מיני גולף. אין פלא שהתערוכה הפכה לאטרקציה הכי לוהטת בבת ים והצליחה למשוך הכי הרבה מבקרים למוזיאון בת ים.
לחובבי האדריכלות הביקור במוזיאון הוא חוויה מוצלחת שאחריה אפשר להרחיב את היריעה ולבקר בכמה אתרים סמוכים, שגם אותם כמו את המוזיאון תכנן האדריכל יצחק פרלשטיין. בית ליטבק ובית הכנסת של שיכון ותיקים, שתי יצירות אדריכליות נוספות שתכנן ממש בסמוך ושווה לראות.
ועל כל אלה ברשימה זו.
.
.
.
(1) ביקור במוזיאון
המוזיאון שוקק חיים, ילדים מגיעים בזוגות או בקבוצות, חלק גם עם ההורים. דתיים וחילוניים, בנים ובנות, זוגות בוגרים בדייט. יום ששי 10:30. מרשים לראות כיצד המוזיאון מתנהל מעצמו, רק למטה עומדת בחורה ומשכירה את מקלות הגולף והכדורים בעמדת המכירה שהיא יצירה בפני עצמה שיצרה מרתה פירר (איזה שם…). למעלה עשרות מבקרים משחקים, רק מעטים כמוני מתבוננים מהצד. לא מדובר ב"שעת הפעלה", אלא בחוויה שעוטפת את המבקר ומאפשרת לו להתערב ולהפעיל את המקום, מעוררת שאלות וסקרנות. המבנה הוא עגול כשהאולמות מחולקים בעיקר באמצעות העמודים המסיביים. שמונת המגרשים משתלבים היטב כל אחד באולם נפרד, כך שניתן להסתובב בין האולמות, לאבד קצת את הצפון ולהמשיך לעוד סיבוב.
בקומה התחתונה מסתתרת כיתה אליה מגיעים תלמידים לפעילויות שקשורות לתערוכה. שרידים לאחת מהפעילויות האלה אפשר למצוא על קירות הכיתה: רעיונות שנוצרו בעקבות הביקור. כך ניתנת לילדים ההזדמנות לא רק להמשיך את התערוכה, אלא גם לדמיין ולתכנן. בהמשך יש תערוכה קטנה שפונה אולי יותר לקהל השמרן (ולכן מצאתי שרק מעטים ביקרו בה ביחס למיני גולף) ולא כדאי לפספס אותה. התערוכה "הסצנה הבת ימית" מציגה עבודות מייצגות של שניים מהאמנים שפעלו בעיר: יעקב אפשטיין וחיים קיוה.
בשלב מסוים מגיע גם אלעד רוזן (שלפני כמה שנים כתבתי עליו כאן רשימה) שנהנה לראות איך העסק זורם. נהג המונית שהביא אותו, החנה את המכונית, עשה סיבוב ושיבח אותו על התערוכה המוצלחת. רוזן הצליח להביא למוזיאון אנשים שהסיכוי שיכנסו לכאן אפסי והם כולם נהנים ורוצים לחזור. היות והתערוכה נפתחה במקביל לפתיחת החופש הגדול, ההצלחה היתה אדירה וילדי בת ים הפכו את המגרשים לביתם השני. חלק מהילדים שבאו לשחק ביקרו פה יותר מפעם אחת ונראה שהם מעדיפים את המגרש שיצרה דרורה דומיני. בעבודה שהיא יצרה חוץ מאזיקים, מכנסי ג'ינס ותמרורים מעוכים יש חשש שהכדור יתגלגל אל מתחת למגרש ויתקע ובכלל העסק שלה יותר מורכב ומאתגר. מאז "הלנה" של מרומי+בן גל+שני שהתקיימה בביתן הלנה רובינשטיין ב-2001 לא ראיתי תערוכה כל כך מלהיבה ומוצלחת. מומלץ לבקר בתערוכה אך כדאי להזדרז כי היא עומדת להסגר ב-24.10.
.
(2) ביקור בסביבה
התכנית השכונתית בה ממוקם המוזיאון מורכבת מסדרה של שיכוני רכבת כשבמרכז מדשאה גדולה ובה מספר מוקדים שכונתיים/עירוניים: אולם מופעים, מוזיאון, בית כנסת ומגדל מים שבראשו תצפית. הצבת גלריה לאמנות במרכז השכונה זו הצהרה תרבותית שכיום לא ניתן למצוא בישראל. המגדל סגור למבקרים (אך שמעתי שיש רצון להשמיש את חדריו הפנימיים לטובת המוזיאון), אולם המופעים בצד השני ולא הגעתי אליו אבל בית הכנסת הוא מקום פתוח שפועל חלק משעות היום. בעת הביקור היתה קבוצה שלמדה שיעור כך שהבניין היה פתוח. התאורה היתה כבויה אך הודות לכך ניתן היה לראות כיצד חודר האור פנימה דרך החלונות הצבעוניים.
בית ריבק הוא פנינה אדריכלית ששימשה כמגורים וכגלריה לאמנות וכיום היא סגורה (יש תכנית לפתוח אותה מחדש). המבנה ממוקם כמה עשרות מטרים מהמוזיאון. גם להסתובב ליד בית ליטבק בחוץ זה מספיק. המבנה מושפע באופן מובהק מהכנסייה ברונשאן שתכנן לה קורבוזיה בשנות ה-50 של המאה שעברה, אך צנוע בהרבה. צמוד אליו אולם מופעים פוסטמודרני שלא פוגע במעמדו ובאיכויותיו של בית ליטבק אלא מחזק אותן.
.
(3) אדריכל יצחק פרלשטיין
פרלשטיין (1981-1914) היה מבכירי האדריכלים בעשורים הראשונים למדינה. פורץ דרך שבין הפרויקטים שהשתתף בתכנונם ניתן למצוא את מגדל שלום, את המגדלים הראשונים בשכונת רמת אביב ואת "קריית וולפסון" בירושלים. היצירה שלו טרם נחקרה ואין רשימת עבודות מסודרת, אך המוזיאון ובית הכנסת כאן הם בהחלט שתיים מהיצירות הבולטות והחופשיות שיצר וראוי יהיה להתעכב עליהן בהמשך ביתר אריכות, אלא שהפעם רציתי להתמקד בעיקר בתערוכה.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.

הכניסה חופשית
.
.
.
.
.
.
.
.

בקצה העליון של המדרגות
.

בבניין העגול שום דבר לא רגיל, אפילו לא העמודים הנושאים את התקרה ונוטים מעט למרכז הבניין
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.

דרורה 01
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.

בעזרת הנשים 05: בעבר שימש מרכז הבניין כחצר משותפת ופתוחה לשני בתי הכנסת, אך לאחר כמה שנים נסגרה החצר והפכה לאולם
.
.
.
.
.
.
.

דלתות הכניסה לבית הכנסת (האשכנזי שהפך לספרדי)
.
.
.
.
.
.
.
.
.

המרזב לא נועד רק לפתור את ניקוז מי הגשמים על הגג אלא גם להעשיר את מראה חזית הבניין, סוג של קישוט (גם הוא בהשראת כנסיית רונשאן)
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
שיר לסיום:
.
.
.
.
בתי כנסת נוספים בהם הסתובבתי:
.
(1) האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים בתכנון רם כרמי
(2) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר
(3) לעדה העירקית בבאר שבע בתכנון נחום זולוטוב
(4) בשכונה ה' בבני ברק בתכנון יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן
(6) בית אלכסנדר ביקנעם בתכנון אהרן צורף
(7) במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן
(8) בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה בתכנון מוטי בן חורין
(9) בקריית הטכניון בתכנון אהרן קשטן
(10) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר
(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי בתכנון ישראל קומט
(12) בקיבוץ חפץ חיים בתכנון יוסף שנברגר
(13) במחנה רעים בתכנון סטיו אדריכלים
(14) בשכונת ביתה כרם בתכנון מרדכי בן חורין
(15) הנטוש במושב שדה יעקב בתכנון ישראל קומט
(16) בקיבוץ כפר עציון בתכנון יוסף שנברגר וטוביה קץ
(17) בקיבוץ לביא בתכנון יוסף שנברגר
(18) במרכז רפואי שיבא (תל השומר) בתכנון משה זרחי
(19) המרכזי בהר הכרמל בתכנון ישראל קומט
(21) הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק
(22) לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק
(23) שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב
(24) שדמות מחולה בתכנון טוביה קץ
(25) כפר הנוער ימין אורד בתכנון יהודה לנדאו
(26) אוהל נחמה בשכונת טלביה בתכנון דוד קאסוטו
(27) בקיבוץ טירת צבי
.
..
תגובות
א. מי היה מאמין, בטון יכול להיות גם שמח ולא רק בית כלא.
ב. אוי אוי אוי, עושר צבעוני מוגזם, מי ישמע.
וכמובן: תערוכה אדירה.
.1. ..״הבית כנסת השני בבניין שימש עד לפני כמה שנים לקהילה אשכנזית. היא נעלמה ואת מקומה תפסה קהילה ספרדית.״
לאן היא נעלמה? הוציאו אותה? זרקו אותה? הרגו אותה?
2. ואף מילה על אוסף של עבודות ריבק, שנרכב ונשדד מרתפי בית ריבק!?