סיבוב בבלוק ברמת הדר בחיפה

פנחס שדה הציב לעצמו שלוש מטרות בביקורו הראשון בחיפה, כך הוא מציין בספרו "החיים כמשל": ללכת לזונה, להכנס למנזר, להתאבד. המטרות שלי היו שונות אך מקבילות: ללכת למערה, להיכנס לכמה בניינים ולישון. ברשימה הזו אציג חלק מהמטרה השנייה ולכל השאר אקדיש רשימות נפרדות.

סדרת הבלוקים העצומה שהוקמה בקצה שכונת רמת הדר היא אחת מהעדויות הבודדות באדריכלות הישראלית לבלוקים גבוהים ורחבים במיוחד המאכלסים מאות דירות בבניין אחד. הבלוקים לא זהים ברמתם ואת כל אחד מהם תכנן אדריכל אחר. כאן אני מתמקד רק באחד מהבלוקים, זה שתכננו האדריכלים אל מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב בין השנים 1964-1959 והוא מהווה את אחד משיאיה של האדריכלות הברוטליסטית בישראל. אפשר להתווכח על הערך האסתטי שלהם ועל תרומתם או פגיעתם בנוף העירוני ונוף הכרמל, אך נראה כי אלה בניינים הרבה יותר מתוחכמים מבניינים רבים אחרים.

ועל כך ברשימה זו.

.

24

.

סיבוב על גבעת שמואל ושיחה עם סלו הרשמן

לפני שנה לקחתי קורס במחלקה לגיאוגרפיה לתלמידי תואר שני שנקרא היה "אוטופיה כמתודולוגית חשיבה בתכנון" והועבר על ידי האדריכלית ד"ר טלי חתוקה – ראש המעבדה לעיצוב עירוני, בה אני לוקח חלק. במקור הכוונה שלי הייתה ברשימות שכולן תהיינה מוקדשות לעבודות האקדמיות עליהן אני שוקד מידי פעם, היות וכל החומרים הרבים שאגרתי במשך השנים יכולים לתרום אולי למישהו ולא צריכים להשאר במדף אצלי בארון ולאגור אבק. אני חושב שבאמצעות פרסום חומר אקדמי על במה שכזו, מופץ ידע ומידע שנאסף ונערך במשך שעות לא מעטות ואלמלא במה זו, הוא ישאר לעד באמתחתי, וכאן למעשה ניתנת ההזדמנות להפצתו.
כשהגעתי לרגע בחירת הנושא בכתיבת העבודה, היה לי ברור שאני רוצה לעסוק באותה אבולוציה הפוכה המתרחשת פה בישראל ובתוצריה מרבית האוכלוסיה פועלת ושורדת. כדי לרדת לשורשו של הנושא יש לפנות לפרויקט המודרניסטי המובהק "העיר הקורנת" של האדריכל לה קורבוזיה שהשפעתו על האדריכלות בישראל לא רק שהייתה חסרת תקדים, אלא שעד היום ניתן לזהות את השפעותיו, כמו במקרה של תכנית האב לשכונה החדשה בגבעת שמואל. תכנית זו, שתוכננה על ידי האדריכל הוותיק סלו הרשמן מהווה דוגמא מובהקת למציאות המודרניסטית בה ישראל עדיין שרויה.

.

אדריכל סלו הרשמן במשרדו מצביע על תכנית מרכז שכונת רמת הדר בגבעת שמואל בתכנונו

.