סיבוב במגדל אטריום

שאול מחפש להעביר את המשרד שלו למקום יותר חדש ויותר גדול. הוא בודק לאחרונה כמה בניינים חדשים שנבנים באזור הבורסה ובהם שטחים העומדים להשכרה. אחד מאותם בניינים הוא מגדל אטריום בתכנון האדריכל משה צור, הנבנה בתחילת רחוב ז'בוטינסקי, ממש מול הבורסה ליהלומים. הנוף הפנורמי הנשקף מהמגדל הוא זמני, כי צמוד אליו צומח מגדל אחר, שבקרוב יחסום חלק גדול מהמבט.

הגימיק של מגדל אטריום הוא אולם המתנשא לגובה של 150 מטרים, ובו עולות ויורדות מעליות זכוכית שדרכן ניתן להשקיף על מתחם הבורסה. בגימיק הזה עשה צור שימוש גם במגדל החדש בשדרות רוטשילד פינת נחלת בנימין. המגדל נמצא לקראת גמר וכבר עכשיו אפשר לראות את איכויותיו ומגרעותיו. חוץ מהמעליות מדובר במגדל ככל המגדלים: בהיבט החומרי המפלסים מבטון והמעטפת מזכוכית ואלומיניום. פיתוח הנוף בחיבור בין הבניין לסביבתו טרם בוצע, אך מהקיים אפשר לראות שהשטח הפתוח שעוטף את המגדל לא יהיה כאן מרכיב משמעותי של שהייה או עיצוב חדשני ומרגש. כן יש כאן הישג הנדסי מרשים, אך בהיבט האדריכלי העסק חלש.

על כך ברשימה זו.

.

11065887_1061515393878042_3148830269089443409_n

אטריום

.

כמגדלי משרדים הבניינים האלה פועלים לרוב באופן מצוין וזה ערך לא מבוטל; השטחים גמישים לשינויים, מיזוג האוויר תקין ולרוב אינו גורם לכאבי ראש, המעליות גדולות ומהירות, מסעדות וקפטריות בקומת הקרקע שמשרתות בעיקר בשעות הצהריים. אולי רק החניון העמוק שדורש נסיעה של עשר דקות מתחת לאדמה עד למקום החנייה המיוחל קצת מבאס, אבל בסך הכל הבניינים עונים על צרכי העובדים. כשבאים לבחון את האיכות האדריכלית ואת יחסו של הבניין לרחוב – כאן מגלים את הפערים.

פלא טכנולוגי במעטפת בידור אדריכלי. אקווריום אנושי שמתנשא לגובה של כמעט 160 מטרים. הדגש התכנוני ניתן פה כאמור למעליות ואין בכך כל חידוש. המהנדסים לעומת זאת, נדרשו לעסוק באתגרים קשים יותר, שנראה שאפשר לכתוב ספר שלם על הפרשה ההנדסית של המגדל הזה: (1) מי תהום גבוהים שהצריכו לצד שאיבת מים גם יציקת קירות בעומק 55 מטרים מתחת לפני הקרקע. (2) המגרש הצר והארוך הצריך חניון בעומק 8 קומות (חמש מהן מתחת לגובה מי תהום), כך שיענה על הצורך למתן חנייה ל-650 רכבים. (3) מעבר מנהרת הרכבת הקלה העתידית בסמוך למגרש מנע שימוש בעוגנים והצריך פתרונות מתוחכמים בהרבה.

וכעת להיבט האדריכלי: כשמתבוננים בקו הנוף של מתחם הבורסה, אפשר להבדיל בקלות בין המגדלים הוותיקים שנבנו במתחם עד שנות ה-90, ובין אלה המאוחרים. בשני המקרים הבניינים, כמו בנייני משרדים רבים, מדגישים את האנונימיות המופיעה בחזיתות הבניינים, הודות לחזרתיות של פתחי החלונות שיוצרים רשת של פתחים. אלא שבעוד שבבנייני המשרדים הוותיקים התקיימה מערכת יחסים בין אטימות לשקיפות, הרי שבמגדלים המאוחרים מערכת היחסים הזו נעלמה והשקיפות השתלטה על כל שטח חזיתות הבניין. כך איבדו המגדלים המאוחרים את זהותם ולכן גם קשה מאד להבדיל ביניהם. האדריכלים הבינו שהדרך היחידה בה ניתן להתמודד עם חוסר הזהות ובמטרה להבדיל את הבניין משאר המגדלים, היא ליצור מרכיב אחד חריג ומוגזם. במגדל אטריום זו המצחייה המתנשאת בראש המגדל ובולטת מקו החזית של שאר 35 קומות הבניין. דוגמה אחרת: במגדלי עזריאלי ניצלו את שלישיית המגדלים הסמוכים ולכל אחד נתנו צורה בסיסית (עגול, משולש וריבוע), שלמרות שקשה להבדיל בין המרובע למשולש הם הפכו לאחד מסמליה של תל אביב.

את הקשר בין המגדל ובין הרחוב האדריכלים מפרשים בצורת לובי עם שומר ואולי גם יצירת אמנות גדולה (במגדל הבנק הבינלאומי למשל שילבו עבודת קיר גדולה ומוצלחת של הפסל נחום טבת שמאיימת ליפול על ראשיהם של שלושה שומרים משועממים שנרקבים למרלגלותיה). הרחבה שבחזית הבניין תהיה ריקה ולא נעימה, וכל מטרתה תהיה להדגיש את הכניסה לבניין.

עברו 75 שנים מאז נחנך גורד השחקים "מרכז רוקפלר" במנהטן. יש חשיבות לעיצוב המגדל עצמו, אז פירסומו העיקרי של "מרכז רוקפלר" בא לו בעיקר הודות לרחבה מוצלחת המקשרת בינו ובין הרחוב, מטלה שחייבה  בזמנו עיריית ניו יורק את היזם. ריימונד הוד, האדריכל המוצלח שהוביל את התכנון (עד לפטירתו במהלך הבנייה), ידע לנצל ולמנף את המטלה לטובת העיר והמגדל. הרחבה הפכה לאחד המקומות המושכים בעיר, ושדרגה את "מרכז רופקלר" מעוד סתם מגדל במנהטן למוקד עירוני מרכזי המושך אלפי מבקרים מידי יום. הרחבה שעיצב הוד מאפשרת ישיבה נוחה ונעימה בבודדים, זוגות או קבוצות ובנוסף משנה את פניה לפי עונות השנה. בחורף למשל נפתחת שם רחבת החלקה על הקרח. מעטים האדריכלים שאינם מכירים את הפרויקט.

סביר להניח שאדריכלי המגדלים הישראלים הם אנשים משכילים, אך באופן עקבי ההשכלה לא באה לידי ביטוי במגדלים שהם מתכננים (מגורים ומשרדים), ובכלל זה מגדל אטריום.

.

DSC09331

שני מימין: מגדל אטריום במבט מנתיבי איילון

.

DSC09115

המגדל מכיוון רמת גן

.

DSC09041

מכיוון הרחוב הסמוך

.

DSC08943

המגדל נטוע בקצה הרחוב

.

DSC08944

גם המיקום וגם העיצוב ברמת גן

.

DSC08945

אור הירח

.

DSC08946

שומקום

.

DSC08948

במבואת הכניסה מדרגות מעוצבות בהשראת בית רפאים

.

DSC09033

בעבודה

.

DSC09034

מלמטה

.

DSC09029

האטריום הוא בסך הכל אגף המעליות של הבניין

.

DSC09032

האטריום

.

DSC09031

תוצרת הארץ: יצרן האלומניום

.

DSC08951

במעלית לקומה 40

.

DSC08955

קומה 40

.

DSC08972

בוחן את הנוף

.

DSC08973

רמת גן

.

DSC08974

רמת גן

.

DSC08981

רמת גן

.

DSC08988

יצירת מופת נוספת הולכת ונבנית

.

DSC08993

חלונות הזכוכית הכפולים בבניין נועדו לבודד ולשלב תריסים פנימיים

.

DSC08985

בוחן את הפרטים

.

DSC08975

אין אדריכלות אבל יש נוף

.

DSC08958

תחנת רכבת צפון ומרכז תל אביב

.

DSC08962

מחלף ארלוזורוב ונתיבי איילון

.

DSC08961

מרכז השלום..

.

DSC08960

רחוב שאול המלך

.

DSC08959

רחוב ארלוזורוב

.

DSC08995

מבט לנתיבי איילון ולכיוון צפון

.

DSC08966

מתחם הבורסה

.

DSC09000

גג

.

DSC08998

מביט

.

DSC09015

המעליות

.

DSC09006

בקומות העליונות של המגדל האטריום סגור מצידו השני במסך זכוכית

.

DSC09020

קומה

.

DSC09008

תקרה

.

DSC09022

לוחות פורצלן לחיפוי

.

DSC09023

יצרן הלוחות

.

DSC09037

על הגדר בצד השני של הכביש הצעה למסאג' מפנק

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מויישה צוק  On 12/06/2015 at 3:12

    הפוסט הפעם דל. חבל. על כל פנים, יכולת לציין שאת השטיק הממוחזר של אטריום לגובה הבניין עם מעליות שקופות הרצות לאורכו מיצו בארה"ב כבר בשנות ה-80. בארץ, הראשון שהביא אלינו את הבדיחה הזו היה מר יסקי הנכבד בבית עוז, אמצע שנות ה-90, כמה מאות מטרים מהמגדל העקום שמוצג בפוסט הזה. קשה לתאר עד כמה ירודה היא רמתם האדריכלית של רובם המוחלט של המגדלים בארץ ועד כמה הם אוטיסטים לסביבתם.

  • arsitectura  On 19/06/2015 at 17:38

    כדאי גם לציין את ההשראה שקיבלו כאן מ CCTV של קולהאס בבייג'ינג.

  • Naama Riba  On 04/07/2015 at 2:24

    אם כבר הוא מעתיק ממגדל stc ברוטרדם
    https://en.wikipedia.org/wiki/STC_Group

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: