סיבוב בבית אבות נטוש ועוד כמה מבנים בשוהם

שנה שעברה הסתובבתי עם יונתן דרומית לפתח תקוה ועברנו על כל אתר ואתר: תחנת רכבת בריטית נטושה, שרידי כפרים פלסטינים, אדריכלות ישראלית ועוד כל מיני. כבר שנים שיונתן מסתובב באזור ומכיר כל אבן ורחוב.

ביום ששי האחרון המשכנו בסיבוב בין טיפות הגשם, ועצרנו בעשר תחנות ששווה לבקר בהן. עשר תחנות הן יותר מידי לרשימה אחת, אז החלטתי לפצל את האתרים לשתי רשימות. הפעם אתמקד בביקור בשוהם, שלמרות התדמית הפרברית המשעממת, מתגלה כמקום ששווה לבקר בו:

(1) בית אבות נטוש

(2) מגדל מים וגן ארכאולוגי

(3) ספרייה עירונית (בתכנון רם כרמי)

(4) מרכז עירוני

(5) מרכז אמנויות הבמה (בתכנון פוגל-שהם)

(6) מעגל תנועה ע"ש אדמונד ספרא (בתכנון ברוס לוין)

(7) בית כנסת (בתכנון ג'ו אבקסיס)

ועל כך ברשימה זו.

.

קירות שבורים בבתי האבות הנטושים בשוהם

.

מפת התמצאות (ברשימה הבאה אציג את כפר דניאל, גמזו ובריכת החורף בפארק התעשייה חבל מודיעין)

.

(1) מבנים נטושים בשוהם

מדובר באתר בנייה שהעבודה בו הופסקה. תוכננו כאן ארבעה מבנים המתנשאים לגובה 7 קומות ורק שניים נבנו, כשהגדול שבהם נמצא בשלב מתקדם יותר וכולל חיפוי ועוד כל מיני. בוידאו שבהמשך יש צילום של תכנית המבנים. היות ומדובר בשוהם ולא בתל אביב, אין כאן חרא, גרפיטי, מזרקים, מזרנים והומלסים. המקום נקי.

בכתבת תחקיר שפורסמה בגלובס ב-1997 מסופר על הפרויקט הזה תחת הכותרת: "הטריק של עמותת החבר הותיק". מתברר שגודל המגרש כאן הוא 10.5 דונם והוא נמסר ללא מיכרז במחיר נמוך יחסית (1.2 מיליון שקלים), לעמותה שטענה שהיא מתכוננת לבנות בו פרויקט של דיור מוגן. העמותה קבלה אישור לבנות 11 אלף מ"ר. לפי הכתבה, העמותה התחברה כבר ב-1995 לחברת רסקו ותכננה לבנות 38 אלף מ"ר שכללו מגורים, מסחר ומלון דירות + חריגה מהשטח שהקצה המינהל לבנייה.

אבן הפינה הונחה ב-1993, בהשתתפות שר הבריאות ושר השיכון. אך שמחת הבנייה החלה להיסדק אחרי שהשכנים בבתים הסמוכים לפרויקט, ניסו לראות תכניות ולגלות מה בונים ליד הבית שלהם. כשלא הצליחו לגלות את התכניות נפל להם האסימון, והוקם וועד פעולה של תושבים והבלגן התחיל. הוועד שחיפש תכניות פנה לוועדת התכנון המקומית וגילה שהתכניות פשוט לא נמצאות שם, אפילו לא היתר הבנייה.

.

סרטון שצלמתי כאן:

.

.

ששה בניינים בני חמש קומות אושרו במקור ליזמים. התכניות עברו שינויים ומששה בניינים המספר השתנה לארבעה. עכשיו אפשר לראות כאן שני מבנים אחד בן שבע והשני בן שש קומות. לפי פריסת המבנים יש מקום לעוד כמה. רק ב-1997 הצליחו השכנים להוציא צו הפסקת עבודה לאתר, אך כאן בחרו להתעלם והבנייה המשיכה. לפי מסמכים שמצאתי בערימה בקומה השנייה של הבניין, המשיכו היזמים לקדם את הפרויקט ולדאוג לקבל אישורים. חלק מהתכניות חתומות עם חותמת משנת 2000. לפי כמות התכניות השונות שמצאתי כאן, נראה שאת הפרויקט הזה תכננו יותר מפעם אחת.

אכלוס הפרויקט תוכנן ל-1999, אך כידוע מאז הוא עומד תקוע ונטוש. כשסיפרתי לתושבת שוהם שבקרתי באתר הזה, היא מיד ענתה שלפני 15 שנה היא רשמה את אמא שלה לבית האבות שתוכנן לקום כאן. בינתיים, אין כאן לא קשישים וכנראה הדבר היחיד שצמח חוץ משני השלדים האלה זה חור גדול בכיס של היזמים רווח נאה לעורכי הדין.

עתידו של הפרויקט עדיין תלוי בדיונים בלתי נגמרים בבתי משפט, אך עד שהשופט יפסוק, אפשר לבקר כאן. אפשר לטפס ולטייל בין הקומות שכל אחת מהם נראית אחרת. אך תזהרו, הבנייה הופסקה לפני שהספיקו להתקין מדרגות אז במקום מדרגות יש קרשים.

.

האדריכלים: על תכניות הבניין שמצאתי וגם בכל התביעות המתועדות ברשת שבהם היה מעורב הפרויקט, מצוין כי האדריכלים הם: "ארט קיו אדריכלים". לא מצאתי להם זכר אחר מחוץ לפרויקט הזה. לא טלפון ולא כלום. היות ולא מדובר ביצירת מופת אדריכלית אז אולי לא כל כך משנה מי תכנן את הפרויקט.

.

אני לא זר

.

מבט מהרחוב על אחד משני המבנים

.

מתוך 4 נבנו רק 2 וגם הם לא הושלמו עד היום

.

הבניין הגדול מתנשא לגובה של 7 קומות ומורכב משני אגפים

.

באוהאוס?

.

מבט מלמטה

.

הבניין השני מתנשא לגובה 6 קומות ובנייתו הופסקה בשלב מוקדם. יתכן והיה אמורה להיות לו קומה נוספת

.

בשני המבנים הקומה התחתונה היא קומת עמודים המתנשאת לגובה כפול

.

פירים למעליות

.

משום מה פרצו כאן פתח ברצפה/תקרה לכל גובה הבניין

.

יער עמודים

.

עמוד ותקרה

.

מסך מחשב

.

מעבר בין פיר המעליות ופיר המדרגות

.

קומה 4

.

קיר 01

.

קיר 2

.

קיר 03

.

קומה 2

.

קומה 2

.

קומה 2

.

נוף 1

.

נוף 2

.

נוף 3

.

נוף 4

.

כל התכניות והתכתובות של הפרויקט זרוקים בערימה גדולה בקומה 2

.

התכנית

.

התכנית הזו נראית הכי עדכנית וכוללת ארבעה מבנים, מהם נבנו המבנה ימני העליון והמבנה השמאלי

.

בדקתי: משרד האדריכלים הזה לא קיים היום

.

היתה גם פרוגרמה

.

(2) מגדל מים וגן ארכיאולוגי וזיכרון

במרכז שוהם יש גבעה בה נחשפו עתיקות מתקופות שונות. גת חצובה בסלע, מערות קבורה גדולות. בגלל שמדובר בנקודה הגבוהה ביישוב, נבנה בה גם מגדל מים. המגדל בנוי בטון חשוף.

הגן הזה מנותק מהעיר, יש לו רק כניסה ויציאה אחת, וגם היא לא בולטת אלא מתקשרת לרחוב באיזו דרך צרה ומגודרת. לכן, אין פלא שאף אחד לא מסתובב פה. הפלוס היחיד הוא שהגן שוכן צמוד לקן של שבט הצופים, מה שבטח נותן לו חיים פעמיים בשבוע למשך שעתיים.

.

מגדל המים

.

בטון חשוף

.

עתיקות 1

.

עתיקות 2

.

עתיקות 3

.

צמוד לעתיקות יש פינת זיכרון עם רחבה ואנדרטה

.

שלט

.

אנדרטה

.

לזכרם

.

(3) ספרייה עירונית

האדריכל רם כרמי תכנן מודל של ספרייה למפעל פיס ששוכפל בכל מיני יישובים (יבנה, חדרה, קרית אונו ועוד). בשוהם שינו קצת את המדול המקורי והרחיבו אותו לשתי קומות. חזית הבניין הראשית סימטרית ומזכירה לי משפט שפעם שמעתי מאחד מתלמידיו של כרמי ש"הסימטריה היא ההרמוניה של הטיפשים".

בקומה התחתונה יש חדרי חוגים ומשרדים ובקומה העליונה נמצאת הספרייה. המבנה כולה עוטף חצר פנימית שחלונות זכוכית (שלא ניתנים לפתיחה) סוגרים עליה מכל הכיוונים.

בשעת בוקר מאוחרת היו אנשים שבעיקר בחרו ספרים לילדיהם, וחוץ מהם היתה קבוצה של חמישה ספרנים שהתרכזה מוך לשולחן מרכזי בכניסה לספרייה. הם שמחו לספר לי, כל אחד בתורו, את הבעיות שיש בבניין:

• החלונות הם קירות מסך ולכן לא ניתן לפתוח אותם, אז כשאין מזגן אפשר למות. אוויר טבעי אין פה.
• יש פתחים עם זכוכית בתקרה שלא ניתן לנקות אותם, ולכן האור חודר דרכם בצורה עכורה והם גם נראים לא יפה והלכלוך בהם בולט.
• הגישה לעגלות וכיסאות גלגלים קשה. הותקנה אמנם מעלית ויש רמפה, אבל הסידורים האלה לא נוחים ולא באמת מתפקדים (כי לדלת הרמפה ולמעלית יש צורך במפתח שיש לעובד עירייה וצריך לקרוא לו…).
• הספרייה מתוכננת לספרים, אך הזמנים השתנו והיום ספריות עובדות אחרת. הספרייה הזו למרות שנבנתה כבר בעידן האינטרנט, היא מתוכננת רק לספרים.
• עמדת הספרנים מתוכננת באופן לא נוח כך שאינו נותן מענה לצורכי העבודה של הספרן. זה דווקא מפתיע כי כרמי תכנן גם את הריהוט ולא מדובר בסתם ריהוט סטנדרטי.
• החצר הפנימית מסנוורת את החדרים שמסביב ובמיוחד את עמדת הספרנים שנאלצו להתמודד עם שמש ישירה רוב שעות היום. לכן, הוסיפו הצללה על החצר שנראית תלושה מהבניין ולא שייכת. אבל רק כך יכלו להתמודד עם הבעיה באופן מהיר וזול.

יש עוד, אבל זה מספיק לבינתיים, כי ביחס למבנים האחרים בעיר, רואים (ומרגישים) שאת בניין הספרייה תכנן אדריכל עם ידע תכנוני רחב ושליטה בחומרים ובצורות, גם אם הוא פישל בלי סוף.

.

בניין הספרייה הדו-קומתי שתכנן האדריכל רם כרמי. הספרייה למעלה ולמטה יש חדרי חוגים

.

סימטריה

.

חדר צר

.

יורדת

.

הכניסה לספרייה בקומה העליונה

.

מפגש

.

שפיץ

.

כניסה לכיסאות גלגלים ועגלות

.

שלט

.

חזית צפונית נותרה בטון חשוף ומזכירה את השפה עיצובית של האדריכלית עדה כרמי, אחותו של רם כרמי

.

מבט החוצה. ברקע מציץ המרכז המסחרי של שוהם

.

שלט אבן בכניסה מציין את המממן אך לא את האדריכל חתן פרס ישראל שתכנן את הבניין

.

התקרה האקוסטית באולם המבואה לספרייה דרכה חודר אור יום

.

בהמשך יש חלונות נוספים בתקרה כמו זה

.

אותו חלון מקרוב

.

גם בחדרים הממוקמים בפינות הבניין חודר אור מבעד לחלון קטן וגבוה בתקרה, כשהתקרה המשופעת מכוונת אליו

.

החלון בתקרה

.

שדרת עמודים מרכזית. כרמי ראה כל בניין שתכנן כמו עיר קטנה (ראו את בניין התחנה המרכזית החדשה ובית ספר ליידי דיוויס)

.

שדרת העמודים עוטפת חצר פנימית

.

כותרת עמוד

.

חדר פינתי נוסף בספרייה, עם חדירת אור יום בקצה העליון שלו

.

אולם קריאה והרצאות מרכזי עם קשת גדולה ותקרה גבוהה (גם כאן חודר אור יום מבעד לפתחים צרים בתקרה)

.

ביום ששי בבוקר האולם ריק אבל לפי הספרנים בשעות אחרה"צ הוא מתמלא

.

פתח צר מחדיר אור יום

.

שלוש מדרגות מעוגלות היו אחד מסימני ההיכר בעבודותיו המאוחרות של כרמי. תוכלו לראות אותם גם בשכונה שתכנן בגילה ועליה כתבתי כאן רשימה

.

ארונות הספרים מלווים את דופן אולם הקריאה המרכזי

.

כמו בכל שאר הספריות, גם כאן מתקשים לנקות את תקרת הזכוכית

.

(4) המרכז המסחרי של שוהם

בתוך האנונימיות של שוהם, צץ לו המרכז המסחרי שמועצב כמו… מרכז של עיירה באיטליה? מה עבר לאדריכל שתכנן את הדבר הזה??? לא מדובר פה ביצירה יוצאת דופן, כי השפה העיצובית שמורכבת מכל מיני ייצוגים מתולדות האדריכלות היא אחת מהשפות השולטות באדריכלות הישראלית.

מי האדריכל שתכנן את מרכז שוהם? בעירייה לא ידעו לומר לי והפנו אותי להנהלת המרכז. גם שם לא ידעו והפנו אותי לחברת אשטרום שבנתה את הפרויקט. התעייפתי ולא התקשרתי לאשטרום. עברו עשרים שנה מי שם יזכור.

.

הכניסה הראשית למרכז המסחרי של שוהם: בנק הפועלים, ארומה ורימקס

.

במרכז

.

יריעות שנמתחו מצד לצד מצלות על הרחבה

.

רשתות לצד חנויות פרטיות

.

ויש גם קולנוע לב

.

הקיר המוביל לכניסה לאולם קולנוע לב

.

שופרסל שוהם שלי

.

עיצוב לא אופייני לשוהם: המרכז המסחרי מפנה למעגל התנועה הראשי ביישוב מדרגות רחבות בנויות באבן בעיבוד ידני. כמו פעם.

.

(5) כיכר ספרא

בעירייה דווקא ידעו להגיד לי שאת כיכר ספרא בעירייה תכנן אדריכל הנוף ברוס לוין (שתכנן חלק מגני הסיפור המוצלחים בחולון וגם את הגינון במלון אגמים באילת (עליו אכתוב בהמשך). יונתן סיפר שאת הכיכר הזו שינו והפכו כמה וכמה פעמים במהלך השנים ובכלל לא בטוח שמה שיש עכשיו יהיה פה גם עוד שנה.

בינתיים יש כאן מעגל תנועה שקרוי על שמו של נדבן יהודי לבנוני שמת אחרי שאח סיעודי שרף אותו בביתו במונקו. במרכז המעגל ברכת מים רדודה עם 12 מזרקות. כמה פסלים מברזל מייצגים ציפורים שכאילו עצרו לנוח ולשתות מים מהבריכה.

זה המרכז של שוהם: ביפה אחת מציץ המרכז המסחרי, בפינה אחרת אולם המופעים, בפינה שלישית אולם שני ובפינה הרביעית בניין המועצה המקומית.

.

המרכז של שוהם הוא מעגל תנועה ובמרכזו מזרקה. את מעגל התנועה עיצב אדריכל הנוף ברוס לוין

.

שפת בריכת המים במרכז מעגל התנועה

.

אזהרה

.

פסל על שפת הבריכה

.

בטעות חושבים כאן שמעגל תנועה הוא כיכר: כיכר אדמונד י. ספרא

.

(6) מרכז אמנויות הבמה של שוהם

הבניין החדש ביותר הצמוד למעגל התנועה הוא "מרכז אמנויות הבמה" שתכנן משרד האדריכלים פוגל-שהם, שתכנן גם את מרכז התרבות של שוהם שנמצא ממש ממול. קיר גבוה וארוך, מטויח בחום מלווה את המבקר ישר מהכיכר ועד עמוד אל תוך הבניין. הנוכחות הברורה והנקייה של המבנה, מייחדת אותו מכל הרעש הויזאולי שמתרחש סביב המעגל הזה. זו גם היתה הסיבה שרציתי להיכנס אליו פנימה.

קצת מאכזב ונראה לי שעדיף היה להישאר בחוץ ולהמשיך להתלהב, כי "לכל שבת יש מוצאי שבת". קיר הזכוכית הגדול שבחזית הבניין, שבזכותו בין השאר מודגש אותו קיר חום, הופך את אולם המבואה שמאחוריו לחממה. ברגע שמיזוג האוויר אינו פועל אפשר לקחת מחבת, לזלוף עליה כמה טיפות שמן, לשבור שתי ביצים, להניח במרכז האולם ולקבל ביצת עין.

אבל אם תרצו לאכול את הביצה, לא תאכלו אותה בצורה מסודרת עם שולחן וכיסא בקפיטריה שבאולם, כי מסיבות שונות (אותם אפרט בהמשך) החליטו כאן להקים מחיצה אטומה עם סורגים וגלגלים ומכוערת במיוחד שחוצצת בשליש הצפוני של האולם, בין המבואה ובין הקפיטריה. למה המחיצה? האולם משמש בשעות היום את בתי הספר בעיר ובסביבה, ומתוך רצון שהתלמידים לא יבזבזו את כספי ההורים בקפיטריה על שטויות, החליטו על המחיצה.

גם המשרדים המשמשים את הנהלת הבניין, לא תוכננו כראוי וחלק מהם שוכנים באולם מחול. האולם הגדול עבר חלוקה ורק המראה הרחבה שתופסת את כל חזית החדר נותרה במקומה. מזכירת ההנהלה יושבת בתוך חדר מהגיהנום שסגור מכל עבריו והוא ללא חלונות אל החוץ. מי רוצה לעבוד בכזה מקום?? גם עמדת הקופות תקועה באיזה חור בתוך הבניין עם חלון קטן שפונה למבואה, ובגלל המיקום הגרוע הקימו שולחן קטן במבואה עצמה, אבל שם המוכרת משתפדת בחום מהחלון הגדול… בקיצור היה כאן תכנון לקוי.

האולם עצמו כולל 359 מושבים המאורגנים ב-15 שורות. מה יש כאן החודש? חוץ מהצגות בית ספר וילדים, הוצג כאן שבוע שעבר טרטיף של בית ליסין. המופע של מארינה מקסימיליאן. וקונצרט קל "ממוצארט עד ארגוב" – רביעיית מיתרים עם מקהלה. בחודש הבא משום מה אפילו פחות.

האם שווה להחזיק במרכז שוהם בניין שמתפקד רק כמה שעות בחודש? מה זה משנה, בזכותו אפשר להגיד שתושבי שוהם הם אנשים תרבותיים. השאלה הגדולה היא, מה יהיה כשיפתח האולם החדש באיירפורט סיטי השוכן חמש דקות נסיעה מכאן. אולם משוכלל ומעוצב שימשוך אליו נתח מתושבי האזור.

.

צמוד למעגל התנועה נמצאת הכניסה למרכז אמנויות הבמה של שוהם בתכנון האדריכלים אריק שהם ואורי פוגל

.

חזית דרומית של אולם המופעים

.

מארינה ופוליאנה

.

באולם המבואה אפשר להכין ביצת עין בלי גז בשעת צהריים חמה (כי רק בערב מדליקים מזגן)

.

כך נראית הקפיטריה בבניין. מבט מאולם המבואה. אלתור.

.

לוגו

.

משרדי ההיכל נמצאים בחלקם בשטח שיועד במקור לחדר מחול. המראה נותרה

.

הכניסה לאולם

.

האולם

.

פסל ("דמות", ניר שרף) וברקע קצה בניין המועצה המקומית שוהם. יצירה גאונית?

.

(7) קריית בתי הכנסת אדמון ספרא

ההידרדרות של תכנון בתי כנסת בישראל היא נושא בפני עצמו. בית תפילה הוא ההזדמנות הגדולה ביותר שיכולה ליפול לידיים של אדריכל כדי ליצור מבנה ניסיוני. הניסיון לא חייב לשאת גם עול כלכלי ויכול להתבצע במחיר נמוך. עובדה: בתי הכנסת שבנו אדריכלים ישראלים עד לפני כמה עשרות שנים וחלקם הם מבנים קטנים ופשוטים – הם הוכחה שגם בתקציב נמוך מאד אפשר ליצור מבנה מרשים שמרומם את הנפש.

תחת קורת גג אחת נבנו מספר בתי כנסת לכמה עדות. המאמץ ליצור חזית מעוגלת לא מוצדקת כי גם לבניין עצמו אין נוכחות היות והכישרון והיצירתיות שמציג כאן האדריכל מוגבלים ובנוסף לכך מוקף הבניין במגרש חניה. כמו קניון. כשנכנסים פנימה האכזבה רק מתעצמת, למרות שאחרי שראיתי את החזית, הבנתי שלא צריך לבוא עם ציפיות. אוסף של חדרים קופסתיים. דלתות מחופות במשטחי מתכת אמנותיים זה לא מספיק.

אגב, המצב התכנוני הירוד הוא נחלת בתי הכנסת בלבד. בתחום של מסגדים, כנסיות ומקדשים בישראל ובשאר חלקי העולם ממשיכים ליצור מבנים שמתאימים למקום בו האדם ניפגש עם הרוח.

.

בתי כנסת לכל העדות תחת קורת גג אחת (תכנון: אדריכל ג'ו אבקסיס)

.

תיבת גניזה בכניסה לבית הכנסת עם ציור של הכותל המערבי

.

המדרגות במרכז הבניין

.

הכניסה לאחד מבתי הכנסת בבניין

.

אחד מאולמות התפילה

.

שיר סיום:

.

.