סיבוב בכפרים ערבים סמוך לנמל התעופה בן גוריון

שלום,

הרשימה שלפניכם ממשיכה את הביקורים בכפרים הערבים שהתקיימו בשטח שבין פתח תקוה בצפון ללוד בדרום. היו הרבה. הפעם אבקר בשרידים של שני כפרים נוספים השוכנים מזרחית לנתב"ג: אל-חדיתא (היום מושב חדיד) ובית נבאללה (היום בית נחמיה). נוסף להם, עצרנו גם בתחנת הרכבת הבריטית כפר ג'יניס ובכפר טרומן (במקור הראל). ועל כך ברשימה זו.

למקומות האלו לא הייתי מצליח להגיע לבד, ללא עזרתו של יונתן גת, שגם כמה מהתמונות כאן הוא צילם ועל כך תודתי לו. אני גם רוצה להודות לחן מלינג, מנהל מזויאון הרכבת על המסמכים ההיסטורים ששלח.

אם תרצו להרחיב את הידע בנושא, אני ממליץ על מדריך הסיורים "אומרים ישנה ארץ" (50 ש"ח בלבד בקניה רכישה). המדריך יצא לפני מספר חודשים, ומציג 18 סיורים בעקבות כל מיני כפרים וערים שהיו כאן לפני 1948 וברובם נמחקו. אפשר לומר שהסיבוב שכאן הוא הסיור ה-19. על הרכבת טרם נכתב ספר מקיף ויסודי.

.

IMG_9509

הבניין המרכזי של תחנת הרכבת כפר ג'יניס, תחנה בריטית שננטשה

.

אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי, אבל עכשיו כשמסתובבים באזור שמזרחית לנתב"ג, מוצאים מושבים שקטים שהגיעו כבר לגיל בגרות. הבתים בחלקם התיישנו, הצמחיה התפתחה, גדרות ברזל סוגרים על הבתים והיישובים ובין לבין נותרו שרידיהם של יישובים קודמים. לקחתי עם יונתן צילום של מפה בריטית ישנה, ונסענו לחפש את מה שנותר מכל אותם מקומות.

למרות שהבנייה הערבית ברובה נמחקה, עדיין ניתן למצוא שרידים, חלקם עזובים ועלובים וחלקם מטופחים ועדיין פועלים.

היות וגם אני בקושי מבין איפה הייתי, הכנתי מפה עקרונית שתבהיר מה ואיפה:

.

truman

מפת התמצאות

.

-1-

תחנת רכבת כפר ג'יניס: 

בהתחלה רציתי לעצור ולראות מקרוב את הפסל הגדול ביותר שיצר יחיאל שמי ומוצב בכניסה לנתב"ג. חיפשנו חניה צמודה, אך אין בכלל שטחי חניה בצמוד לאנדרטה הזו. אז חזרנו לכביש 40 ופנינו שמאלה. אחרי כמה עשרות מטרים עצרנו והחנינו בצד. נכנסנו לשדה ואחרי כ-200 מטרים הגענו אל קבוצת המבנים שהרכיבו בעבר את תחנת כפר ג'יניס.

התחנה נקראה על שמו של כפר ששכן באזור וכנראה כבר לא היה מיושב בתחילת המאה ה-20 (יתכן וקרבתו הגדולה ללוד, גרמה לאנשיו לעבור ולהתגורר בעיר). פניתי לחן מלינג לברר מה הסיפור של תחנה, אך מסתבר שזו אחת מהתחנות שטרם נחקרו, כך שאין כמעט מידע עליה וזאת למרות שמדובר היה בתחנה חשובה מאד במסילת הברזל המנדטורית.

מכאן ניתן היה להגיע לחיפה וגם לקהיר (ממוזיאון הרכבת קבלתי אפילו את לוח הזמנים, ראו בהמשך) והתחנה כמובן שרתה את שדה התעופה, אך לא רק. היה כאן מפגש מסילות חשוב: מכאן יצאה מערבה מסילה שחיברה לתל ליטוינסקי שם פעל מחנה צבאי בריטי גדול (היום תל השומר). מכאן גם יצאה מסילה מזרחה שהגיעה לבית נבאללה, עיירה ערבית שלצידה פעל מחנה צבאי בריטי וכן סדרה של מחצבות שלמעשה פועלות עד היום, אך בשונה מאז הן משתמשות בצי של משאיות שסותם חצי מדינה.

שלחתי במייל שאלה לחן מלינג, מנהל מוזיאון הרכבת בחיפה, מתי התחנה הפסיקה לפעול. הוא ענה: "בינתיים לא הצלחתי לברר מה עלה בגורלה של התחנה בהמשך. לא מצאתי אותה באף לוח זמנים שיש ברשותי לאחר קום המדינה, אבל אני יודע שדווקא לשירות מטענים כן היה לה שימוש אחרי 1948, לפחות עבור הובלת דלק לנתב"ג בתקופה מסוימת".

לא כל מבני התחנה שרדו, היו כאן קרוב ל-20 מבנים שבנו הבריטים ומהם שרדו פחות ממחצית, אך גם הם עדיין מרשימים. הגישה אליהם קשה וצריך לחצוב דרך בין שיחים שברובם קוצניים. בפנים גנבו כל מה שאפשר וגם את הריצוף. באחד הבתים יש אח ועל הגג שתי ארובות. במבנה אחר חרכי ירי ממוגנים בדלתות פלדה. מיכל מים מבטון שוכב על צידו, יונתן דחף את הראש פנימה וגילה שהוא ריק. מכאן המשכנו לכפר טרומן.

.

IMG_9541

מפה משנות ה-40 בה בולט מפגש מסילות הברזל מזרחית לנתב"ג (מסלולי ההמראה והנחיתה אינם מופיעים אלא הכביש המחבר בין חלקי השדה השונים, כשבקודקוד העליון שלו מבנה הטרמינל עם מגדל הפיקוח ששימש את נתב"ג עד לפני עשר שנים ונקרא טרמינל 1 (עבר שינויים אבל ונראה היום כמו קופסה ובמקור היה מבנה בסגנון הבינלאומי)

.

על התצלום הבא מספר חן מלינג:

"התצלום של תחנת כפר ג'יניס (נודעה לימים בשם תחנת תעופה), מתוך ספר שפורסם על-ידי טמפלרים מאוסטרליה. נראה שהתמונה היא משנות ה-30, כי נראה בה בניין תחנה שונה לחלוטין מזה המוכר לנו כיום בשרידי התחנה. בניין התחנה בתמונה בנוי רובו עץ, והוא דומה לבנייני תחנה אחרים רבים שבנתה רכבת המנדט (Palestine Railways) בשנות ה-20 ברחבי הארץ, בין היתר בתחנת תל אביב המקורית. הטמפלרים כנראה השתמשו בתחנה מפני שהיתה קרובה למושבה וילהלמה".

.

תחנת כפר ג'יניס - ייתכן ב-1930 - מתוך ספר טמפלרי מאוסטרליה

שנות ה-40: המבנה המרכזי של התחנה בתצלום היחיד שנמצא. המבנה היום לא קיים (מקור: ארכיון רכבת ישראל)

.

PR Timetable - 01.11.1946

לוח זמנים מסוף 1946 בו מופיעה התחנה על הקו קהיר-חיפה (מקור: ארכיון רכבת ישראל)

.

‏‏עותק של PR Timetable - 01.11.1946

הגדלה מתוך לוח הזמנים בו מופיעה תחנת כפר ג'יניס (מקור: ארכיון רכבת ישראל)

.

"מצורף גם שרטוט שנסרק מצילום מאוסף מחלקת ההנדסה של רכבת המנדט בארכיון מוזיאון הרכבת. השרטוט, מספר E/95/15, מציג את התחנה בשיאה, כששימשה צומת בין הקו הראשי של רכבת המנדט (חיפה-טול כרם-ראש העין-לוד-מצרים) לבין שתי שלוחות. השלוחה המזרחית היתה שלוחה ותיקה למחצבת בית נבאללה, והשלוחה המערבית היתה אז שלוחה חדשה לחלוטין לתל ליטוינסקי (כיום תל השומר) שנבנתה במסגרת המאמץ המלחמתי של צבאות בריטניה וארה"ב בארץ במלחה"ע ה-2. עד כמה שאני מכיר את המקום, בשרטוט מופיעים כבר בנייני התחנה שקיימים היום, ואני מניח, לפי אופיים הצנוע, שנבנו במסגרת הקמת השלוחה לתל ליטוינסקי.

אמנם הועלתה בעבר תוכנית להקים תחנה תעופה חדשה (יש להניח שבלי קשר לשרידי התחנה הקודמת) שתשרת את התעשייה האווירית ואת 'איירפורט סיטי' ואף לקשר את קו לוד-ראש העין עליו היא נמצא לקו החדש לירושלים באמצעות קשתות צפוניות, אבל למיטב ידיעתי לא היתה שום התקדמות בנושא ואין כרגע שום פעילות לקדמו בעתיד הנראה לעין".

לפי התכנית ופענוח שהעניק מלינג, שלושת המבנים שבקרנו בהם שימשו (1) מגורי שומרים (2) בית מנהל התחנה (3) משרדי התחנה.  מיכל המים גם הוא מופיע בתכנית.

.

PR Eng. Drg. E-95-15 - Kafr-Jinis Station 09.06.1945 (08.05.1947)

תכנית מתחם התחנה ב-1945 (מקור: ארכיון רכבת ישראל)

.

PR Eng. Drg. E-95-15 - Kafr-Jinis Station 09.06.1945 (08.05.1947) (1)

הגדלה של אזור המבנים במתחם. ברשימה זו מופיעים בניינים 11-7 (מקור: ארכיון רכבת ישראל)

.

PR Eng. Drg. C-4-54 - Tel Litwinsky Line - 23.06.1943

תכנית שלוחת המסילה היוצאת מג'יניס לתל ליטוינסקי היום תל השומר, 1943 (מקור: ארכיון רכבת ישראל)

.

aa

1931

.

מבנה 1 – מגורי שומרי התחנה:

.

IMG_9457

מבני התחנה צצים בין השיחים. מימין מבנה משרדי התחנה ומשמאל בית מגורי מנהל התחנה

.

IMG_9459

הגישה כל כך קשה לפתח הדלת שנאלצנו להכנס מהחלון

.

IMG_9467

המבנה הראשון שנכנסנו אליו שימש את מגורי הכח המשטרתי ששמר על התחנה. הוא מורכב משני אגפים הפונים לחצר משותפת וסגורה שבקצה שלה פתח יציאה (בתמונה)

.

IMG_9463

החצר הפנימית

.

IMG_9465

החצר הפנימית

.

IMG_9462

את הריצוף גנבו מזמן. זה מה שנשאר.

.

IMG_9464

אחד החדרים

.

IMG_9471

מיכל מים מבטון

.

מבנה 2 – מגורי מנהל התחנה:

.

IMG_9472

המבנה השני שהלכנו אליו נראה כמו וילה פרטית לפי תכנית התחנה הוא שימש למגורי מנהל התחנה

.

IMG_9487

שתי ארובות על גג המבנה

 .

IMG_9488

וגם יש מרפסת רחבה בכיוון הבריזה

.

IMG_9507

כל מבנה ממוספר עוד מימי הבריטים (וזה מתאים למספור המופיע בתכנית המנדטורית)

.

IMG_9478

את הבית חוצה מסדרון המוביל לשלושה חדרים מכל צד

.

IMG_9473

בחדר הגדול והמואר בבית יש גם אח

.

IMG_9486

חלק ממנה כבר הרסו

.

IMG_9479

כאן גם נותרו קצת מרצפות מקוריות

.

IMG_9484

המבנה בנוי בטון ועל הטיח חרטו דוגמה של לבנים

.

IMG_9474

מרפסת נוספת במבנה פונה לכיוון מסילת הברזל. מבט מהחדר אל המרפסת הפונה למסילה

.

IMG_9480

חלון אחורי

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 058

חלון אחורי

.

IMG_9492

המסילה עדיין מתפקדת, התחנה כבר לא

.

מבנה 3 – משרדי התחנה:

.

IMG_9493

המבנה הזה לא רק נראה מבנה מרכזי אלא הוא שימש כמשרדי התחנה

.

IMG_9497

המבנה מורכב מכמה חלקים. שני חדרים מבטון עם פתחי ירי, חצר פתוחה (בצילום) וחדרי שירותים ורחצה (בצילום משמאל)

.

IMG_9498

חומת החצר הפנימית היא פרשנות למשרביות שאפיינו את הבנייה הערבית ואפשרו זרימת אויר למבנה וכן מנעו מבטים זרים לתוך הבית אך אפשרו מבט החוצה

.

IMG_9499

אחד משני החדרים. התקרה היא יציקת בטון בתבניות גליות שחותמן נותר עד היום. משמאל דלת פלדה מגנה על חרך ירי

.

IMG_9500

אדני רכבת מונחים על הקרקע

.

IMG_9501

דלת פלדה מגנה על חרך ירי

.

IMG_9502

וכך זה נראה כשהדלת פתוחה

.

IMG_9503

מבט מחרך הירי המשקיף על ביתו של מנהל התחנה עם הארובות

.

IMG_9504

בתקרה פתח לגג (עליו נחות מספר סממיות) שם יש עמדת ירי מוגנת

.

IMG_9505

בחדר השני פתח רחב לכיוון המסילה. אולי היה כאן חדר המתנה כחלק מטרמינל נוסעים.

.

IMG_9508

מבט מהחלון לכוון מערב כשברקע מבני שדה התעופה

.

-2-

הראל / כפר טרומן

עוד לא יבש הדם שזרם פה כמו שתן ובאוקטובר 1949 הקימו יוצאי פלמ"ח את מושב העובדים 'הראל'. מדובר היה בקבוצה מגובשת של צעירים בני 25-20, שלחמו יחד באזור הזה וכן בירושלים ועוד בזמן הקרבות שמו עינם על המקום. בטקס העליה על הקרקע התקיימה גם חתונה של 4 זוגות מבין המתיישבים החדשים. לקטע האמנותי הוזמנה להקת הצ'יזבטרון. בימים הראשונים עסקו בגידולי שדה, תפוחי אדמה ושאר ירקות. היישוב שהיה היישוב העברי הראשון באזור, זכה גם לתמיכה נדיבה מצד פרד מונסון (תעשיין ונדבן יהודי אמריקאי שהיה גם יו"ר הקק"ל בארה"ב. על שמו קרויה היום נוה מונסון).

בספטמבר 1950 הונחתה על תושבי הראל ההחלטה כי שם יישובם לא יהיה עוד הראל אלא יקרא על שם הארי טרומן, נשיא ארה"ב. באותה עת התגוררו ביישוב 100 משפחות. כפר טרומן היה אמנם היישוב הגדול והמפותח באזור, אך המידנה רצתה לעבות את ההתיישבות הישראלית באזור באופן משמעותי, וכבר ב-1951 החלו לדבר על הקמת עיר חדשה באזור. עברו עוד 45 שנה עד שנכנסו הדחפורים והחלו בהקמת מודיעין, שממשה את הרעיון.

.

IMG_9515

לוח זיכרון במרכז כפר טרומן ועליו כתוב בעברית ובאנגלית: "כפר טרומן לכבוד מר הרי ס. טרומן נשיא ארה"ב 1950"

.

IMG_9514

המבנה הבולט הזה בכפר טרומן משמש היום כמכולת, אך לפי עיצובו נראה ששימש במקור לייעוד אחר, אולי בית תרבות

.

-3-

בית נבאללה / בית נחמיה

כבר בכניסה למושב בית נחמיה, זיהיתי משמאל את מבנה בית הספר של הכפר בית נבאללה. כיום משמש המבנה היחיד שנותר בשלמותו מהכפר את משרדי הקק"ל. זה מבנה טיפוסי שהקימו הבריטים בהרבה מאד כפרים בארץ, וכמוהו יש בזכריה (יש רשימה, התמונה השניה) וגם בקיבוץ בית העמק. בסמוך לבית הספר אנדרטה לזכר הרוגי שיירת בן שמן. והנה הסיפור:

בעקבות המצור שהטילו הכוחות הערבים על המושבה בן שמן, יצאה מפתח תקוה בדצמבר 1947 (נר שביעי של חנוכה) שיירה של 7 מכוניות ובהן 48 אנשים. השיירה נסעה על הכביש שהיום נקרא כביש 444 ועברה בסמוך לכפרים קולה ובית נבאללה. כבר בקולה היא זוהתה ונפתחה עליה אש, אך היא המשיכה עד בית נבאללה. כאן נפתחה עליה אש דווקא מכיוון המחנה הבריטי שהיום שוכן בו צה"ל. במחנה היו מוצבות יחידות של חיל הספר העבר-ירדני. 13 מאנשי השיירה נהרגו (רובם תושבי תל אביב שנטמנו בבית קברות נחלת יצחק), 10 נפצעו וכ-6 מהם פצועים קשה. השיירה אמנם הגיעה עוד באותו יום לבן שמן, אך האבל בציבור העברי היה קשה.

ביולי 1948 בית נבאללה החליפה ידיים בפעם האחרונה ועברה לצד הישראלי. 14,500 אזרחים איבדו את ביתם ולא שבו לכאן מאז. היה זה צעד משמעותי, היות והשליטה בבית נבאללה הביאה לנתק אצל הכוחות ערביים בין החזית הדרומית והחזית המרכזית. לישראלים הביאה שליטה בצומת דרכים מרכזית: הדרך הבאה משכם למישור החוף (מזרח-מערב) והדרך המקשרת בין לוד וטול כרם (צפון-דרום), וכך נקבע גבולה המזרחי של מדינת ישראל הצעירה למשך כמעט 20 שנה. עד אז סבל היישוב מהסתננויות הדדיות, לפעמים הדיירים הקודמים חזרו לכפר ולפעמים התושבים החדשים עברו את הגבול ונתפסו.

את בתי הסוכנות שנבנו כאן בתחילת שנות ה-50, מחליפים היום בתי מידות שבלעו את אותם בתים קטנים וצנועים. עשינו סיבוב ואחר כך פנינו לדרך העפר החוצה שדה חיטה ומביאה למה שנותר מבית הקברות של בית נבאללה. עשרות מצבות מתפוררות נותרו על תילם. רק אחת נותרה זקופה.

לא היינו כאן לבד, המקום מלא אנשים בעיקר כאלה העושים טיולי ג'יפים וטרקטורונים, אבל גם אב ובנו מלוד המגדלים כאן בסביבה עדר בקר.

.

IMG_9540

בית נבאללה מימין לצד הכביש המוכר היום ככביש 444 (דרך המחצבות), במפה משנות ה-40

.

20130425_124443

בית נבאללה מימין ודיר טריף משמאל (היום המושב בית עריף ושוהם), מתוך מפה בריטית משנות הארבעים. משמאל הקווים הסגולים הם שלוחות מסילת רכבת שהתפצלה בתחנת כפר ג'יני לצרכי הצבא הבריטי והמחצבות הרבות באזור (מקור: אוסף המפות בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב)

.

20130425_124144

תכנית שטחי הכפר שהכינו הבריטים. הכתם הלבן במרכז הוא השטח הבנוי הצפוף, כשמשאלו שטח ריק קטן ששימש כבית קברות ונותר עד היום ומשמאל בגבול המערבי של היישוב מצוין אתר בית הספר של הכפר שהורכב משני מבנים שאחד מהם שרד עד היום וניצב בכניסה לבית נחמיה (מקור: אוסף המפות בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב)

.

20130425_124156

בית הקברות מימין ובית הספר משמאל סמוך לצומת הדרכים (מקור: אוסף המפות בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב)

.

IMG_9516

בכניסה לבית נחמיה ניצב מבנה אבן בן כ-90 שנה שהוקם על ידי הבריטים כבית ספר לילדי בית נבאללה. היום משמש את הקק"ל

.

IMG_9518

בית הספר / הקק"ל

.

IMG_9520

חזית מערבית

.

IMG_9519

מכאן נפתחה אש על השיירה שהיתה בדרכה מפתח תקוה לבן שמן ורבים מחבריה נהרגו. לזכרם אנדרטה.

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 073

צפונית לבית נחמיה ניתן להשקיף על בתי שוהם, כשבין השניים שדה חיטה

.

IMG_9521

שדה החיטה מקיף יחידת שטח ובה מצוי בית הקברות המתפורר והמוזנח של בית נבאללה

.

IMG_9523

מצבת קבר 01

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 081

מצבת קבר 02

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 082

מצבת קבר 03

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 084

מצבת קבר 04

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 085

מצבת קבר 05

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 086

מצבת קבר 06

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 087

מצבת קבר 07

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 089

מצבת קבר 08

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 093

מצבת קבר 09

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 095

מצבת קבר 10

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 101

מצבת קבר 11

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 102

מצבת קבר 12

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 103

שרידים

.

IMG_9526

גדר סברס מסמנת את גבולו הצפוני של בית הקברות

 .

-4-

חדיתא / חדיד

במושב חדיד אני מכיר את גיא מנצור. הפעם לא בקרנו במושב עצמו, אלא בבית הקברות של הכפר חדיתא שעל שטחיו הוקם חדיד. בית הקברות הוא היום חלק משומרת טבע. גם כאן לא היינו לבד, רוכבי סוסים ואופניים, נוסעי ג'יפים וגם סתם אנשים שחיפשו טיול רגלי רגיל.

ישנם שלטי הסבר ושלט לזכרו של איש השב"כ דייב בקרמן, אך אף מילה על כך שמרכז השמורה ממנה יש תצפית היא למעשה בית הקברות של הכפר. יש גם מצבות עדיין.

בעבר המאד רחוק שכן כאן הכפר חדיד שהיה מרכז יהודי חשוב בימי החשמונאים. שמעון התרסי, בן למשפחת החשמונאים ביצר אותה וארגן בה את צבאו לקראת אחד הקרבות המכריעים מול הכוחות היוונים ששלטו באותה עת באזור.

ב-1948 גרו כאן 882 תושבים ב-201 מבנים. בכפר היה בית ספר שנפתח ב-1924.

יחד עם בית נבאללה, החליף גם הכפר חדיתא ידיים במסגרת "מבצע דני" בתאריך 13 ביולי 1948. כשהכוחות הישראלים נכנסו אליו, היה הכפר כבר ריק מתושביו והכוחות הערבים שנותרו בו, נסוגו לבודראס המרוחקת 3 ק"מ דרומית-מזרחית מכאן. הכוחות הערביים לא התייאשו ובעזרת הפגזה מסיבית ושיירה של משוריינים ניסו להבקיע את כוחותינו ולהשתלט חזרה על הכפר, אך ללא הצלחה.

המודעות למקום ולרבדים שמעדיפים כאן לשכוח, זה לא עניין של שמאל או ימני. אלא עניין של תרבות והומאניות וחשוב שאנשים ידעו שכאן זה לא סתם גבעה עם סברסים, עצי זית והריסות – כאן היה יישוב שנעלם. הצעה שלי: שלטי הסבר, גידור בית הקברות והצבת עמוד גבוה עם שרפרף קטן ועליו תונח גופתו של אריק שרון. כך נזכור כולנו שמי שדופק ערבים היום בבוקר, אז עד הצהריים כשימאס לו לרמוס ערבים ויחפש אתגר יותר משמעותי, הוא גם ידאג לדפוק את האחים שלו. שרון נראה לי דוגמה טובה, כי ממילא לא רוצים אותו לא בשמיים ולא בארץ, אז שיישאר שם על העמוד.

.

IMG_9539

קטע מפה משנות ה-40

.

20130425_124452

קטע ממפה בריטית משנות ה-40, כשחדיתא משמאל. הכתם האדום מסמן את שטח הכפר הבנוי (מקור: ספריית החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב)

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 113

יש כאן גם עדרי עזים

.

.

IMG_9527

קיר אבן ועליו לוח זיכרון לאיש שב"כ

.

IMG_9528

הקיר

.

IMG_9529

לוח הזיכרון

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 143

חורשה

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 152

עז ועץ

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 115

מצבת קבר

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 120

ילדים וסוסים וברקע בתי מושב חדיד

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 116

מצבת קבר

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 117

שרידי מצבות

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 139

וחרסים

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 122

יש גם נקודת תצפית

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 123

מצפור רועי, על שמו של רועי כהן ממשוב בית נחמיה שנהרג בתאונת אופנוע בארה"ב בהיותו בן 22

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 124

"שלט הסבר"

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 126

כאן גם עובר שביל ישראל

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 127

הנוף מבית הקברות

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 130

וממנו יורדים

.

20130419 JINIS NABALA AL-HADITHA 135

מה פתאום

 .

רגע לפני שנפרדים, שלשום קבלתי מייל מאחת מקוראות הבלוג, המתייחסת במקרה לרשימה הקודמת שעסקה בכפרים שבסביבת פתח תקוה. מתברר שהמגיבה, שושנה הלפר, התגוררה בילדותה בבית בו ביקרתי, מבתי הכפר טירה האחרונים ששרדו במושב ברקת שהוקם על חורבותיו:

"התרגשתי למקרא הבלוג האחרון שלך. אספר לך מדוע הלוואי והייתי מצטרפת לסיור הזה נולדתי בצ'כוסלובקיה להורים ניצולי שואה וב1949 עלו הורי לארץ עמי ועם אחי הבכור. אחרי מספר חודשים במחנה עולים הועברנו לכפר הערבי טירה שעדיין עמדו בו הבתים של הפלסטינים שהוברחו או ברחו. במשך כשנתיים גרנו בכפר בערבי ה"נטוש" עד שהוקם מושב טירת יהודה בסמוך. הבית שבו גדלתי היה הבית שבו צולם הסרט חכם גמליאל. הוא היחיד שנותר על תילו כשנהרס הכפר טירה. על חורבותיו הוקם המושב ברקת בשנות החמישים לעולים מחבן שבתימן.

בשנות ילדותי בכפר אני זוכרת שרידים של מבנים גם בטירת יהודה עצמה וגם בסביבה במיוחד את הקבר עם הכיפה עברתי דרך ארוכה ממושב דתי ומחברות בבני עקיבא אל חברות בשי"ח וכיום נשים בשחור ומחסוםוואטש. יש לי עוד הרבה סיפורים על המקום.

לצערי אין לי תמונות מהבית – אם כי כמו כל זיכרון ילדות ראשון – הוא חרות בזיכרוני. זה היה הבית הקרוב ביותר גבול ואני זוכרת את אמי נועלת היטב את הבית כל לילה יש לי רק מספר תמונות של הילדות בטירת יהודה. למי היו אז מצלמות?

התושבים המקוריים לא הגיעו אל הבית – למיטב ידיעתי, אבל אני זוכרת שתפסו לא פעם תושבים לשעבר שניסו להגיע לבתיהם. קראו להם "מסתננים" והם עוררו בנו כילדים פחד גדול מאוד. כל התושבים שם היו ניצולי שואה והפחד היה לחם חוקם".

.

לרשימה זו יבוא המשך, בו יוצגו שאר הכפרים בסביבה שטרם נסקרו כאן.

ועד אז שיהיה לכם יום טוב.

מיכאל

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתר  On 28/04/2013 at 17:07

    חידשת לי הרבה ועוררת את הרצון לצאת ולגלות את הנופים האחרים של הארץ. לא הבנתי מדוע הדם זרם כמו שתן, דמם של כ – 6,000 אנשים שנהרגו בצד שלנו.

  • אורי זקהם  On 28/04/2013 at 17:17

    בית הקברות של חדיתא זה ליד מצפור רועי? היכן בדיוק? מה שכן ראיתי שם זה הרבה בארות.

  • Dan Price  On 28/04/2013 at 17:36

    מיכאל תודה רבה. אולי תזמין אותנו לסיור הבא?

  • אמיר  On 28/04/2013 at 21:18

    תודה על ההשקעה!! מעניין מאוד!!!
    האם הערבים היו זוכרים ומזכירים את החשמונאים, שחיו על אדמתם ולפניהם?
    המנצחים כותבים את ההיסטוריה. אולי זה מצער ולא הוגן, אבל כך מנהגו של עולם.

    • מיכאל יעקובסון  On 28/04/2013 at 21:22

      תודה אמיר על תגובתך.
      אם לסבתא היו גלגלים. אני לא משווה אותי או אותנו לאף אחד. אני בא, רואה, שואל, בודק וזה מה שאני מפרסם. לא אמרתי תחזירו, לא תמחקו, רק תקראו ותראו.

      • Rob  On 02/05/2013 at 13:59

        Only a scumbag leftist self hater or arab lover will go out of his way, create baseless documentation and describe every shithole in which any dirty arab or two have taken a shit as cities and vilages. I am sure you mother , which most people call a dirty whore did not know she will produce a shithead like youself. As tio blood running like urine, I hope it will be your blood and that Israelis from anyhwre will come to shit on your grave

        • מיכאל יעקובסון  On 02/05/2013 at 14:27

          רוב, לא אתייחס לניבולי הפה שלך (ומזל שנכתבו באנגלית כדי שילדים קטנים לא יבינו אותן), אך כן אתייחס לנקודת המוצא שלך ששונה מזו שלי. לדעתי כן חשוב להכיר את הסביבה בה אתה חי על כל רבדיה. ברור שניתן לטמון את הראש בחול ולהתעלם מהמציאות המקיפה אותנו, אך אני מעדיף כן להתמודד איתה. אני מקווה שתמשיך לשוטט בין רשימותיי ואולי יבוא יום ותבקר אותנו בארץ הקודש.

  • ערן  On 29/04/2013 at 1:30

    צר לי, לא מבין מדוע צריך להכניס לתיאור את ההתייחסויות החד-צדדיות (ומאוד צרות) המתייחסות רק לכפרים שחרבו בעקבות 1948-9. אם כבר, מדוע לא להתייחס לשלל היישובים מהתקופות השונות (גם, אבל ממש לא רק יהודיות. האזכור של חדיד החשמונאית מהווה מעין עלה תאנה ליישובים הרבים האחרים דוגמת נבלט ועוד). האמירות על שרון מקוממות (ולא, אינני מתומכיו) – סתם ניבול פה לא רלוונטי. אם מדובר באמירה פוליטית וזה כוונתך בפוסט – סחתיין. תגיד את זה. אם לא מדובר באמירה פוליטית, על-אף ששאפו על המאמץ – מדובר במבט צר וחלקי (ושוב, שאפו על מה שנעשה).
    לעניין החומר עצמו – קו הרכבת קודם למנדט. מדובר בקו רכבת צבאי תורכי אשר במהלך מלחמת העולם הראשונה (לאחר כיבוש האזור על-ידי הבריטים בסוף 1917) הוסב לשימוש של הבריטים וחלקו הפך מאוחר יותר לקו אזרחי. נעשו עבודות רבות על קו הרכבת הזה (חן מכיר היטב חלק מהם ומכיר היטב את הפרק התורכי של המסילה). אפרופו מלחה"ע – כל האזור שימש שדה-קרבות בסוף 1917 ולסירוגין במהלך 1918, כולל האתרים שהזכרת.

    • מיכאל יעקובסון  On 29/04/2013 at 6:33

      ערן: בבלוג אני מתייחס לתוצרים מהמאה ה-20 ועד היום, מה שהיה לפני התקופה הזו פחות מעניין אותי. לרשות העתיקות יש אתר מעולה עם הרבה מאד מידע ותמונות ולכן אין צורך שאמחזר. בנושא שרון: תושבי קיביה, עזה, סיני, ג'אבליה, שאטי, סברה ושתילא, ביירות וכמובן כל עשרות אלפי חיילי צה"ל ותושבי גוש קטיף (ההרוגים והפצועים בגופם ובנפשם) דוקא יחשבו שהייתי רך מידי… לא מדובר באמירה פוליטית (כי הרי לא ברור אם שרון היה בשמאל או בימין, הוא פשוט הביא להרג ופגיעה גורפת של בני אדם) אלא מוסרית. בכל מקרה מדובר כאן בבלוג ולא באתר של תנועת קדימה.

  • dot  On 29/04/2013 at 1:30

    מעניין לקרוא . תמשיך לחשוף ולצלם.
    בארץ האדמה היא סוג של ארכיון על הקרקע מפה מעל מפה שיכבה מעל שיכבה..

  • חתול חשמלי  On 29/04/2013 at 3:37

    בקשר לתחנת תעופה העתידית – זו תיבנה במסגרת פרוייקט שיקום והכפלת המסילה המזרחית שהיא תוכנית לתשתיות לאומיות שאושרה לא מזמן אבל אינה מתוקצבת עדיין. מדובר בתוכנית מורכבת מאוד ועלותה היא במיליארדים וגם דורשת הפקעה רצינית של שטחים בבעלות תושבים מהמגזר הערבי באזור מרכז לוד, לכן לדעתי האפשרות שתצא לפועל בשנים הקרובות הינה קלושה למדי.

    במסגרת התוכנית ישומרו ויחודשו חלק מהתחנות הישנות בתוואי המסילה המזרחית (מחדרה מזרח ללוד). באיזור נתב״ג אמור גם להיות שינוי קל של תוואי המסילה. תחנת רכבת תבנה לא רחוק מתחנת כפר ג׳יניס ההיסטורית ותשרת את התעשייה האווירית ואירפורט סיטי.

    ניהול וביצוע התוכנית הוא באחריות חברת חוצה ישראל.

  • אוסי יאיר  On 16/05/2013 at 10:59

    סקירה חשובה מאוד אודות הציביליזציה הפלסטינית שהתקיימה עד לנכבה של 1948 בתחומי פלסתין המערבית

  • עודד  On 17/06/2015 at 12:41

    תודה לכותב מיכאל
    התיאורים העניניים מעניינים מאוד. אני מסכים עם הכותב שתרבותית יש לראות את הכל ולא להעלים עין. ולכן כדאי להציג גם תקופות לפני המאה העשרים ומבלי ללכת לארכיאולוגיה.
    אני גם לא חושש פוליטית מלהציג את הכפרים הערביים כפי שהיו אז. להפך, חשוב להראות קבל עם ועדה, שמי שניסה להשמיד אותנו, אינו כאן. או ברח מעצמו (כי חשש שמה שניסה לעשות, יבוצע בו), או גורש (ולא הושמד). ראה במאמרך, שיירת בן שמן והתקפות על התנועה והיישובים שהיו אז באזור.

    לגבי המגיב אוסי יאיר: ״ציוויליזציה פלסתינית בתחומי פלסטין המערבית״ – אמירות מפוצצות ריקות מתוכן.

    ציוויליזציה פלסתינית- נו באמת איזו ציויליזציה ? כמו הבבלית? האשורית? הארץ ישראלית? הרומית? תקרא את התיאורים של מרק טווין בבקורו בארץ ותראה מה שהיה כאן ערבים יהודים ונוצרים.

    פלסתין המערבית – מעולם לא היתה יישות מדינית או אוטונומית כזו ולא התקרבה להיות. לא בימי העותמנים ולא בימי המנדט. כך שאם מתייחסית לגיאוגרפיה צריך לומר ארץ ישראל המערבית.

  • טל  On 16/11/2016 at 7:01

    מחנה תל השומר מעולם לא היה בריטי. זה מחנה אמריקאי ששימש בסיס עורפי לטייסות ההפצצה שלהם שישבו בחלק הצפון מזרחי של שדה התעופה לוד. טייסות אילו הפציצו בעיקר בעירק וסבלו אבידות רבות. רוב הפצועים טופלו בבית החולים תל לטיוינסקי. לצורך העברתם והעברת ציוד ופצצות, הוקמה מסילת הרכבת המוזכרת. למסילה היו עד לפני כ-15 שנים שרידים בשטח, בעיקר באזור יהוד. את המתים, אגב, קברו בבית הקברות האמריקאי שהיה פחות או יותר במקום שבו נמצא מסוף האוטובוסים של שכונת רימון בקרית אונו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: