סיבוב בשכונת "נאות כרמים" המוקמת בימים אלה

יומני היקר: ביום ששי הספקתי לראות עם טל לא מעט ארכיטקטורה ממגוון תקופות, והכל במשבצת קרקע יחסית קטנה, ממש חתך ישראלי אמיתי (או שלא). 

התחלנו בקבר ערבי ישן ומתפורר במושב עזריקם, המשכנו למפעל ארגמן של רם כרמי שהולך לההרס, משם לספריה העירונית החדשה שאף היא של רם כרמי ולהיכל התרבות החדש והמצוחצח של אמנון רכטר. המשכנו לדרום רחובות לאחוזה של ערבי עשיר שהפך לפליט ב-48 ולפני כמה חודשים מינהל מקרקעי ישראל הביאה משאיות בטון ומילאה את הבניין כולו בבטון, וסיימנו כאן ב"רחובות ההולנדית", במתחם המכונה "נאות כרמים". 

 

דופן אחת הזרועות בשכונה

 

אין כמו לראות מבנה או שכונה חדשה, רגע לפני שהם מאוכלסים ועוברים מידי הבנאים כפי ששורטטו בתכניות לידיהם האנושיות של המשתמשים העושים כמעט כל מה שעולה על רוחם במקום. הכל נקי ושלם – זה רגע קצר שעומד לחלוף, ואת החוויה הזו חווינו הפעם בשכונת צמודי הקרקע הניצבת בפני איכלוס בדרום-מערב רחובות. 

רובע צמודי הקרקע הינו חלק משכונת המגורים "רחובות ההולנדית" (להבדיל מ"רחובות" הישראלית) – שכבר השם מתאים כמו כפפה ליד לכותרת המשנה שהענקתי לאתר שלי לפני שנה וחצי. רובע צמודי הקרקע מכונה אם כן "נאות כרמים".

מביקור במקום לא כל כך הבנתי למה דווקא הולנד קשורה לשוליים הדרומיים של רחובות, אבל יכול להיות מאד שזה בגלל שכאן תגור אוכלוסיה הולנדית. מעניין אם גם בהולנד ישנה שכונה עם שם כמו "אוטרכט הישראלית"… (המקרה היחיד שמוכר לי היה דווקא הפוך, כשהנאצים כינו בלעג את השיכון המודרני וייסנהוף שבשטוטגארט "כפר ערבי"). 

ביהוד ראש העיר מקדם כבר כמה שנים את "פרויקט לוגנו" שעתיד למחוק את מרכז העיר הקיים (המהווה למעשה שריד מהעיירה הערבית יהודייה ששכנה במקום עד 1948). הוא ביקר בעיירה השוויצרית לוגנו, צילם כל דבר, חזר לארץ לקח את האדריכלים שהביאו לנו את פרויקט "הולילנד" בירושלים ואמר להם לתכנן בדיוק את לוגנו (רק בלי האגם ובלי השוויצרים). בנתיים הפרויקט תקוע.

במקרה הזה בא בשנת 1995 משרד האדריכלים של עדנה ורפאל לרמן, שינה את תכנית המתאר (R-6) שתוכננה על ידי הבריטים עוד בשנת 1946, והפכו את המקום לשכונת מגדלים המקיפה גן ליניארי (טרם ביקרתי בו)  וכל העסק הזה מוקף בשכונת צמודי קרקע – המוצגת ברשימה זו. 

עד לפני שנים ספורות היה אזור זה מכוסה בפרדסים בהם גידלו הדרים לשיווק מקומי ולייצוא. הפרדסים של נס ציונה ורחובות התפרסמו כבר בראשית המאה ה-20, אך היום בשל הפיתוח המואץ נעקרו כל הפרדסים מהאזור ולא נותר זכר לא לכל שכבת החיים והצומח שהייתה כאן. לא נותר זכר לעצים, לא לבתי הפרדס ולבתי האריזה, לא לבארות – לכלום. נוצר כאן מארג של שכונות פרבריות חסרות זהות. אלא אם כן אקרשטיין ובתים משוכפלים עושים לכם את זה. 

 

תכנית השכונה משנת 1995 / עדנה ורפי לרמן אדריכלים (מקור: אתר מינהל מקרקעי ישראל)

שכונת רחובות ההולנדית מן האוויר (2006) - קודם שהוקמה שכונת הבתים המופיעה ברשימה זו ומיקומה במשבצות הקרקע הירוקות-צהובות שמסביב לכביש המעוגל בדרום-מערב השכונה

 

לצורך הקמת שכונת צמודי הקרקע הוקמה עמותת נאות כרמים של אנשי צבא קבע, הבולדוזרים לא נכנסו לשטח עד שכל היחידות המתוכננות נמכרו. לתכנון המפורט, הוזמנה האדריכלית קורין שורץ בעלת משרד האדריכלים "שורץ + אדריכלים" המתמחה בתכנון צמודי קרקע ועיצוב פנים, שיצרה שני טיפוסי בינוי. טיפוס אחד הוא דו-משפחתי והטיפוס השני הוא יחידה משפחתית עצמאית. 

למעט שני המודלים האלו, נעשו שינויים פנימיים רבים בהתאם לרצון הלקוח וכבר בחודשים הקרובים תחל השכונה להתאכלס ולממש את החלום הישראלי הרטוב: בית + גינה. 

כשחזרתי מהסיבוב מאד סיקרן אותי לשמוע את האדריכלית של הפרויקט ולכן הרמתי אליה טלפון כדי למשוע מה יש לאדריכלית לומר על השכונה החדשה. לא הופתעתי לשמוע ממנה את המשפט הבא: "האדריכלות היא דבר חי ולא תפאורה", שהזכיר לי מאד את המשפטים שיצאו מבית מדרשו של מתכנן וילות ידוע אחר – אילן פיבקו: "תשוקה זה לאהוב את מה שאתה עושה, זה לעשות את מה שאתה אוהב", או "יצירתיות זה תמיד להפתיע, לחשוב מחוץ לקופסה". 

דווקא שורץ סברה שזה לא הזמן הנכון לראות את השכונה, בה באמת הכל נראה משוכפל ונקי מידי, וצריך לחכות שהאנשים ייכנסו ויתחילו להפעיל אותה ולתת לה את פרשנותם האישית. מכל מקום, בשלב הזה אפשר לראות באופן נקי את השלד של השכונה ולשער אילו מין חיים ייווצרו כאן בתוך טיפולוגית המגורים שיצקה כאן האדריכלית אל תוך תכנית המתאר של הלרמנים.

אגב, המודל של "רחובות ההולנדית" דומה מאד למודל שיצר האדריכל סלו הרשמן בשכונה החדשה בגבעת שמואל (ועל כך כתבתי רשימה אחרת הכוללת ראיון עם האדריכל). 

 

שלט מכירות

הדמית השכונה כפי שמופיעה על שלט בכניסה

טל מתרשם

ללא מילים

הכוכב האמיתי של "רחובות ההולנדית": האקרשטיין / את פיתוח הנוף תיכננה אדריכלית הנוף אניטה גבינט, אבל לבסוף המפרט שבוצע היה נמוך מזה שתוכנן...

אם תכנון קצת יותר יצירתי אפשר עוד היה לשחק דמקה על המדרכה

או להמציא סוג חדש של דמקה שכונתי

מראה כללי של אחת מזרועות השכונה

משחק נוסף שאפשר לשחק כאן הוא "מצא את ההבדלים"

חזית דו-משפחתי

זה לא חום (אם בטעות חשבתם כך) אלא "גווני אדמה וחול"

הדמיה של המודל הדו-משפחתי (מתוך האתר: adira.co.il)

הבתים הפינתיים הם חד-משפחתיים

מבט לבית פינתי

בית לדוגמא

בין הבתים

בית החלומות: בית גם גינה

עץ-טיח-שמים

לרגע קצר, בתוך הדממה המעיקה שתפסה אותנו כשהתסובבנו בין הבתים, טל העיר שהפוגות האלה כל כך עמוקות שיש להן נוכחות משמעותית בחזית

אגב, כל הבתים נמכרו

* * *

עידכון: הרשימה על גבעת חיים איחוד קיבלה חומרים ועדכונים רבים גם הודות לחנוש מארכיון הקיבוץ וגם הודות לעובדה שהעברתי אליה תמונות מרשימה אחרת שבסוף בחרתי למחוק.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אזרח.  On 02/07/2010 at 8:44

    סתם שכונה קרה, מנוכרת וחסרת חיים. אין בה את המרקם האנושי שיש בכפר הסמוך לה. חבל על כל הירוק שהלך רק כדי ליצור שכונות חסרות חיים כאלו.

  • דני  On 02/07/2010 at 9:26

    לזכות האדריכלית יאמר שזה נראה הרבה פחות גרוע משכונת ההרחבה שעשו ממש ליד לגבעת ברנר. שם זה נראה כאילו הנחיתו 100 בתים פרטיים זהים מפרסומת אמריקאית ושמו אותם מסודרים בשורות פלס אחד ליד השני.
    זה נראה זוועה בדיוק כמו שזה נשמע. והניגוד בין זה לקיבוץ שליד על ההתפתחות האורגנית הטבעית שלו, החיות והנושיות החמימה של המבנים בו – פשוט זועק לשמיים.

  • mr.globy  On 02/07/2010 at 9:39

    לאור התמונות נשאלת שאלה.
    מה עם איכות מגורים?
    הבתים כל כך צמודים אחד לשני עד כי ניתן לפתוח רדיו באחד מהם ולהקשיב אצל השכן.
    כמו כן מה עם קצת ירוק בעיניים?
    האם נישאר קצת מקום לפיסת ירק? או שמא עקב מחסור במים בונים קוביות על חשבון קצת ירוק?

    • מיכאל יעקובסון  On 02/07/2010 at 11:41

      השטח הירוק בשכונה מרוכז לשטח אחד גדול. היום יותר קל למכור "שכונה עם פארק" מאשר שכונה עם הרבה גינות. השטח הירוק לא נשפט על פי גודלו (את זה "אדם טבע ודין" עושים) אלא על פי איכותו. לצערי, בסיבוב הזה לא נותר זמן וכח (בעיקר לטל) לראות את הפארק הליניארי של השכונה.

  • אלון ברקאי  On 02/07/2010 at 10:41

    מה שמטריד פה זה לא האחידות, גם לא הפורמט של בית+גינה-
    בשיכון השטיח בבאר שבע למשל או באילת הבתים גם זהים אחד לשני וגם נותנים פורמט של בית+חלקת אדמה קטנטונת

    אני חושב שהבעיה היא הפקרת המרחב הציבורי, התבודדות היחידות ובידוד מההקשר העירוני הגדול יותר
    הרחובות הם של המכוניות, ללא צל להולכי רגל או פרופורציה אנושית. הבתים הבדידים לא יוצרים בלוק אחיד שנותן את תחושת החדר העירוני ברחוב או בכיכר.
    כל השכונה נבנתה על קרקע זולה שבינה לבין העיר מפרידה חגורה תעשייתית שלא נמצא לה פתרון.

    דרך אגב הלוגו שלהם- להתרגש זה כ"כ לא הולנדי…

  • אמיתי ס  On 02/07/2010 at 10:52

    אתה באמת לא מבין למה הולנד?
    זה על שם הרחובות ההולנדיים כמובן, הרחובות הפנימיים שבגלל האקרשטיין הם כאילו רחוב שכולו מדרכה.

    והחום הזה – זה נראה כמו מחנה מעצר. אני לא מבין מאיפה האופנה הזאת נולדה, אבל היא בכל הארץ והיא פשוט מזוויעה.

  • דן  On 02/07/2010 at 17:34

    מה שהכי בלט לי זה היעדר מוחלט של עצים שיחים
    או כל ירוק אחר…
    זה נראה קר קפוא מין שכונה עתידנית רובוטית
    שאין בה נפש חיה לא עץ ולא ציפור…
    פשוט נורא.
    וכל הבתים נראים כמו קופסאות גפרורים תאומות
    כמו בשיר הידוע הישן של פיט סיגר
    Little Boxes…
    לפחות באמריקה בפרוורים יש להם מדשאות מלפנים ומאחור
    ומרחב די גדול בין הבתים
    כאן – גם את זה לא.
    צפוף צפוף צפוף…כמו בית משותף שהשטיחו אותו על הקרקע…

  • דפנה  On 03/07/2010 at 11:46

    נו, באמת…
    "לא עץ ולא ציפור" – העצים עוד יגיעו, והציפורים יבואו אליהם.
    אני מסכימה שהשכונה לא עוצרת נשימה ביופיה, אבל היא לא תישאר כך. תהיה צמחייה וזה בהחלט ירכך את המראה שלה.

    גם אני לא מבינה את הבחירה הזאת בחום ו"צבעי אדמה". אולי זה מתאים למדבר, אבל רחובות היא לא עיר מדברית. והגוון עצמו, שבו בחרו – לא טוב בכלל, לדעתי.

    אנחנו לא יכולים להיות אמריקה בפרוורים. גם לי עברה ההשוואה הזאת בראש במהלך הקריאה ומיד פסלתי אותה. ארצנו הקטנטונת. אם רוצים צמוד-קרקע, זה חייב להיות גם צמוד-בתים-אחרים, או שיגמר לנו המקום (והוא כבר מתחיל להיגמר, אם אינני טועה. ופרוייקטים כאלה רק עוזרים בזה).

    אני גם לא מבינה מה כ"כ פסול ברצונו של אדם שתהיה לו פיסת גינה משלו. לדעתי, החיים ברבי-קומות הם לא טבעיים לאדם, אבל זה כבר עניין אחר.

  • רוני  On 03/07/2010 at 21:30

    אוף. זה עושה לי חשק לבכות. הכל כל-כך חסר אופי. מזל שיש לי מנגנון הדחקה, באמת.

  • דנה  On 06/07/2010 at 12:38

    לא ברורה נימת הכתבה, אני מכירה את הפרוייקט ואנשים שהולכים לגור שם,זה פרוייקט מדהים בקנה מידה שלו, באיכות \כמות וגם בעיצוב שלו- כן, עיצוב נקי, שקט ,מתאים לקהל רחב – יש שם מעל 260 דירות!.
    תכנון הבתים בפנים קומפקטי ומרווח וכשיאכלסו אותו יהיה גם ירוק.
    לא לשכוח שעדיין לא גרים שם.
    זה הרבה יותר טוב משכונות בנה-ביתך והתפלצות חסרות הטעם שנבנות בצפיפות זהה.
    וצריך לדייק, השכונה הצבאית נקראת נאות כרמים, היא עצמאית, אפילו מופיעה במפת רחובות,נבנתה על קרקעות של מושב גאליה שבסמיכות לרחובות ההולנדית המוכרת בשלטים, ולא קוראת לעצמה הולנדית ולא מפרסמת את עצמה כי אינה צריכה, כפי שנאמר בכתבה הכל נמכר מראש וזה גם אומר משהו על איכות הפרוייקט.

    • מיכאל יעקובסון  On 06/07/2010 at 12:55

      הנימה של הרשימה הייתה יותר של תהייה מאשר קביעת עמדה. אני תוהה – הרי מבחינה ארכיטקטונית הפרויקט הזה ריק מתוכן ערכי ומייצג את האדריכל כמשוחרר מתפקיד של מוביל חברתי – זהו חלק מהמשבר בו נתון עולם התכנון כבר כמה עשרות שנים. מצד שני למקומות האלה נוהרים כולם וזה החלום הרטוב המושרש היום בנרטיב הישראלי (אגב, זה גם החלום של שאול כבר שנים). אני תוהה לפשר דמותה של החברה הישראלית. ולסיום שיר: http://www.youtube.com/watch?v=5EMikU8Yc2k

  • אמיר פ.  On 25/08/2010 at 20:36

    אני קורא את התגובות וליבי נחמץ.
    במקרה אני תושב השכונה וחוקר האזור, ואין אבן שלא הפכתי בשכונה וסביבתה.
    מהתגובות ברור כי המגיבים מעולם לא גרו בשכונה וסביר שאף לא ביקרו בה ואבחנותיהן מבוססות על סמך כמה תמונות מאתר בנייה סמוך לשכונה (כל התמונות הן משכונת נאות כרמים שטרם אוכלסה, וזו הסיבה שאין ירק..).
    אני מזמין את הקוראים לסיור שאני עורך פעם בשנה בשכונה, סוקר את התפתחותה , את ההיסטוריה הקרובה והרחוקה, את מרקם התושבים הנדיר ( מי אמר קרה ומנוכרת?) ועוד.
    הסיור יתקיים בחול המועד סוכות , ופרטים עליו ניתן למצוא בפורום אתר שכונת רחובות ההולנדית או במייל שלי.

    • מיכאל יעקובסון  On 25/08/2010 at 21:07

      אמיר היקר! בעקבות הערתך הדגשתי בגוף ברשימה (פעמיים) שמדובר בתמונות הללו במתחם "נאות כרמים". יחד עם זאת מדובר ביחידה שכונתית אחת ולכן מתחם צמודי הקרקע הוא חלק בלתי ניפרד מהתכנית הכוללת את מתחם המגדלים עם הגן הליניארי.
      כבר בביקור שערכתי במקום ידעתי שפספסתי את את החלק בשכונה אליו אתה מתכוון וברגע שאהיה בסביבה אני מעוניין לבקר וללמוד את המקום.

  • לבנה  On 30/01/2011 at 19:58

    נדמה מהתגובות המגוונות ובעיקר לא מפרגנות על השכונה, נראה שפוט האזרח הקטן הוא קנאי לא קטן , ולכל המשמיצים אני חושבת שזאת שכונה חדשה ועוד עצים רבים יצמחו בה ו"שימות כל הקנאים"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: