סיבוב על הצעה לבול 50 שנה לערד

בעקבות הרשימה הקודמת על פסל הבולבוסים בערד ועל מעמדו כסמל עירוני, נתקלתי בהצעה לבול לציון 50 שנה לערד שיצרה רינת גלבוע (31). לעומת ההצעה שזכתה שהציגה את פסלו הנשכח של תומרקין בקצה השני של העיר, בחרה גלבוע בפסל הבולבוסים.

גלבוע היא מעצבת גרפית ירושלמית, בוגרת מכללת אמונה והיום תלמידה לתואר שני בבצלאל. ההצעה שלה לבול אמנם לא זכתה בסופו של דבר, אך אותי זה לא מעניין.

כיצד היא תופסת את ערד וכיצד בכלל יוצרים בול? הרמתי טלפון לרינת, שוחחתי איתה על תהליך החשיבה והיצירה, בקשתי ממנה שתשלח את השלבים המוקדמים של העבודה והחלטתי להכין את הרשימה שכאן.

.

6

ההצעה הסופית

.

אני לא מכיר עוד עיר בישראל, בה הפך פסל לסמל עירוני שטבוע כל כך חזק בתודעה הסמלית. יעקב אגם כמעט עשה את זה בתל אביב אבל זה לא החזיק יותר משנה או שנתיים. גם בחו"ל נדיר מקרה כזה. פסל החירות יש בו גם היבט פונקציונלי כי יש בו מוזיאון ותצפית, אבל לפסל הבולבוסים הפשוט אין לא את ולא את זה. הוא רק עומד בשקט בכניסה לעיר.

הפסל מופיע כמעט בכל עלון שמפיקה העירייה, לכן היה ברור שיופיע גם בבול לציון 50 שנה להקמת העיר, שיצא בפברואר 2013. אמנם בבול הזוכה נבחר הפסל של תומרקין (עליו כתבתי כאן), אך גם במקרה הזה בחרו המעצבים להציג את פסל הבולבוסים במעטפה ובחותמת שליוו את הופעת הבול. רינת גלבוע הביאה אותו ישר לבול.

. . .

תמונה1 (2)

גלויה (מקור: אוסף אדריכל יונה פיטלסון)

. . .

ש: כיצד ידעת על התחרות לעיצוב הבול?

ת: לשירות הבולאי יש מאגר מעצבים שמשתתפים במכרזים לעיצוב הבולים. לבול על ערד הוגשו 6 הצעות.

ש: זה הבול הראשון שעיצבת?

ת: כן ובקרוב יצא בול ראשון שעיצבתי לציון 65 שנה ליחסי ישראל – אורגוואי.

ש: מה היה הבסיס שכיוון אותך בעיצוב?

ת: מה שקורה בעיצוב בולים מהסוג הזה בו נדרש חיבור למקום, אז במיכרז יש מידע על המקום. הם נותנים טריגרים מכוונים. למעצבים הוצגה רשימה של מאפיינים ייחודיים לערד כמו עמוד הבולבוסים, אירוס ערד (שגם מופיע בסמל העיר), מצפור יואב וגם העניין שזו העיר היחידה שיש בה מסלולי הליכה ואופניים כחלק בלתי נפרד מהמיתוג העירוני, חוויה אתגרית מדברית.

ש: כמה זמן עבדת על ההצעה?

ת: את הפניה קבלתי במאי 2012 ותוך שלושה שבועות הגשתי את ההצעה. עבדתי הרבה, אבל ברגע שהיה לי כבר את הרעיון הבסיסי, אז תוך יומיים הכל כבר היה. המחשבה על הרעיון לוקחת יותר מהביצוע.

ש: הכרת את ערד קודם? את הפסל?

ת: את ערד בקושי הכרתי חוץ מזה שעברתי בה בדרך לטיולים. אבל באמת קצת חקרתי אותה בתמונות באינטרנט. במקרה גיסתי גרה בעבר בערד והלכתי אליה ושוחחתי איתה. זה באמת עזר. שאלתי אותה מה היא חושבת על ערד כשהיא נזכרת בה, והיא ענתה שהיא חושבת על השקיעות והצבעים של ההרים שיש שם. בעצם המשפט הזה ראיתי בו את האווירה של המקום וזה נתן לי לחשוב על כל הסביבה שהבול צריך לשקף.

רציתי שיהיה מוקד שהכל נע סביבו ושיחבר קונקרטית לעיר, כאן נכנס עמוד הבולבוסים. הפסל נראה מאד מעניין. ראיתי בו משהו קצת קדום, כמו הסימונים של שבטים קדומים במדבר שנראים ממרחקים. הרגשתי שזה הולך להיות לב העניין בבול. זה התחיל עם סקיצה ידנית ברמה הכי פשוטה של מה שהולך להיות בבול. לצערי את הסקיצות הידניות לא הצלחתי למצוא, נראה שנעלמו בין יתר הניירות בסטודיו.

ש: אחרי שהתחלת לפתח את הרעיון, מה עשית בשלב הבא?

ת: השלב הבא היה איך להוסיף עוד אפיון ועוד חיים. משהו דינמי שישקף גם את החיות בעיר ואת הפעילות שבה. כאן הלכתי על החוויה של הספורט המדברי שממתגת את העיר. כך הוספתי את האדם בתוך הנוף, שזה האיש שרוכב על האופניים.

לאחר מכן בחרתי בקפידה את הפונט שנקרא "מכונת כתיבה" שמבוסס על פונט פרנק-ריהל, בעיצוב שנראה כמו מכונת דפוס ישנה והאותיות לא מהוקצעות לגמרי. הפונט שבחרתי ל"50 שנה" הוא פונט שנקרא "שגיאה", שניהם מחברת פונטביט.

חלק ניכר מזמן העבודה הושקע בבחירת הגוונים. יש כאן שילוב עבודה ידנית עם עבודה דיגיטלית ולכן התחושה של החומריות. כבר בסקיצות הידניות שיצרתי בשלב הראשון, החלטתי שאני לא רוצה לצייר את ההרים ואת הנוף אלא לייצר אותם מקרעי נייר. הסיבה לכך היתה שרציתי משהו מאד חומרי והרבה טקסטורות שאפשר לגעת, משהו פחות מלוטש, משהו שנותן תחושה קדומה, חומרית. התחלתי לקרוע ניירות וקרטונים בעוביים שונים ומרקמים שונים והעברתי שכבת צבע יבש בגלגלת צבע. סרקתי כל אחד בנפרד והלבשתי עליהם חלק מהטקסטורות וגם סרקתי דפים שעליהם העברתי גלגלת עם צבע יבש.

ש: כיצד יצרת את פסל הבולבוסים?

ת: את הפסל עצמו ציירתי באמצעות עט גרפית, והוא החלק היחיד שציירתי. צבעתי אותו דיגיטלית בפוטושופ עם הרבה מאד משחקים של צבע וטקסטורות. כל הבניה של הקומפוזיציה היתה בשלב שכבר היו לי את כל הקרעים ויכולתי בפוטושופ להזיז ולשנות גוונים של כל חלק ובסוף לעשות fine-tuning של כל העבודה. כשהראיתי את העבודה לאנשי עיצוב, הם אמרו לי "את לא נורמלית, פיזרת חול על הסורק?" – אנשים ממש הרגישו את החומריות ואני הרגשתי שהצלחתי להביא את אווירת המדבר אל הבול.

הגישה שלי בעיצוב היא שהעידן הדיגיטלי הוא פה ויש בלי סוף תוכנות, אך אי אפשר בלי להתלכלך, לקרוע ניירות, להעביר גלגלת צבע ולהכניס את העולם האמיתי  זה נותן את הכח. מכאן מגיע הרבה כח לעבודה.

.

לבקשתי, רינת שלחה כמה מהשלבים המוקדמים של העבודה:

.

2

שלב ראשון: קרעי ניירות וקרטונים

.

1

שלב שני: תוספת טקסטורה של צבע יבש באמצעות גלגלת

.

5

הפסל על רקע גזרי הניירות

.

4

רגע לפני הסוף: הגזרים+השמש+הפסל

.

8

הוספת רוכב האופניים

.

7

רוכב האופניים משתלב בגזרי הניירות והטקסטורה

.

3

הפסל

.

6

ושוב, ההצעה הסופית

.

רשימות נוספות על ערד:

סיבוב בפסל הבולבוסים בכניסה לערד

סיבוב בחדר אשפה ברובע אבישור

סיבוב בבניין עיריית ערד

סיבוב בגינות האקלימיות ברובע אבישור

סיבוב מוזר בפסל של תומרקין (הרשימה הראשונה שפרסמתי בבלוג)

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • bddaba  On 14/05/2013 at 8:37

    ה"חפירה" שלך, מיכאל, בעניין הפסל הזה, היא מקסימה בעיניי…
    שרון

  • ענת רסקין  On 15/05/2013 at 14:13

    אם העיצוב היה נשאר בטקסטורה של השלב הראשון והצבעים של השלב השני זה היה נפלא בעיני. הכנסת צבעים ירוקים 'הרסה' את התפיסה הראשונה הנכונה של ערד, כיוון שהצבע הירוק הוא לא מאזורנו! השימוש בפונט ישן-שגיאה זו אחת השגיאות של הרבה העוסקים בערד ונכנעים לדחף לקשור אותה עם משהו ישן או אווירה של יושן. ערד מנסה לתת תנופה ורעננות למיתוג שלה ולא לחזור לצילומים ארכיונים.. חבל.. כי גם אני מתחברת יותר למיתוג של עיר מדבר

  • שביט  On 15/05/2013 at 18:29

    ההצעה לבול של גלבוע יפה פי כמה מהעיצוב שנבחר בסופו של דבר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: