השנה בל"ג בעומר בחרתי לבלות באזור ערד, ולבקר בין השאר בפסל הסביבתי של יגאל תומרקין, המצוי בקצה האזור שיועד למלונאות.
תמונה ראשונה
.
את היוזמה להקמת הפסל, יזם האדריכל יונה פיטלסון, שתכנן את העיר בראשית שנות ה-60. תומרקין קיבל את ההזמנה בשנת 1962, והכין סקיצה הכוללת את חשבון עלות הקמת הפרויקט, אותה הוא הגיש למנהלת היישוב. היות ומימון להקמת הפסל לא היה בנמצא, הוקם הפרויקט במימון תרומות תושבי העיר הצעירה, שהיו כולם חדורי אמונה ותרומה לסביבה ולקהילה. ברוח התקופה, בוצע הפסל הסביבתי בבטון חשוף, וייצג בכך את הנוכחות הישראלית בקצה מדינת ישראל של אותן השנים, בגבול עם הממלכה הירדנית.
עם השנים נשכחה ערד, והפכה למעין חצר אחורית של הנגב, שהפך למעשה כולו לחצר האחורית של מדינת ישראל ולמגרש המשחקים הפרטי של הצבא הישראלי. גם פסלו של תומרקין הפך למעין רוח רפאים במקום, ונצבע בצבע לבן שעם הזמן התקלף וחזר ונחשף לו הבטון האפור והחצוף.
הדממה המרהיבה העוטפת את המקום, מאפיינת את המדבר, אך השילוב בין המונומנט המהווה שריד לחלום על עיר שנגוז עם נוף המדבר – מהווים את אחד מהמקומות היפים והמעניינים ביותר בארץ ישראל הישנה והטובה. בעת ביקורי השקט והנעים, כל העסק הנחמד והרומנטי הזה הופר באחת, עם בואם בקול רעש גדול של זוג אוטובוסים ישנים ומרוטים, אשר עצרו למרגלות האתר ופלטו מקרבם עשרות צעירים חרדים לבושי שחורים. הקבוצה הגדולה באה כנחיל אל הפסל, וטיפס עליו מכל עבריו. האפור-לבן המסנוור העולה מפסלו של תומרקין, קלט לפתע את הקבוצה השחורה, שמרחוק נראו כנקודות תזזיתיות אשר לא מצאו מזור לנפשם על ההר החשוף והפסל הדומם.
לבד מהמראה המיוחד, התבוננתי בהתנהלותם ובתנועותיהם של בני החבורה במקום; בשונה ממני, שעם בואי אל הפסל התכנסתי והתרווחתי כמעט מייד בתוך הרחם המוצל והקריר שיצר תומרקין ביד אמן במרכז הפסל, הרי שמאותה קבוצה איש לא פנה לשבת במקום. הבחורים טיפסו על כל אלמנט בפסל, השקיפו לשנייה ואחר כך המשיכו לחלק אחר בפסל החשוף לחום היום ולקרני השמש המסנוורות. רגעי החופש והשחרור אותם קבלו כאן בחורי הישיבה – תושביה המאוחרים של ערד, נוצלו להתרוצצות והמשחק על הפסל הפנטסטי הזה, לשוטטות המבט על חמוקי המדבר הנפלאים ולחשיפה לשמש הזורחת.
עוד רגע ישובו חזרה אל האוטובוסים, ומהם ישובו אל חדרי הלימוד בישיבות המצויות בצידה השני של ערד. אז גם תשוב הדממה ותעטוף את המקום.
.
01 מרחוק
.
02
.
03
.
04
.
05
.
06
.
07
.
08
.
09
.
10
.
קוראים יקרים, זו הרשימה הראשונה שפרסמתי כאן ביומן הרשת "חלון אחורי". מאז פרסום הרשימה בתאריך 19 לינואר 2009, פרסמתי כבר יותר מ-700 מאמרים בהם הצגתי מגוון מקומות מוכרים ובעיקר מוכרים פחות ברחבי ארצנו. נחמד להסתובב ונחמד לשתף. קריאה מהנה.
מיכאל.
★
רשימות נוספות על ערד:
(1) הבלוק שתכננו דן איתן ויצחק ישר וקיר אמנות שיצר יוסף שאלתיאל
(3) מרכז צים ערד
(7) בניין עיריית ערד
★
חלון אחורי 
תגובות
למה לא העלית לכאן את תמונת החרדים על הפסל, שהעלית לוויקיפדיה? תמונה מצוינת.
אחת התמונות הסוריאליסטיות שראיתי! איזה קונטרסט! ולא רק בגלל הצבע של הנחיל השחור על גבי הלבן. גם פסל סביבתי וחרדים – זהו קונטרסט (מה להם ולסביבה?!) שלא לדבר על פסלים+דת.
אוי, הצילום הזה גרם לי להרבה שחוק ודמע. תודה. אפילו קצת געיתי בצחוק מרוב שעשוע.
לו אני הייתי נקלעת לשם – הייתי מורטת את השערות מרוב הלם ואכזבה. כלומר, חוזרת מאוחר יותר.
בהזדמנות זאת תודה על המידע המאלף על ערד. גמעתי בשקיקה כל מה שכתבת – אני מתכננת לעבור לערד. למרות הכל.
אין שום קשר בין פסל סביבתי לדת. כל עוד לא מפנים את התפילות והאמונה לאבן, אין עם זה שום עניין.
אז תמחי את הדמעות… או שלפחות תבכי על דברים רלוונטים יותר.
הגישה הגזענית ממש מביכה,
ראוי לחשוב על כל אחד מה"נחיל" ה"שחורים" כעל פרט, אדם כמוך בדיוק, שרוצה ליהנות, לנצל זמן הרפיה לחוויה משחררת ומרחיבת נפש.
אגב, כתושבת ערד אני יכולה לספר בגאווה שאין כאן מעולם מלחמת תרבות ואחרות, החרדים והחילונים מכבדים אחד את חייו של השני,
כמעורה בפוליטיקה העירונית אני מודעתת לתרומתם הרבה של החרדים לעיר בהרבה מישורים בינהם, השגת המימון להקמת המיון הקדמי בעיר, מיזוג וגידור מוסדות לימוד לכל המגזרים, השגת תקציבים לפיתוח כיכרות בעיר ועוד.
גם במישור אישי שהם דאגו לעעצמם נוצרה רווחה לתושבי העיר, כגון הקמת קווי מהדרין, כך יש כיום 4 פעמים ביום אופציה לנסוע לירושלים בניגוד לעבר שהיה אוטובוס ישיר רק ביום ראשון ב6 בבוקר.(אני עצמי נוסעת בקווים אלו מתיישבת בחציו השני של האוטובוס ונהנית מאווירה נינוחה ולא שופטת)
צודקת בכל מילה!
אני אמנם לא תושבת ערד, אבל חלק מהתגובות צרם לי.
גב לבנת שגב : מסכים שהביטוי"נחיל " אינו במקום -אך חוץ מזה -כתושב העיר תרשי לי לשאול אותך-את באמת תושבת ערד "מעורה"?חוץ מהמיון הקדמי שלו באמת דאג עסקן חרדי מה תרומת הכת של גור לערד? קווי מהדרין זו תרומה ?זו פגיעה ! גם בך כאשה.הפרות חוק -מכולות ועסקים לא חוקיים ללא מיסו פיקוח ומס.בתי כנסת בדירות בתואנת "אין מקום כשלרשותם "קריה שלמה הצקות חוזרות לחב"ד תוך איום ברצח על רב חב"ד והכל תוך אי אכיפה של העיריה מתוקף חברותם בגועליציה העירונית. נסיונות לכפות מרחב ציבורי וקביעת עובדות -זו אכן תרומה נכבדה. תביטי במתרחש בעיניים פקוחות -ובמידה ואת אינך מהכת המסוכנת של גור -אל תדאגי -יבוא יום והם יוציאו לך את הראש מהחול.