סיבוב על הספר החדש שעוסק במצודת זאב

"אדריכלות לא נוצרת מהקו הראשון שמעביר האדריכל על הגיליון הנקי", טוען האדריכל ד"ר יוסי קליין, "אלא שורשיה מתהווים ברעיון עמוק שנוצר לאורך ההיסטוריה". אל אותם שורשים צולל קליין בספר חדש ויוצא דופן, שמוקדש כולו לבניין אחד בתל אביב, כזה שכבר אינו קיים, לפחות לא במתכונתו המקורית כפי שנבנה ב-1940.

"מצודת זאב" ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב, שהיה משכנה המרכזי של התנועה הרוויזיוניסטית וכיום משמש את תנועת השלטון, זוכה תחת ידיו של קליין בספרו החדש, להארה ממוקדת החודרת אל עומק שורשיו ומרחיב בכך את מדף ספרי האדריכלות המוקדשים לבניינים בודדים ועוסקים בקשרים שבין אידיאולוגיה, אסתטיקה ומרחב עירוני.

ועל כך ברשימה זו.

.

321633586_739928356991454_7179571314817002508_n

שנות ה-40

.

321368664_6508119412536724_5694086064258224800_n

רוויזיוניזם, ארכיטקטורה ועירוניות מגויסת בתל אביב, 1940-1925 (הוצאת כרמל, 2022)

.

.

כיום בניין "מצודת זאב", שקרוי גם "בית ז'בוטינסקי", הוא הבולט ביותר בחלקו הדרומי של רחוב המלך ג'ורג'. עד להקמתו של מגדל המגורים בדיזנגוף סנטר ב-1986, היה למגדל הגבוה והיחיד בסביבה. את שני המגדלים, אגב, תכנן אותו האדריכל – מרדכי בן חורין. אלא שהמגדל המתנוסס ב"מצודת זאב" הוא הרחבה ותוספת משנות ה-60 לבניין ותיק יותר שנבנה במגרש חצי יובל שנים קודם לכן ונבלע לתוכו.

עד לסוף שנות ה-20 היה רחוב הכרמל, שנקרא לימים רחוב המלך ג'ורג', הקצה הצפוני של תל אביב. זה היה רחוב דליל באוכלוסייה שהורכב ברובו מצריפי מגורים. מגרש בבעלות עירונית ששכן לצד הדופן המזרחית של הרחוב, הוענק במתנה על ידי ראש העירייה מאיר דיזנגוף לתנועה הרוויזיוניסטית במטרה להקים בו את בית התנועה המרכזי בארץ-ישראל. חברי בית"ר, תנועת הנוער והצעירים של הרוויזיוניסטים, הקימו תחילה במגרש צריף ארעי, שנקרא היה "בית תרומפלדור". אלא שעד מהרה עלה הרצון לייסד במגרש מבנה של קבע, כזה שיפאר את התנועה וידגיש את מקומה ומעמדה בעיר העברית הגדולה והמרכזית בארץ-ישראל.

.

600a

שנות ה-30: המגרש הריק לפני שנבנה בשטחו בנין "מצודת זאב" (באדיבות ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל)

.

.

ראשי התנועה בחרו לקיים תחרות אדריכלים לתכנון הפרויקט, לבחור באמצעותה את ההצעה התואמת ביותר לרוח התנועה, ובכך לאמץ גם אם לא במודע את הרעיון שאותו ניסח ולטר בנימין כמעט במקביל ולהנכיח את "האסתטיזציה של הפוליטי".

ההצעה הזוכה בתחרות היתה זו של האדריכל הרי לוריה (1953-1892), שהיגר לארץ מאיטליה. לוריה התגורר באיטליה ופעל בה במשך קרוב ל-25 שנה, תחילה בנאפולי שם רכש את השכלתו המקצועית, ובהמשך ברומא שם שימש כמנהל חברת בנייה ואדריכל. עם הגירתו לארץ השתתף בין השאר בתכנון קולנוע מגדלור שברחוב בן יהודה ותחנת האוטובוסים המרכזית (הישנה) שבשכונת נווה שאנן בתל אביב וכן מלון "גלי כנרת" שבפאתי טבריה.

.

610

אדריכל הארי לוריה נשען על שולחן השרטוט במשרדו כשברקע רישום של "מצדות זאב" (באדיבות ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל)

.

.

לבניין החדש בחרו הוגיו להעניק את השם "מצודת זאב" לכבודו של מנהיג התנועה, זאב (ולדימיר) ז'בוטינסקי (1940-1880), עוד בחייו. מטרה מרכזית בעיצוב הבניין היתה כי הוא ישקף "צורת מבצר", לכן גם כונה "מצודה", וסימל את עוצמתה ואופייה הלוחמני של תנועת בית"ר. בהקשר זה עוצב הבניין עם אלמנטים מקומיים כמו חיפוי אבן בקומת המסד, שימוש בסורגים המזכירים סורגי מבצר עתיק וכן שילוב של מנורת שבעה קנים בראש ובפינת הבניין.

חמישה אגפים שהודגשו בחזית הראשית הרכיבו את הבניין שהציע לוריה והזכירו "חמש אצבעות הקפוצות לאגרוף". במאמר שפרסמתי בעבר טענתי כי מדובר בפתרון אקלימי, שבו כל אגף מצל על האגף הצמוד לו, אך קליין דוחה זאת וטוען כי הסמליות היא זו שקבעה את עיצוב הבניין ולא רעיון פונקציונלי המנוגד לאידאולוגיה הלאומנית הרוויזיוניסטית. בראש הבניין יועדה לקום מרפסת נואמים שפנתה לכיכר. אלא שמרפסת הנואמים שתוכננה לא נבנתה (היות והבניין לא הושלם מעולם), והכיכר שלא תוכננה גם לא הוקמה.

.

99

לויה המציגה את תכנית הבניין המקורית. בראש הבניין נקבעה מרפסת נואמים ובפינה מנורה (באדיבות ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל)

.

634b

שנות ה-40: הבנייה מעולם לא הושלמה כפי שתוכננה ושלוש קומות בלבד נבנו (באדיבות ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל)

.

.

הקמתו של בניין "מצודת זאב" בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, היתה אמנם הישג יוצא דופן ביישוב העברי, היות והכלכלה האזרחית נפגעה באופן משמעותי בזמן המלחמה וכל בנייה אזרחית הוקפאה. גם חומרי הבנייה עצמה היו קצובים, מחוץ להישג ידה של האוכלוסייה האזרחית ורובם הופנו לטובת המאמץ המלחמתי.

למרות כל אלה, הצליחו חברי התנועה הרוויזיוניסטית להקים באחד מהרחובות שעד מהרה זכה להיות רחוב ראשי בתל אביב, את המבנה המרכזי של מנגנון תנועתם. גם אם הבניין לא הושלם כפי שתוכנן, ורק חלק מהקומות נבנו, עדיין היה זה מענה מרשים ל"בית ברנר", מקום משכנה של תנועת הפועלים הבכירה והמתחרה שהוקם ברחוב ברנר הצדדי יחסית.

.

634a

1940: קן בית"ר הצעירה עורך אזכרה באתר הבנייה של מצודת זאב (באדיבות ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל)

.

630a

1937: מבקרים באתר הבנייה של "מצודת זאב" (באדיבות ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל)

.

.

בשבוע שעבר פגשתי את קליין בדירתו שבגבעתיים, אליה עבר לאחר עשרות שנים שבמהלכן התגורר בירושלים. "את הספר כתבתי בעקבות פרק בדוקטורט שלי, שאותו סיימתי לפני 11 שנה באוניברסיטה העברית", מספר קליין על הספר שפרסם "רוויזיוניזם, ארכיטקטורה ועירוניות מגויסת בתל אביב, 1940-1925" (הוצאת כרמל, 2022).

"אני לא מעוניין לפרסם ספר נוסף, כמו הכתיבה המסורתית שמציגה מלא תמונות ומביאה תיאורים שהם מובנים מאליהם", ממשיך קליין ומספר על המניע שלו לפרסום ספרו החדש, "אלא אני רוצה לדבר על הקונפליקטים, על הקשר העמוק של החזון הציוני שאותו לא מצאתי על המדף, כשהבניין הוא רק כלי וקצה של קרחון בניסיון לטוות עולם שלם של החזון הרוויזיוניסטי. לא מדובר בספר על בניין, אלא על תבנית יסוד של המרחב".

הספר ממעט להרחיב בהיבטים ההיסטוריים של המבנה וגם אינו מרחיב על ההיבטים האדריכליים לרבות אלה הפונקציונאלים, למעט אלה העונים על הרעיונות האידיאולוגיים שאותם זיהה קליין. בספר חסרה גם התייחסות גיאוגרפית רחבה למיקומו של הבניין בסביבתו הקרובה כמו גם במרחב העירוני של תל אביב וההתמקדות כל כולה היא בבניין עצמו. קליין מגיב שהתייחסות כזו אינו רלוונטית למחקרו שהתמקד ברוויזיוניסטים שראו בבניין מרכז חדש בתל אביב שיועד להשפיע על כל העיר ועל הגיאוגרפיה המרחבית.

יותר מכל, חסרה בספר התייחסות לפרק משמעותי בקורות הבניין – החל מאכלוסו במהלך שנות ה-40, דרך פרויקט הרחבתו במהלך שנות ה-60 והפיכתו לאחד ממגדלי המשרדים הראשונים בישראל, ועד למעמדו הנוכחי כמרכזה של מפלגת השלטון. הבניין ממשיך לככב בידיעות שונות, בעיקר כאלה מהזירה הפוליטית; רק לפני שבועיים התפרסם כי באחת המרפסות בבניין, מאלה שלהן העניק האדריכל מרדכי בן חורין תשומת לב משמעותית, ננעלה חברת כנסת בידי עמיתיה.

קליין הוא אדריכל בהכשרתו ומנחה ותיק במחלקה לאדריכלות בבצלאל, אך בספר הוא נמנע במודע מלשתף את ידיעותיו ותובנותיו המקצועיות בתחום; בספר לא תמצאו תכנית או חתך וגם לא התייחסות אליהם, והטקסט כתוב בריחוק מהאדריכלות. "אין ריחוק", מגיב לי קליין, "המשמעות של הבניין מהפכנית לגבי תל אביב והממד החסר ביחס לאדריכלות הוא פוליטי ובו ביקשתי להתמקד". בהיבט האקדמי חסר גם אינדקס בסיום, שהוא פרק נדרש בספר עיוני מסוג זה.

עיקר הדגש והעניין שאותו קליין בחר להרחיב בו הוא ברעיונות האידיאולוגים של ראשי התנועה הרוויזיוניסטית, שאותם הצליח ללקט מכתבים שונים שאותם הוא איתר. בכתבים אלה מתייחסים אותן דמויות להיבטים מרחביים פיסיים, כמו גם לאלה העירוניים ולהיבטים אסתטיים.

.

20221216_115728

אדריכל ד"ר יוסי קליין בדירתו שבגבעתיים לצד ספרו החדש

.

.

לעומת אדריכלי התקופה המקומיים, שהיו בחלקם הבולט סוציאליסטים, או לפחות כך הציגו עצמם, ושאת ההשראה ליצירתם שאבו בעיקר מזו המודרנית שהופיעה בגרמניה, צרפת ואנגליה, הרי שלפי קליין ב'מצודת זאב' היתה ההשראה מאדריכלות איטלקית ובמיוחד מזו הפשיסטית שאותה הנהיג הדוצ'ה בניטו מוסליני. "הם התנגדו לבריטים, הזדעזעו מהסוציאליסטים ובקשו לאמץ לעצמם דמות ודגם חלופי", ממשיך קליין. "הם בקשו למסד דגם לאומי שאינו סוציאליסטי ולא מהונדס". קליין מציג את הקירבה האידיאולוגית בין שתי התנועות, זו המקומית ובין זו האיטלקית ואת ההערצה שחשו כלפיה מנהיגי הרוויזיוניסטים, קודם כמובן שנחשפה כתנועה אנטישמית שפגעה באוכלוסייה יהודית. "מהסיבות המובנות על גרמניה הנאצית לא היה להם את האומץ להסתכל", הוא מוסיף.

הדמות המרכזית בספר היא זאב ז'בוטינסקי, שבו רואה קליין את "אבי העיר הישראלית הגדולה", ומסקנתו היא שחברי התנועה הרוויזיוניסטית ניסו ליישם בתל אביב עיר מורדת ולחמנית כדוגמת העיר ביתר ההיסטורית. ז'בוטינסקי כמו רבים מראשי התנועה הרוויזיוניסטית לא תמך בהתיישבות הכפרית שאותה הובילה ויישמה תנועת העבודה השלטת, אלא טען כי העיר היא צורת ההתיישבות המיטבית לציונות בארץ-ישראל. בסביבה העירונית הוא מצא מקום בטוח אל מול היישוב הערבי שעמו התנהל מאבק עקוב מדם, מקום מיטבי שבכוחו לקלוט את המוני המהגרים וגם מרחב כזה שלו יתרון כלכלי משמעותי על פני תפיסת הפיזור. בעיר ראו חברי התנועה הלאומנית מקום שבו שולט הליברליזם, לעומת הקיבוץ שבו האדם הוא מהונדס, מאבד את זהותו ונתון לשליטה ובקרה מתמדת.

היה זה מאבק בין המודרני ובין האנטי-מודרני, בין הזירה האוניברסלית, הרציונלית והמרוסנת רגשית, המתאפיינת ביעילות מדעית ובאובייקטיביות, ובין זו המקומית, המאפשרת לרגש לפרוץ ובמיוחד לרגשות הלאומיים והסובייקטיביים. את האידאולוגיה הזו מוכיח קליין, ביקשו חברי התנועה הרוויזיוניסטית לממש באמצעות "מצודת זאב" שאותה הקימו בלב תל אביב.

אלא שהניסוי נכשל. הקמתו של המיזם התעכבה, ומימים של שגשוג כלכלי גלש מימושו אל תקופת מלחמת העולם השנייה. לבסוף רק חלק מהבניין הוקם, ובכך לא הושלמה הבנייה מעולם.

"אלה לא הזמנים שהכשילו את מימוש הרעיון, אלא זו מערכת של סמלים שאותם ביקשו לטפח אך הם נכשלו ולא הצליחו. הם נכשלו במאבקים הפוליטיים ולעומתם הפרגמטיזם של דוד בן-גוריון הוא זה שניצח בכל מישור", מדגיש קליין. "מצודת זאב היה ניסיון של מנהיגות לייצר מונומנט פוליטי-לאומי-פדגוגי, כזה שמשנה תודעה ומכתיב מציאות, אך הרצון לרתום את האדריכלות לצורך מסוים נידון לכישלון, בעיקר מפני שתופעות צומחות מלמטה".

יוסי קליין נולד בקיבוץ געתון שהשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר. הוא בן לניצולי שואה שהיגרו לארץ מהונגריה וייסדו קיבוץ עם חבריהם, בהם האדריכל מנחם באר. בגיל חמש עזבה המשפחה את הקיבוץ ועברה להתגורר בחולון. את הכשרתו המקצועית כאדריכל רכש בבצלאל בירושלים שבה גם התגורר עד לפני שנים אחדות וכיום הוא גר בגבעתיים והוסיף לשם משפחתו את השם 'עברי'. בתחילת שנות ה-90 השלים תואר שני באדריכלות באוניברסיטת ונציה והצטרף לסגל ההוראה בבצלאל. את התואר השלישי השלים במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו הראשון שיצא ב-2011 בהוצאת כרמל התמקד בשורשיו של בניין אחר בתל אביב – מגדל שלום ונקרא "האמריקניזציה של תל אביב – פרשת הריסתה של הגימנסיה העברית 'הרצליה' לטובת הקמת גורד-השחקים הישראלי הראשון 'מגדל שלום מאיר', 1966-1959" (שעליו כתבתי כאן).

מה לקליין ולתנועה הרוויזיוניסטית? קליין מסביר שהעניין שלו בנושא נבע מהרצון לאזן בין שני הזרמים העיקריים שעיצבו את המרחב הישראלי – זה הסוציאליסטי שזכה לאין ספור מחקרים ומאמרים, ובין זה הרוויזיוניסטי שצאצאיו שולטים כאן כבר קרוב ליובל שנים, אך המחקר אודותיו בהיבטים האסתטיים דל. העניין שמצא באותה תנועה לאומנית משנית לזמנה, נבע מהתרשמותו מהאדריכלות הפשיסטית האיטלקית שאליה נחשף בעת לימודיו האקדמיים בוונציה ובה גם בחר להתמקד באותה התקופה. "רציתי להוסיף את האגף הזה לדיון, לייצר בזירה המחקרית תמונה יותר מאוזנת של הרעיונות האדריכליים, החברתיים והפוליטיים".

.

DSC06440

בית ז'בוטינסקי/מצודת זאב כיום: הרחבת הבניין המקורי והקמת מגדל משרדים מעליו בתכנון אדריכל מרדכי בן חורין

.

DSC06463

ב-1966 אוכלס הבניין, אך כיום רק חלק קטן ממגדל המשרדים משרת את מפלגת השלטון ורובו מושכר לגורמים חיצוניים.

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: