סיבוב במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית שיפתח השבוע

פעמיים הספקתי להסתובב באתר הבנייה של מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית (1, 2) והתרשמתי מהמבנה יוצא הדופן שצמח לצד רחוב אבא הלל. לאחר שהיה סגור במשך ארבע שנים ועבר תהליך של חידוש והרחבה יתקיים ביום חמישי טקס הפתיחה למוזיאון.

הבוקר הסתובבתי בבניין עם האדריכלים מאירה קובלסקי וצבי אפרת, שהסבירו כי הם גאים במיוחד בפרויקט שבמסגרתו הצליחו לקחת בניין קיים, לאמץ את מאפייניו ולשכלל אותו. הם אמנם כבר הספיקו לבצע מהלך דומה בלפחות שני מוזיאונים שהם חידשו, מוזיאון ישראל בירושלים ובית לוחמי הגטאות, אלא שכאן הם גם יצרו אייקון ציבורי שמתאים לסביבה המתחדשת, הצפופה והסואנת.

ועל כך ברשימה זו.

.

269782718_5209996049029935_3808398451358612318_n

2021

.

20211220_130832

מבנה אייקוני בו מודגש הממד הציבורי שעל סף הרחוב

.

20211220_110052

החזית העורפית הפונה לבתי השכונה

.

(1) קומת קרקע: מבואה ודלפק קבלה, אודיטוריום ואולם תערוכות 

.

20211220_110508

במבואת הכניסה מקבל את פני הבאים קיר עץ שמורכב כולו מתאי אחסון. מאחורי הקיר נמצא האודיטוריום

.

20211220_130738

ויש גם אודיטוריום

.

20211220_130748

עץ

.

20211220_110358

דלפק הכניסה

.

20211220_111110

עמודי הבניין חוצים אותו לכל אורכו כמו שדרה של דג

.

20211220_112440

אולם התערוכות בקומת הקרקע

.

20211220_112731

בכל האולמות מוצגת כעת תערוכת הפתיחה "המוסד" המתייחסת למעמדו של המוזיאון בתקופתנו

.

20211220_113025

כל העבודות הם של אמנים ישראלים עכשוויים

.

20211220_113056

בולטות במיוחד עבודותיה הגדולות של זויה צ'רקסקי

.

20211220_113118

וגם של דוד ריב

.

.

"צריך להפסיק לבנות מוזיאונים חדשים, אלא להתאמץ ולהשתמש ככל הניתן בבניינים קיימים", קובע האדריכל צבי אפרת בעת הסיבוב בין אולמות המוזיאון. לדבריו אין כמעט מוזיאונים בארץ שלא תוכננו כמוזיאונים ובכך יש פספוס, ובנקודה הזו הפרויקט ברמת גן מצליח לחדש. המבנה שהוקם בשנות ה-30 כמפעל תעשייתי, הוסב בשנות ה-80 למוזיאון עירוני קטן כשהוא שומר על אופיו התעשייתי, וכעת עם הרחבתו מתאפשר גם להציג בו נפח משמעותי של תערוכות.

"מבנים תעשייתים שכבר לא משמשים לייעודם המקורי הם מבנים שמתאימים להצגת אמנות", ממשיך אפרת. "הם גדולים, יש בהם מפתחים רחבים במיוחד, הם גולמיים בחומריותם ולכן מתאימים להצגת תערוכות מתחלפות. בעולם אתה יכול למצוא מקרים רבים של מבני תעשייה שהוסבו למוזיאונים, אבל בארץ כמעט ולא. גם כמורה ב'בצלאל' אני מעודד את התלמידים לעבוד עם מבנים קיימים ולראות מה אפשר לעשות אתם. זה לא עניין של שימור, אלא עניין של מיחזור, שימוש חוזר במבנים".

"היה כאן בניין קיים ועוד כזה תעשייתי בסגנון באוהאוס לא מיופיף, וזה הדבר החשוב לדעתינו", מסביר אפרת. "היתה לנו הזדמנות להמשיך את ההגיון הקונסטרוקטיבי והחומרי של הבניין המקורי, ולכל אורך התהליך ניסינו לעבוד עם ההגיון שלו, לקבל את מה שיש ולהימנע מלכפות עליו אדריכלות אחרת. זה נותן חללי פנים שבחיים לא היינו יכולים להעז לעשות, כי אולם משולש או כזה שהוא לא קופסה לבנה נתפסים ככאלה שאינם מתאימים למוזיאון. הכי שמחנו לגלות שהאמנים מתים על זה. דוד ריב אמר לי שזה המוזיאון הכי יפה שהוא ראה ויש בו משהו נוח. אם היינו מקבלים מגרש ריק, אז לא היה סיכוי שהבניין שהיינו מתכננים היה נראה כך, אלא היה נראה פחות טוב".

.

20211220_130546

האדריכלים מאירה קובלסקי וצבי אפרת. מימין מציצה עבודה של דוד ריב, משמאל של זויה צ'רקסקי ומאחורי הכתף של צבי עבודה של משה ניניו

.

.

עיקרון תכנון נוסף שאפרת מציין הוא הקישוריות של הבניין לסביבתו העירונית. השמירה על המורפולוגיה של הבניין המקורי והכפלתה לקומות החדשות, איזנה בין המבנה הוותיק ובין הבנייה לגובה שצומחת ברמת גן. את מעטפת הבניין, שבה שולטים הבטון החשוף והזכוכית, עיצבו האדריכלים באופן שהדגיש את מעמדו הציבורי כשהשפה העיצובית רגועה.

העדר רחבה ציבורית בחזית כזו שמאפיינת מבנים מונומטאליים, לא פגעה אולי במעמדו אך הפכה את בניין המוזיאון לחלק בלתי נפרד מהרחוב. התוצאה היא שלצופה לא ניתנת האפשרות להתרשם מחזית הבניין במבט אחד ויחיד, אלא המבט על הבניין הארוך משתנה בכל צעד, והקווים האלכסוניים הבולטים במבט על החוץ, חוזרים ומופיעים גם בחלקיו הפנימיים.

היבט זה שמחזק את המובהקות של הבניין תפס את תשומת לבו של קובי לוי מסטודיו "הליגה" שהופקד על עיצוב הלוגו והשפה הגרפית של המוזיאון. בדומה לסמלים של מוזיאונים רבים בעולם, כשהקרוב אלינו ביותר הוא זה של מוזיאון תל אביב לאמנות שעיצב ב-1971 דן ריזינגר, גם את לוגו מוזיאון רמת גן עיצב לוי בהשראת צורת הבניין. לוי יצר צללית של הבניין ועליה ביסס לוגו שהוא דינאמי, היינו ניתן לשינוי; בדומה למבט המשתנה בכל צעד על חזית הבניין כמו גם המבט על האולמות הפנימיים, כך גם הלוגו ניתן לקיצור ולהארכה בהתאם לצורך ולתנאים.

.

20211220_115519

על דלתות הזכוכית במוזיאון ניתן כבר לזהות את לוגו המוזיאון שעיצב קובי לוי – סטודיו הליגה ומתבסס על אדריכלות הבניין

.

צילום מסך 2021-12-20 192533

כבר בשלב מוקדם בתהליך בניית השפה החזותית של מיתוג המוזיאון, עוד בזמן הבנייה, זיהה המעצב קובי לוי את צורתו הבולטת של הבניין שבה הוא בחר להתמקד וליצור בהשראתה את הלוגו. כאן הוא כיסה בשחור את חזית המבנה במבט אופייני, כשברקע הדמיית הבניין שיצרו האדריכלים (באדיבות הליגה – קובי לוי)

.

צילום מסך 2021-12-20 193608

הלוגו הסופי הוא גמיש וניתן לשנות אותו בהתאם לצורך ולתנאים, בדיוק כמו המבט המשתנה על הבניין (באדיבות הליגה – קובי לוי)

.

.

פתיחתו של מוזיאון חדש בישראל, גם אם במקרה הזה מדובר במוזיאון מחודש, היא אירוע משמעותי. החשיבות שלו בתוספת של מוקד תרבותי בסביבה שהופכת להיות יותר ויותר חד-גונית ומרוקנת מתוכן. מעמדו של מוזיאון בימינו אלה, כשהזירה נשלטת בידי כוחות כלכליים ופוליטיים, העסיקו את אוצרת המוזיאון סבטלנה ריינגולד, שבחרה להקדיש לו את תערוכת הפתיחה, "המוסד – המוזיאון והישראליוּת" שמה. התוצאה מתבססת בעיקרה על יצירות דו-ממדיות – ציורים ותצלומים. לא תמצאו כאן את יגאל תומרקין, יוסף זריצקי או יעקב אגם, אלא רק אמנים עכשוויים כמו דוד ריב, ראידה אדון, משה ניניו וזויה צ'רקסקי.

במוזיאון ישנם ארבעה אולמות תצוגה. הם כולם שונים זה מזה באופיים ונראה שבינתיים לא נוצלו מספיק לתצוגת אמנות עכשווית מגוונת, כזו שאינה מסתכמת בציורים ותצלומים. בינתיים, נראה שעל רקע זה האדריכלות של הבניין החדש/מחודש מודגשת וחוויית הביקור בו מתרחשת תוך כדי תנועה, כשהאולמות מתגלים בזה אחר זה והמעבר במדרגות האפלות והמיוחדות של הבניין מקשר בין הקומות השונות, מעבר שיוצר מהלך של אתנחתא פעילה.

נותר לראות כיצד יתמודד המוסד החדש, בעזרת העירייה כמובן, עם הנכסים הנוספים המצויים בסמוך – אלה שהוקמו בשנות ה-50 כחלק מקריית האמנות שאותה ביקש למסד כאן בשעתו ראש העירייה אברהם קריניצי. אוצרת המוזיאון רואה בכל אותם נכסים חלק בלתי נפרד מרשת של מוקדי תרבות המהווים קריית מוזיאונים. אלא שלמעט מוזיאון רמת גן שנפתח כעת מחדש, כל השאר אינם פתוחים לציבור (הסטודיו של הפסל נתן רפפורט משמש לחוגי אמנות) וחלקם אף נטושים, עזובים ומוזנחים. ביניהם בולט בנוכחותו "בית כהנא" שאותו תכנן האדריכל יעקב רכטר. במשך שנים ארוכות התמקד המוזיאון הקטן הזה בתערוכות קרמיקה עד שנסגר לפני שנים אחדות. אלא שלאחרונה במסגרת שילובו ב"שביל יונתן" שהוקם לאורך הירקון, הוסרה הגדר שהקיפה והסתירה אותו, הוא נחשף לעין, זכה למעמד חדש ונוכחותו בולטת כעת פי כמה. זה הפרויקט הבא.

.

20211220_112331

שני גרמי מדרגות יש בבניין והם מרשימים ומושכים

.

את הבניין המחודש והמורחב, תכננו האדריכלים צבי אפרת ומאירה קובלסקי, כשהאדריכל האחראי על הפרויקט היה האדריכל אבינועם שרון. בצוות השתתפו גם האדריכלים עידו לוי, אלון שריג, ניר שויקה ותלמה וייצנר.

המוזיאון יהיה פתוח בסוף השבוע הקרוב בחינם לרגל הפתיחה. לאחר מכן יהיה פתוח בשעות המקובלות, רצוי להתעדכן באתר המוזיאון.

.

20211220_115730

אפור ושחור ומנורות ששופכים אור זהוב

.

(2) קומה 1: אולם מבואה, שני אולמות לתערוכות, מחסן יצירות

.

20211220_115944

את פני הבאים בקומה הראשונה מקבל אולם המואר היטב באמצעות פסי זכוכית חצי שקופה הפונים לרחוב ובלתי העיר

.

20211220_115956

העיסוק של משרד אפרת-קובלסקי בנגרות הוא נושא מרכזי שמעסיק אותם כבר שנים רבות ובא לידי ביטוי בין השאר בספסלים שעוצבו במיוחד לכאן. על אחד מהם ישובים עם הגב אלי ראידה אדון ופבל וולברג

.

20211220_120421

גם ביום גשם האולם מואר היטב באור טבעי

.

20211220_120413

לקהל ניתן יהיה להציץ במחסן ולקראת הפתיחה ניתן להכנס למחסן

.

20211220_120227

בינתיים ריק פה יחסית

.

20211220_120217

הכל נקי

.

20211220_120252

וריק

.

20211220_120342

דגמים של האולמות במוזיאון שמורים על מדף במחסן

.

20211220_115754

באולם הגדול שבקומה הראשונה ממשיכה התערוכה

.

20211220_120526

בין השאר מושכת תשומת לב סוכה קטנה (רפליקה של סוכה מהמאה ה-19 שאותה יצרו סלה־מנקה בשיתוף עם ניר יהלום וקטורה מנור) שמזכירה שאמנות זה לא רק ציורים

.

20211220_121308

אפרת גל-נור מתייחסת לבניין המוזיאון

.

20211220_120721

האולם דומה לזה שמתחתיו, אלא שכאן האולם גבוה וארוך יותר

.

20211220_121242

ויש גם פתחים בתקרה המחדירים אור יום

.

20211220_121858

ובקצה אולם שלישי יוצא דופן שרק בשבילו היה שווה כל הפרויקט הזה

.

20211220_121925

האולם משולש וכולל רק דופן אחת אטומה. במרכז: עבודה של לימור צרור

.

20211220_121921

הזכוכית חלבית והנוף נראה דרכה כמו ציור

.

20211220_121816

ובקצה מעין מחווה לאדריכל אריך מנדלסון באמצעות מרפסת סגורה מזכוכית

.

20211220_121821

מקום להיות בו

.

20211220_121847

הקומה הזו היא תוספת לבניין ההיסטורי שחלקים ממנו מצויים בקומת הקרקע. הבניין הכפיל את אורכו ושילש את גובהו המקורי

.

20211220_121829

מקום נעים

.

20211220_121949

שוב בחדר המדרגות שנעים לעלות ולרדת בו בלי להרגיש את המאמץ. יש גם מעלית

.

(3) קומה 2: אולם מבואה עם מרפסת ואולם תערוכות

.

20211220_122632

בקומה השנייה שוב מקבל את פני הבאים אולם עם מסך זכוכית

.

20211220_122642

וכאן יש גם מרפסת שמחזקת את הקשר בין המוזיאון הסגור ובין החוץ

.

20211220_124101

ויש גם פתח שדרכו ניתן להציץ אל האולם שבקומה מתחת ולהתרשם משלד הבניין המיוחד

.

20211220_122717

ולמטה הסוכה

.

20211220_123541

כאן מצוי אולם התערוכות הרביעי בבניין. זהו האולם הרגיל ביותר במוזיאון – נמוך ומרובע

.

20211220_124008

מוצגות כעת עבודות שמתייחסות לקשר בין המוזיאון והסביבה

.

20211220_123619

כמו התצלומים בחשיפה כפולה שצילם פבל וולברג: פועלי הבניין בארוחת צהריים והים

.

20211220_124117

מכאן יורדים למטה במדרגות

שיר לסיום:

.

.

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • סיג  ביום 21/12/2021 בשעה 4:32

    בניין מקסים, עבודה נהדרת! אשמח לשמוע איך עובדת ההצללה הוורטיקאלית החיצונית בחזית.
    תודה!

    • an architect too  ביום 23/12/2021 בשעה 20:54

      Good point! the shading elements are installed on the north elevation (which is slightly tilted west), probably mostly ornamental

  • Gil Leitersdorf  ביום 21/12/2021 בשעה 10:09

    כתבה מאלפת
    תודה רבה

    נשלח מה-iPhone שלי

  • איריס עצמון הרדי  ביום 21/12/2021 בשעה 15:02

    יופי של כתבה.
    שאלות?
    היכן צפויים המבקרים לחנות?
    האם מתוכנניםחנות מוזיאון ובית קפה?

    • מיכאל יעקובסון  ביום 21/12/2021 בשעה 15:13

      תודה!
      בצמוד לאצטדיון רמת גן ובמרחק שאינו עולה על עשר דקות הליכה מצוי חניון גדול וריק. ישנן גם חניות לאורך הרחובות הסמוכים ובחניונים של מגדלי המשרדים שנמצאים במרחק הליכה של כמה דקות. ובכל מקרה, לאור מצב התנועה באזור שילך ויחמיר (באזור התעסוקה הסמוך בכל כמה חודשים מאוכלס מגדל משרדים נוסף שבו לפחות 30 קומות) לכן רצוי להשתמש בתחבורה ציבורית.
      בימים אלה פורסם מיכרז להפעלת קפטריה בקצה המעוגל של מבנה המוזיאון.
      אין חנות אבל כן הותקנו ויטרינות תצוגה למוצרים שימכרו במקום.

    • אחד העם מרמת גן  ביום 22/12/2021 בשעה 8:43

      לאיריס, מצטערים השאלה שלך לא נכונה.
      אנחנו בשנת 2022.

      השאלה הנכונה האם המוזיאון נגיש באמת בתחבורה ציבורית?
      והתשובה המשמחת שכן, הוא צמוד לתחנות (בשני הכיוונים) עם תדירות טובה מאד, שמנגישה אותו בקלות מרמת גן, תל אביב, בני ברק, פתח תקווה ותחנות הרכבת בסביבה.
      בנוסף הוא במרחק של פחות מעשר דקות מתחנת הרכבת הקלה שצפוי להפתח בעוד שנה וחצי.

      את הרכב תשאירי בבית או מקסימום בתחנת הרכבת.

  • rr  ביום 22/12/2021 בשעה 1:25

    השיפוץ הרס את הפרופורציות של הבנין הישן, שהיו המאפיין הכי חזק שלו. חללים גנריים ושמרניים ביותר- פיספוס לדורות! חבל

  • אורי טוכלר  ביום 22/12/2021 בשעה 9:38

    השלמתו המכובדת של שיפוץ הבניין היא רק התחלה של שינויי עירוני נדרש. שינוי שיוריד אל מתחת לקרקע את התחבורה המוטורית ברחוב אבא הילל סילבר מאזור המוזיאון במערב ועד לאחר הצומת עם רחוב מבצע קדש במזרח. הורדה ברוח זו של התנועה אשר מרביתה חולפת תהווה באחת יצירה של מפלס ציבור שיקשר מוקדי פעילות עירוניים המחכים לכך ובהם המוזיאון בית כהנא, פארק הירקון, האצטדיון, הקניון וכמובן אזור התעסוקה/ מגורים. לראשונה במרחב המשולש העירוני רמת גן בני ברק ותל אביב תתאפשר העדפה ברורה של חוויה ציבורית לא מוטורית שכולה תרבות אחרת אשר המוזיאון הוא לה פתיח. בהצלחה.

  • אור  ביום 01/01/2022 בשעה 10:17

    תמיד עניין אותי מגדל השמירה שם.
    לא הצלחתי למצוא מה המקור שלו. האם שמרו אותו בשיפוץ החדש?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: