המצב העגום של מרכז חדרה מוכיח עד כמה משמעותית השפעתם של ראשי עיר שלא יודעים לנהל עיר. הרחובות נראים מיושנים ומרופטים ומרכז העיר התרוקן מכל תוכן. הגעתי לחדרה כדי לבקר בבית המשפט החדש. הקדמתי וביקרתי במרכז העיר אבל מדכא להסתובב בו ולא מומלץ לפתוח אתו את היום. בשוליים של חדרה יש שכונות חדשות ומטופחות, אבל את כל השאר מצאתי מוזנח. חריג הוא גן המייסדים שיצרו אדריכל הנוף צבי דקל ודני קרוון ובהמשך אקדיש לו רשימה נפרדת.
מהחזון והמורשת של החלוצים שהקימו את המושבה ב-1891 כמעט ולא נותר דבר. את רוב בתי המושבה הרסו לטובת בלוקים מכוסים בטיח שפריץ. גם ראשון לציון התפתחה ממושבה באופן דומה, גם שם זנחו את מרכז העיר לטובת שכונות חדשות במערב, אלא שבראשון בסופו של דבר דאגו גם למרכז הוותיק, פיתחו את אזורי התעסוקה והפכו חלק מהם ל"עיר הקניונים" ולכן היא ניצלה משקיעה כמו זו של חדרה.
בריכת המים ההיסטורית שהוקמה ב-1925 בנקודה הגבוהה ביותר בחדרה, נבלעה בשנות ה-50 בבריכה גדולה יותר. מגדל המים נבנה כאן כבר בשנות ה-30. פעם היה בחדרה ראש עירייה שאהב אמנות ולכן ב-1972 הזמין את דורון בר-אדון ליצור קיר אמנות בחזית בריכת המים.
ועל כך ברשימה זו.
.
הגיע הזמן לחתוך
.
מגדל ובריכת המים במבט מהדרום. המים לבריכה הגיעו באמצעות משאבות מבארות הסביבה, ומכאן הוזרמו לבתי התושבים.
.
בריכת המים הראשונה הוקמה כאן ב-1925 בנקודה הגבוהה באזור ברחוב הגיבורים. במהלך השנים עם התרחבות היישוב הורחבה גם הבריכה ומעליה הוקם מגדל מים שנועד להגביר את הלחץ במערכת המים של חדרה. ב-1972 החליטה העירייה לטפח את חזית המבנה ולשלב בו עבודת אמנות
.
את עבודת האמנות המתפרסת על פני קיר באורך של 16 מטרים וגובה של כמעט שלושה וחצי מטרים יצר דורון בר-אדון מאריחי ולבני קרמיקה. למרות ששם העבודה הוא "יד לבונים", מדובר ביצירה מופשטת שנתונה לפרשנות אישית של המתבונן
.
שנות ה-80: קיר האמנות בחזית הבריכה ומעל מתנוסס מגדל המים (באדיבות ארכיון מוזיאון ה"חאן" חדרה)
.
.
בתחילת שנות ה-70 הציגו דורון ורעיה בר-אדון תערוכה משותפת בגלריה לאמנות של דוד מי-טל, שפעלה ליד חוף הים של חדרה. בתערוכה ביקר ראש העירייה דב ברזילי (היו כאן פעם ראשי ערים ברמה אחרת), התלהב והזמין את בר-אדון ליצור קיר אמנות גדול במיוחד שמעטים כמוהו הוקמו בישראל. 16 מטר אורכו של קיר האמנות וכמעט 3.5 מטר גובהו. העבודה נועדה לעטר את חזית בריכת המים, כשלצורך התקנתה הוקם קיר שטוח שפנה לרחוב הגיבורים, רחוב מרכזי בעיר. בעבר כאן היה הקצה של המושבה, וכיום רחוב הגיבורים הוא ציר מרכזי שמקשר בין צפון ובין דרום העיר ועל הדרך חוצה את מרכז העיר.
ראש העירייה בשעתו ביקש לרכך מצד אחד את המתקן התשתיתי הגדול ומצד שני ליצור סביבה נעימה ומעשירה באמצעות אמנות גבוהה. אך יותר מכל הוא ביקש להעניק לחדרה עבודת אמנות שתשולב במרחב הציבורי היומיומי ותעניק לו ממד חגיגי. זמן קצר לאחר הביקור כאן, נתקלתי בעבודת אמנות ששולבה בקיר הכניסה בבית משפט השלום החדש שנחנך בשבוע שעבר. אלא שבשונה מאותו ראש עירייה ב-1972, בבית המשפט הותקנה עבודה חובבנית, חביבה וצבעונית. וכשהחובבנות מקבלת את פני הבאים אל בית המשפט, לכו תדעו מה מתרחש בין כותלי בית הדין. כך נראית שקיעתה של אומה.
בר-אדון, יליד 1940, בוגר בצלאל והסטודיו של רודי להמן, גדל בקיבוץ מרחביה שממנו יצאו כמה אמנים שכמוהו התנסו במגוון של טכניקות והתערבו במרחב הציבורי ובהם אריה סרטני ודרורה דומיני שזכתה השנה בפרס רפפורט. ב-1972 התגורר כמו היום ביישוב חופית הסמוך לחדרה, והיה אז בראשיתה של תקופה בה יצר עבודות קיר גדולות. בהזמנה שקיבל בחדרה הוא מצא לא רק פרנסה אלא גם הזדמנות להתנסות וליצור. באותן שנים הוא ורעיה אשתו שילבו עבודות אמנות בשטחים הפתוחים וגם בבניינים שתכננו אדריכלים כמו חנן הברון, יהודה לנדאו, מנחם באר ויעקב (קובה) גבר.
.
1973: לקראת השלמת הקיר וקודם לפיתוח האתר (באדיבות ארכיון מוזיאון ה"חאן" חדרה)
.
1973 (אוסף דורון בר-אדון)
.
.
"יד לבונים" – כך נקראת העבודה שנועדה להנציח את אלה שבנו את חדרה. אלא שמדובר בעבודה מופשטת, וניתן לפרש אותה באופן חופשי. "העיצוב המופשט פטר אותי מן הצורך להתמודד עם סיפורי חלוצים קונקרטיים", כתב בר-אדון בספר "דימויים וימים" (כנרת, זמורה-ביתן, 2007). "הוא איפשר לי להדגיש את החיבור בין זיכרונות העבר לבין מרכיבי נוף אופייניים לאזור: מקצבי גלי-ים וגלי-חולות; צמחים ועצים; מקצבי עיר וכדומה".
לבני שמוט הם החומר העיקרי בעבודה ואותן השיג בר-אדון במפעל נעמן של קיבוץ עין המפרץ. שכבה ראשונה של הקיר כוסתה באריחים בעובי של שלושה ס"מ שהיוו את התשתית והרקע לעבודה. על שכבה זו קבע את מכלול הצורות המורכבות מלבנים דומות אך בעובי של ששה ס"מ ובצורות משתנות, כשממדי לבנת הבסיס היו 6 על 11 ס"מ. אחדות מאותן לבנים עדיין זרוקות בחצר ביתו. כשבקרתי אותו הוא הרים אחת מהן שנותרה מהעבודה בחדרה והדגים לי כיצד התקין אותן על הקיר:
.
דורון בר-אדון מדגים כיצד לבני השמוט הותקנו על הקיר, באמצעות אחת הלבנים שנותרו בחצר ביתו
.
.
"לבני השמוט הם חומר חזק ביותר, עם נוכחות פיסית וצבעוניות חמה", כתב בספרו. "מעשה הקיר נראה לי כמעשה תחרה, מעין אריג בנוי מלבנים המבטא את תפארת החלוציות היפה והעיקשת". בר-אדון מבדיל את עצמו מאמנים אחרים כמו אריה סרטני, משה סעידי ורודא ריילינגר שיצרו גם הם תבליטי קיר – "הם עבדו בדו-ממד ואני עבדתי בנפח. לכל דבר הכנסתי תלת-ממדיות כי למדתי פיסול אצל רודי להמן", הוא מנמק.
משך ביצוע העבודה התארך והגיע כמעט לשנה. הוא אמנם ערך סקיצות מוקדמות, אך כשהיה צורך לבצע את העבודה בשטח ולהעביר אותה מנייר הסקיצה אל הקיר הענק, הוא היה צריך לבדוק שאכן הפרופורציות נכונות. לצורך כך הוא קיבל את רשותו של אחד הדיירים שהתגורר בקומה השלישית בבניין הסמוך, ובחן מעת לעת את העבודה ווידא שהתוצר הסופי עונה על רעיונותיו. את העבודה ביצע בר-אדון בעזרתה של אשתו כשבמהלך התקופה הופסקה העבודה למשך שלושה חודשים בעקבות גיוסו למלחמת יום הכיפורים.
בשנת 2000 הפסיקה הבריכה והמגדל לשרת את מערכת המים העירונית והמקום הוזנח, אך לקראת שנת ה-120 לחדרה, החליטה העירייה לשפץ את האתר. בר-אדון הוזמן לחדש את הקיר, לאחר שכמה מלבני השמוט נפגעו או נפלו. הרחבה שבחזיתו שהוזנחה לאורך השנים חודשה מעט כגינה ציבורית וברצפתה שולבו תצלומים היסטוריים המציגים את תולדות בריכת ומגדל המים ותאורה מחמיאה הותקנה לצורך הארת המגדל והדגשתו בנוף העיר.
לפני כמה שנים, מספר בר-אדון, היתה כוונה להרוס את קיר האמנות. "היה זלזול נוראי והודיעו לנו שרוצים להוריד את הקיר לטובת צילומים", מספר בר-אדון. "הלכתי לעורך דין כדי לבדוק אם מותר להם ומה אפשר לעשות ודני קרוון אמר להם שאסור להם להרוס". האדריכלית רות ליברטי-שלו מרחיבה: "בשנת 2013 הכנתי תיק תיעוד למגדל והבריכה עבור עיריית חדרה, שבאותה עת רצתה להעביר שם כביש אל שכונה מזרחית חדשה". לבסוף נותרה העבודה במקומה והכביש לא נסלל.
.
דורון בר-אדון בסטודיו, 2020
.
בסיומו של מסמך התיעוד שנערך לאתר, הציגה האדריכלית רות ליברטי-שלו רשימה של המלצות להמשך ההתייחסות והפיתוח של מגדל ובריכת המים קיר האמנות שיצר דורון בר-אדון:
- לאור חשיבותו בנוף העירוני ובתודעה ההיסטורית של תושבי העיר כסמל, יש לשמר את מגדל המים בשלמותו.
- לאור זיהויו הברור של מגדל המים כנקודת ציון עירונית, יש לשמר את קווי המבט אל ומהמגדל ולהימנע מהקמת אובייקטים שיגמדו את המגדל ויטשטשו את נוכחותו כאובייקט אורבני מונוליתי ובולט בשטח.
- יש להותיר סביב מגדל המים מרחב פתוח המאפשר את הבנת ההקשר הטכנולוגי והנופי המקורי של המגדל, דהיינו בריכת המים הישנה, והרחובות אחד העם והגיבורים.
- יש להותיר מרחב להולכי רגל ברוחב של לפחות 4 מטר מכל אחת מדפנות המגדל.
- מומלץ להתייחס למיקומה המקורי של בריכת המים באמצעים נופיים. יש להימנע ככל האפשר מסלילת כביש על אזור זה, היכול לשמש ככיכר קדמית בעלת תפקיד מרכזי בהבנת משמעותו של המגדל.
- מומלץ לפתח את המגדל והמרחב סביבו כשטח ציבורי נגיש ואיכותי ולנצל את המגדל עצמו ליצירת נקודת תצפית על העיר, לרבות שיחזור של עמדת התצפית על גג המגדל.
- יש לשמר את היצירה ‘יד לבונים’ של האמן דורון בר-אדון כחלק מן האתר וכחזית עיקרית שלו. על הכביש המוצע להשתלב במרחב הקיים סביב היצירה. בשיתוף עם האמן יש לגבש חלופות להצבה מחדש של היצירה באופן שיאפשר ביצוע כביש במקום.
.
דורון בר-אדון בסטודיו, 2020
.
הקיר מורכב משתי שכבות: שכבה ראשונה של אריחי קרמיקה בעובדי של 3 ס"מ ועליהם לבנים בעובי של 6 ס"מ
.
למרות שבעירייה מייחסים את העבודה כמחווה לראשוני הבונים של חדרה, דורון בר אדון רואה בה עבודה מופשטת
.
העבודה שופצה לפני שנים אחדות בפיקוחו של בר אדון ומצויה במצב מצוין, למרות שאת הקצה שלה מכסה צמח מטפס חדש שסביר להניח הורס אותה
.
הקרמיקה היא מתוצרת חברת נעמן של קיבוץ עין המפרץ
.
צורות
.
הקיר כולו תלת-ממדי
.
המצב העגום של מרכז העיר נובע בעיקר מכוח אדם לא מקצועי בעירייה. גופי התאורה ושלל התשתיות שמלוות את הקיר מייצגות היטב את המצב. אחר כך אפשר ללכת ולהסתובב בעיר ולראות את העליבות
.
חדרה סובלת כבר עשרות רבות של שנים מניהול כושל. את התוצאה רואים בעיר עצמה. זו המציאות.
.
קרמיקה
.
המגדל
.
חתימת האמן. שנה שלימה הקדיש בר אדון לעבודה, אך שלושה חודשים מתוכה היה בשירות מילואים במלחמת יום הכיפורים
.
ב-2011 פותחה הרחבה שבחזית בריכת המים וברצפה שולבו תצלומים היסטורים של האתר. למרות הרעיון הנחמד הביצוע הוא לא מקצועי ולא טרחו לציין את השנה בה צולמה התמונה
.
כאן ציינו – 1936-7
★
תודה לרעיה ודורון בר-אדון, לאדריכלית רות ליברטי-שלו ולרנית ירדן
★
שיר לסיום:
.
★
חלון אחורי 