גולת הכותרת של יצירתה המאוחרת של האדריכלית ג'ניה אוורבוך הוא בניין בית המדרש שתכננה במדרשית נעם בפרדס חנה ונחנך ב-1965. אוורבוך שהיתה מהאדריכליות החלוצות שפעלו בארץ כבר מראשית שנות ה-30 נשכחה עם השנים ועבודתה המפורסמת ביותר היא כיכר דיזנגוף. לעומת אותו מעוז חילוניות עירוני, היא תכננה בשיתוף המהנדס זלמן ברון מבני דת וחינוך באזורים כפריים. בית המדרש בפרדס חנה הוא הגדול והמושקע מבין אותם מבנים. הוא גם היה לנקודת ציון בפרדס חנה כולה, ומבנה ייצוגי לאחד ממוסדות החינוך הייחודיים שהוקמו בארץ.
זו רשימה שלישית ואחרונה על בניינים במדרשית נעם. קדמו לה רשימות על חדרי האוכל ושיכון המורים ואולם הספורט הנטוש.
מאז ננטש בית המדרש לפני 13 שנה, הוא נותר בדיוק כמו שהיה. רק שכבת אבק עבה מכסה על מאות הסטנדרים הפזורים באולם, טיח התקרה התפורר והתרסק בחלקו על הרצפה וגם אבן שהוטחה באחד מחלונות הזכוכית הותירה פתח דרכו חודרים ציפורים שהפכו את בית המדרש לביתן.
ועל כך ברשימה זו.
.
1965
.
שלט שנותר בכניסה
.
בית אקשטיין וחב"ד תפסו את מקומה של המדרשיה שעברה לכפר סבא
.
שביל מרוצף מקשר בין הכניסה ובין לב מתחם המדרשיה. בדומה לקמפוסים אקדמיים השביל החגיגי היה פתוח אך כיום הוא מגודר ומנותק מסביבתו
.
השביל התחיל בפרדסים והסתיים בלב המדרשיה. הפרדסים נעלמו ועימם גם המדרשיה
.
בניין כיתות ולצדו משמאל בית המדרש
.
בניין הכתות סוגר ממערב על רחבה מרוצפת המקבלת את פני הבאים ומדגישה את בית המדרש הסוגר עליה ממזרח
.
חזית צפון של בית המדרש. האולם הגדול למעלה נטוש, אך בספרייה הקטנה שבקומה התחתונה משתמשים חסידי חב"ד
.
1970: פעם היה כאן דשא (אוסף יצחק נבון, גנזך המדינה)
.
חזית צפון ומימינה אחד משלושת אגפי חדר האוכל (אוסף מדרשית נעם)
.
חזית צפון ומימין בניין הכיתות הוותיק (בית הראשונים המרכז לתולדות פרדס חנה-כרכור)
.
חזית צפון
.
מדפי הצללה אנכיים קבועים
.
בניין הכתות ניצב בהזזה ביחס לבית המדרש ובכך יוצר פתיחות והמשכיות לבינוי
.
חזית דרום הפונה אל המדשאה שבחזית בניין כתות וחדרי אוכל. כיום מגודר
.
עבודת מתכת בחלון שבחזית דרום. יש גם כניסה נוספת שמקושרת לעזרת הנשים בבית המדרש
.
שופר סל
.
החזיתות מורכבות מלבנים
.
שנות ה-60: בבנייה (בית הראשונים המרכז לתולדות פרדס חנה-כרכור)
.
1965: הבניין עם חנוכתו קודם לפיתוח החצר (ארכיון הצלם ישראל צפריר, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים)
.
שנות ה-70: תלמידי המדרשיה בדרכם מבית המדרש (אוסף מדרשית נעם)
.
חזית מערב עם הכניסה הראשית פונה אל הרחבה המרוצפת המקושרת אל השביל הראשי של הקמפוס
.
מדרגות שנראות כמו מרחפות מקשרות אל הכניסה לבית המדרש
.
בשונה מהבינוי בסביבה, מתאפיינת החזית בגוון החום-אדמדם המדגיש אותה בסביבה. את דלתות הכניסה עבודת מתכת המורכבת מציטוטים
.
באורך נראה אור
.
מבואה צרה מקבלת את פני הבאים. מחיצה (מימין) מפרידה את המבואה מבית המדרש
.
ירידה אל הקומה התחתונה בה ממוקמת ספרייה. ובקצה ארוניות לשמירת תיקי תפילין ששימשו את התלמידים
.
מדרגות במבואה מורידים אל הקומה התחתונה שם הוקמה ספרייה
.
המחיצה נועדה לסגור על המבואה אך לא לחלוטין. לצדה מונחים מאות עותקים של ספר שהוצא לאור לפני שנים אחדות ומוקדש למייסד המדרשיה
.
הספר המוקדש לרב יהושע יגל (2006-1916) שמעד בראש מדרשית נעם במשך יובל שנים
.
התורמים הראשי להקמת הבניין היו סר אייזיק וליידי וולפסון שהיו מעורבים בשורה של פרויקטים בישראל בשנות ה-60 ובראשם מגדל שלום בתל אביב ותרמו למוסדות רבים
.
בית המדרש: אולם גדול ומרובע ובקצהו המזרחי עזרת נשים מוגבהת כשהמחיצה מורכבת מארונות ספרייה
.
1970: לומדים בבית המדרש (אוסף יצחק נבון, גנזך המדינה)
.
.
כיום בית המדרש דומם וריק מאדם. בעבר יאכלס האולם הגדול והמרשים מאות תלמידים, שהתפללו, התכנסו, למדו ונבחנו כאן על לימודיהם. במשך 42 שנים שרת הבניין את תלמידי המדרשיה, מאז חנוכתו ב-1965 ועד הפסקת פעילותה בקמפוס המפואר שהקימה לעצמה בפרדס חנה על שטח של 50 דונם, ועברה למתחם בכפר סבא ששימש עד אז את חטיבת הביניים שהכינה את התלמידים לקראת לימודיהם במדרשיה (וגם אותה תכננו במשותף אוורבוך וברון). בית המדרש נעול כיום ושמור יחסית עם כל הריהוט והציוד שהותירו בו תלמידי המדרשיה האחרונים. אף אחד לא נגע בדברים ורק האבק כיסה אותם.
הקמפוס בפרדס חנה ששכן בשעתו בקצה המרוחק של המושב, הוקם על גבעה שממנה נשקף נוף הפרדסים. המקום נועד לתפקד כמוסד חינוכי ששילב לראשונה בארץ לימודי ישיבה עם לימודים תיכוניים ובתנאי פנימייה מלאים, לכן נחשבת המדרשיה לישיבה התיכונית הראשונה שכמוה יש כיום עשרות רבות בכל רחבי הארץ.
תכנית הקמפוס, שבבנייתו הוחל עוד ב-1953 ואחרון המבנים בו הוקם בשנות ה-70, התבססה על שביל רחב וישר שראשיתו בשער הצפוני של הקמפוס. השביל עלה אל גבעה כשמשני צדיו מדשאות מטופחות, בניין כתות מוארך ובהמשך רחבה גדולה ומרוצפת עליה סגר ממזרח בניין בית המדרש. מכאן השביל התפצל לבנייני הכיתות, חדרי האוכל והפנימיות.
לקראת שנת ה-20 להיווסדה של המדרשיה הצליחו ראשיה לגייס את המימון להקמת בניין בית המדרש הגדול והמפואר. המימון הגיע בעיקרו מנדבנים יהודים מבריטניה, כשאת פנים המבנה תרם אחת מהדמויות הבולטות ביהדות בריטניה שהיתה פעילה באותו עשור בישראל – אייזיק וולפסון. באפריל 1964 נערך טקס הנחת אבן הפינה לבניין, וחברת "סולל בונה" שהופקדה על הקמתו הצליחה להשלים את הבנייה תוך שנה וחצי.
.
1964: מגילת היסוד לבניין בית הכנסת ובית המדרש בקרית המדרשיה בפרדס חנה
.
.
הבניין נועד לשמש גם כאולם התכנסות לתפילה, לימוד והרצאות וכן לתפילה. לכן הוא כלל לבד מאולם אחד גדול שהותאם ל-600 איש, גם עזרת נשים קטנה שיכלה להכיל 100 נשים. באותה עת למדו במדרשיה 450 תלמידים.
האדריכלית ג'ניה אוורבוך תכננה בניין המורם מעט מעל הקרקע, כשרק לבאים מצפון מתגלה כי הוא כולל שתי קומות שאחת מהן חפורה. הבניין מעוצב כמו קופסה שבה ניתן דגש לקווים האופקיים, כשכיפה שטוחה ומודרנית מעטרת את חלקו העליון והודות לעיצובו הייחודי הפך לסמלה של המדרשיה.
רחבת טקסים גדולה הוקמה בחזיתו והיא שקישרה בינו ובין שביל הכניסה הראשי לקמפוס כשתרני דגלים הותקנו לצדו. מדרגות רחבות וחגיגיות הובילו מהרחבה אל דלתות הכניסה לבניין, שעוטרו בעבודת מתכת שהרכיבה פסוקים מספר תהלים. מבואת הכניסה כללה את אזור נטילת הידיים ומחיצה חלקית שהפרידה מאולם בית המדרש. בקצה אולם המבואה הותקנו מדרגות היורדות אל הקומה התחתונה שם הוקמה ספרייה.
.
.
.
האולם המרכזי מתוכנן על בסיס של תכנית ריבועית, כשכיפה שטוחה מקרה את כל שטחו ונשענת על שורות עמודים עגולים. הכיפה השטוחה אפשרה את יצירתם של פתחים רחבים ומקושתים במפגש בין הגג והכיפה, כאלה המאפשרים את חדירתם של קרני שמש אל פנים האולם ומייתרים את הצורך בתאורה מלאכותית בשעות היום.
דופן האולם הצפונית הורכבה כולה מחלונות זכוכית גבוהים ורחבים, להם הוענק תפקיד כפול: תאורה טבעית ונעימה באמצעות החדרת קרני שמש לא ישירות, וכן לצורך אוורור האולם הגדול בחודשי הקיץ החמים. מחלונות אלה ניתן היה להשקיף על מדשאה גדולה שטופחה למרגלות הבניין (כיום מגרש חנייה) ובמרחק ניתן היה להשקיף על הפרדסים של חנה (שנעקרו והפכו לשכונות מגורים).
.
תכנית: מימין המבואה ומשמאל עזרת הנשים (בית הראשונים המרכז לתולדות פרדס חנה-כרכור)
.
חזית צפונית מורכבת בחלונות זכוכית לכל גובה ואורך החזית לצורך הארת ואוורור האולם באופן טבעי (בית הראשונים המרכז לתולדות פרדס חנה-כרכור)
.
.
חומרי הבניין שנבחרו היו פשוטים וזמינים: לבני סיליקט ואבן בחזיתות, כשלצורך הדגשת חזית הכניסה ממערב חופתה זו בלבני שמוט אדמדמות. בפנים נעשה שימוש בסרגלי עץ טבעי, כששוב לצורך הדגשת חזית דרום שבמרכזה נקבע ארון הקודש נעשה שימוש בלבני שמוט דומות. ארון הקודש נחשב לייחודי. לעיצובו הוזמן האמן דב פייגין שיצר ארון מנחושת ופליז על עץ שמתנשא לגובה של 3 מטרים וכך גם רוחבו. הארון מורכב מאלמנטים צמחיים מופשטים, כשמשולב בו פסוק מספר משלי – חלקו הראשון "דרכיה דרכי נעם" בחזית הארון, וחלקו השני "וכל נתיבותיה שלם" בצדו. בפסוק זה מרומז שמה של המדרשיה, אך גם שיטת ההוראה שאפיינה את האדם שעמד בראשה – הרב יהושע יגל.
בעיצומו של חג החנוכה, בדצמבר 1965, נחנך בית המדרש החדש. במהלך הטקס הוכנסו בשירה וריקודים ספרי התורה שנשמרו בבית המדרש הישן. עם הכנסת הספרים לארון החדש, הודלקו נרות חנוכה ומנהל ומייסד המדרשיה, ישראל סדן, קרא מבחר ממכתבי הברכה שקיבל המוסד לרגל האירוע – מראש הממשלה, יו"ר הכנסת, נשיא המדינה, נשיא בית המשפט העליון, הרב הראשי האשכנזי (הספרדי, הרב ניסים, נכח בטקס) וגם הסופר ש"י עגנון. לבד מריבוי המשתתפים הבכירים שנכחו באירוע וכאלה ששלחו את ברכתם, שודר הטקס ימים ספורים לאחר מכן ב"קול ישראל".
.
שנה לאחר חנוכת בית המדרש, נחנכה ב-1966 ספרייה בקומה התחתונה בטקס שבו נכחו בין השאר ח"כ מנחם בגין והרב אריה לוין. את הספרייה תרם שמחה הולצברג, "אבי הפצועים" ולימים חתן פרס ישראל, מלוחמי גטו ורשה. בפינת הספרייה הוקמה תצוגה ל"שואה ולגבורה".
כיום הספרייה היא החלק היחיד בבניין שעוד פעיל. אנשי חב"ד מחזיקים בו ומקיימים בו פעילות, אך למרות זאת הספרייה עדיין מלאה בספרים וציוד שהותירה אחריה המדרשיה, כמו פינות ושלטי זיכרון לתורמים ולבוגרים שנפטרו. בעולם הזה שום דבר לא נצחי.
.
האדריכלית ג'ניה אוורבוך (1977-1909) התפרסמה בשנות ה-30 הודות לתכנית שהגישה וזכתה בתחרות לתכנון כיכר צינה דיזנגוף בתל אביב. התכנית שהציגה לכיכר היתה אחד משיאיו של המודרניזם המקומי, וגם יצרה מרחב ציבורי יחיד במינו. היא תכננה בתי דירות רבים בתל אביב ובהמשך התמחתה בתכנון כפרי נוער כמו זה בפרדס חנה.
בסוף דרכה המקצועית תכננה את בית הכנסת בעין הנצי"ב שעליו כתבתי כאן. זהו מבנה בסגנון הברוטליסטי שמזכיר מאד את תכנית ועיצוב בית המדרש במדרשיה, כשהמיוחד בו הוא הפניית המתפללים לפינת הבניין ולא למרכז החזית כפי שנהוג לרוב. יצירתה שטרם נחקרה באופן מקיף, ממשיכה להעסיק מעת לעת חוקרים, ולאחרונה פרסמה ד"ר סיגל דוידי מאמר המתמקד בכפרי הנוער שאוורבוך תכננה עבור עולים חדשים.
.
המנורות המקוריות הן ככל הנראה מתוצרת בית המלאכה של גולדשמידט-שוובה
.
אור
.
מבט אל הדופן הצפונית של בית המדרש: על הבמה נשענת תמונת מחזור ישנה
.
הרצפה לא עברה שטיפה כבר שנים ארוכות מידי. החזית הצפונית מורכבת כולה מחלונות ענקיים שנועדו לאפשר אוורור בימות הקיץ החמים
.
דופן צפון
.
מבט לכיוון עזרת הנשים: אין צורך בתאורה מלאכותית היות וחדירת קני שמש לא ישירות מבעד לפתחים שיוצרת הכיפה השטוחה מאירים מצוין
.
מבט אל המחיצה הסוגרת על המבואה ממערב
.
1965: אולם בית המדרש עם חנוכתו (ארכיון הצלם ישראל צפריר, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים)
.
במרכז הדופן הדרומית קבוע ארון הקודש
.
הדופן הדרומית מצופה בלבני שמוט כשארבעה עמודים עגולים מלווים את הדופן ומדגישים סימטריה
.
ארון הוקדש מוגבה מעל לרצפת האולם
.
ארון הקודש הוא מעשה ידיו של האמן דב פייגין
.
1965: ארון הקודש שיצר דב פייגין מורכב מנחושת ופליז על עץ (ארכיון הצלם ישראל צפריר, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים)
.
שנות ה-60: הרב יהושע יגל דורש (אוסף מדרשית נעם)
.
1965: הארון והעמוד (ארכיון הצלם ישראל צפריר, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים)
.
הארון והעמוד: הפרוכת כבר לא מקורית
.
בחזית הארון פסוק מספר משלי שמרמז על שמה של המדרשיה וגם על שיטת החינוך בה
.
המשך הפסוק מופיע בצד הארון
.
עמוד התפילה
.
תמונת מחזור י"ז מ-1965
.
במרכז התמונה מופיעה תמונתו של הרב הראשי של פרדס חנה ומשני צדיו מנהל וראש המדרשיה
.
בניין המדרשיה משולב בסמל במרכז תמונת המחזור
.
הפרוכת המכסה את הבמה- מתנת קבוצת תלמידים מחזור ט"ז
.
חלק מהתקרה קרס
.
כמו המחיצה לאולם המבואה, גם המחיצה לעזרת הנשים מורכבת מעץ ומתנשאת לגובה העיניים בלבד
.
לצד המחיצה בין עזרת הגברים לנשים ניצבים ארונות הספרים בהם נותרו הגמרות של תלמידי המדרשיה
.
בבא קמא
.
מדרגות לעזרת הנשים
.
ערימות של ספסלי עץ בעזרת הנשים
.
גם כאן ניצבת תמונת מחזור מ-1972 ובה מאורגנות תמונות התלמידים במבנה בית המדרש
.
המדרגות שבמבואה יורדות אל הספרייה שבקומה התחתונה והחלקית
.
בספרייה
.
1970: בספרייה (אוסף יצחק נבון, גנזך המדינה)
.
בספרייה פינת זכרון שנותרה מאחור
.
תודה לאילנה פלדה שארגנה את אירועי "מקום שמור" לכבוד 90 שנה להקמת פרדס חנה ולאדריכלית ענת אסתרליס שהדריכה את הסיור בבנייני המדרשיה. תודה למאיר ליברמן, אירית אורן ויאיר טלמור על התמונות.
★
בתי כנסת ומדרש נוספים:
.
עלי (דוד נופר)
שלוחות (יוסף שנברגר)
בקיבוץ לביא (יוסף שנברגר)
ישיבת קול תורה (יוסף שנברגר)
בקיבוץ חפץ חיים (יוסף שנברגר)
בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)
תומכי תמימים בכפר חב"ד (יוסף שנברגר)
בקיבוץ כפר עציון (יוסף שנברגר וטוביה קץ)
שדמות מחולה (טוביה קץ)
קול יהודה (יהודה מגידוביץ)
בית אלכסנדר ביקנעם (אהרון צורף)
בשכונת בית הכרם (מרדכי בן חורין)
לעדה העירקית בבאר שבע (נחום זולוטוב)
בשכונה ה' בבני ברק (יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן)
בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה (מרדכי בן חורין)
בית הכנסת הגדול "בית יעקב" בפתח תקוה (שניאל ליפישיץ)
האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים (רם כרמי)
כפר הנוער ימין אורד (יהודה לנדאו)
הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק
לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק
בשיכון ותיקים בבת ים (יצחק פרלשטיין)
שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב
הנטוש במושב שדה יעקב (ישראל קומט)
ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי (ישראל קומט)
במרכז רפואי שיבא – תל השומר (משה זרחי)
המרכזי בשכונת הדר בחיפה (מנספלד ווינרויב)
אוהל נחמה בשכונת טלביה (דוד קאסוטו)
בעיר הבה"דים (קולקר-קולקר-אפשטיין)
בכפר הנוער בן שמן (מרדכי בן חורין)
בקיבוץ עין הנצי"ב (ג'ניה אוורבוך)
החילוני בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)
היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים (ישעיהו אילן)
האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם (היינץ ראו ודוד רזניק)
בניין בית המדרש החדש בישיבת כפר הרא"ה (דוד נופר)
ארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים (דן טנאי)
היכל יצחק בשכונת שפירא בתל אביב (בלהה וארתור שרגנהיים)
בית שלום בסן פרנסיסקו (סטנלי סיטוביץ)
בית הכנסת הגדול בנס ציונה (חיים טפר)
ישיבת כפר הרא"ה (מאיר בן אורי)
הדרת קודש בחיפה (אוראל וזוהר)
זכרון משכן שילה (זלמן דויטש)
ההולנדי (אירית שור)
★
שיר לסיום:
.
★
חלון אחורי 
תגובות
ממש מתגעגע