סיבוב באולם ההתעמלות הנטוש במדרשית נועם לשעבר בפרדס חנה

קל לפספס את הבניין הגדול ששימש אולם התעמלות לתלמידי מדרשית נעם בפרדס חנה. זהו אחד הבניינים הפחות ייצוגיים שנבנו בקמפוס, ועדיין יש לו חן בעיקר בגלל הצורה שלו המשלבת אופי ברוטליסטי עם אופי כפרי. ממדיו, חומריותו ומיעוט הפתחים בו מדגישים אותו בסביבה. על התכנית חתומה האדריכלית ג'ניה אוורבוך (1977-1909), שתכננה ארבעים שנה קודם לכן את כיכר דיזנגוף בתל אביב.

ב-1977, השנה בה נחנך, ניצב היה האולם בקצה מתחם המדרשיה, כשפניו אל המטעים והשדות החקלאיים של פרדס חנה. בעשורים האחרונים חוסלה החקלאות ואת מקומה תפסו וילות. המדרשיה כבר מזמן עזבה את פרדס חנה והמבנה נטוש ומתפקד כשובך יונים ענק. שבוע שעבר התקיים בפרדס חנה אירוע "מקום שמור" שנערך לכבוד 90 שנה להקמת היישוב. באירוע נחשפו בפני הקהל הרחב האוצרות האדריכליים בסביבה. הצטרפתי לסיור שערכה האדריכלית ענת אסתרליס שחשפה כמה מקומות והאולם הוא רק אחד מהם.

ועל כך ברשימה זו.

.

מאחורי הגדר

.

בטון חשוף וטיח גס כשהגג המשופע מעניק לבניין הגדול את אופיו הכפרי

.

חזית מערבית: העמודים התומכים בגג על המפתח הגדול בולטים מקו החזית והופכים לאלמנט דקורטיבי. בחזית מזרח ומערב יש שלושה פתחים צרים ונמוכים וכמעט בלתי נראים מבחוץ

.

קטע מחזית דרום: פתחים גדולים יחסית אך צמודים לקורה העליונה הבולטת גם היא מדפנות החזית

.

עמודי בטון מודגשים ובולטים מקו החזית

.

התקרה האקוסטית כבר מתפרקת וחושפת את גג האבסבט. רצפת האולם מכוסה בשכבה של צואת יונים

.

שנות ה-70: האולם בשיא תפארתו (מקור: גנזך המדינה, אוסף יצחק נבון. מתוך אלבום שהעניקה הנהלת המדרשיה לנשיא המדינה בעת השתתפותו באירוע התרמה למען המדרשיה שהתקיים ב-1979 בהיכל התרבות בתל אביב)

.

שנות ה-70 שיעור התעמלות (מקור: גנזך המדינה, אוסף יצחק נבון)

.

הכל נותר כאן: השערים, הסלים וסולמות העץ

.

.

"האולם יושב בנקודה מצוינת, על גבעה בצמוד למפגש רחובות ראשיים בפרדס חנה, סגור מכל כיוון ובקושי רואים אותו", מסבירה לי האדריכלית ענת אסתרליס ששבוע שעבר הובילה קבוצה של 40 איש בין בנייני מדרשית נועם. אסתרליס אוהבת את הבניין ולמרות שהיא מודה שהברוטליזם הוא סגנון פחות אהוב עליה, את הבניין הזה היא אוהבת ומציינת את עמודי הבטון החשופים בחזית ואת הקורות המשופעות הבולטות בפנים, ויחד נושאים את הגג הרחב. הקורות והעמודים הם אלה שמאפשרים את המפתח הרחב והפתוח ללא צורך בעמודים. שטחו של האולם 1,100 מ"ר, 26 מטר רוחב ו-42 מטר אורך.

האדריכלית ג'ניה אוורבוך תכננה אותו במסגרת השותפות שלה עם המהנדסים זלמן ברון ורוגם. משרדם תכנן לאורך שלושה עשורים מבנים נוספים בקמפוס המדרשיה. אין לבניין הזה זכר לאופי של האדריכלות הבינלאומית, הרכה והפלסטית שאפיינה את כיכר דיזנגוף שתכננה אוורבוך 40 שנה קודם לכן. אוורבוך שינתה את גישתה העיצובית בהתאם לרוח הזמן. כתבתי כאן על בית הכנסת שתכננה בקיבוץ עין הנצי"ב, וגם הוא כמו אולם ההתעמלות עוצב עם אופי ברוטליסטי.

בתכנית שהגישה אוורבוך למחלקת ההנדסה המקומית ב-1969 ושמורה בבית הראשונים של פרדס חנה כרכור (תודה לאילנה פלדה שאיתרה אותה ושלחה לי עותק), מתברר שאוורבוך תכננה את הבניין במיקום שונה מזה שבו הוקם וכן בתנוחה שונה. כמו כן, גג הבניין יועד להיות שטוח ולא משופע. היא תכננה אגפים נוספים בקצות הבניין, כאלה שהמשיכו את צורתו המלבנית ותוכננו להכיל במה, מלתחות, אחסנה, משרד וכן מבואת כניסה. אגפים אלה לא נבנו במתכונתם המקורית, אלא מאוחר יותר באגף נפרד מהבניין וצמוד לו, למעט הבמה שלא הוקמה. חוץ מאלה הבניין שמר על העיצוב המקורי שייעדה לו אוורבוך ושטחו הוגדל.

.

1969: תכנית האולם המקורית הכוללת מימין מבואה, במה וחדר למדריך, משמאל מלתחות ומחסן (מקור: בית הראשונים פרדס חנה כרכור)

.

1969: החזיתות המוארכות של האולם שמרו על עיצובן המקורי ורק האגפים שבקצוות לא הוקמו (מקור: בית הראשונים פרדס חנה כרכור)

.

.

למרות איכויותיו של האולם, ברגע שהמדרשיה הפסיקה את פעילותה ועזבה את פרדס חנה לפני כ-15 שנה, הפסיק גם האולם לפעול ונעזב. אסתרליס מציינת שמצבו העגום של אולם ההתעמלות מייצג את מצבו הכללי של קמפוס המדרשיה שנבנה בשלבים במשך קרוב לשלושים שנה בהתאם לתכנית שבתכנונה היתה מעורבת האדריכלית ג'ניה אוורבוך. אסתרליס מספרת כי הבניין הנטוש הוא רק חלק מהקמפוס הגדול ששטחו פוצל לחלקים נפרדים, ולכן כיום כבר לא מניתן לחוש בו את תחושת הקמפוס שהיתה פה.

מדרשית נעם היתה הישיבה התיכונית הראשונה שנוסדה בישראל. בדומה לישיבת כפר הראה שהוקמה לנוער ארגון בני עקיבא של תנועת הפועל המזרחי, הוקמה המדרשיה למען בני הנוער של התנועה המקבילה – המזרחי (נוער המזרחי = נעם). בפרדס חנה פעלה המדרשיה 61 שנים, בין 1945 השנה בה נוסדה ועד 2006, השנה בה התמזגה עם חטיבת ביניים בכפר סבא והעתיקה את פעילותה לשם. עד אז ובמשך עשרות שנים היתה המדרשיה מהמוסדות המפוארים בתולדות הציונית-הדתית ורבים מבוגריה תפסו עמדות בכירות בתחומים רבים. אלא שלמדרשה היה מנוע בצורת אדם, הרב יהושע יגל, וכשהוא הזדקן ונחלש, גם המדרשיה שקעה ועמה גם שקע אולם ההתעמלות.

.

אם ברשותכם תמונות של אולם ההתעמלות ובכלל של מדרשית נועם – אשמח אם תשלחו ואשלב אותן כאן וברשימה הבאה שתעסוק בשאר בנייני המדרשיה.

.

אין צורך בתאורה מלאכותית

.

מהגג משתלשלים חבלים עם טבעות עץ לתרגילי התעמלות

.

הרוס

.

מאות יונים הפכו את גג הבניין לקן ענק

.

שכבה עבה של צואת יונים

.

שטח האולם מגיע ל-1,100 מ"ר, 26 מטר רוחב ו-42 מטר אורך

.

חלק מהסלים קבועים על קירות האולם ושני סלים הם ניידים ומתייחדים בלוח שקוף

.

שנות ה-70: תלמידי המדרשיה משחקים כדורסל (מקור: גנזך המדינה, אוסף יצחק נבון)

.

הסל הנייד השקוף והמקורי מ-1977 עדיין ניצב כאן בפינה

★

שיר לסיום:

.

★

ועוד משהו:

קבוצת סטודנטים לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, הגישה הצעה לתחרות תכנון רעיונית של שדה תעופה עתידני. יהיה נחמד אם תעשו טובה ותסמנו להם לייק בדף הפייסבוק של התחרות.

★