סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ עין הנצי"ב שתכננה ג'ניה אוורבוך

בדרך כשחצינו את העמק, בין הביקור באולם התרבות הנטוש בחפציבה (שתכננה אדריכלית אחרת, זיוה ארמוני), הגן בחזית בית הכנסת העתיק (בתכנון יהלום-צור), ובין תליית התערוכה "באר בקיבוץ" במוזיאון באשדות יעקב, עצרנו לראות את בית הכנסת בעין הנצי"ב.

האם זה בית הכנסת הראשון בעולם שתכננה אשה? בקיבוץ עין הנצי"ב שבעמק הירדן מתהדרים בעובדה הזו. אך למעשה זהו ככל הנראה הבית כנסת השני, היות ובחדרה ניצב בית הכנסת הגדול שאותו תכננה כבר ב-1935 האדריכלית יהודית שטולצר סגל.

האדריכלית ג'ניה אוורבוך (1977-1909) התפרסמה בשנות ה-30 הודות לתכנית שהגישה וזכתה בתחרות לתכנון כיכר צינה דיזנגוף בתל אביב. התכנית שהציגה ומומשה לכיכר, היתה לא רק אחד משיאיו של המודרניזם המקומי, אלא גם מרחב ציבורי יחיד במינו. בסוף דרכה המקצועית תכננה גם את בית הכנסת בעין הנצי"ב, מבנה בסגנון הברוטליסטי שהמיוחד בו הוא הפניית המתפללים לפינת הבניין ולא למרכז החזית כפי שנהוג לרוב.

ועל כך ברשימה זו.

.

12139939_1151736524855928_7931867863663271870_o

בבית הכנסת

.

עיןהנציב

מפת התמצאות

.

(1) המבנה

בהתאם לרוח התקופה מתאפיין בניין בית הכנסת בקווים אופקיים. הוא מורכב בעיקרו מגוש קופסתי כשאת הגג מקרה כיפה שטוחה שכמוה ניתן למצוא בעוד בתי כנסת מהתקופה כמו בית הכנסת המרכזי בהר הכרמל. בהתאם לרוח התקופה, השתמשה האדריכלית בחומרי בנייה שנותרו חשופים: בלוקים ממלט, לבני סיליקט, אבן ובטון. הבחירה בחומרים לא מקרית ובאמצעותם ענתה על דרישת חברי עין הנצי"ב למבנה פשוט וצנוע: "…אהבנו בטיולים את התפילה בחוץ, בלי שום בניין, בעמידה חופשית, כל הגישה הזאת צריכה למצוא את ביטוייה בבניין שלנו ומשם נובעת הדרישה לפשטות וטבעיות", הסביר אחד החברים את תפיסתו לקראת תכנון בית הכנסת. "הפשטות היא הערובה לדורות. לא נמצא אדריכל שיוכל לבנות לנו דום של קלן או קתרדלה של רימס העומדים לדורות, וגם לא נחוץ לנו הדבר, ומשם שאיפתנו לפשטות, היות והדבר הפשוט לא ניתן לערעור לדורות".

הדגש באולם התפילה הוא הארה טבעית, באמצעות פתחים רחבים בחזית ובתקרה וכן על הכוונת המבט לכיוון ארון הקודש. אוורבוך לא השתמשה בנוסח המקובל ולא הציבה את ארון הקודש במרכז החזית, אלא היטתה את כל הבניין ב-45 מעלות לכיוון ירושלים, כך שהארון ניצב בפינת הבניין. כל הריהוט והכיוון מוטה לאותה פינה, מה שמעניק לבית הכנסת את ייחודו. הסיבה להטיית המבנה היתה רצון החברים לשלב את בית הכנסת עם שאר המבנים בקיבוץ שהיו מוטים כולם בזוית, וזאת מסיבה אקלימית של כיוון הרוח.

מרתף הבניין אכלס במקור את גוף הצינון של מערכת מיזוג האוויר. הכניסה למרתף היא מחדר צדדי הצמוד לארון הקודש. לאחר שהוחלט לחדש את מערכת מיזוג האוויר, בוטל המצנן הגדול, פורק וסולק מהמבנה והמערכת החדשה יצאה החוצה.

את עבודת תכנון בית הכנסת קבלה האדריכלית ג'ניה אוורבוך לאחר שהוכיחה עבודה מוצלחת בתכנון קמפוס מדרשיית נעם בפרדס חנה (ישיבה תיכונית לבנים). הדמיון בין מבנה בית הכנסת במדרשייה ובין בית הכנסת בעין הנצי"ב ברור: כיפה שטוחה זהה, מבנה חד קומתי קופסתי ושטוח, חומרים דומים. אמרתי לשאול שחייבים ללכת לבקר בהזדמנות בבניין המדרשייה שלמיטב ידיעתי הפך לישיבה חרדית מאז נסגרה המדרשייה.

.

4522639

1965: בבנייה (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

(2) התלבטויות הלכתיות ואידיאולוגיות

לקראת ההכנות לתכנון הבניין, התחולל ויכוח סוער בקיבוץ בנושא בחירת האתר למיקום בית הכנסת. את תכנית הקיבוץ תכנן האדריכל ריכרד קאופמן שהיה בשעתו בכיר מתכנני הקיבוצים בארץ. בתכנית שלו נעדרה נוכחותו של בית כנסת.

בפני החברים עמדו שלוש חלופות: 1. במיקום הגבוה בקיבוץ, שהיה פנוי מבנייה אך מרוחק מעט ממרכז העניינים וחדר האוכל. בנוסף, קיוו החברים כי הצבת הבניין המרכזי בקצה היישוב תעודד בעתיד את התפתחות הבנייה לכיוון מערב, מה שאכן קרה. 2. סמוך לחזית הראשית של בית המדרש שממוקם היה במרכז הקיבוץ, סמוך לחדר האוכל, אך היה אזור בנוי ולכן השטח היה מוגבל לתכנון. 3. סמוך לחזית האחורית של בית המדרש שגם כאן היתה מגבלת שטח פנוי. בדומה לאפשרות 2 גם באפשרות 3 היתה בעיה של חוסר אוורור טבעי באתר הנבחר היות והיה לכוד בין בניינים קיימים בנקודה נמוכה באזור.

חברי הקיבוץ התייעצו עם הרב אלימלך בר שאול, רבה הראשי של רחובות, שהיה עונה לחברי הקיבוץ על מגוון שאלות הלכתיות. משלחת של שלושה חברים (שניים מעין הנצי"ב ואחד ממזכירות הקיבוץ הדתי) הגיעה לביתו ברחובות והציגה בפניו את תכנית הבניין ואת ההתלבטויות. לאחר ששמע את החלופות ואת הטענות, ניגש הרב לכתוב את תשובתו המנומקת. "בניין בית הכנסת צריך להיות מוקם במקום הגבוה ביותר, ועל כל פנים צריך בניינו להיות יותר גבוה מכל בתי המגורים שבמקום, דרך שררה ולא סתם מחמת מצוקת דיור". בשיחה טלפונית עם האדריכל בצלאל רינות הוא מספר על נימוקים נוספים: "יש מנהלי ישיבות שאומרים שהם מעדיפים להרחיק את המגורים מבית המדרש כדי להימנע ממרחק קצר שיעודד להבריז לחדרים, אבל אצלנו נוצר ישוב דו-קוטבי ובית הכנסת נעשה מוקד יותר חשוב מחדר האוכל. גם התפתחות היישוב מערבה הפכה את בית הכנסת למקום מרכזי, כשחדר האוכל הפך להיות הקצה המזרחי. אם היו בוחרים לשים את בית הכנסת ליד החדר אוכל כפי שהתלבטו, זה היה מרחיק אותו ממרכז החיים".

גם לרעיון הטיית המבנה ב-45 מעלות התייחס הרב: "באשר להעמדת ארון הקודש בפינה, אפשר שמבחינת צידוד רוחות העולם יש בזה אפילו צד הדור, לפי המובא בהגהת הרמ"א. ועל כל פנים אינני מוצא כל עיכוב מצד ההלכה והמנהג להעמיד ארון קודש בזווית כפי תוכניתכם, בייחוד כשהמתפללים מכוונים ישיבתם ועמידתם מולו".

בנושא המחיצה בין עזרות הגברים והנשים קבע הרב כי המחיצה צריכה להיות בגובה של כ-170 ס"מ גובה ממוצע של אדם, "רובה אטומה ומעוטה מעשה קליעה, והואיל והמחיצה היא מגדרי קדושה הריהי ככל מצווה וצריך להשתדל לעשותה הדורה ונאה". את מחיצת הברזל עיצב אריק קורן – חבר קיבוץ אשדות יעקב והביצוע הופקד בידיו של אבשלום שורק, ששימש בין השאר לאורך חייו בתפקיד רכז הבניין ורכז המשק של עין הנצי"ב.

גם לאידיאולוגיה הקיבוצית היה מה להשפיע על התכנית: "הסדורים הפנימיים צריכים להיות בהתאם לגישה החברתית שלנו", הדגיש אברהם פלתיאל ממייסדי עין הנצי"ב. "מקום שווה בלי יוצא מן הכלל, אין מקום מכובד, פחות ויותר. הבימה והעמוד במרכז כך שהשמיעה ברורה לכל. מקום הישיבה צריך להיות מרווח, שאחד אינו מפריע לשני. לא מיותר להדגיש שגם כלפי החברות אותו הכלל של שוויון כוחו יפה (דבר שבא לביטוי בכל שטחי החיים שלנו). משום כך אין לחפש את הפתרון של עזרת הנשים על ידי בניית קומה שנייה. אלא נמצא את המקום בשביל החברות במסגרת אולם בית הכנסת, מקום שמבחינה אקוסטית ומבחינות אחרות שווה לכל יתר המקומות".

.

(3) בנייה

טקס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת התקיימה בתאריך הסמלי ט"ו בשבט 1961, ביום השנה ה-15 לעליית הקיבוץ על הקרקע. לכבוד האירוע נכתב במגילת היסוד: "אודים מוצלים מאש שואת אירופה ונצרי ארצנו פדויי גלויות מקדם וממערב מצפון ומתימן חברנו יחד לכונן את עפר ארצנו ולהקים פה בעמק בית שאן קבוצה אשר אורחותיה יהיו מושתתים על האמונה ועל ההלכה על האחריות ההדדית. השיתוף והשוויון בין אדם לאדם על העבודה העצמית, הפשטות וההסתפקות במעט. להיות קהילת קודש לישראל ולארצו".

מימון הבנייה הגיע בחלקו מתרומות חיצוניות. אך גם מהלך זה נתקל בהתלבטות. היות והחברים לא רצו לקבל תמיכה מגורם שלא התאים לרוח הקיבוץ (כמו גופים של רפורמים בארה"ב), נערכו בדיקות לכל אחד ממקורות התרומות. מקור נוסף למימון היו החברים עצמם: חלק מהחברים תרמו ימי חופש או דמי תקציב חופשה. חלקם תרמו באמצעות השתתפות פעילה בבנייה עצמה שלא במסגרת שעות העבודה, כמו עבודות חפירה, הובלה ופריקה לחברים ועבודות תפירה ורקמה לחברות.

ברחבה המרוצפת שבחזית בית הכנסת הציבו החברים ממצאים משרידי בית כנסת קדום שנחשף באזור. במרכז הרחבה שתלו עץ זית וגם על מעשה השתילה התעורר ויכוח. היו שהתנגדו לשתילת העץ מהטעם "לא תטע לך כל אשרה". החברים פנו לרב בר שאול והרב פסק שמותר.

פתיחת בית הכנסת נערכה ב-1966 בטקס גדול, אותו ליוו החברים והאורחים בשירה ובריקודים. נוסח התפילה מאז הוא אשכנזי ובמקביל יש גם מניין בנוסח ספרדי שמתקיים בחדר האוכל או במדרשה לבנות.

.

(4) שינויים

בשנים האחרונות חלו בבניין כמה שינויים: באולם התפילה הוחלף הריהוט ואופן הצבתו. נוסף אגף חדש בחלקו המערבי של הבניין המשמש ללימוד.

.

4522627

1966: טקס חנוכת ביתה כנסת (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

4522649

1966 (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

4522632 (1)

1966 (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

ניהכ 1 - עותק

סוף שנות ה-60: גלויה (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

DSC03799

החזית הראשית הפונה למדשאה המרכזית

.

DSC03852

קטע מהחזית

.

DSC03854

אבן, בטון, טיח, זכוכית

.

DSC03802

בלוקים חשופים

.

DSC03804

רחבת הכניסה המרוצפת שוכנת בין הכניסה הראשית ובין משבצת שבמרכזה כמה ממצאים עתיקים שנחשפו באזור הקיבוץ ומעידים על הימצאותו של יישוב יהודי ובית כנסת עתיק

.

4522610

השרידים הארכיאולוגים וברקע הרחבה המרוצפת, עץ הזית והכניסה הראשית לבית הכנסת (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

DSC03805

ארכיאולוגיה

.

כתובת משוחזרת

רצפת הפסיפס (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

DSC03808

לבני סיליקט, בלוקים ובטון חשוף: רחבת הכניסה

.

DSC03809

לבני סיליקט

.

DSC03813

אולם המבואה

.

DSC03810

מגילת יסוד 01

.

DSC03812

מגילת היסוד 02

.

4522658

מגילת יסוד 03 (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

DSC03845

זמנים

.

DSC03848

סידורים

.

DSC03815

דלתות הכניסה לאולם התפילה ועמוד

.

DSC03814

ידית

.

DSC03816

מראה כללי של אולם התפילה מכיוון עזרת הנשים

.

DSC03818

את המחיצה עיצב אריק קורן וביצע (בעצת הרב) אבשלום שורק

.

DSC03844

שמש

.

4522647

1966: המחיצה לאחר הצבתה (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

4522616

1966: הכנסת ספרי התורה לאולם התפילה בחנוכת הבניין (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

4522614

1966: הכנסת ספרי התורה לאולם התפילה בחנוכת הבניין (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

4522615

1966: תפילה ראשונה בחנוכת הבניין (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

4522621

1966: בחנוכת הבניין (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

DSC03817

חיפוי הקירות בשכבת בידוד ולוחות עץ

.

DSC03819

יותר מידי אור מכיוון מזרח גרם לאטימת חלק מהפתחים

.

DSC03821

הבמה

.

DSC03823

מבט מהבמה על ארון הקודש

.

DSC03825

סידור תפילה

.

DSC03826

ארון הקודש

.

DSC03824

מבט על ארון הקודש מכיוון עמוד התפילה של החזן

.

DSC03827

חדרון מאחורי ארון הקודש משמש לאחסון, משרד ולירידה למרתף

.

DSC03828

במרתף היה בעבר גוף גדול של מיזוג האוויר

.

DSC03830

נר זיכרון

.

DSC03832

מבט אל אולם התפילה מכיוון ארון הקודש

.

DSC03829

עזרת הנשים מאחור אך באותו מפלס כמו הגברים

.

DSC03835

פינה

.

DSC03836

עמוד 01

.

DSC03837

עמוד 02

.

DSC03838

המחיצה

.

DSC03833

מנורה

.

DSC03842

מחוץ לחלון בית הכנסת ניצב

.

DSC03850

חזית האגף החדש ובו בית מדרש קטן שנבנה לאחרונה בצמוד לחלק המערבי של ביתה כנסת

.

DSC03849

פנים האגף החדש ובו בית מדרש

.

המשכנו מעין הנצי"ב לקיבוץ אשדות יעקב מאוחד כדי לתלות את התערוכה על האדריכל מנחם באר במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן:

DSC03856

את הכניסה למוזיאון בית אורי ורמי נחושתן תכנן האדריכל בצלאל רינות מקיבוץ עין הנצי"ב

.

DSC03902

בתערוכה

.

DSC03890

עמרי

.

DSC03879

תולים

.

DSC03865

לקראת תלייה

.

ולסיום הזמנה:

.

MB-Invitation-2

לחצו להגדלה

.

.

בתי כנסת נוספים בהם הסתובבתי:

.

(1) האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים בתכנון רם כרמי

(2) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(3) לעדה העירקית בבאר שבע בתכנון נחום זולוטוב

(4) בשכונה ה' בבני ברק בתכנון יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן

(5) הראשון והיחיד בהר עיבל

(6) בית אלכסנדר ביקנעם בתכנון אהרן צורף

(7) במושב ניר עציון בתכנון חנוך אחימן

(8) בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה בתכנון מוטי בן חורין

(9) בקריית הטכניון בתכנון אהרן קשטן

(10) בקיבוץ בארות יצחק בתכנון יוסף שנברגר

(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי בתכנון ישראל קומט

(12) בקיבוץ חפץ חיים בתכנון יוסף שנברגר

(13) במחנה רעים בתכנון סטיו אדריכלים

(14) בשכונת ביתה כרם בתכנון מרדכי בן חורין

(15) הנטוש במושב שדה יעקב בתכנון ישראל קומט

(16) בקיבוץ כפר עציון בתכנון יוסף שנברגר וטוביה קץ

(17) בקיבוץ לביא בתכנון יוסף שנברגר

(18) במרכז רפואי שיבא (תל השומר) בתכנון משה זרחי

(19) המרכזי בהר הכרמל בתכנון ישראל קומט

(20) בשוהם בתכנון ג'ו אבקסיס

(21) הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

(22) לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

(23) שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

(24) שדמות מחולה בתכנון טוביה קץ

(25) כפר הנוער ימין אורד בתכנון יהודה לנדאו

(26) אוהל נחמה בשכונת טלביה בתכנון דוד קאסוטו

(27) בקיבוץ טירת צבי

(28) בשיכון ותיקים בבת ים בתכנון יצחק פרלשטיין

(29) בלפוריה

(30) המרכזי בשכונת הדר בחיפה בתכנון מנספלד ווינרויב

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רינות אורה ובוצי  On 14/11/2015 at 22:21

    למיכאל שלום
    עבודתך רצינית מאד. הנוהג שלך לצרף מפות ותכניות ישנות וחומר ארכיוני מוסיף המון למה שאתה כותב. בקיצור – אתה עובד עם ראש של מתעד ובזה כבר קנית אותי…
    יש לי הערה קטנה ואולי אני טועה, אבל לאדריכלות המודרניסטית ממלחמת העולם ועד סוף שנות ה-60 אני קורא הסגנון הבינלאומי. הברוטליזם מיוצג ע"י לה-קורבוזיה, הסמיתסונים, לואי קאהן, אולי גם נימאייר. בעיקר בשנות ה60-70. זה מתחבר לי חזק עם בטון חזות-ובארץ זה יסקי, רכטר, אלמוזנינו, ביקסון, זולוטוב, רמי כרמי המוקדם. שלמה גלעד. למשל תיאטרון ירושלים של ביקסון הוא ברוטליסטי לתפארת, חבל שציפו אותו באבן – אני מת על המבנה הזה וחבל שלא כולו בבטון…
    בתכנון הקיבוצי – ויטוריו קורינלדי, אבל חנן הברון למשל – לא נראה לי. יש לו כמה מבנים בבטון חזות אבל זה כבר בסוף המילניום-אנדרטת חטיבת הנחל בפרדס חנה, בית יגאל אלון בגינוסר.
    בית הכסת שלנו גם לא. נראה לי.
    אני מכין עכשיו סקר שימור על שדה נחמיה ולהבות הבשן, כמובן שבשדה נחמיה גם עברתי על מה שכתבת.
    מה שמעניין בשני הקיבוצים האלה זה הנאמנות של מבנה הקיבוץ היום ולתכנית הראשונית – בשדה נחמיה – קאופמן מ-1941, בלהבות – ויינרוב מ-1945.
    הרבה הצלחה, ממשיך להיות פריק שלך
    בצלאל.

  • סיגל דוידי  On 15/11/2015 at 9:28

    הי מיכאל,
    בית הכנסת הראשון בארץ (לא יודעת לגבי העולם) שתוכנן בידי אשה נמצא ברחוב הגיבורים בחדרה. בשנת 1935 זכתה אדריכלית יהודית שטולצר סגל בתחרות פומבית פתוחה מבין 41 משתתפים לתכנון בית הכנסת. בית הכנסת קיים עד היום.
    סיגל

  • Doron Leitner  On 15/11/2015 at 9:44

    תודה על השיתוף, מרשים מאוד!
    הערה אחת:
    קיבוץ עין הנצי"ב נמצא ב*עמק המעיינות* (אזור שבעבר נקרא "עמק בית שאן", ולפני כן "בקעת בית שאן") ולא כפי שנכתב.
    עמק הירדן משתרע צפונה משם.
    בברכה,
    דורון

  • גרשון  On 15/11/2015 at 10:19

    "עיר שגגותיה גבוהים מבתי כנסיותיה סופה להיחרב"
    http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_52181_144.pdf
    אך בבית הכנסת ובריהוט החדש והצבתו יש שינוי מובהק לתפיסת המגדר בקהילה הדתית ולצערי למיקום הנשים בה

  • אסתר אלכסנדר  On 15/11/2015 at 15:58

    ישר כוח, אכן מדובר בבית כנסת יפיפה ויחודי. ובאשר למחיצה – אבשלום שורק הוא המבצע ועשה עבודה נפלאה אבל המתכנן והיוצר הוא האמן אריק קורן בן אשדות יעקב 'איחוד' – מי שגם תכנן וצייר את הקיר האומנותי בחזית של בית קרפ באשדות 'איחוד' בברכה אסתר אלכסנדר

    .

    • מיכאל יעקובסון  On 15/11/2015 at 16:03

      תודה אסתר על המידע.

      • אשר גלסנר  On 08/05/2016 at 7:47

        תיקון: ביצוע המחיצה היה על ידי חבר הקיבוץ יעקב צחור, אשר זמן קצר לאחר סיום הפרוייקט נפטר בנסיבות טרגיות. ייתכן שאבשלום שורק ניצח על המלאכה.
        אשר גלסנר עין הנצי"ב

    • אשר גלסנר  On 08/05/2016 at 7:54

      תיקון: את המחיצה יצר יעקב צחור, חבר הקיבוץ, שזמן קצר לאחר סיום הפרוייקט נפטר. יתכן שאבשלום ניצח על המלאכה.

  • רבקה שורק  On 16/11/2015 at 9:19

    מרגש מאד

  • עוזי דיסלר  On 19/11/2015 at 6:19

    מדהים כמה שזה מדהים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: