עדות מקורית לעיצוב מ-1928 של אחד המורים המשפיעים בבאוהאוס, יוהאנס איטן (Johannes Itten), אפשר למצוא בחנות שוקולד בברלין. למרות שחלפו יותר מ-90 שנה ולמרות המלחמה, חנות השוקולד של השוקולטייר אריך האמאן (Erich Hamann) שרדה ונשמרה ללא שינוי. אפילו השוקולדים שמרו על האריזות המקוריות. התצוגה היום עמוסה יותר מזו שתכנן איטן, אבל הכל נותר במקומו כפי שניתן לזהות מהשוואה עם תמונות היסטוריות. ניצב במקומו אפילו השרפרף הקטן בפינה שממתין לקונה עייף.
ועל כך ברשימה זו.
.
כמו פרפר לאש
.
החנות פתוחה כאן מאז 1928
.
חלון הראווה מציג באופן צנוע את התוצרת ובעיקר מאפשר לצפות פנימה או החוצה. אריחי הקרמיקה שממסגרים את חלון הראווה ודלת הכניסה מזכירים בצורתם חפיסות שוקולד
.
הגוונים שנבחרו לשלוט בעיצוב החנות והמוצרים הם כחול וחום
.
בחלון הראווה אריזות מתנה: המחירים לגמרי סבירים
.
שעות פתיחה
.
ידית דלת הכניסה חריגה ומורכבת מזכוכית אדומה
.
גאים במורשת: לצד הכניסה תלויה לצד אריזות השוקולד גם חוברת פרסומית המציגה תצלומים היסטורים מקוריים של החנות ב-1928, גם כדי להראות ששום דבר לא השתנה
.
ויטרינות פנימיות מעוגלות ניצבות משני צידי הכניסה
.
ובכל זאת בוצעו שינויים אבל תוך שמירה על רוח המקום: גופי התאורה מחליפים גופים אנכיים שליוו את ארונות הקיר. גם הוילונות שכיסו את חלקם הפנימי של חלונות הראווה הוסרו. על הקיר צוירו לוגו ושמו של המייסד ונתלתה תמונתו
.
.
עסקי השוקולד שייסד אריך האמאן החלו ב-1912 ולאחר שנים אחדות התפרסו על פני רשת של חנויות לממכר השוקולד שייצר. את המפעל קבע מעל לאחת החנויות שלתכנונה הזמין את הצייר והמעצב השוויצרי יוהאנס איטן (1967-1888) שגר באותה תקופה בברלין, לאחר שהפסיק ללמד בבאהאוס. למרות שאיטן הפעיל בית ספר ללימודי אמנות ועיצוב בסמוך לביתו של האמאן, ההיכרות ביניהם החלה בואנזה שבפאתי ברלין, שם עסקו שניהם בספורט ימי באגם הגדול. בעקבות ההיכרות הזמין האמאן את איטן לעצב לו את החנות ברחוב ברנדנבורג 17, שממשיכה לפעול במתכונת זהה קרוב למאה שנה לאחר חנוכתה.
ב-1928 איטן כבר לא לימד בבאוהאוס. את המוסד המפורסם בו הוא הפך לדמות משפיעה עזב איטן כבר ב-1923, לאחר תקופה של ארבע שנים שבהן לימד את הקורס "עיצוב בסיסי". הוא פנה בעיקר לעיצוב דירות או חנויות, וזו למעשה העדות השלימה היחידה ששרדה מעבודותיו. הוא עסק רבות בציור ופיסול ואף נבחר לייצג את שווייץ בביאנלה בונציה ב-1966. לאורך השנים התמיד ועסק בהוראה וכן ייסד וניהל במשך שנים בציריך את מוזיאון ריטברג.
.
יוהאנס איטן בלבוש אופייני לו, בתמונה שצולמה בעת שלימד בבאוהאוס, 1920
.
האמאן ריכז את חייו תחת קורת גג אחת: בקומת הקרקע החנות (שעיצב איטן) ובעורפה המשרדים. בשתי הקומות שמעל הוקם מפעל השוקולד, לו עוצבה חזית המורכבת מחלונות גבוהים ורחבים כדי להחדיר תאורה טבעית ככל הניתן. בשלוש הקומות העליונות נקבעו דירות המשפחה. במקור עבדו במפעל 60 עובדים, אך עם כניסתה של טכנולוגיה חדשה, צומצם מספר העובדים והוא עומד כיום על 12.
מלחמת העולם השנייה חיסלה את העסק והאמאן נפטר שנים ספורות לאחר שהמלחמה הסתיימה. אשתו, אנה, היא זו שלקחה את העסק לידיה והחזירה אותו לחיים כשמרשת החנויות שהפעילה המשפחה, נותרה רק זו ברחוב ברנדנבורג. את דרכה המשיך בנה, ומאז 1994 ממשיך הנכד. המפעל הקטן מייצר מעל ל-60 מוצרים ומתמחה בעיקר בשוקולד מריר. המתכונים המקוריים של אריך האמאן, כמו גם חלק ממכונות הייצור ממשיכים לשמש את הדור השלישי גם היום.
סיבוב בחנות מאפשר לחוות ולהתרשם באופן אסתטי וקולינרי מברלין כמו שהיתה בשנות העשרים והשלושים. השוקולד מעולה.
.
מתמחים כאן בעיקר בשוקולד מריר, אבל נמכרים כאן גם ממתקים אחרים כמו סוכריות
.
זכוכית ועץ הם החומרים העיקריים בהם נעשה שימוש בעיצוב, אך יש גם מראות שנועדו ליצור אשליה שהמקום גדול יותר
.
קווים מעוגלים
.
בפינה ניצב שרפרף מקורי שנועד ללקוח עייף ומופיע גם בתצלום ההיסטורי למעלה
.
דלתות הזזה ווילונות מובילים למשרד ולמפעל הקטן שמאחור
.
המנורות הן לא מקוריות והן מחליפות את גופי התאורה המקוריים שהי פחות מוצלחים
.
כיום נמכרים כאן מעל ל-60 מוצרים
.
הרחוב בו ממוקמת החנות, רחוב ברנדנבורג, לא קשור אל השער המפורסם, אך השער מופיע על אריזת המתנה החגיגית ביותר שנמכרת בחנות
.
יש מבחר גדול של שוקולדים מרירים – גם עם צ'ילי וג'ינג'ר
.
אריזות השוקולדים והפרלינים לא השתנו כמעט בכלל מאז עוצבו לראשונה בשנות העשרים: נייר עליו מודפסת רשת של קווים עדינים, לוגו החברה המורכב מחתימת שמו של המייסד אריך האמאן ואליפסה ובה מופיעה דמות הנושאת על גבה את האות h. לאריזות מהודרות יותר מצטרף גם סרט כחול
.
כ-10 שקלים לחפיסה
★
רשימות נוספות על ברלין:
.
אתר הנצחה לצוענים (דני קרוון)
Unité d'Habitation (לה קורבוזיה)
המוזיאון היהודי (דניאל ליבסקינד)
הגלריה החדשה (לודוויג מיס ון דר רוהה)
אינטרבאו 57 (וולטר גרופיוס, אלוור אלטו ועוד)
מפעל מטפים שהפך לכל דבר (אגון איירמן)
עוד על אינטרבאו 57 (אוסקר נימאייר)
וגם:
המלצות לבאוהאוס בויימאר ובדסאו
מוזאוני הבאוהאוס בויימאר ובדסאו ותערוכה בברלין
★
★
לסיום שיר:
.
★
חלון אחורי 
תגובות
מקסים, תודה!!!