סיבוב בבית הכנסת הגדול בפתח תקווה שנפתח מחדש

כמעט בכל עיר שנבנה לפני מאה שנה "בית כנסת גדול" אז יש כאלה שעסוקים עכשיו בתחילתו, שיאו או סיומו של תהליך חידוש ושימור. על נס ציונה ותל אביב כתבתי ב-xnet, יש עוד כמה שהסתיימו לפני שנה או שנתיים ויש כאלה שבתהליך. מה זה אומר על סדרי העדיפויות של הנהלות הערים?

מאז 1898 (תרנ"ח) פועל בית הכנסת הגדול של פתח תקוה הקרוי "בית יעקב". הוא קרוי כך על שם אביו של הברון אדמונד דה-רוטשילד, שתרם חלק נכבד מעלות ההקמה. תכנן אותו דניאל ליפשיץ שלא היה אדריכל או מהנדס בהכשרתו אלא חבר וועד המושבה וממייסדי פתח תקווה. הוא התגורר בסמוך למגרש ופשוט רצה שיהיה בית כנסת גדול. בית הכנסת שנחשב היה למוצלח, הוביל את אנשי ראשון לציון להזמין מליפשיץ לערוך גם להם תכנית לבית כנסת גדול השוכן עד היום בקצה רחוב רוטשילד.

ביום שישי האחרון לקראת ערב הסתובבתי בפתח תקוה במטרה לבקר בבית כנסת אחר במרכז העיר. אז במקרה נתקלתי בסמוך בבית הכנסת הגדול שעבר ממש עכשיו חידוש בחלק משטחיו הפנימיים בתכנון משרדם של האדריכלים אמנון בר אור וטל גזית. במסגרת זו חודשו החזיתות וגם שוחזרו וחודשו ציורי הקיר הרבים שעיטרו את קירותיו.

ועל כך ברשימה זו.

.

בקצה סמטה

.

חזית מזרחית עם גומחת ארון הקודש וכיפת נחושת

.

הגומחה של ארון הקודש בולטת במיוחד

.

1952: חגיגות יום העצמאות תשי"ב בפתח תקוה המציגה את הישגי היישוב (ארכיון מוזיאון לתולדות פתח תקוה)

.

החזית הצפונית שפונה למגרש חניה לא נראית משהו

.

חזית דרומית לרחוב: 12 חלונות כמספר שבטי ישראל

.

קופת צדקה

.

חזית הכניסה הראשית פונה למערב ולרחבה קטנה

.

שנות ה-60: הרחבה שבחזית בית הכנסת (צילום: סמי פרג', ארכיון מוזיאון לתולדות פתח תקוה)

.

1971: שוק ארבעת המינים ברחבת הכניסה לבית הכנסת (צילום: צבי שויץ, ארכיון מוזיאון לתולדות פתח תקוה)

.

.

העבודה על הפרויקט החלה לפני עשר שנים, מספר לי האדריכל טל גזית שהיה אדריכל אחראי על הפרויקט במשך תשע שנים ובשנה האחרונה החליף אותו האדריכל עומר בר אוריין שעובד במשרדו. רק לפני שנתיים הושלם השלב הראשון של הפרויקט שכלל את הטיפול והחידוש של חזיתות בית הכנסת בעלות של מיליון וחצי שקלים במימון העירייה. השלב השני שהסתיים כעת וגם עלותו הגיעה למיליון וחצי שקלים (במימון עמותת ידידי בית הכנסת) התמקד בפנים הבניין: החלפת רצפה, חידוש התקרה ושימור ושחזור ציורי הקיר. "כמו עוד פרויקטים ציבוריים רבים אחרים, זה פרויקט שיש בו מעט תקציב והרבה מה לעשות", הוא מציין.

הבניין הוא מהוותיקים והגדולים במרכז העיר ולבטח הגדול שנבנה באותן שנים במושבה פתח תקווה: 24.5 מטרים אורכו, 19 מטרים רוחבו והוא מתנשא לגובה של 13 מטרים. בית הכנסת שוכן לצד הרחוב הראשון של פתח תקווה, רחוב חובבי ציון, ומתוכנן כמו בית טיפוסי במושבה: מבנה קופסתי עם גג רעפים משופע, כשהוא מפנה את חזית הצד לכיוון הרחוב. למרות שבפתח תקווה נבנו מאז עוד מאות מבני ציבור ומבנים אחרים משמעותיים, גזית טוען כי מעמדו של בית הכנסת גבוה במיוחד בהיררכיה העירונית: "זה הבניין הכי חשוב בפתח תקווה, הקתדרלה של פתח תקווה".

החזיתות מעוצבות באופן סימטרי: 12 חלונות בכל אחת מהדפנות המוארכות, כנראה לרמז ל-12 השבטים. החזית הצפונית אמנם חודשה לפני שנתיים, אך עדיין היא מכוסה במערכת מיזוג האוויר המפלצתית. טל גזית מסביר שכדי לפתור את המפגע, היה צורך להתקין מערכת מיזוג חדשה ולהטמין אותה בתוך גג הרעפים, אך בגלל מגבלת תקציב המהלך לא בוצע.

בשנות ה-80 נבנה בצמוד לבניין אגף המשמש כולל ובית כנסת קטן. המבנה לא רק סגר על הרחבה שבחזית הבניין וצמצם אותה, אלא גם אטם חלק מפתחי החלונות המקוריים של הבניין ומנע כעת את האפשרות ליצירת נגישות לעזרת הנשים. גזית מגלה כי משרדו ערך תב"ע נקודתית במטרה להרוס את המבנה המאוחר ולהקים אותו מחדש במיקום מתאים יותר במגרש, אך בגלל מגבלת תקציב הפרויקט לא מומש.

בחזית המערבית קבועה הכניסה הראשית והיא כוללת פתח עגול מעל. במקור היה הפתח מזוגג בחלון רוזטה וכיום יש בו שעון עם אותיות עבריות. בחזית הנגדית בולטת גומחת ארון הקודש המעוגלת המסתיימת בגג נחושת. במקור היתה החזית המזרחית שטוחה ונקבעו בה פתחי חלונות דומים לאלה שבחזיתות המוארכות, אך ב-1930 נאטמו הפתחים והוקמה הגומחה המרשימה שנועדה להכיל את ארון הקודש. למרגלות החזית יש רחבה ציבורית המוגבהת ממפלס הרחוב ולבד מלוח הכולל את "ברכת הלבנה", נקבעו על החזית גם שלושה שעוני שמש שיצר השען משה שפירא. שעון אחד לחורף, שני לקיץ ושלישי יועד להציג שעות ב"שיטה ירושלמית חדשה" (חלוקת משך היום בו השמש מאירה ל-12 שעות). שלושתם מורכבים מלוחות שיש אפור מחורצים ומוטות ברזל. שפירא היה תלמיד בישיבת מאה שערים בירושלים והיגר לפתח תקווה ושימש בעל הקריאה בבית הכנסת הגדול במשך שנים ארוכות.

.

במרכז החזית שעון שעובד ומדייק

.

.

במבואת הכניסה ציורי קיר המתארים וילונות חגיגיים. וילונות אלה כמו מכינים את הבאים לקראת המעבר מהיומיום ומהמבואה הדחוסה אל אולם התפילה הגדול והמרווח. בעבר עיטר את החדר ציור אחר של וילונות שונים ובמרכז ציור בית הכנסת "החורבה" שברובע היהודי בירושלים, אך זה כוסה בשנות ה-80 בציור אחר אך דומה שקיים עד היום.

תכנית המבנה מלבנית כשקירות הבניין מורכבים מלבני אבן כורכר. אולם התפילה תופס את מרבית שטח הבניין. מעל עזרת הגברים מתנשאת קומת גלריה בה ממוקמת עזרת נשים, המחבקת כמו בצורת האות ח' את עזרת הגברים.

דפנות בית הכנסת מעוטרים בציורי קיר שצוירו לאורך המאה ה-20. עם הקמת בית הכנסת ב-1898 נצבעו הקירות אך עוטרו במעט ציורי קיר, אלה שולבו על הקירות רק בשנות ה-20 וה-30 ושוב בשנות ה-80. "הציורים ששומרו ושוחזרו בבית הכנסת כולל משטחי צבע דמויי שיש צהוב, בוצעו בעשור הראשון של תקופת המנדט, שנות ה-20, כולל ציורי נוף של מקומות קדושים ואורנמנט המנורה העליון שצויר במקביל גם בבית הכנסת ברחובות", סיפר לי שי פרקש שערך את התיעוד לציורי הקיר בבית הכנסת. ובכל זאת התגלו כמה ציורי קיר משנותיו הראשונות של בית הכנסת, כאלה שכללו עיטורים של אריות, מגני דוד וכתובות – חלק מהם נחשפו וניתן לצפות בהם בקטע קטן הצמוד לחלון הסמוך לארון הקודש.

הציור המרשים ביותר מצוי מעל לכניסה לאולם התפילה והוא מציג נוף פסטורלי עם שני עצים שעל ענפיהם תלויים כלי נגינה עתיקים. פסוק מספר תהילים מופיע במרכז הציור: "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון". ציורים דומים בוצעו בבתי כנסת אחרים בשנות ה-30, אך זה שצויר כאן הוא המוצלח שבהם.

עזרת הנשים נשענת על סדרת עמודים המסתיימים בקשתות מחודדות התומכות בגג. בין קשת לקשת צוירו אתרים הנתפסים כקדושים כמו הכותל המערבי, קברי צדיקים בטבריה, יד אבשלום, מגדל דוד וקבר רחל. בשנות ה-80 הוחלט לחדש את הציורים, אך הטכניקה היתה פשוטה: הציורים צוירו מחדש על לוחות פח והודבקו על הציורים המקוריים.

שי פרקש שערך תיעוד לציורי הקיר בכמה בתי כנסת במושבות הברון הוסיף ש"בשלושת בתי הכנסת בפתח תקווה, רחובות וראשון לציון הקשורים לברון רוטשילד יש מאפיינים של אדריכלות צרפתית ומאפייני אמנות יהודית של בתי הכנסת בצרפת. לדוגמה: אין בהם ציורים של בעלי חיים כפי שהיה נהוג בבתי הכנסת בפולין".

את חידוש ושיחזור הציורים בבניין ביצעה תמרה מורגנשטרן באמצעות חברת "ארכו". היא מספרת שתחילה בוצעה חשיפת ציורי הקיר המקוריים ורק לאחר מכן ובמשך חצי שנה חודשו ושוחזרו הציורים. היא מחלקת את הציורים לשלוש קבוצות: כאלה שבוצעו בשבלונות, ציורי אפקט שיש וציורי קיר. ציורים שנותרו במצב טוב תוקנו, בעוד ציורים שהתפוררו כמעט לחלוטין שוחזרו. היא מוסיפה ומספרת ששיטת העבודה היא שימוש בצבעי מים בחלקים שאותם היא משמרת, במטרה שניתן יהיה לתקן בעתיד. בציורים אותם היא משחזרת היא משתמשת בצבעי אקרליק. לדבריה קשה לזהות את הציירים ואת שנת יצירתם היות ולאורך השנים הנהלת בית הכנסת הזמינה ציירים וצבעים, שערכו שינויים כמעט ללא בקרה וללא יד מכוונת.

.

בית הכנסת הגדול ששוכן בליבה של המושבה ההיסטורית הוא טיפה בים של מבנים בעלי חשיבות אדריכלית המצויים בפתח תקווה. טל גזית מספר שמשרדו קבע כ-250 מבנים בעלי חשיבות היסטורית בעיר ורשימה זו תהווה את הבסיס לתכנית השימור העירונית. ועדיין, פתח תקווה מפגרת הרחק מאחור בכל נושא המודעות והפעילות לשימור המורשת האדריכלית וההיסטורית המצויה בשטחה. ובכל מקרה, בית הכנסת במצבו הנוכחי הוא בהחלט אתר שכדאי לעצור ולבקר בו, ולהתרשם לו רק מפיסת היסטוריה, אלא גם מעבודת שימור ושיחזור גדולה שבחלקה טרם הושלמה.

.

בית הכנסת נחנך בניסן תרנ"ח – 1898

.

דלת הכניסה הראשית ומשני צידיה חלונות מלאים בספרים

.

מיוחד לבית הכנסת הוא סדרה של שלושה שעוני שמש: לשעון קיץ לשעון חורף ורזרבה

.

את השעונים יצר השען הירושלמי משה שפירא

.

תפילות הימים הנוראים בהשתתפות החזן מאיר אפפלדורפר

.

הרחבה בחזית בית הכנסת

.

שלט

.

דלת הכניסה במבט מבפנים: כיורים משני הצדדים וגם לוח זכרון

.

לוח זיכרון לתורם הראשון לבניית בית הכנסת

.

חלון מלא ספרים

.

דלתות הכניסה אל אולם התפילה מוקפים בציור קיר משנות ה-80 (המכסה על ציור דומה משנות ה-30) המתאר וילון ובמרכזו ציור בית הכנסת החורבה ברובע היהודי בירושלים

.

שלט

.

עץ הדעת ועץ החיים משני צדי דלת הכניסה אל אולם התפילה

.

ארון הקודש לפני שהוקמה הגומחה (ארכיון מוזיאון פתח תקוה)

.

מבט כללי על אולם התפילה

.

גומחת ארון הקודש

.

תצלום היסטורי (ארכיון המוזיאון לתולדות פתח תקוה)

.

מקהלת הנערים של בית כנסת הגדול עם החזן והגבאים מצולמים על רקע ארון הקודש (צלמניה י. אלחונס, פתח תקוה, המוזיאון לתולדות פתח תקוה)

.

הבמה

.

הריצוף אינו מקורי ומתבסס על עיצוב רצפות במבני ציבור טיפוסיות לתקופה

.

עיטור של מנורה שנוצר במקור באמצעות שבלונה מעטר את היקף האולם

.

כתובת הקדשה לבנימין רוטשילד ואשתו

.

לפני ואחרי: למטה כתובת ההקדשה לרוטשילד לפני שחזורה ולמעלה אחרי (צילום: טליה ורנר ותמרה מורגנשטרן)

.

השעון שבחלק הפנימי של החזית לא עובד

.

קשתות מחודדות תומכות בתקרת האולם ובין קשת לקשת יש ציור קיר של אתר קדוש אחר: הכותל המערבי, קבר רחל ועוד

.

עזרת הנשים שבקומת הגלריה מקיפה בצורת האות ח' את עזרת הגברים

.

בעזרת הנשים

.

מימין מצבו המקורי של הציור המתאר את הכנרת ומשמאל לאחר השחזור (צילום: טליה ורנר ותמרה מורגנשטרן)

.

קבר רחל

תודה לאדריכלים אמנון בר אור וטל גזית, דוד ירדני, נוני ירון, ענבל כהן, תמרה מורגנשטרן ושי פרקש

בתי כנסת ומדרש נוספים:

.

עלי (דוד נופר)

שלוחות (יוסף שנברגר)

בקיבוץ לביא (יוסף שנברגר)

ישיבת קול תורה (יוסף שנברגר)

בקיבוץ חפץ חיים (יוסף שנברגר)

בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)

תומכי תמימים בכפר חב"ד (יוסף שנברגר)

בקיבוץ כפר עציון (יוסף שנברגר וטוביה קץ)

שדמות מחולה (טוביה קץ)

בית אלכסנדר ביקנעם (אהרן צורף)

בשכונת בית הכרם (מרדכי בן חורין)

לעדה העירקית בבאר שבע (נחום זולוטוב)

בשכונה ה' בבני ברק (יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן)

בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה (מוטי בן חורין)

האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים (רם כרמי)

בית חולים בילינסון (רם כרמי)

הראשון והיחיד בהר עיבל

שוהם (ג'ו אבקסיס)

בקריית הטכניון (אהרן קשטן)

במושב ניר עציון (חנוך אחימן)

במחנה רעים (סטיו אדריכלים)

כפר הנוער ימין אורד (יהודה לנדאו)

המרכזי בהר הכרמל (ישראל קומט)

הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

בשיכון ותיקים בבת ים (יצחק פרלשטיין)

שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

הנטוש במושב שדה יעקב (ישראל קומט)

ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי (ישראל קומט)

במרכז רפואי שיבא – תל השומר (משה זרחי)

המרכזי בשכונת הדר בחיפה (מנספלד ווינרויב)

אוהל נחמה בשכונת טלביה (דוד קאסוטו)

בעיר הבה"דים (קולקר-קולקר-אפשטיין)

בכפר הנוער בן שמן (מרדכי בן חורין)

ישיבת קריית ארבע (דוד קאסוטו)

הרמב"ן ברובע היהודי (דן טנאי)

ישיבת הכותל (אליעזר פרנקל)

מושב בני דרום (אליהו משאלי)

בקיבוץ עין הנצי"ב (ג'ניה אוורבוך)

החילוני בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים (ישעיהו אילן)

האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם (היינץ ראו ודוד רזניק)

בניין בית המדרש החדש בישיבת כפר הרא"ה (דוד נופר)

ארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים (דן טנאי)

היכל יצחק בשכונת שפירא בתל אביב (בלהה וארתור שרגנהיים)

בית שלום בסן פרנסיסקו (סטנלי סיטוביץ)

בית הכנסת הגדול בנס ציונה (חיים טפר)

ישיבת כפר הרא"ה (מאיר בן אורי)

הדרת קודש בחיפה (אוראל וזוהר)

זכרון משכן שילה (זלמן דויטש)

חפץ חיים בפתח תקוה

ההולנדי (אירית שור)

בית הכנסת ברודוס

בקיבוץ טירת צבי

חדיד הנטוש

בלפוריה

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: