סיבוב באולם הספורט במרכז ספיר בערבה

לפני שבועיים קפצתי עם האדריכל ישראל גודוביץ לראות מה חדש בערבה. במרכז ספיר ביקרנו את ראש המועצה, ובין לבין הלכתי לראות את אולם הספורט שתכנן האדריכל גרשון צפור (2012-1931) בתחילת שנות ה-80. כשהייתי סטודנט כתבתי עבודה על יצירתו של צפור, שיצאה מאוחר יותר כספר, ועל מרכז ספיר יצא לי לדבר אתו מעט.

צפור קיבל לידיו ב-1973 את עבודת התכנון של מרכז ספיר – מתחם שירותים אזורי ליישובי הערבה, אותו הוא תכנן וליווה במשך יותר משלושים שנה. את אולם הספורט שבמרכז תכנן צפור באופן מתועש באמצעות חברת אשטרום. החלקים הובאו על גבי משאיות מהמפעל באשדוד והורכבו באתר. לאחר מכן תכנן צפור עוד עשרות אולמות ספורט בשיטה דומה, אך האולם בספיר היה היחיד שתוכנן כחלק ממערך גדול ומורכב.

ועל כך ברשימה זו.

.

חזית

.

גודוביץ משקיף

.

מבט מהאוויר על בית ספר שדה חצבה שתכנן גודוביץ לפני חמישים שנה

.

נוחתים במנחת ספיר

.

מפת התמצאות: מפתיע גם נתק יש בין ישראל לירדן כשאין מעבר גבול בין צפון ים המלח ובין אילת. נקווה שהנושא יתוקן בשנים הקרובות

.

.

(1) מרכז ספיר בערבה

בספטמבר 1976, שנה לאחר פטירתו של שר האוצר המיתולוגי פנחס ספיר, הונחה במעמד אברהם עופר, שר השיכון אבן הפינה למרכז האזורי שיועד להעניק שירותים ליישובי הערבה. לצידו הוקם היישוב ספיר המורכב מכמה עשרות בתים צמודי קרקע. כאן הוקם בניין המעוצה האזורית, המרכז הקהילתי, בית הספר וגם אולם הספורט.

צפור שקיבל כאמור לתכנן את המרכז כולו, הגדיר מודול קבוע, פרס רשת דימיונית בשטח והחל לתכנן על פיה את המבנים השונים במתחם. המודול הקבוע איפשר גמישות לשינויים ובנייה בשלבים מבלי לפגוע במערך הכולל. עיקר המרכז הורכב ממבנים בצורת טבעות מרובעות. הטבעות סגרו על חצרות פנימיות אליהם פנו המעברים והן נועדו לתפקד כנווה מדבר קטן במדבר. רעיון מרכזי בתכנון היה ליצור הפרדה בין תנועת הולכי רגל ובין תנועת רכבים. הולכי הרגל בתוך המתחם והרכבים בהיקף. ליצירת נוחות אקלימית מיטבית עוצבה רשת שבילי ההליכה בצמוד למבנים ובתוכם – בהיקף החצרות הפנימיות שיכלו גם לתפקד כרחבות מרוצפות, כשהחלקים החשופים קורו ברפפות בטון קבועות שהצלו על השבילים. גינות קטנות הוגדרו במרכז גושי הבניינים, ומדשאה מרכזית וגדולה הוגדרה במרכז המתחם, מה שהעניק למקום את אופיו כנווה מדבר.

בינואר 1979 נחנך המרכז אך הבנייה המשיכה לאורך קרוב לשלושים שנה, כשהחלק האחרון היה המתנ"ס. הוא תוכנן במקור בשנות ה-70 אך בנייתו הופסקה והושלמה רק בתחילת העשור הקודם במשותף עם ברק צפור, בנו של צפור וממשיך משרדו.

כשאני חולף על פני אולמות הספורט המחרידים שחברות הבנייה כמו רולן ומלט מקימות כיום – תיבות אטומות ושטחיות. אפשר רק להתרשם מהמאמץ שנעשה כאן לפני יותר משלושים שנה, כשהמאמץ נועד להעניק למבנה חן מסוים ולהימנע מלהנחית אותו בשטח באופן אגרסיבי לסביבה.

.

בליבו של מרכז ספיר מדשאה גדולה המוקפת במבני ציבור. ממערב למדשאה מבנה המועצה. את כולם תכנן האדריכל גרשון צפור לאורך שלושים שנה

.

מבנה המועצה בנוי מרשת של אגפים המקיפים חצרות פנימיות

.

מעברים מוצלים מקשרים בין האגפים

.

לא תמיד ההצללה מלאה או מוצלחת

.

חדרים ואולמות המקיפים את החצרות מפנים מסכי זכוכית שכנראה לא התאימו כי כולם כוסו בוילונות במקרה הטוב או נאטמו במקרה הרע

.

לעומת המדשאה המטופחת שבלב המרכז, הבניין עצמו מוזנח ועלוב לאחר שבוצעו בו שינויים שפגעו בחזות

.

משרדי המועצה שוכנים בקומה העליונה. הבטון בערבה נשמר מצוין

.

בטון

.

גודוביץ עם אייל בלום – ראש מועצה אזורית הערבה התיכונה

.

.

(2) אולם הספורט

מבנה קופסתי ואטום יחסית, אך האדריכל השתדל להעניק תשומת לב הן להיבט הטכנולוגי והן העיצובי החזותי. בפנים האולם הסטנדרט שולט ואין כל בשורה. בהיבט הטכנולוגי נבנה הבניין מאלמנטים מתועשים באמצעות חברת אשטרום. אלמנטים אלה יוצרו במפעל באשדוד, הובאו לאתר על גבי משאיות והורכבו בתוך זמן קצר יחסית. מדרגות החירום החיצוניות נוצקו מבטון באתר עצמו ובולטות הודות לכך.

כדי להימנע ממבנה סתמי, שילב האדריכל במשטחי חזיתות הבניין פסים אנכיים הבולטים מקו החזית. פסים אלה לא רק מאזנים את אופקיותו של הבניין ואת הופעתו כגוש אחד גדול, אלא גם מעניקים לו פלסטיות הנוצרת הודות לקרני השמש הפוגעות באותם פסים ומצלים על החזית. הבניין אינו מורכב מקופסה אחת אחידה, אלא יש לו אגף נמוך יותר הפונה אל המדשאה המרכזית, כשבקומתו התחתונה הוא מפנה שטח מפולש המהווה מבואה המטווחת בין החוץ ובין הפנים, סוג של סביבת התכנסות מוצלת ואינטימית יחסית.

ברק צפור, בנו של גרשון זוכר פרטים על הבניין: "לדעתי זה האולם הראשון שנבנה עם אשטרום. אחריו נבנו מעל 100 אולמות בכל הארץ. הקונסטרוקציה הנושאת היתה מסובכת יחסית וכללה עמודים בצורת U. קונסטרוקצית המתכת הנושאת את הגג תוכננה כמסבכים משולשים. כל הקונסטרוקציה וצינורות המיזוג אויר שעברו בה גלויים נצבעו בצבעים עליזים של אדום צהוב וכתום, מה שהיה חדשני בתקופה ההיא". ברק מוסיף פרטים על הפרויקט הסמוך שתכנן אביו: "בית הספר היה ייחודי. בנוי על עמודים ועם חצר פנימית. החצר הכילה אמפיתאטרון קטן עם מדרגות שחיברו בין מפלס הקרקע לקומה ראשונה. הוא זכה בפרס הנשיא לארכיטקטורה. אבא שלי התרגז כשבשלב ב' הזמינו אצל אשטרום בית ספר טרומי פשוט ובאופי שונה לחלוטין".

.

1984: אולם הספורט בעין יהב דומה לזה שבספיר (צילום: נתי הרניק, לע"מ)

.

וכך נראה כיום האולם בספיר

.

.

בעקבות הפרסום כתב לי ינון ריאטי, מאמן הכדורסל באולם: "האולמות בספיר ובעין יהב בכלל לא היו אמורים להיות אלא אולם יחיד של 1,000 מקומות ישיבה לעיר ימית. עם פנוי העיר החליטה הממשלה לבנות את האולם במרכז ספיר אך שי בן אליהו ז"ל, מי שהיה ראש המועצה החליט לפצל את האולם לשני אולמות בני 500 כל אחד, כי לא היה צורך לאולם בן 1,000 מקומות בערבה של שנות ה-80 וראש המועצה חשש שהמועצה הקטנה לא תצליח לעמוד בהוצאות התחזוקה של האולם הגדול. כך נבנו בעין יהב ובספיר אולמות זהים. התמונה שפורסמה בפוסט, כאמור היא תמונה של האולם של עין יהב. ניתן לראות את החנוכייה שבנתה האמנית בת המקום צ'צ'ה פורת ז"ל ואת רחבת הכניסה לאולם שעד היום משמשת את עין יהב לטכסי יום הזיכרון והעצמאות.

"האולם בספיר נבנה מיום הקמתו עם התוספת של המזגנים. אחיו בעין יהב נבנה עם המזגנים על האולם כפי שניתן לראות בתמונה מ-1984. התוספת שמכסה את החזית הדרומית היא כאמור לא תוספת כלל אלא המקור. מושבי הפלסטיק בספיר היו במקור בצבע אחיד אך הפלסטיק מתייבש בערבה ונשבר. הכיסאות החדשים הם בצבע מעט שונה כי המועצה רוכשת את המושבים דרך מכרז והצבע הזול יותר ניצח. בעין יהב כל הכיסאות הוחלפו מהצבע החום המקורי לשחור וכחול.

"פתחי החלונות בגובה נאטמו כי השמש מסוונרת בשעות הבוקר ואחר הצהריים. כך גם באולם בעין יהב. בתמונה של האולם בעין יהב ניתן לראות שורה של חלונות בגובה הקרקע. שורת חלונות אלה היו גם באולם בספיר. אינני יודע להגיד מה היתה מטרת החלונות האלה. הם בוטלו מהר מאוד אחרי שהתברר שחול חודר מבעדם, וסופות חול במדבר יכולות להיות מאוד לא נעימות.

"בינייני המועצה היו בהתחלה חלק מבית הספר. בתור תלמיד למדתי שם מלאכה. אבל אני לא יודע להגיד מדוע העבירו לשם משרדים. היום המקום מטופח מעט יותר שכן החברה לפיתוח הערבה יושבת בחללים אלה".

.

אולם הספורט שוכן בחלק המערבי של המדשאה

.

.

(3) האדריכל גרשון צפור

פעם שאלתי את צפור אם כותבים את שמו עם י' או בלי. הוא הסביר לי שבספר במדבר מופיע השם צפור, אביו של בלק מלך מואב, בכתיב חסר. בכל מקרה, צפור נולד ונפטר בתל אביב ובסוף ימיו גם קיבל את אות יקיר העיר. את דרכו העצמאית כאדריכל הוא החל ב-1964 כשהשותפות בין האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון פורקה, ואידלסון הציע לו ולחברו האדריכל יעקב הרץ להקים שותפות. הרץ פרש לאחר שלוש שנים ואידלסון וצפור המשיכו יחד עד לפטירתו של זה הראשון ב-1972. צפור המשיך והוביל את משרדו עד שבנו, האדריכל ברק צפור, סיים את לימודי האדריכל בפריס והצטרף כשותף ב-1990.

צפור תכנן בכל רחבי ישראל מבני ציבור בולטים: בתל אביב תכנן את לונדון מיניסטור, את בניין רקנטי באוניברסיטת תל אביב, את בניין לין של בנק לאומי במגרש בין הרחובות נחלת בנימין, יהודה לוי וליליינבלום ורבי קומות למגורים ברחוב יהושע בן נון. במכון ויצמן השתתף בתכנון 17 מבנים. בהר הצופים תכנן את מעונות אידלסון ואת הבינוי בחלקו המזרחי של הקמפוס לרבות מגדל המים, אולמות הרצאות מדעי הטבע וכן את בניין בצלאל. שתי העבודות הבולטות שתכנן היו אתר ההנצחה בגבעת התחמושת והמרכז לבריאות הנפש בבאר שבע עליו זכה בפרס רכטר.

צפור נפטר ב-2012 ושנתיים לאחר מכן פורסם הספר "גרשון צפור – אדריכל ומתכנן ערים", אותו כתבתי במקור כעבודה סטודנטיאלית במסגרת לימודי אדריכלות בבצלאל.

.

1984: אולם הספורט בעין יהב דומה לזה שבספיר (צילום: נתי הרניק, לע"מ)

.

בהשוואה לתמונה מלפני 25 שנה אפשר לראות שתוספות מכסות כיום את החזית הדרומית

.

את הבניין בנתה חברת אשטרום המתמחה בבנייה מתועשת

.

הפלסטיות של הבניין נוצרת הודות למדרגות הנפרדות מהגוף המרכזי ובנויות מבטון חשוף שנוצק באתר בשונה משאר חלקי הבניין שהובאו לכאן ממפעל באשדוד

.

המדרגות

.

למרות הבנייה המתועשת העניק האדריכל למבנה את אופיו החומרי והצורני הייחודי

.

הפסים האנכיים לא רק מאזנים את אופקיותו של המבנה והבינוי הנופי באזור, אלא גם מצלים מעט על משטחי החזית ויוצרים משחקי אור וצל

.

גם התוספות המאוחרות עוצבו באופן פיסולי ונראות כמו תוכננו בממקור

.

מעבר מפולש משמש גם כרחבת התכנסות לאולם

.

מראה כללי של האולם: מערכת מיזוג האוויר חזקה ומצליחה לצנן בהצלחה את האולם הגדול

.

פתחי החלונות שנועדו להחדיר קרני שמש נאטמו. בשטח שמתחת לטריבונות מרוכזים המלתחות, השירותים והמחסנים

.

את האולם מקרה גג קל הנתמך במסבכי פלדה

.

מושבי פלסטיק בשני גווני מדבר: כתום וחום

.

בחדר העליון ניצב מקרן סרטים גדול

★

שיר לסיום:

.

★