סיבוב באולמות הרצאות מדעי הטבע בקמפוס הר הצופים / האוניברסיטה העברית

ביום שלישי עליתי לירושלים. המטרה המרכזית היתה להשתתף במסיבת העיתונאים שנערכה בבצלאל עם צמד האדריכלים קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה ממשרד SANNA, שהציגו יחד עם שותפם הישראלי ניר-קוץ את בניין בצלאל החדש. היו לי כמה דקות פנויות קודם לתחילת ההצגה, אז קפצתי לראות את בניין אולמות ההרצאות שתכננו בסוף שנות ה-60 צמד האדריכלים בנימין אידלסון וגרשון צפור. הצמד הזה תכנן למעשה את כל מזרח קמפוס הר הצופים אחרי מלחמת ששת הימים. בניין אולם ההרצאות תוכנן ונבנה בין 1967 ל-1975.

שני הפרויקטים האלה לא דומים אמנם בקנה המידה שלהם, במיקומם ובייעודם אך מעניין להשוות בין פרויקט אדריכלי שיצרו צמד אדריכלים ישראלים שהיו חלק מתקופה בה ניסו כאן ליצור אדריכלות ישראלית ובין פרויקט שיצרו אדריכלים יפניים שמבקשים להציג את פרשנותם האישית למקום הישראלי בכלל והירושלמי בפרט.

על בצלאל ועל אולמות ההרצאות ברשימה הזו.

.

IMG_0692

הכניסה לבניין אולמות ההרצאות

.

IMG_0721

אושר גדול: SANNA בבצלאל (קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה במסיבת העיתונאים)

.

(1) אולמות ההרצאות למדעי הטבע בקמפוס הר הצופים

במקור נקרא הפרויקט על שמם של אסתר ויוג'ין פרקאופ, אך חוץ מהמסכים שמצאתי אצל האדריכל גרשון צפור, במבנה עצמו אין כל עדות לשם הזה. במפת הקמפוס מצויין על הבניין הזה "מדעי הטבע". היום אין זכר למדעי הטבע בקמפוס הר הצופים והסיבה שהבניין קרוי כך היא היסטורית-פוליטית. מיד לאחר מלחמת ששת הימים, היה חשש בהנהלת האוניברסיטה העברית, שהקמפוס לא יישאר בידיים שלה, לכן היא הזדרזה לבצע שתי פעולות במקביל. (א)  לאכלס כמה שיותר מהר את הקמפוס הקיים ו-(ב) לתכנן קמפוס חדש ועדכני.

שיטת האיכלוס המוזרה שהגיעו אליה היתה לשלוח את כל תלמידי השנה הראשונה להר הצופים, כששאר השנים והתארים המתקדמים ימשיכו לפעול בגבעת רם. באופן זה נשלחו אלפי תלמידי שנה א' של מדעי הטבע להר. לאחר שהסגל האקדמי והסגל המנהלי טענו שהדבר יוצר הרבה בעיות, ניזנח הרעיון ומדעי הטבע רוכזו כולם בגבעת רם, ומעתה נערכה חלוקה בין מדעים מדויייקים שנותרו בגבעת רם ובין מדעי הרוח והחברה שהתמקמו בהר הצופים. כיום משמש הבניין את כלל המחלקות הפועלות בהר.

למימוש הפרויקט הוזמנו שני השותפים אידלסון-צפור. בנימין אידלסון (1972-1911) הוא אדריכל חתן פרס ישראל וזוכה פרס רוקח שהיה שותפו של אדריכל אריה שרון במהלך שנות החמישים. לאחר שהשותפות התפרקה, לקח אידלסון את צפור וכן את יעקב הרץ שעבדו במשרד תחת השותפות והרכיב שותפות חדשה. הרץ פרש לאחר מספר שנים ואידלסון וצפור המשיכו יחד עד פטירתו של אידלסון ב-1972. הצמד הזה תכנן את כל מזרח הקמפוס (כשהמבנה הבולט הוא מגדל המים שהפך לסמל האוניברסיטה), וכן מתחם מעונות סטודנטים במערב ההר הקרוי "מעונות אידלסון". לאחר פטירתו של אידלסון המשיך גרשון צפור לתכנן בהר והפרויקט האחרון שלו היה בניין בצלאל. בפרויקט הזה שהעבודה עליו התחילה עוד ב-1974 והושלמה בשנות ה-90, השתתף כבר שותפו החדש של צפור, האדריכל ברק צפור, בנו של גרשון, הממשיך ומפעיל את המשרד הוותיק גם היום. צפור גם זכה בפרס רכטר על בית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע עליו התחיל לעבוד עם אידלסון בשנות ה-60.

בניין אולמות ההרצאות הוא דוגמה לאדריכלות האופיינית של הצמד באותן שנים: עיסוק בצורות בסיסיות. פרויקט גבעת התחמושת (עליו כתבתי כאן) אותו הם תכננו במקביל הוא אחת מהיצירות השלמות ביותר שנוצרו במהלך העיסוק הזה. הם כמובן לא היו לבד בזירה ועיסוק בצורות אפיין גם את עבודותיו של אלדר שרון, צבי הקר ואלפרד נוימן שזכו לפרסום בינלאומי הודות לעבודות שיצרו יחד ולחוד (בניין עיריית בת ים, בית דובינר, מוזיאון יד מרדכי, רמות פולין, בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ועוד).

וכך סיפר גרשון צפור על הפרויקט בשיחה שערכתי אתו ב-2004:

"האוניברסיטה העברית פנתה אלינו בקיץ 1967, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, בבקשה שניקח בניין קיים ששכן בקצה הקמפוס. מדובר היה במבנה שהוקם בשנות ה-30 כחלק מהאוניברסיטה העברית של אז [הבניין ממוקם צפונית-מערבית לבניין אולמות ההרצאה, מ"י], ודרשו שאנחנו נתאים אותו למחלקה למדעי הטבע שנה א' שהכילה 1200 סטודנטים ושתוכנן שתאכלס אותו. הוספנו לבניין קומה, הוספנו לו אגף נוסף למעבדות מצד מערב. בנוסף, הבניין הקיים היה כולו מצופה בטיח, ובהתאם לחוק בירושלים באנו אנחנו וחיפינו את כולו באבן ירושלמית".

"היות ולבניין לא היו חדרי הרצאות, אז תכננו בנפרד 4 אולמות הרצאה ליד בניין המעבדות: אולם ל-350 סטודנטים, אולם ל-280 סטודנטים, אולם ל-230 סטודנטים ואולם קטן ל-150 סטודנטים. כל אולם תוכנן בצורת משושה ובנוסף ישנו משושה גדול שהוא אולם הכניסה המוביל אל אולמות ההרצאה. אולם משושה נוסף שקיים לא ניתן לראות כאן בתכנית, היות והוא אולם תת-קרקעי. לכל אולם ישנו בצמוד אליו חדר מעבדה לצורכי המרצה, להכנת ההרצאה וניתן לגשת אליו מן החוץ. בנוסף לכך הזמינו מאיתנו בהמשך מגדל מים שבהמשך התלבשו עליו גם כוחות הביטחון. בעוד בניין המעבדות הוא בקווים ישרים, הרי שאולמות ההרצאה ומגדל המים הם בצורות לא רגילות: משושה ומשולש".

.

02061325

מבט פרספקטיבי מכיוון דרום-מזרח על המתחם. בניין אולמות ההרצאה במרכז כשמאחור מגדל המים שהפך לסמל האוניברסיטה, ומימין בניין בצלאל ש"התלבש" על בניין היסטורי שהיה קיים כבר בקמפוס (מקור: משרד צפור אדריכלים)

.

כיום הבניין מוסתר מאחורי צמחיה שעיצבו משרד אדריכלי הנוף של ליפא יהלום ודן צור (גם הם היו לימים חתני פרס ישראל). אך הודות למסמכים שקבלתי מברק צפור (ועל כך תודתי לו), אפשר לראות כיצד כל הפרויקט במזרח ההר התבסס על צורות בסיסיות, גם המבנים וגם פיתוח הנוף.

מעבר מקורה שמגן על הולכי הרגל ונושא גם מערכות תשתית שונות, עוטף חצר פתוחה ומרוצפת בחלקה המעוצבת גם היא על בסיס צורות בסיסיות. בניין ההרצאות שבנוי על טופוגרפיה, מנצל את הבדלי הגובה והכניסה המרכזית אליו היא מהמפלס העליון, דרכו נכנסים למבואה גדולה ממנה ניתן להיכנס לשלושת האולמות הגדולים. חלונות זכוכית גדולים אפשרו בעבר מבט פנורמי על הרי יהודה וים המלח, אך הצמחיה שהתפתחה מסתירה את המבט ומנתקת את הבניין מסביבתו לחלוטין. מדרגות מובילות אל המפלס התחתון שם ממקום האולם הרביעי הקטן וכן חדרים לשירות המרצים והסטודנטים – אזור ריק מרבית שעות היום ומועדף על סטודנטים בבצלאל כמקום להתייחדות.

על עיצוב הפנים הופקד רפי בלומנפלד ושותפו לזר חזקיה שעיצבו גם את הפנים לאתר ההנצחה בגבעת התחמושת. העיצוב המקורי מינימאלי ולא השתנה מאז שנות ה-70. לכל הרעיון הצורני המאפיין את הפרויקט, אין זכר בעיצוב הפנים וזו לדעתי חולשתו. גם הנתק בין הבניין לנוף בסביבתו הרחוקה (מדבר יהודה) ולצמחיה המקיפה אותו הוא אחד מהמגרעות בתכנון הפרויקט.

זה לא פרויקט חשוב בהר הצופים, אך הוא מייצג היטב תקופה באדריכלות הישראלית בה משתלב העיסוק בחומר, צורה, מקומיות ולבסוף גם תפקוד. נמשיך הלאה.

.

הר הצופים מדעי הטבע

תכנית המתחם (מקור: משרד צפור אדריכלים)

.

02061327

תכנית מפלס הקרקע (מקור: משרד צפור אדריכלים)

.

02061326

תכנית מפלס תחתון (מקור: משרד צפור אדריכלים)

.

02061328

מודל וחתך (מקור: משרד צפור אדריכלים)

.

02תצלום

תצלום משנות ה-70 (מקור: משרד צפור אדריכלים, צילום: רן ארדה)

.

02061324

תצלומים משנות ה-70 (מקור: משרד צפור אדריכלים, צילום: רן ארדה)

.

IMG_0657

המעבר המקורה ישר כמו סרגל אך העיסוק בצורניות מופיע בדוגמה של ריצוף הגרנוליט המלווה את הולך הרגל. הקירוי עצמו הוא מבטון חשוף.

.

IMG_0658

המעבר מתפצל כך שזרוע אחת מובילה לבניין בצלאל וזרוע שניה אל בניין אולמות ההרצאה

.

IMG_0693

בנקודת הפיצול חלון פנורמי המאפשר מבט על החצר הגדולה בה יושבים הסטודנטים בהפסקות בין הרצאות, ובנוסף יש ספסלים במעבר עצמו

.

.

IMG_0694

גם את מגדל המים והתצפית הניצב בצמוד למעבר המקורה תכננו אידלסון-צפור והוא הפך לסמל האוניברסיטה העברית

.

IMG_0695

החצר הפנימית אותה עוטפים ממערב ומצפון מעברים מקורים, ממזרח בניין בצלאל ומדרום בניין אולמות ההרצאות שמוסתר עכשיו מאחורי צמחיה

.

IMG_0691

מעבר ממערב אל בניין אולמות ההרצאות ובקצהו התחתון משושה

.

IMG_0688

קטע מחזית בניין אולמות ההרצאות

.

IMG_0689

קטע מהחזית: שימוש באבן מקומית לחיפוי

.

IMG_0690

מימין חזית של אחד מאולמות ההרצאות ומשמאל הכניסה לבניין

.

IMG_0686

התורמים 01

.

IMG_0685

התורמים 02

.

IMG_0684

הכניסה הראשית לבניין במבט מבפנים

.

IMG_0683

אולם המבואה במפלס העליון מקשר לשלושת האולמות הדולים ועטוף כמעט כולו בלוחות זכוכית המחדירים אור יום טבעי אך הצמחיה והאולמות עצמם מסתירים את הנוף

.

IMG_0660

אולם המבואה מבט כללי

.

IMG_0661

על לוח המודעות

.

IMG_0663

התורמים 03

.

IMG_0662

התורמים 04

.

IMG_0675

מפגש של אבן וזכוכית

.

IMG_0680

המפלס התחתון

.

IMG_0679

חדרים במפלס התחתון

.

IMG_0681

מדרגות המקשרות בין המפלסים: מרכיב בולט המשוחרר מהקירות

.

IMG_0664

אולם 01

.

IMG_0667

אולם 01

.

IMG_0669

אולם 02

.

IMG_0670

אולם 02

.

IMG_0673

אולם 02

.

.

IMG_0676

כניסה לאולם ההרצאות הקטן

.

IMG_0678

אולם הרצאות 03

.

IMG_0682

יציאה

.

IMG_0696

מימין קטע מחזית מזרחית של אולם ההרצאות, ומשמאל בניין בצלאל

.

IMG_0698

המעבר המקורה המקשר לבניין בצלאל

.

.

(2) מסיבת עיתונאים להצגת בניין בצלאל החדש במרכז העיר

חמש שנים טרטרו אותי להר הצופים. הלימודים בהר היו בלתי נסבלים לעומת הלימודים במרכז העיר שם היה קל להגיע לאוטובוס ולברוח מהר מהעיר. היה גם של מקומות לאכול בהם, לקפוץ בקלות למוזיאון, להסתפר או לעשות מליון דברים אחרים. הר הצופים היה כמו כלא עם נוף מרהיב, מגדל שן. המעבר למרכז העיר יעשה טוב לכולם. עכשיו נחשפו התכניות של הבניין החדש במרכז העיר.

המשרד היפני SANNA  כבר פועל קרוב ל-20 שנה והספיק לבנות לא מעט פרויקטים. כשמסתכלים על רשימת העבודות שלהם, אני מתקשה לראות את בניין בצלאל ביניהם. מוזיאון הלוברה החדש בצפון צרפת, מרכז רולקס בשוויץ או המוזיאון לאמנות המאה ה-21 ביפן כמו כל שאר הפרויקטים הבולטים שלהם, אלה פרויקטים שלא סבלו ממחסור בשטח. שונה מהם המוזיאון לאמנות עכשווית בניו יורק שחנכו לפני מספר שנים והוא כן תוכנן בסביבה צפופה ולחוצה, אך מדובר בפרויקט קטן שנראה יותר כמו וילה עירונית שצומחת לגובה. המקרה של בניין בצלאל הוא מקרה בו נאלצו האדריכלים לדחוס לא פחות מ-9 מחלקות שונות על מגרש יחסית קטן. המודל שהוצג באירוע נראה כאילו הם לקחו כמה מהפרויקטים שלהם ושכפלו לכמה קומות. ההתמודדות עם השטח הקטן הקשתה על השקיפות והזרימה – שני ההיבטים שמעסיקים את שני האדריכלים לאורך הקריירה שלהם. כשהם הציגו את הפרויקט, הם חזרו שוב ושוב על המונחים של זרימה ושקיפות, אבל לא בטוח עד כמה באמת יש כאן את שני אלה.

יש אופטימיות. מדובר בכוונה טובה ונכונה שהופקדה בידיים של אדריכלים מעולים כאשר גם השותף הישראלי אריה קוץ הוא אדריכל יצירתי וסקרן. והכי חשוב, מנכ"ל בצלאל החדש הוא אדם עם ניסיון שהצליח להוביל את חידוש מוזיאון ישראל, כך שהעסק בידיים טובות. שלוש שאלות שנותרות באוויר ואין עליהן עדיין תשובה: (א) האם בצלאל יצליחו לגייס את הכסף לבניית הפרויקט? (ב) האם האדריכלים ישמרו על מסגרת התקציב ולא יחרגו ממנה? (ג) לאחר מכן האם ישמרו התלמידים על הבניין 'הזורם' ו'השקוף' וכיצד יתחזקו אותו? אך עד ששאלות אלו יענו, הדרך ארוכה.

ובנוגע לשאלה מדוע לא לתת לאדריכלים ישראלים את הפרויקט. בשנים האחרונות בקרתי בהרבה פרויקטים מגוונים ואני חושב שלדור האדריכלים של משה צור ויוסי סיון וגם לאלה שקצת יותר צעירים מהם, עדיף שלא יתכננו. נחכה עוד 10 שנים שהדור הצעיר יתפוס עמדות כח ויתחיל לממש את הרעיונות העכשוויים שהוא מבשל. ממילא המנגנונים הנוכחיים עדיין לא מסוגלים להתמודד עם הדור הצעיר ובכלל זה גם המנגנון של בצלאל.

ומה יהיה עם הבניין בהר הצופים שתכנן גרשון צפור? בהתחלה התכוננו להעביר אותו למכללה לפיקוד ומטה אך העסק ירד מהפרק וכעת יש דיבור על הפיכת המקום להוסטל לאוטיסטים.

.

IMG_0699

מודל בניין בצלאל החדש במרכז העיר בתכנון משרדי האדריכלים SANNA וניר-קוץ

.

IMG_0709

קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה מתרגלים איחור ישראלי אופייני.

.

IMG_0710

אחרי רבע שעה התחילה מסיבת העיתונאים. הישראלים בקושי נתנו לצמד היפני לדבר

.

IMG_0716

הם שתקו ונראו היו לא הכי מרוצים

.

IMG_0717

ושתקו

.

IMG_0720

ושתקו

.

IMG_0721

ושתקו

.

IMG_0722

ושתקו

.

IMG_0723

ושתקו

.

IMG_0741

ובסוף הציגו את הפרויקט

.

IMG_0742

המודל וברקע קטע מהדמיה

.

IMG_0751

סג'ימה עונה על שאלות עיתונאים

.

.

IMG_0759

צילום קבוצתי. שכחו את האדריכלים הישראלים ניר-קוץ….

.

IMG_0763

איתי מקבל הסבר מסג'ימה

.

IMG_0769

בערב הוצג הפרויקט ופרויקטים אחרים של SANNA בפני הסטודנטים והמרצים בבצלאל

.

IMG_0771

בלי קשר: על קיר הכניסה לבניין בצלאל יש שילוט יפה שמנסה לסייע למבקר בהתמצאות בבניין שתכנן גרשון צפור

.

רשימה נוספת על קמפוס הר הצופים:

סיבוב בבית הכנסת האוניברסיטאי בתכנון רם כרמי

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שולי  On 18/06/2013 at 8:52

    בתור סטודנטית לשעבר בהר הצופים שהשתעממה עד מוות במדעי הרוח הייתי משוטטת והולכת לאיבוד בכל מיני פינות בהר, החצרות, המסדרונות עם 'המשולשים' היו מהחביבים עלי. יש משהו בקנ"מ, באבן, בצבעים ובצמחייה בחוץ שהפך את האזור הזה לשפוי ונעים יחסית לשאר ההר.

  • שמיר  On 01/07/2013 at 15:10

    תיקון- התמונה האחרונה, עם האיזומטריה של בניין בצלאל, היא בסך הכל שריד מתערוכת הבוגרים האחרונה. כל שנה מנסים מחדש לעשות מפה של הבניין וכל שנה מחדש זה לא עוזר למבקרים- שתמיד הולכים לאיבוד…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: