סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות בקיבוץ ארז

בימים אלה עוברים שינויים חלק מחדרי האוכל בקיבוצי עוטף עזה, אחד מהם הוא זה בארז שהופך ממש עכשיו לאולם לחוגים. תקרת העץ הוסרה והונחה במטבח הנטוש, הכסאות והשולחנות נאספו גם הם ורוכזו בסככה צמודה למטבח. גופי התאורה הייחודיים מתוצרת הארץ תלויים ברישול, חלקם שבורים וככל הנראה יוחלפו במנורות חדשות תוצרת סין. קבוצת שיפוצניקים מסיידת את הקירות כשאיש ביטחון יושב בחוץ ומשחק בטלפון. ממש ממול באותה שעה מתכנסת בחדר הישיבות המעוגל אספת חברים.

את חדר האוכל הבנוי הראשון בקיבוץ ארז תכנן האדריכל אלכס קסטן מקיבוץ גבעת חיים איחוד ב-1960. אחריו הגיע האדריכל ויטוריו קורינלדי מקיבוץ ברור חיל שתכנן את הרחבתו ב-1972. זמן קצר לאחר מכן, ב-1975, הוזמן האדריכל ארטור גולדרייך מתל אביב במטרה להשלים את מרכז הקיבוץ ולהקים בית תרבות (בנייתו הושלמה רק ב-1985). גולדרייך, כמו קורינלדי, השתמש בבטון כחומר בנייה עיקרי. בנוסף, כדי להדגיש את מעמדו של המקום וליצור סביבה פעילה ומושכת, יצר גולדרייך רחבה גדולה ומעוצבת בין שני המבנים.

ועל כך ברשימה זו.

.

16835876_1566488896714020_6770016198532758218_o

יש דבש בכוורת

.

%d7%90%d7%a8%d7%96

מפת התמצאות

.

.

(1) חדר האוכל הראשון

חדר האוכל הבנוי הראשון נבנה, כמו רבים מחדרי האוכל של אותן שנים, במימון מצומצם יחסית של הסוכנות היהודית. לכן, המבנה קטן וצנוע ונראה כמו צריף בנוי. למעשה, הוא החליף צריף פשוט עם גג אסבסט שניצב היה בשטח שכיום יש בו מגרש חנייה, ושימש את הקיבוץ במשך שנותיו הראשונות. תכנונו של חדר האוכל הבנוי הראשון הופקד בידיו של האדריכל אלכס קסטן שהתמחה בתכנון מתארי ומיעט לתכנן מבני ציבור, וככל הנראה זה חדר האוכל היחיד שתכנן. מבנים נוספים שתכנן קסטן בקיבוצים: בעין גדי מבני מגורים, בדורות אולם ספורט, בגבעת חיים איחוד מועדון חברים, גני ילדים, בתי מגורים, בגבעת חיים מאוחד כיתות ומבני חינוך. כמו כן, היה קסטן חבר צוות תכנית המתאר הראשונה למדינת ישראל שערך האדריכל אריה שרון, הוא ערך תכנית ראשונה להרחבת יקנעם עילית, תכנית לעכו העתיקה ואת שחזור חצר כנרת.

בשונה משאר המבנים בארז הניצבים על ציר צפון-דרום, מתוכנן חדר האוכל על ציר צפון-מערב – דרום מזרח. החזית הראשית של חדר האוכל פונה לכיוון דרום-מערב, והכניסה הראשית אליו היא מצפון-מערב.

קסטן תכנן מבנה בעל אופי כפרי: גג משופע וסימטרי כשאולם האכילה תופס שלושה רבעים מהשטח שמתחת לגג, כך שרבע מהשטח שימש למבואה פתוחה ומוצלת. אגף הכניסה הקובייתי עוצב כך שחלק מחזיתו פתוחה ומובילה למבואה ובה לוח מודעות, וחלק מחזיתו אטומה ובה חדר דואר ושטיפת ידיים. קסטן שהיה נגר מקצועי, שילב במבנה תקרת עץ שחלקיה עדיין מעטרים את האולם שתכנן.

.

d293-053-%d7%9e%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%a0%d7%a8-1968

1968: חדר האוכל הראשון שתכנן אדריכל אלכס קסטן ניצב במרכז התמונה וצמוד לו המטבח (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

.

(2) הרחבת חדר האוכל

לא חלף אפילו עשור וחברי ארז ביקשו להרחיב את חדר האוכל שכבר במקור תוכנן במידות קטנות מידי. קסטן לא הוזמן להמשיך ולפתח את הבניין שתכנן. לתכנון העבודה הוזמן האדריכל ויטוריו קורינלדי, חבר קיבוץ ברור החיל המרוחק כמה קילומטרים מארז.

"עשיתי את ההרחבה במקום שעל פי התכנית המקורית של קסטן תוכננה חצר פנימית. קסטן תכנן חדר אוכל שהורכב משני אגפים שביניהם יש חצר פנימית ובעורף מטבח, מה שמכונה 'מודל המכנסים'", נזכר קורינלדי. "בקיבוץ לא הסכימו ללכת על הפתרון של מודל המכנסים, אלא רצו גוש אחד. לכן עשיתי את הפתרון הזה, והשתדלתי לא לפגוע יותר מידי באופי של חדר האוכל שהוא תכנן. קסטן היה איש שמאד דאג לפרטים, לכן יש הרבה פרטי עץ בתקרה. בחזית חדר האוכל רציתי לחזור על האלמנט שקסטן עשה בתקרת העץ ולכן עשיתי את המשושים מעץ".

עבודת אמנות מופשטת וקטנה יחסית שולבה באולם, בצורת קיר קרמיקה אותו יצרה עפרה הורביץ, חברת קיבוץ ארז שאף החזיקה תנור לשרפת קרמיקה שהוחזק בשעתו במחסן הצמוד למקלחת המשותפת. את הקיר היא יצרה בעורף של ברזיות המים והסודה. כעת כשחדר האוכל מרוקן מכל תוכן של אוכל, ניצב הקיר עם הברזיות כמו נטע זר, או כזיכרון לעבר.

המרכיב המייחד את הבניין שיצר קורינלדי הוא סורג בטון חשוף המותקן בחזית הדרום-מערבית. "לא נכון לפתוח עם זכוכית למערב ולכן עשיתי את הבריסולי", הוא מסביר. אך כמו שקסטן מעולם לא הספיק להשלים את יצירתו, כך גם קורינלדי. הוא תכנן מבנה סימטרי, אך חלקו המזרחי שתוכנן להיות מראה לאגף המערבי (אותו תכנן קסטן) לא הושלם. לימים, נבנתה במקום האגף המזרחי קוביית בטון, שנועדה לשמש חדר ממוגן.

למרות האיפוק היחסי בעיצוב של קורינלדי, בשעתו בארז הוטחה ביקורת על הפתרון שיצר האדריכל. הטענה היתה שקורינלדי מציג מבנה מעט מצועצע, בעיקר בעקבות סורג הבטון שבחזית. באותם ימים לא ראו בעין יפה השקעה כספית באלמנטים שאינם פונקציונלים, אלא כל מטרתם היא דקורטיבית. לבסוף הביקורת נדחתה, העבודה בוצעה וזכתה להערכה. בנוסף, קורינלדי תכנן בכניסה לקיבוץ מפעל תרופות על בסיס דבש שהורחב בתחילת שנות ה-80 והפך למפעל למוצרים תרמופלסטיים.

.

%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-dsc06692

שנות ה-70 בבנייה: משמאל חדר האוכל המקורי בתכנון אלכס קשטן ומימין לו בבנייה אגף חדר האוכל החדש שתכנן ויטוריו קורינלדי (מקור: אדריכל ויטוריו קורינלדי)

.

%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-dsc06689

שנות ה-70 לקראת סוף הבנייה : חדר האוכל החדש שתכנן ויטוריו קורינלדי (מקור: אדריכל ויטוריו קורינלדי)

.

dsc05868

המדשאה המרכזית

.

.

(3) חדר האוכל שלא נבנה

שוב, שנים ספורות לאחר השלמת עבודתו של קורינלדי, חזרו החברים והחליטו שחדר האוכל קטן עליהם ויש צורך בהרחבה. ב-1983 הוחלט על בנייתו של חדר אוכל ומטבח חדש.

במחלקה לתכנון של התנועה הקיבוצית המאוחדת בדקו את המצב וכך כתבו בדו"ח: "מצב המטבח כיום גרוע, הציוד ישן, אולם האכילה קטן – יש צורך במטבח חדש ובהגדלת אולם האכילה. נבדקו אפשרויות שונות לפתרון במפלס המבנה הקיים, אולם כולן נפסלו מפאת מגבלות טופוגרפיה ושטח. המרכז קטן מידי, קירבה יתירה למרכז התרבות החדש, סיבות ארכיטקטוניות והקושי הרב ליצירת מרכז קהילתי שמתפקד נכון". בהמשך, מציינים בדו"ח שהמטבח יוסב למחסני המטבח ולמרכולית וחדר האוכל יוסב לאולם מופעים קטן ולאירועים פנימיים.

קורינלדי הוזמן לתכנן את חדר האוכל החדש, כשהפעם עבדה אתו על הפרויקט האדריכלית מירי ישראל, חברת קיבוץ דורות בשעתו. חדר האוכל החדש תוכנן להכיל שתי קומות, ומיקומו נבחר להיות בסמוך לחדר האוכל הקיים, סגר ממזרח על הרחבה בין חדר האוכל ובית התרבות. הדו"ח הסתיים במילים: "תכנית זו עונה על צרכי הקיבוץ למשך שנים רבות". למזלם של החברים חדר האוכל החדש לא נבנה.

.

(4) חיסול חדר האוכל

ב-2008 הפסיק חדר האוכל את פעילותו, והוא עמד נטוש במשך כמעט עשר שנים. בארז יש כיום 180 חברי קיבוץ ובסך הכל כ-500 תושבים גרים בו. השותפות באה לידי ביטוי בעיקר בדרכים כלכליות אבל חדר אוכל הוא לא חלק מאותה שותפות. ההזדמנות היומיומית להיפגש באופן אקראי בארוחת בוקר, צהריים או ערב כבר לא קיימת. לאחרונה הוחלט בסיוע המועצה האזורית להפוך את חדר האוכל שבקושי פעל 30 שנה לאולם לחוגים.

.

%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-dsc06371

1982: תכנית לחדר האוכל חדש שתכננו האדריכלים ויטוריו קורינלדי ומירי ישראל ולא נבנה. משמאל מבנה בית התרבות ולמעלה חדר האוכל הוותיק (מקור: ארכיון יד טבנקין)

.

.

dsc05811

כל הדרכים מובילות לחדר האוכל

.

dsc05878

חדר האוכל מפנה לרחבה המרכזית חזית מסורגת בבטון

.

dsc05881

במקור תוכננו שמשני צידי החזית המרכזית יבנו אגפים זהים, אך לבסוף האגף המזרחי לא נבנה ובמקומו הוצבה קופסת בטון כחדר מוגן (מימין)

.

dsc05880

סורג בטון מונע מקרני שמש ישירות הבאות מכיוון דרום-מערב מלחדור אל אולם האכילה

.

dsc05867

הכניסה לחדר האוכל היא דרך אגף בצורת תיבה (משמאל): חציו פתוח וחציו אטום. בהמשך השביל ניצב בית התרבות

.

dsc05860

במבואה לוח המודעות (או מה שנשאר ממנו) ותיבות הדואר (מימין)

.

dsc05861

בחירות

.

dsc05863

תיבות

.

dsc05864

מספרים במקום שמות

.

dsc05846

כיורי שטיפת ידיים נותרו

.

dsc05847

חדר האוכל שעמד נטוש הופך עכשיו לאולם לחוגים

.

dsc05842

משפצים: תקרת העץ פורקה והונחה במטבח הנטוש

.

dsc05844

החזית המסורגת יצרה אולם קצת חשוך

.

dsc05859

האגף הראשון של חדר האוכל: תקרת עץ בגימור מוקפד במיוחד מקרה את האולם

.

dsc05838

את גופי התאורה ייצר מפעל המנורות גולדשמידט-שוובה

.

d293-057

1968: ארוחה עם כובע טמבל בחדר האוכל הראשון (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

.

dsc05870

גופי התאורה המקוריים שקסטן התקין בחדר האוכל עדיין במקומם אלא שנוסף להם במשך השנה צלחת צבועה באדום

.

dsc05849

בקיר המפריד בין אולם האכילה ובין המטבח ניצב מתקן מים

.

dsc05839

את קיר הקרמיקה עיצבה חברת קיבוץ עפרה הורביץ

.

dsc05841

נוף

.

dsc05840

סודה

.

dsc05845

השולחנות והכסאות נאספו בסככה בחצר

.

dsc05857

במטבח: לוחות התקרה ניצבים צמודים זה לזה

.

dsc05851

משמאל: מכונה לפריסת ככרות לחם

.

dsc05854

1 2 3

.

dsc05855

חדרי קירור

.

dsc05866

חזית המטבח במבט מהחצר התפעולית

.

.

(5) בית התרבות

"הכל התחיל כשרכז המשק שמע שבקיבוצים נחל עוז ומפלסים בונים בית תרבות, אז גם הוא רצה", מספר גדעון בר לב, חבר קיבוץ ארז מאז 1963. לתכנון הפרויקט הוזמן האדריכל ארטור גולדרייך. מדוע בחרו באדריכל שבא מחוץ לתנועה הקיבוצית? "גולדרייך היה אדריכל טוב ותכנן את בתי התרבות בנחל עוז ובמפלסים. פתאום שמו הלך לפניו באזור ולכן כולם רצו אותו", מסביר קורינלדי. "גולדרייך לא הביא רוח חדשה או מיוחדת, הוא היה אדריכל שמעורה בזרם המודרני. הוא חיפש עבודה בתנועה ונתנו לו". קורינלדי חושף מניע נוסף: "היה גם עניין שהתנועה ניסתה לרסן את הקיבוצים בענייני בנייה והטילה מגבלות. הקיבוצים לא קבלו בעין טובה מגבלות מסוימות, ולכן היו קיבוצים שרצו לעקוף את דין התנועה על ידי ששכרו את שירותיהם של אדריכלים שבאו מחוץ לתנועה, בתקוה שכך יוכלו לעקוף את המגבלות".

חברי הקיבוץ ניסחו את הצורך בבניין החדש בחוברת שפרסמו, לצורך גיוס תרומות להקמת הבניין: "חיי התרבות בקבוצתנו עשירים ומעניינים, אך לצערנו שנים רבות התמקדנו בבניית הבסיס הכלכלי שלנו. כיום, לאחר שפעילויות שונות במשק מפוזרות בכל מקום הפנוי לכך, הגענו להצעת תכנית זו של המרכז התרבותי. המחשבה המונחת ביסוד מבצע כזה היא לרכז את כל הפעילויות השונות תחת קורת גג אחת".

אחרי שנבחר האדריכל היה צריך להחליט היכן יבנו את המועדון. כמה מהחברים ביקשו להקים את המועדון בסמוך לבריכת השחייה. גולדרייך חשב אחרת וראה חשיבות בחיזוק מרכז הקיבוץ. "הוא אמר שהמועדון צריך להיות במקום שאנשים עוברים בו ולכן המיקום צריך להיות ליד חדר האוכל", נזכר בר לב. "בסוף הוא הצליח להוריד אותם מהרעיון והקיבוץ קיבל את עמדתו. גם הרעיון שלו להקים רחבה בין שני הבניינים התגלתה מאוחר יותר כמאד שימושית". בשטח המיועד לבית התרבות עמד אחד מצריפיו הראשונים של הקיבוץ, ולצורך הבנייה החדשה הוא נהרס. רק שניים מהצריפים הראשונים שרדו בסופו של דבר, והם שוכנים כיום בסמוך למועדון ומשמשים כמוזיאונים לתולדות קיבוץ ארז.

לעיצוב הרחבה נערך שיתוף פעולה עם יוסף קריב, חבר ברור חיל שהתמחה בפיתוח נוי בקיבוצים. גולדרייך הכין לקריב סקיצה ראשונית שהציגה אתה רעיון שפיתח וקריב ערך את התכנית המפורטת. בעיצוב הרחבה נעשה שימוש בגווני חום המופיעים בפסים רחבים של אבני גרנוליט הנראים כנמתחים מבית התרבות אל חדר האוכל, ובכך מחצינים את הקשר בין שני המבנים כשהרחבה שבטווח יוצרת מרחב משותף וחגיגי. גווני החום חזרו והופיעו גם בתוך חדר האוכל המקורה בתקרת עץ, וגם בבית התרבות.

גולדרייך בדומה לשני בתי התרבות שתכנן זמן קצר קודם לכן בקיבוצים השכנים – נחל עוז ומפלסים, חזר ובנה כאן בניין המורכב ממספר גושים, כשכל גוש מייצג שימוש אחר. אך בשונה מהאחרים, כאן הוא בחר בבטון החשוף כחומר הבנייה העיקרי המאפיין את הבניין כולו. הוא מיקם את בית התרבות כ-30 מטרים דרומית לחדר האוכל, אך לבד מהמרחק האופקי קיים היה גם מרחק אנכי, הודות לטופוגרפיה הטבעית. האתר היה גבוה בכשני מטרים מעל מפלס הקרקע של חדר האוכל. כך נוצרו בשטח הרחבה החוצצת גם שורות של מדרגות רחבות שהפכו את הרחבה לתאטרון פתוח. השילוב של הבטון החשוף, החלוקה הגושנית והמדרגות הנופיות מצביעות על השראה ששאב גולדרייך מהאדריכל האיטלקי קרלו סקרפה (Carlo Scarpa) שנפטר ב-1978 וגולדרייך העריך את יצירתו, החזיק את ספריו וביקר בעבודותיו.

בארכיונו של גולדרייך שהופקד לאחרונה ב"ארכיון אדריכלות ישראל" ועל בסיסו עתיד לצאת ספר המסכם את יצירתו, קיימות הסקיצות המוקדמות של הבניין. מניירות אלה אפשר ללמוד על החיפוש הצורני שביקש האדריכל להישאב אליו בדרך לפתרון אליו שאף. העיסוק הצורני אפיין את גולדרייך שהיה בעצמו מורה בקורס עיצוב בסיסי לתלמידי אדריכלות ועיצוב בבצלאל. בכל הסקיצות מופיעה צורה אחת בסיסית בלבד. יתכן והמועדון שיועד לאולם מופעים נידרש למידות האלה ולכן נאלץ לקבל זאת כהנחת עבודה. יתכן גם שראה באותו גוש מלבני, מרכיב מרכזי בבניין שחייב לשמור על צורה בסיסית בעוד שאר השימושים בבניין יכולים לספוג צורות אחרות ופחות צפויות, וכך יתרמו לקומפוזיציה השלימה אותה ביקש להשיג. הקווים המשופעים חוזרים בכל אותן סקיצות, כשבשלב מסוים, לאחר שעבר מהשלב של הסקיצות הגולמיות אל סקיצות מוחשיות יותר, החלו להופיע אקסונומטריות ובהן הקווים המשופעים חוזרים ומופיעים גם בגגות הבניין – לכל גוש גג דו-שיפועי, לאו דווקא סימטרי. כך נוצרה דינאמיקה צורנית של תנועה – בדיוק מה ששואף אדריכל מבניין שהוא מתכנן כבית תרבות – מקום פעיל, תוסס ושוקק חיים.

.

1080882

סקיצה ראשונית שיצר אדריכל ארטור גולדרייך לבית התרבות (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

.

1080888

הבניין מורכב מגושים שונים כשכל גוש מיועד לשימוש אחר (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

.

1080881

קווים ישרים ואלכסוניים עם התחלה להתייחסות לסביבה באמצעות טריבונות (למטה מימין) הפונות לרחבה החוצצת בין הבניין ובין חדר האוכל (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

.

1080898

אקסונומטריה של הסקיצה הראשונית מציגה מערכת של גגות משופעים (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

.

.

בסקיצות המאוחרות יותר, נפרד גולדרייך מהגושים המאופיינים בגריעות ובקווים משופעים. הוא מתחיל לאמץ גישה של קומפוזיציה רגועה יותר המורכבת מגושים בעלי צורות בסיסיות, בעיקר מלבנים. את העושר למערך הכולל הוא יוצר בין השאר באמצעות גוש אחד מעוגל הפורץ אל המדשאה המרכזית ובכך מסייע בסגירה מסוימת של הרחבה החוצצת ומקשרת את בית התרבות וחדר האוכל.

.

1004084

לאחר הנחת הסקיצה על הטופוגרפיה והסביבה הבניין מתחיל לקבל את צורתו. הקווים האלכסוניים נעלמים לטובת אגף מעוגל המזדקר מהחזית הפונה למרכז הקיבוץ (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

.

.

גם בקו הנוף ביקש האדריכל לגוון, כשכל גוף מתאפיין בגובה שונה ומעניק למערך הגושים כולו סוג של טופוגרפיה. אגף הכניסה הוא הנמוך ביותר וזאת במטרה לקבל את פני הבאים אל אווירה אינטימית ורגועה. האגף המזרחי הכולל את המועדון לחבר, גבוה ממנו וכך גם האגף המערבי ובו אולם החוגים שלא נבנה. ברקע אולם ההקרנות שאף הוא לא נבנה והוא תוכנן להיות הגבוה מכל הגושים. האגף המעוגל הוא הנמוך מבין כולם אך בולט הודות לצורתו.

.

1004068

חזיתות הבניין כולו כולל האגפים שלא נבנו בסופו של דבר (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

.

.

האדריכל יחד עם חברי הקיבוץ ראו בחזונם מבנה המורכב מסדרת אולמות שיענו על צרכי החבר בסוף יום העבודה הקשה. את השימושים השונים פירטו החברים באותה חוברת שהפיקו לגיוס תרומות: "החל ממועדון לחבר בו ניתן להנות בצוותא בבילוי משותף ליד כוס קפה, משחק חברתי או סתם עיון בשבועון או ירחון, וכלה בחדרים לחוגי התחביבים השונים של החברים: מוסיקה, מעבדת צילום, אומנויות שונות, ספריה וחדר עיון".

בבניין תוכננו לבד מאלה, אגפים למוזיאון, אולם ישיבות וחדר להקרנת סרטים. מכל אלה הוקמו בסופו של הדבר מועדון החבר הכולל במה ודלפק למזנון באולם מלבני גדול, חדר ישיבות במפלס העליון של האגף המעוגל וספרייה במפלס התחתון של האגף.

.

1004069

תכנית סביבה: בניין חדר האוכל הקיים מסומן בספרה 1 ובית התרבות המתוכנן מסומן בספרה 2 (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

.

1080900

רחבה חוצצת בין שני הבניינים, כשבבית התרבות מצוינים שני אגפים כשלב א' ורק הם שנבנו בסופו של דבר (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

.

1004067

תכנית גגות (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

.

1004066

תכנית: רק חדרים 1 ו-6 נבנו וכן השירותים והמבואה (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

.

1080889

תכנית ביד חופשית של הבניין שתוכנן על כל שלביו (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

.

1083491

תכנית האגפים שנבנו (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

.

.

גופי תאורה לבנים ומעוגלים בולטים היטב על רקע תקרת הבטון החשוף באולם הכניסה הנמוך. קורות העץ הותירו את חותמן בבטון הרטוב שהתייבש במהרה, והעניקו את הטקסטורה הכל כך אופיינית לברוטליזם הישראלי שינק את מקורותיו מבניינים רבים שתכנן לה קורבוזיה וגם אותם הכיר והוקיר גולדרייך. לעומת תקרת הבטון החשוף, צבועים הקירות בלבן ורצפת האולם מרוצפת במרצפות טרצו שחורות.

אולם המועדון שהוא למעשה אולם מופעים פשוט וצנוע, גמיש לשינויים בהתאם לשימוש. הוא נותר בדיוק כפי שעוצב לפני יותר משלושים שנה על ידי גולדרייך בשיתוף רעייתו, מעצבת הפנים תמר דה שליט. גוונים חומים שולטים באולם: שטיח מקיר לקיר, תקרה המורכבת מלוחות עץ לא מהוקצעים שהוטבלו בחומצה כדי להעניק להם מראה מיושן, מזנון מחופה קרמיקה חומה עם משטח עליון מעץ, קיר קרמיקה בעורף של המזנון אותו עיצבה דה שליט באריחים מרובעים בגווני חום, אפור ולבן. שולחנות קפה וכיסאות עץ מרופדים במספר גוונים של חום במטרה להכניס משחק של צבעים. גם לכאן חודר הבטון החשוף ומופיע בתקרה באמצעות קורות יורדות, המהוות לבד מתפקידן הקונסטרוקטיבי גם אלמנט דקורטיבי באולם הגדול.

"הקשר הדרום אפריקאי" בא כאן לידי ביטוי בריהוט. גולדרייך ודה שליט בחרו לערוך את רכישת הריהוט מחבריהם ג'ף ותמרה טולמן. את ג'ף הכיר גולדרייך עוד מדרום אפריקה קודם שעשה כמוהו עלייה. טולמן פתח חנות רהיטים גדולה ברמת גן – "דניש אינטריורס", שלימים הפכה ל"טולמנ'ס" וגולדרייך ודה שליט היו לקוחות נאמנים. הריהוט הובא מסקנדינביה, כשהריפוד עצמו בוצע בישראל. הקרמיקה שבעורף המזנון נרכשה ב"נגב קרמיקה" והיתה באותה עת אופנתית, ושיקפה גישה חדשה בזמנו שדגלה בדחיקת אריחי החרסינה המיושנים למראה לטובת אריחי קרמיקה.

.

1083495

תכנית תקרות העץ באולם הגדול (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

.

.

השלמת הפרויקט התעכבה במשך שנים בגלל קשיי מימון. מלחמת לבנון, נפילת הבורסה ושקיעתה של התנועה הקיבוצית לא היטיבו עם הקופה המשותפת. לבסוף, הסתיימה הבנייה ב-1985.

"לפי דעתי המועדון של ארז טוב, אבל הוא לא דאג לאחידות עם חדר האוכל", מחווה את דעתו האדריכל ויטוריו קורינלדי. "אני אישית הייתי מעדיף לו היו נותנים לי לעשות את המועדון כי אז הייתי דואג לתכנן את המועדון בשפה אחידה עם חדר האוכל. לעומת זאת, בנחל עוז הוא כן דאג לקשר בין המועדון ובין חדר האוכל, קשר שבא שם לידי ביטוי בקורות בטון הבולטות מהחזית, כמו אלה שעשיתי בחדר האוכל שם עם סיומת של חתך משופע. הוא לא המשיך שם ממש את הקורות האלה אבל כן לקח כמה קווים משופעים, לא דברתי אות על הנושא בעבודה בנחל עוז, אבל מהתרשמותי הוא ניסה להשתלב".

מאז חנוכתו ב-1985 כמעט ולא חלו שינויים בבית התרבות. אולם הישיבות משמש לייעודו המקורי ובעת הסיבוב אפילו נערכה בו אספת חברים שדנה בענייני הקיבוץ. הספרייה ששכנה בקומה מתחתיו עברה למבנה אחר וכרגע שוקלים מה לעשות באולם שהתפנה. "את המועדון כבר לא פותחים כדי שאנשים ישבו, ידברו וישתו קפה", מספר בר לב על מעמדו של המועדון בקיבוץ. "בהתחלה היו עושים את זה אבל מהר מאד דברים השתנו ואנשים העדיפו להסתגר יותר ויותר בבתים שלהם עם הילדים או מול הטלויזיה. כל האופי של הקיבוץ השתנה". יחד עם זאת, ממשיכים לקיים פה טקסים ואירועים חגיגיים, אספות או הרצאות. גם המועצה האזורית עושה בו שימוש וכבר שנים שארגון מגדלי הירקות עורכים פה את הכנס השנתי שלהם. גורם נוסף שמשתמש בבניין הוא הצבא, שבעשור האחרון מאז היציאה מרצועת עזה מעורב בפעילות צבאית ענפה ובמועדון נערכים הודות לכך תדריכים של היחידות השונות.

.

dsc05891

בקצה השני של הרחבה הגדולה ניצב בית התרבות שתכנן האדריכל ארטור גולדרייך

.

dsc05787

לכל אולם במבנה יש את הנפח שלו והוא בולט בחזית

.

dsc05788

אולם ההתכנסות הוא הגדול שבחדרי הבניין

.

dsc05789

מדרגות בטון וגרנוליט מלווים את הטופוגרפיה ומקשרים בין הרחבה ובין בית התרבות

.

dsc05792

רמפה רחבה מובילה לכניסה הראשית של בית התרבות

.

dsc05882

בולט בקמה הבניין אולם מעוגל

.

dsc05786

בחלקו העליון של האגף המעוגל יש אולם ישיבות ובחלק התחתון אולם ריק שעד לאחרונה היה ספרייה

.

dsc05888

האגף המעוגל פורץ אל המדשאה המרכזית

.

dsc05813

בחזית המזרחית הסוגרת על אולם ההתכנסות מסך זכוכית רחב שמכוסה כולו בבריזנט שחור (מתוצרת המפעל המקומי)

.

dsc05810

גם מסך הזכוכית שבחזית הדרומית מכוסה בבריזנט

.

dsc05814

הבניין כולו בטון חשוף

.

dsc05806

פתח לאולם בחזית המערבית: בטון חשוף, פרופיל אלומיניום כסוף וזכוכית

.

dsc05803

ביטוי בחזית הבניין למפגשי אגפים בבניין

.

dsc05874

אולם ההתכנסות – חזית צפונית ומזרחית

.

dsc05879

מדרגות מלוות את החזית הצפונית של אולם ההתכנסות

.

dsc05798

חזית צפונית של אולם ההתכנסות פונה לרחבה

.

dsc05883

הצללה על החזית הצפונית מיותרת אבל ממשיכה את השפה העיצובית המופיעה בחזיתות האחרות

.

dsc05886

הכניסה הראשית מודגשת באמצעות גופי תאורה וגגון

.

dsc05796

הכניסה הראשית: לכל אולם בבניין יש כניסה נוספת מבחוץ, כך למשל לאולם הישיבות המעוגל שהכניסה הנוספת נמצאת ממש צמודה לכניסה הראשית

.

dsc05794

הכניסה לבניין היא מול חדר האוכל והרחבה הגדולה

.

dsc05802

אולם מבואה מתאפיין בתקרת בטון, קירות לבנים ובגופי תאורה עגולים ולבנים. רצפת טראצו שחורה

.

dsc05799

בטון ואור

.

dsc05801

חדר הישיבות המעוגל: כרגע מתכנסת בו אספת חברים

.

dsc05827

אולם ההתכנסות נותר בדיוק כפי שעוצב לפני יותר מ-40 שנה: רק הוילונות נוספו

.

dsc05821

קורות בטון וחיפוי בלוחות עץ

.

dsc05828

עיצוב הפנים מתבסס על גווני חום המופיעים בשטיח מקיר לקיר, בכסאות העץ, הריפוד, בחיפוי התקרה וכן בקיר הקרמיקה שבעורף המזנון

.

dsc05831

מבט מהבמה: פסיפס של חומים

.

dsc05818

המזנון

.

dsc05822

לעיצוב קיר הקרמיקה נעזר האדריכל באשתו – המעצבת תמר דה שליט

.

dsc05782

אחד משני הצריפים הראשונים של הקיבוץ נותרו בסמוך לבית התרבות ומשמש לתצוגה

.

dsc05896

בראש גבעת הכורכר הצמודה לקיבוץ יש אתר הנצחה לחללים

.

dsc05898

האתר עבר שינויים במהלך השנים

.

dsc05900

שמות חללי מלחמתה עצמאות

.

dsc05901

עמדת שמירה נטושה

.

dsc05895

שכונה חדשה

.

תודה לאדר' ויטוריו קורינלדי, ד"ר צבי אלחייני, אדר' עמוס גולדרייך, סמדר לוי, עפרה הורביץ, גדעון בר לב, חנוש מורג

★★★

חדרי אוכל נוספים עליהם כתבתי:

.

נווה איתן

אילות (שמואל ביקלס, ישראל גודוביץ, אלכס גרינבאום)

צרעה (אריך ראש, מוסה חריף וויטוריו קורינלדי)

הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)

אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)

מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)

גלגל (ארנונה אקסלרוד)

געתון (מנחם באר)

בית גוברין (אמנון לוי)

שניר (מנחם באר)

דורות (מרדכי זברודסקי)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, חיליק ערד)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

נצר סרני (שמשון הלר)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

כברי (חנן הברון)

כפר בלום (פרדי כהנא)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

זיקים (מנחם באר)

מבוא גולן (חנן הברון)

נחשונים (אברהם ארליק)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

חפץ חיים (לא ידוע)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

עין גדי (שמואל מסטצ'קין)

בחן (לא ידוע)

גבעת חיים איחוד (לא ידוע)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גונן (דוד בסט)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

גינוסר (חנן הברון)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שביט  On 25/02/2017 at 20:21

    מה שמטריף בכל העסק הזה של חדרי אוכל וחדרי תרבות סגורים ונטושים בתנועה הקיבוצית היא כמות הכסף שנשפכה והושקעה במבנים האלה. התיאבון הבלתי נשלט של הקיבוצים לעוד ועוד מבנים שבחלק מהמקרים שולם מכספים חיצוניים שזרמו לשם בנדיבות מביא את הסעיף. אכן התנועה הקיבוצית התפרקה מהשותפות בשל רוח הזמנים (וטפשותם או נוכלותם של כמה חברים שגרמו לפשיטת רגל תרתי משמע), אבל עדיין לחשוב כמה מבנים שעלות הקמתם כיום בטח היתה נאמדת במאות מליונים מקוממת. ולחשוב שבמרבית המקרים מבני התרבות עמדו ריקים גם מרבית ימות השנה בשנים בהם הם פעלו מעציבה ומרגיזה עוד יותר

    • שלגיה  On 25/02/2017 at 22:20

      "במרבית המקרים מבני התרבות עמדו ריקים במרבית ימות השנה,בשנים בהם פעלו"? סירייסלי? למה אתה סתם כותב ?

  • Shaul Rind  On 25/02/2017 at 20:51

    שביט…אתה טועה ידידי….ראוי להשקיע במבני הצבור….ובמרחב המשותף בחברה מתוקנת…וחדר האוכל שהוצג בכתבה הזו צנוע זך ויפיפה.

  • שביט  On 26/02/2017 at 8:41

    שלגיה היקרה -את מכירה הרבה מקומות בעולם בהם השקיעו במאות נקודות ישוב בהן התגוררו בקושי מאות אנשים מבני צבור בעלות בלתי פרופרוציונלית בשביל שיהיה שם אולם קולנוע בו יקרן פעם בשבוע במקרה הטוב סרט אחד בשבוע , תהיה הופעת מקהלה וכמה חוגים? וכל זה בעלות זניחה למקום כי תנועה קיבוצית נתמכת מפלגה והסתדרות ששדדו את כספי הפועלים בערים דחפו את הכספים לתנועה החביבה?
    כבר שנים רבות שהמבנים האלה, יפים או מכוערים, הם גרוטאות בטון ומלט ששרתו מימי קדם קבוצה מצומצמת של אנשים שמעולם לא הבינו כמה זה באמת עולה.

    • שלגיה  On 26/02/2017 at 11:15

      שביט, או איך שקוראים לך,זה קל לגור במרכז ת"א ,כשיש לך הכל מהכול ולהעביר ביקורת.
      אתה היית גר באפיקים? אתה היית גר בנגבה? אתה זורק אנשים בחורים,אתה צריך לתת להם תנאים. לפעמים ליד הגבול. סבתא שלי ישנה בחדר ביטחון בדירת קיבוץ שלה. ומה עם עליית הנוער? אי אפשר לבטל את התרומה של הקיבוצים בגלל בית תרבות שאתה החלטת שהשתמשו בו רק פעם אחת בשבוע. זה מה שמפריע לך? המבני תרבות? איפה ששרתתי הייתה בריכת שחיה אולמפית ובית קולנוע. כל יום כל היום ראינו סרטים? ומתי שחיתי בבריכת שחיה? ומאיפה התקציבים של משרד הביטחון? לא מאנשים שעובדים ? אל תהיה מגוחך.
      צריך להפריד בין מה שהיה עם הקיבוצים למה שקורה אתם היום. צריך להפריד בין האידאולוגיה לבין בני האדם ברגעים הטובים שלהם. הם קהילות בהתפרקות ביותר ממובן אחד. וכמו שלא כל האנשים הדתיים ישרים,אז גם לא כל הקיבוצניקים ערכיים. אנשים רגילים כמוני וכמוך. גם הדתיים וגם הקיבוצניקים חשבו שהם יותר טובים מכולם.
      לגבי הארכיטקטורה והנדל"ן בקיבוצים. אז הבתים שלהם הם שלהם. אבל המבנים הציבוריים הם של מדינת ישראל ומדינת ישראל צריכה לעשות להם שימור, כי זה מבנים יפיפים. צריכה להשמיש אותם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: