סיבוב בביתן השוויצרי באוניברסיטה הבינלאומית בפריס בתכנון לה קורבוזיה

הביתן השוויצרי הוא בניין מעונות סטודנטים בפריס שתכננו במשותף צמד האדריכלים לה קורבוזיה ופייר ז'אנרה ובנייתו הושלמה ב-1933. היתה זו העבודה הגדולה הראשונה שתכנן לה קורבוזיה, שהיה הדמות הוגה הדעות והמעצב מבין השניים, כשז'אנרה היה המוציא אל הפועל. 

בעיקר בתי מגורים פרטיים תכנן עד אז לה קורבוזיה. החזון שגיבש כבר בשלבים מוקדמים של דרכו המקצועית היה רחב יותר מבתים פרטיים, והוא הגה את ערי העתיד. הביתן השוויצרי איפשר לו לעלות בקנה המידה אליו שאף, ולהציג גישה חדשה לעיצוב בית מגורים משותף. חידושיו הרבים והחלוציים הופכים את הבניין לנקודת ציון ביצירתו של האדריכל ובכלל באדריכלות הבינלאומית. הודות לכך, כבר ב-1967 הכריזה עליו עיריית פריס כבניין לשימור, וב-1986 הכריז עליו הממשל הצרפתי כאתר לאומי.

בשונה מבנייני המגורים המשותפים שתכנן מאוחר יותר בשנות ה-50 ובהם Maison du Brésil (בית ברזיל – השוכן כמה עשרות מטרים מכאן ועליו כתבתי כאן) ו-Unité d'Habitation במרסיי או בברלין (עליו כתבתי כאן), בניין המעונות השוויצרי הוא בניין מאופק בצורתו ובעיצובו ואינו כולל את הפלסטיות הצבעונית והעשירה שיצר באמצעות בטון חשוף ופלטת צבעים עזים. כאן הבניין פשוט יותר ומודגשות בו צורות מובהקות, מבלי להיכנס לעודף טיפול בפרטים קטנים ופיסוליים ללא משמעות פונקציונאלית. לעומת זאת, כאן ניתן כבר לראות גישה שתחזור ותופיע גם בבניינים המאוחרים: גוף מרכזי בצורת תיבה שלצידו גוף קטן בזוית אליו, טיפול דומה בחזיתות – זוג חזיתות נגדיות צרות ואטומות, חזית אחת מרושתת בפתחים לשירות החדרים וחזית אחת עם פתחים קטנים לחדרי שירות או מסדרונות, כשהכל נשען על קומת עמודים מפולשת.

ועל כך ברשימה זו. 

.

15259758_1467214499974794_3454115665051926916_o

+

.

dsc02017

חזית דרומית ראשית פונה אל הרחוב של הקמפוס ואל הפארק

.

dsc02021

לכל חדר חלון רחב הפונה לנוף הפארק ועל הגג מרפסות פתוחות

.

dsc02018

חזית מזרחית קצרה ואטומה, מחופה אבן לבנה

.

dsc01811

חזית מערבית

.

%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-dsc03156

1933: חזית מערבית (מתוך הספר המסכם את יצירתו של לה קורבוזיה, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

dsc02128

חזית צפונית אליה פונים פתחי חלונות במסדרונות ובולט מגדל המדרגות

.

%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-dsc03154

פרספקטיבה שיצר לה קורבוזיה, 1931 (מתוך הספר המסכם את יצירתו של לה קורבוזיה, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

dsc02123

מגדל המדרגות מפנה מסך לבני זכוכית למערב

.

dsc02122

בין שני גושי הבניין

.

dsc02126

גוש הבניין המרכזי ניצב על סדרת עמודים המשחררים את קומתה קרקע והופכים אותה למרחב פתוח וחופשי

.

dsc02125

חזית הצפונית פתחי חלונות מרובעים המאירים את המסדרונות המקשרים לחדרי המגורים

.

dsc02127

שם הבניין מעל מסך זכוכית הפונה אל הסלון המרכזי בבניין (ונראה כמו הכניסה)

.

.

(1) ביקור

אחרי ביקור בבניין המעונות של ברזיל המתאפיין בסגנון הברוטליזם שגם אותו תכנן לה קורבוזיה, לעומתו, הביקור בביתן השוויצרי מציג את אחד משיאיו של הסגנון הבינלאומי. לה קורבוזיה היה מהבודדים שהובילו את שני הזרמים והיה המשפיע מבין כולם ומכאן חשיבותו של הבניין בפרספקטיבה רחבה.

האוניברסיטה הבינלאומית בפריס (Cité Internationale Universitaire de Paris). היא לא קמפוס אקדמי אלא קמפוס מעונות סטודנטים לתארים מתקדמים שמקורם במדינות שונות כמו בריטניה, יפן, מקסיקו, איראן, שוויץ וברזיל. לה קורבוזיה תכנן פה שני מבני מעונות – לברזיל ולשוויץ.

שעות הפתיחה של הבניין הן מידי יום בין השעות 10 עד 12 ואחר הצהריים מ-14 עד 17. עלות הכניסה היא סמלית: 2 אורו, ובסיור החופשי ניתן לבקר בסלון עם ציור הקיר הגדול שיצר לה קורבוזיה, וכן לעלות לקומת המגורים הראשונה שם יש חדר ששוחזר על רהיטיו המקוריים. לאחר הביקור בבניין מומלץ לבקר במבנים נוספים בקמפוס, כמו זה של הודו, מקסיקו ואיראן.

.

(2) ההחלטה על הבנייה ומסירתה ללה קורבוזיה וכמה משפטים עליו

פריס של תחילת המאה היתה מוקד תרבותי, אקדמי וכלכלי ראשון במעלה. הודות לכך משכה אליה סטודנטים רבים ובתחילת המאה היו בה כ-11,000 סטודנטים שמתוכם 10% היו זרים. להשוואה, כיום בפריס ישנם כ-330,000 אלף סטודנטים ומתוכם כרבע אינם ילידי העיר והם מחפשים מעונות ודירות להשכרה. כאן בסיטה מתגוררים כיום כ-5,500 סטודנטים, שכ-50 מהם מתגוררים בביתן השוויצרי.

את ההחלטה לבניית הבניין בקמפוס קיבלה ממשלת שוויץ כבר ב-1924, כשבתחומי הקמפוס כבר הוחל בהמקת הבניין הגרמני שבנייתו התעכבה כמה שנים. עד לסוף העשור גויס הכסף להקמתו. תחילה, חשבו לערוך תחרות בין האדריכלים השוויצרים שגרו באותה עת בפריס, והיו כאלה לא מעט, אך בקיץ 1930 לאחר התערבותו של של פרופסור שוויצרי בכיר למתמטיקה באוניברסיטת ציריך שהיה מעריץ נלהב של לה קרובוזיה, הוחלט למסור את העבודה לאדריכל שנחשב באותה עת לאחד המבטיחים בתחום.

עד אותה עת לא תכנן לה קורבוזיה פרויקטים גדולים או משמעותיים, למעט וילות או בתי מגורים בקנה מידה קטן ובינוני, אך הוא היתה לו תפיסת עולם מגובשת אותה הוא הפיץ באופן אינטנסיבי, ופיתח ושכלל במהירות שהותירה את כל עמיתיו בצל. את וילה סבואה הוא פירסם רק ב-1930/1931 (וגם היא בסך הכל וילה) והפרויקטים הגדולים שלו נבנו לאחר מלחמת העולם השנייה.

לה קורבוזיה לא רק חידש בהיבטים חומריים או טכנולוגיים, אלא גם פונקציונאלים ואנושיים. הראייה הרחבה ובמקביל גם המעמיקה שאפיינה את גישתו, העניקו לעבודות שתכנן ולטקסטים שכתב מעמד חסר תקדים שפרץ את גבולות האדריכלות והציב אותו כאחת הדמויות המרכזיות בתרבות האנושית של המאה ה-20.

למעלה מ-40 ספרים פרסם לה קורבוזיה בחייו, ספרים שתורגמו לשפות רבות ונקראו על ידי רבים מהאדריכלים של אמצע המאה הקודמת. בשנים האחרונות זוכה יצירתו לעדנה והערכה מחודשת, לכן, רבים מהמבנים שתכנן עוברים שיפוץ ונפתחים לציבור בדרכים שונות ומגוונות ובחלק מהם ניתן אפילו לגור במחיר סמלי. רק שנה שעברה נערכו לו כמעט במקביל כמה תערוכות מקיפות במוזיאונים הטובים בעולם כמו ה-MOMA בניו יורק, ובמרכז פומפידו בפריס.

בישראל הוא לא תכנן, אך לקורא העברי יצא לאור ספרו "לקראת ארכיטקטורה" (הוצאת בבל, 1998) אותו הוא פרסם במקור ב-1923 ועדיין הוא ספר עכשווי המציג ניתוח אדריכלי פשוט וקריא, כזה שאינו מיועד רק לאדריכלים אלא גם לציבור הרחב (אפשר לרכוש אותו בהנחה כאן). על מעמדו של הספר מעיד שרון רוטברד באחרית הדבר שפרסם במסגרת המהדורה העברית: "חשוב לקרוא היום את 'לקראת ארכיטקטורה', משום שבמודרניות של לה קורבוזיה קיימים משאבים שעדיין לא מוצו ומשום שגם עכשיו, שבעים וחמש שנים לאחר הופעתו, 'לקראת ארכיטקטורה' הוא עדיין ספר-מפתח הכרחי לכל מחשבה אפשרית על ארכיטקטורה ועל מודרניות". ספר נוסף בעברית ששופך אור על יצירתו של לה קורבוזיה בשנותיו המוקדמות בפריס הוא ספרו של אבי מאייר "סם ברקאי: אדריכל המידות הנכונות" (הוצאת סטואה, 2015). למרות שעקרונית הספר עוסק ביצירתו של ברקאי, מאייר למעשה מאריך ומפרט באופן משמעותי על יצירתו ושיטת עבודתו של לה קורבוזיה.

.

(3) התכנון

בין 1930 ו-1931 פיתח לה קורבוזיה 4 גרסאות לבניין והציג אותן ללקוחותיו. הדרישה ממנו היתה שלא לחרוג מהתקציב המוגבל שהועמד לפרויקט ואיפשר את הקמתן של 42 יחידות דיור לסטודנטים, אזור אכילת ארוחת בוקר, מבואת כניסה, שני משרדים ויחידת מגורים לאב הבית.

הגישה שהציג לה קורוביזה היתה חדשנית, מודרנית ופורצת דרך. הבניין כולו התבסס על "חמשת עקרונות האדריכלות החדשה" שפרסמו במשותף לה קורבוזיה ושותפו ז'אנרה ב-1927: (1) קומת עמודים במפלס הקרקע, (2) מרפסת גג, (3) תכנית חופשית מקירות תומכים, (4) חלונות אופקיים, (5) חזית חופשית מעמודים.

בקומת הקרקע של הגוש המרכזי שורה של עמודים, המשחררים את הקומה ויוצרים רציפות של שטחים פתוחים ומונעים חסימה של תנועה ומבט. גם את העמודים דאג האדריכל לעצב באופן דקורטיבי כך שיהיו אלמנט פיסולי מאופק משהו (והם העדות העיצובית היחידה בקומה, דבר שילך וישתכלל ביצירתו של לה קורבוזיה בהמשך השנים). פס של צבע כחול מלווה את מרכז תקרת קומת העמודים, דבר חריג בבניין הזה משנות ה-30. אמנם כבר אז לה קורבוזיה שילב צבע עז בבניינים אך רק בפנים. יתכן והפס הכחול הוא תוספת ששילב האדריכל בשנים מאוחרות יותר.

המרחב הפרטי המתקיים לצד המרחב הקהילתי היה אחד המהלכים המרכזיים שלה קורבוזיה ביקש לפתח ולהעשיר בבניין. לצד דירות המגורים הצנועות והפרטיות, עמדו לרשות הדיירים הסלון במבואת הכניסה וכן מרפסות שמש שאיכלסו את קומת הגג וכן קומת העמודים המפולשת – מקומות בהם יוכלו לשבת בנחת לבד או עם חברים, לשוחח על החיים או לפתח רעיונות חדשים.

.

%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-dsc03161

חזית דרומית: רשת פתחי חלונות חדרי המגורים הפונים לפארק (מתוך הספר המסכם את יצירתו של לה קורבוזיה, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-dsc03162

חזית צפונית: חלונות המסדרונות (מתוך הספר המסכם את יצירתו של לה קורבוזיה, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

התכנית הציגה יחידת דיור תיבתית, צנועה במידותיה, ברוחב של 2.8 מטר ובעומק של 6 מטרים. לה קורבוזיה הצליח באמצעות עיצוב הריהוט המשתלב בחלוקת החדר וכן באמצעות החלון הרחב שהפנה לפארק, ליצור יחידה מרווחת ונעימה הנותנת לדייר יותר ממקום סתמי לישון בו. אפילו באמצעות טיפול בצביעת קירות החדר והתקרה, באופן שונה המרגיל, התקבלה יחידה שונה ומיוחדת. האדריכל הצליח אפילו לשלב בחדר כיור ומקלחת פרטית, דבר שלא היה מקובל באותן שנים. לכן, במשך שנים ארוכות היה בניין המעונות השוויצרי היחיד בקמפוס שהציע לדייריו מקחת פרטית. חדרי השירותים רוכזו במרכז המסדרון והיו משותפים.

את "אולם האכילה לארוחת בוקר" עיצב לה קורבוזיה כסלון מרווח המשקיף מצד אחד על מבואת הכניסה עם המדרגות המובילות לקומות העליונות ומצד שני על הגן הצמוד אליו הוא מפנה מסך זכוכית גבוה ורחב. כך הוא יצר מקום של מפגש נעים ומיוחד, אותו הוא המשיך לשכלל ולהתערב בו גם שנים רבות אחרי שהבניין הושלם ואוכלס.

גם בנושא הקונסטרוקטיבי חידש לה קורבוזיה והדבר בא לידי ביטוי ביסודות הבניין וכן בשלד, אותו בחר לבצע באמצעות שלד פלדה. הפלדה איפשרה לו ליצור חזית ראשית משוחררת לחלוטין וכזו הכוללת רק פתחי חלונות רחבים וגבוהים. את כל שאר משטחי החזית הוא יצק מבטון וחיפה באבן, כשאת המחיצות הפנימיות בבניין הרכיב מבלוקים פשוטים.

.

%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-dsc03170

1932: שלד הפלדה של הבניין (מתוך הספר המסכם את יצירתו של לה קורבוזיה, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-dsc03167

1933: ראשון בקמפוס (מתוך הספר המסכם את יצירתו של לה קורבוזיה, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

.

(4) חנוכתו והפעלתו

אבן הפינה לפרויקט הונחה בנובמבר 1931. עם השלמתו ביולי 1933 היה לבניין הראשון שאוכלס בקמפוס החדש ולכן היה הוא גם זה שחנך אותו והציג הצהרת כוונות של מודרניזציה, הרחק מהבנייה האקדמית המסורתית שהיתה נהוגה עד אותה עת. היתה זו הצהרת כוונות שחרגה מתחום האדריכלות, אלא כזו שהציגה את שוויץ כמדינה הדוגלת בקידמה ושכלול. גם בישראל עשורים בודדים לאחר מכן, בשנות ה-60 הציגו מקבלי ההחלטות והאדריכלים בקמפוסים החדשים שהוקמו בירושלים, תל אביב, באר שבע וחיפה רעיונות דומים. אלא שמאז בעיקר בישראל הדברים השתנו והבניינים שנבנים מציגים סתמיות, כוחניות או סתם טיפשות וחוסר כישרון יצירתי ואינטלקטואלי.

עם פתיחתו של הבניין מונה לתפקיד מנהל הבניין פייר קורטיון, מבכירי מבקרי תולדות האמנות המודרנית והציור הצרפתי. קורטיון הפך את הבניין מעונות סטודנטים למרכז אינטלקטואלי, עדכני ותוסס שקיבץ אליו ערבי הרצאות ודיונים שהפכו לשם דבר בפריס של שנות ה-30. רגע לפני שהנאצים כבשו את העיר, הוא עזב את תפקידו ונמלט לשוויץ הניטרלית.

מאז 1945 עבר הבניין כמה שינויים על ידי לה קורבוזיה בעצמו. השינוי הבולט הראשון היה ב-1948 כשהחליף את הקיר המרכזי בסלון. עד אז הודבקה עליו סדרת תצלומים של טבע מגוון בשחור ולבן, ואז הגיע לה קורבוזיה וצייר עליו ציור קיר ענק וצבעוני המכסה את כולו. ב-1957 הוא הוסיף את הספסלים הדקורטיביים הפזורים באזורים המשותפים בבניין וכן החליף את ריצוף חדרי המגורים. מאז פטירתו של לה קורבוזיה ב-1965 (הוא טבע כנראה בעקבות התקפת לב, בעת ששחה להנאתו בים התיכון), עבר הבניין שיפוצים שונים כשכולם בוצעו באופן קפדני מבלי לפגוע ברוח המקורית שיצק כאן האדריכל. החדרים עצמם עברו שינויים מפליגים וכן הריהוט המקורי כולו הוחלף אך כאן ניתנה העבודה לשרלוט דה פרייאן שהשתתפה בעיצוב הפנים המקורי של הבניין כשהייתה אחת מבכירות העובדים בסטודיו של לה קורבוזיה והיא נפטרה ב-1999. חדר אחד בודד בבניין נותר שלם ומתוחזק כמקום לביקור ואינו מאוכלס בסטודנט.

ב-2004 לאחר עבודת מחקר שנמשכה עשר שנים, פרסם האדריכל פרופ' איוון זקניק (Ivan Zaknic) את ספרו: Le Corbusier – Pavillon Suisse: The Biography of a Building. זהו ככל הנראה אחד הספרים היסודיים ביותר העוסקים בבניין בודד, וביותר מ-400 עמודים גדושים בטקסט ותמונות, מצליח הספר לחשוף את ערכו וחשיבותו של הביתן השוויצרי ביצירתו של לה קורבוזיה ובכלל באדריכלות הבינלאומית. זקניק פרסם קודם לכן שתי מהדורות אנגליות של שניים מהספרים הפחות מרתקים של לה קורבוזיה, אך כאלה החושפים את בסיס מחשבתו: Mise au Point  – צוואתו של לה קורבוזיה שפורסמה במקור ב-1966, ולעומתה את אחת מיצירותיו המוקדמות של לה קורבוזיה – "מסע אל המזרח" (Le Voyage d'Orient), בה תיאר האדריכל את מסעותיו בשנים 1907 עד 1911 אל מזרח אירופה ואת השפעתם של יצירות אדריכלות קלאסיות כמו האקרופוליס באתונה והפורום בפומפיי על יצירתו (הספר המקורי נותר גנוז ופורסם על ידי לה קורבוזיה רק סמוך לפטירתו). היכרות מעמיקה זו אליה צלל זקניק, אפשרה לו לחקור היטב את יצירתו של לה קורבוזיה שהושפעה מאותן יצירתו קלאסיות במגוון היבטים ובמיוחד בתורת המידות, אותה פיתח לימים למודולור (La Modulor) ולו הקדיש זוג ספרונים שהפכו לשניים מרבי-המכר המצליחים ביותר בזירת ספרי האדריכלות של המאה ה-20. הרעיון המרכזי שמציג זקניק בספרו ובאמצעותו הוא מחזק את חשיבותו של הבניין, הוא בכך שבאותה עת התחולל מאבק בין הגישה השמרנית שדגלה בעיצוב אדריכלי מסורתי בעל סממנים לאומיים, ובין הגישה המודרניסטית שדגלה בעיצוב שהתנגד ליצירת סגנון אופנתי (על אף שלמעשה הפך מייד לאחד מהסגנונות המובהקים ביותר) חסר כל זהות מקומית ולכן נקרא היה "הסגנון הבינלאומי". ההחלטה כי הבניין הייצוגי של שוויץ בקמפוס החדש שעל אדמת צרפת, יעוצב בסגנון מודרני ולא מסורתי, היתה החלטה שתרמה להפיכתו של לה קורבוזיה לפיגורה בקנה מידה עולמי, אך בעיקר להפצת המודרניזם ולהצלחת קליטתו באזורים רבים קרובים ומרוחקים.

.

.

.

.

%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-dsc03158

קומת הקרקע: עמודים מתחת לגוש המרכזי, לעומת מבואת כניסה, סלון ודירת אב הבית בגוש משני (מתוך הספר המסכם את יצירתו של לה קורבוזיה, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-dsc03159

קומה טיפוסית (מתוך הספר המסכם את יצירתו של לה קורבוזיה, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-dsc03160

קומת הגג: מרפסות שמש (מתוך הספר המסכם את יצירתו של לה קורבוזיה, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

.

dsc01813

קומת העמודים: משולבים בה ספסלים ושולחן בטון

.

dsc01814

פס בצבע תכלת בולט בין קורות ועמודי הבטון החשוף

.

dsc02117

בקומת העמודים

.

dsc02118

לצד הכניסה הבליט לה קורבוזיה גוש ריבועי ובו מצוין סיפורו של הבניין

.

dsc02116-2

הכניסה: דלתות אטומות עם מסגרת זכוכית

.

dsc02029

הכניסה: מבט מבפנים

.

dsc02080

באולם המבואה מחיצה עם לוח מודעות המסתירה את דלפק אב הבית ותיבות הדואר הקטנות. חלון אופקי סמוך לתקרת האולם מחדיר אור מהמזרח בעיקר בשעות הבוקר

.

dsc02028

מאחורי הדלפק קיר צהוב ובו תאי הדואר של דיירי הבית

.

dsc02026

שעות פתיחה לביקורים

.

dsc02067

דלק הכניסה למטבח משמאל ולדירת אב הבית מימין

.

dsc02077

לקראת כריסמס מבקשים מתנות

.

dsc02076

כל דייר מספר מה הוא מבקש

.

dsc02078

דגם הבניין: חזית צפונית

.

dsc02079

דגם הבניין: חזית דרומית

.

dsc02072

עלונים שוויצרים

.

dsc02071

תכנית הבניין

.

dsc02074

דלת זכוכית מקשרת לסלון

.

dsc02063

בסלון מסך זכוכית לכל גובה ורוחב החזית המערבית הפונה אל הגן

.

dsc02031

סלון

.

dsc02052

בקיר הצפוני ציור קיר גדול שיצר לה קורבוזיה במיוחד לסלון. הציור החליף סדרת תצלומי נוף בשחור לבן שעיטרו את הקיר בשני העשורים הראשונים לקיומו. הקיר עבר תהליך חידוש קפדני בשנת 2000.

.

dsc02060

פרט

.

dsc02062

בקיר המזרחי פתח למטבח ומימין הכניסה לסלון מהמבואה

.

dsc02054

ספסל שעיצבה שרלוט דה פרייאן

.

dsc02056

פרט בספסל 01

.

dsc02055

פרט בספסל 02 המציג את המודולור

.

dsc02058

ריצוף

.

dsc02035

על שולחן קטן עם עיטוריו של לה קורבוזיה מונח ספר עב כרס המוקדש לבניין

.

dsc02032

מראה כללי של האולם. מימין: פסנתר

.

%e2%80%8f%e2%80%8f%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-dsc03155

1932: הסלון בעיצובו המקורי עם תצלומי טבע בשחור לבן על הקיר המרכזי אותו כיסה מאוחר יותר לה קורבוזיה בציור קיר, מימין הדלפק המקשר למטבח (מתוך הספר המסכם את יצירתו של לה קורבוזיה, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

dsc02033

שולחן כדורגל

.

dsc02075

חזרה למבואה: המדרגות העולות לקומות החדרים (וגם יורדות למטה למרתף)

.

dsc02102

מסך לבני זכוכית מאיר היטב את המדרגות

.

dsc02103

לבני זכוכית

.

dsc02108

מדרגות ברזל

.

dsc02111

מעקה: שחור לבן

.

dsc02100

במבואה לקומה: ספסל המתנה בצמוד למעלית בעיצוב שרלוט דה פרייאן (תופסת מאוחרת לבניין שהכניס לה קורבוזיה)

.

dsc02101

המדף בקצה הספסל

.

dsc02107

הריצוף: באזור המדרגות מרצפות מרובעות ובאר הקומה לינוליאום

.

dsc02093

במסדרון תלו תצלומים עכשוויים משאנדיגר – העיר שתכנן לה קורבוזיה בשנות ה-50

.

dsc02096-2

תמונה

.

dsc02099

דלתות כניסה לשני חדרי מגורים

.

dsc02095-2

לריהוט בחדר תפקיד מרכזי: בכניסה לחדר ארון בגדים המפריד בין חדר הרחצה הכולל כיור ומקלחת ובין אזור השינה והלימוד

.

dsc02089

אזור השינה והלימוד פונה לנוף ומואר היטב

.

dsc02082

מיטה, שרפרף, ושידה: מבט מהחלון אל הכניסה לחדר ששוחזר על פי תכניתו המקורית של לה קורבוזיה עם הריהוט המקורי

.

dsc02085

ריהוט עץ פשוט ופונקציונאלי

.

dsc02086

שידת ספרים

.

dsc02090

התקרה צבועה באדום כהה

.

dsc02097

חדר השירותים משותף לדיירי הקומה ונמצא בצמוד למעלית

★★★

★★

מבנים נוספים שתכנן לה קורבוזיה וכתבתי עליהם:

.

(1) Unité d'Habitation בברלין

(2) מוזיאון היידי וובר בציריך

(3) בית ברזיל בפריס

בשבוע הבא אכתוב על וילה סבואה

ולסיום שיר:

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • netanel488  On 14/12/2016 at 13:27

    תודה על הפוסטים המעניינים! תיקון קטן: מהאתר של אונסקו נראה ששני הבניינים לא נכללו בין 17 האתרים שהוכרזו כאתר מורשת עולמית:
    http://whc.unesco.org/en/list/1321/

  • ההוא מפעם  On 15/12/2016 at 10:40

    שתבורך בהמוני בנים זכרים 🙂
    (על כתבה זו – ובעצם על כולן)

    אני רק זוכר שהייתי בפריז לפני כ 20 שנה, ובאחד ממדריכי הטיולים מצאתי שהוילה/ מוזיאון שלו היו בקרבת מקום למלון שבו שהיתי – מיותר לציין שביליתי שם כמה שעות 🙂

    אחד האדריכלים האהובים עליי…

  • שלגיה  On 15/12/2016 at 23:23

    אני קוראת את הכתבה עם משקפי שמש. הורדתי בחלק של הריהוט המקורי. המיטה הזאת גאונית, פתרון לדירות סטודיו

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: