סיבוב במוזיאון היידי וובר בציריך בתכנון לה קורבוזיה

לא ניתן להשוות את לה קורבוזיה לאף אדריכל ישראלי, אך ברמה הלאומית בהחלט ישנם אדריכלים שהיה להם מה להגיד ובתקופות מסוימות יצרו עבודות ראויות. הכי קרוב שניתן למצוא בישראל למוזיאון היידי וובר הוא "בית כהנא" ברמת גן, השוכן ברחוב אבא הלל סילבר בין האצטדיון למוזיאון רמת גן. את הבית תכנן האדריכל יעקב רכטר בצעירותו. כתבתי על הבית הזה כאן. במקור שימש הבית את האמן אהרון כהנא ולימים הפך למוזיאון להצגת עבודותיו ועבודות קרמיקה של אמנים אחרים. אם עיריית רמת גן תתפוס את עצמה, היא תהפוך את המבנה למרכז אדריכלות ותתחיל לנצל את הגן הענק שמקיף את הבית.

לפני חצי שנה נפתח בחיפה בתמיכת העירייה מוזיאון אדריכלות, בחדר ששימש את משרדו של האדריכל מוניו גיתאי-וינרויב (כתבתי על אנדרטה שתכנן עם אל מנספלד כאן). אך מדובר בחדר קטן ותצוגה עלובה ולא ראויה ולכן גם אין מה להשוות, אבל הרצון הטוב קיים. רק לפני שנה וחצי נפתח ביפן מוזיאון שתכנן ועיצב האדריכל טויו איטו (שזכה השנה בפרס פריצקר). המוזאון הקרוי על שמו, למרות שהוא עדיין חי, מוקדש כולו ליצירתו האדריכלית, כך שהדבר מקובל.

מתוך חשיבות חברתית ותרבותית, אני חושב שצריך להקים גם כאן מוזיאונים מהסוג הזה, כשהתערוכות המתחלפות יעסקו כל פעם בנושאים שונים שהעסיקו גם את האדריכל (בתי ספר, מרכזים רפואיים, כיכרות, גינות מגורים וכו'), ויפתחו דיון גם לאדריכלים אחרים. בדרך זו, יתאפשר לקהל הרחב ללמוד, להבין ולהעריך את המרחב בו הוא חי ופועל ויגדל הסיכוי שלא ייפול למלכודות של כרישי נדל"ן עם "פינוי-בינוי" או גרוע מכך מלכודות של אדריכלים שמובילים תהליכי שימור חלולים.

עכשיו כשרם כרמי נפטר, ראוי אולי לחשוב על תצוגה של עבודותיו שתועדו היטב בתצלומים, תכניות ומודלים ונכתב על רובם לא מעט. אם לא רוצים להשקיע יותר מידי כסף, אפשר לקחת כמה חנויות ריקות בתחנה המרכזית החדשה ולהפוך אותם לויטרינה. אבל בתכל'ס כשאדריכלים מתייחסים לעצמם ולמקצוע שלהם בזלזול, דוחפים את הלשון שלהם עמוק לתחת של הלקוח בחוסר יושרה וברדידות אז בשביל מה להקים מוזיאונים? ועל כך ברשימה הבאה.

זו העבודה האחרונה שתכנן גדול אדריכלי המאה ה-20 לה קורבוזיה (1965-1887). מדובר במבנה קטן וחדשני שהוקם על גדות אגם ציריך בשווייץ, בהזמנת פטרונית האמנות היידי וובר, שביקשה להקים מוזיאון שיציג את רעיונותיו ועבודותיו של האדריכל הנודע. אמנם אני מקפיד על אחידות בבלוג, אבל אחרי שהצגתי כאן בעבר שני מבנים בחו"ל, בברצלונה ובברלין ושניהם בתכנון האדריכל לודוויג מיס ון דר רוהה, נראה לי ראוי להביא גם פרויקט של לה קורבוזיה בציריך.

.

IMG_9468

חוץ משמירה קפדנית על המודול, לה קורבוזיה השתמש גם פה במניפת הגוונים האישית שלו

.

כל עבודה של לה קורבוזיה חשובה, לא רק בגלל שהיה מעצב גאון, אלא מפני שתמיד ניסה לחדש וליצור חוויה אצל המשתמשים, גם כשהגיע כבר לסוף חייו. השפעתו על האדריכלות הישראלית היתה אדירה וככל הנראה אין יוצר אחר שהצליח להשפיע על חיינו יותר ממנו. בשונה מיצירות של ציירים או מוזיקאים  הרי שביצירות של אדריכלים כולנו גרים, עובדים, קונים ולומדים בהם, וחלק נכבד מהם תוכנן כאן בהשראתו: מבני הסגנון הבינלאומי ועד מבני הבטון החשוף.  בית אנגל בשדרות רוטשילד, הספריה הלאומית בירושלים, שיכון רבע קילומטר בבאר שבע הם חלק קטן מעבודות שהושפעו באופן מובהק מעבודתו.

מוזיאון היידי וובר פתוח לציבור ומוקדש ליצירתו של לה קורבוזיה, אך לצערי הוא פתוח רק בשעות מצומצמות, יום אחד בשבוע, ואני הגעתי בדיוק ביום שהוא סגור. לכן לא נכנסתי (הפעם). אני לא היחיד שהגיע לראות את המבנה, ובביקורי הקצר בו הסתובבתי במקום, היתה עוד אשה מבוגרת שצילמה כמוני מכל זווית ונוסף לנו היו זוג צעיר שצילמו כל אחד בנפרד באופן מקצועי את הבניין. שבוע לאחר הביקור הופיעה במקרה ובאופן חריג  רשימה קצרצרה על המבנה באתר Archdaily, מה שמדגיש עוד יותר את חשיבותו והרלוונטיות שלו. לאחרונה גם הוכרז המבנה כאתר לאומי שוויצרי.

(1) הביקור:

הגעתי למוזיאון בטראם שעצר כמה מאות מטרים מהמקום וההליכה ברחוב שנותרה היתה לא נעימה כי מדובר בכביש מהיר חד מסלולי. ישנו שילוט שמכוון לסמטה בו ממוקם המוזיאון. מדובר בשכונת וילות מאד יוקרתית השוכנת בצמוד לאגם, כשבסמטה בה ממוקם המוזיאון שוכנים בסך הכל 4 מבנים. אחד מהם הוא מוזיאון נוסף, שדווקא הוא היה פתוח לקהל אבל לא עניין אותי. הבניין הצמוד למוזיאון הוא אחוזה מיוחדת, שתמונה שלה חותמת את הרשימה בהמשך.

בשונה משאר המבנים באזור, בחר קורבוזיה למקם את המבנה במגרש באלכסון מהרחובות העוטפים אותו, כך שבמפות גוגל הוא מאד בולט וקל לזיהוי למי שרוצה להתמצא ולהגיע אליו בקלות. היות וכאמור הבניין היה סגור, הקפתי אותו פעמיים תוך שאני מתעכב על פרט כזה או אחר. מתקרב ומתרחק ממנו. עוקב בחצי עין אחרי הזוג והגברת שבאו גם הם לבקר את עבודתו האחרונה של לה קורבוזיה, ולבסוף, אחרי שהבנתי שאין סיכוי שאצליח להיכנס למבנה עזבתי אותו.

החזרה למרכז העיר התבצעה כעת ברגל. המוזיאון צמוד לטיילת המטופחת שמלווה את האגם. הטיילת מורכבת מפארק ליניארי המשלב מדשאות, פסלים, רחבות מרוצפות, בתי קפה וקיוסקים. הרבה סטודנטים שרצו באותה שעה וגם כל מיני אחרים והמקום היה הומה אדם וגם משטרה. בדרך חולפים על פני בניין האופרה שככל הזכור לי הוא בניין האופרה הקטן באירופה. בחזית שלו היה עד לפני זמן קצר מגרש ענק וריק ששימש כלונה פארק בימות הקיץ. בעבר הרחוק התמקמה כאן תערוכה עולמית, בה גם היה ביתן שעיצב לה קורבוזיה ונהרס בתום התערוכה. כעת בונים על מחצית מהמגרש פרויקט חדש.

שני מטר משם מצויה צומת תנועה מרכזית בציריך – Bellevueplatz. במרכז הצומת מבנה שמשמש בעיקר כתחנת נוסעים לתחבורה ציבורית. המבנה בסגנון הבינלאומי הוקם ב-1838 בתכנון האדריכל הרמן הרטר, שלאחרונה משרד האדריכלים השוויצרי הרצוג ודה מרון דפקו לו את אחת מעבודותיו היפות בבזל, ועל זה כתבתי ב-Xnet. מדובר היה במבנה מ-1926 ששימש לתערוכות, עוצב בסגנון אר-נובו עם קיר מסך זכוכית שתפס את כל רוחב החזית ובמרכזו שעון ענק.

.

IMG_9476

מראה כללי מכיוון שביל הגישה

.

(2) הבניין:

לפי הסיפורים, לה קורבוזיה חלם במשך שנים לבנות בית שמורכב כולו מקונסטרוקצית פלדה ואפילו הקירות והתקרה יורכבו מלוחות מתכת. היידי וובר נתנה לו את ההזדמנות. כמו תמיד אצל לה קורבוזיה גם כאן השתמש במודול שהמציא ואפיין את עבודותיו וכן עשה שימוש בפלטת גווני הצבעים האהובה עליו. ניתנה לו ההזמנות לממש את הפנטזיה שלו ובנוסף ליצור מבנה שהוא יצירת אמנות בפני עצמה. הבניה החלה ב-1963 אך התעכבה בעקבות קשיים שהתגלו במהלך ההקמה. לבסוף הושלם המבנה ב-1967, שנתיים לאחר פטירת האדריכל. מידע נוסף ניתן למצוא באתר המוזיאון.

המבנה נחשב לאחת מעבודותיו הייחודיות ביותר של לה קורבוזיה, הודות לרעיון לבנות בניין שכמעט כולו מפלדה. לצורך הקמתו נעשה שימוש ביותר מ-20,000 ברגים.

המבנה שלצידו נחפרה ברכת מים להשתקפות, כולל לבד מקומת מרתף, שתי קומות ומרפסת גג. לפי התכניות והחתכים הושקעה מחשבה רבה על עיצוב החלל והתנועה בו, אך לצערי לא ביקרתי בפנים אז אאלץ לדלג על הקטע הזה ואני נותן לתמונות לעשות את העבודה.

.

(3) לה קורובוזיה:

הוא נולד כשארל-אדואר ז'אנרה ב-1887 בשווייץ, לאבא שען שהנחיל לו את השילוב של שימושיות ואסתטיקה וגם דייקנות. בגיל 20 היגר לצרפת והחל לעבוד כאדריכל למרות שמעולם לא למד באופן מסודר באוניברסיטה. תחילה עבד כשוליה במשרדו של האדריכל אוגוסט פרה ושם התאהב בבטון. ב-1929 יצר את עבודתו החשובה הראשונה: וילה סבואה שמסמלת עד היום, לצד ביתן ברצלונה שהוקם באותה שנה, את ראשית הסגנון הבינלאומי (הקרוי במחוזותינו "סגנון הבאוהאוס").

בשווייץ לה קורבוזיה תכנן מעט מאד וזה המבנה היחיד שקיים בציריך (מבנה נוסף שבנה בעיר היה ביתן לתערוכה עולמית שנהרס). מוזיאון היידי וובר היה העבודה האחרונה שתכנן בחייו ולא הספיק לראות את השלמתה. גם העבודה הראשונה שתכנן בהיותו בן 17 בלבד, בית הוריו שבקנטון נשאטל על גבול צרפת, נבנה בשווייץ. מרבית הבניינים שתכנן מצויים בצרפת ובהודו ובניין מטה האומות המאוחדות בניו יורק שבתכנונו השתתף, הוא כנראה המבנה המוכר ביותר שלו.

לה קורבוזיה ניפטר במהלך שחיה בים התיכון כשנפש בדרום צרפת. הוא לא הספיק לבקר או לתכנן בישראל אך השפעתו עצומה ואם אתם שונאים את הבטון האפור החשוף – הוא המקור. בשונה מהאדריכלים הישראלים, הוא תמיד דאג להכניס צבעים לבניינים שיצר, אפילו למצבת הקבר שלו שעיצב לפני מותו הוא הכניס צבע.

.

נעבור לתמונות:

.

50fc6fd2b3fc4b068c000069_ad-classics-centre-le-corbusier-heidi-weber-museum-le-corbusier_ground_floor

תכנית קומת הקרקע

.

50fc6fd6b3fc4b068c00006c_ad-classics-centre-le-corbusier-heidi-weber-museum-le-corbusier_south_east_facade

חזית מזרחית

.

50fc6fd8b3fc4b068c00006d_ad-classics-centre-le-corbusier-heidi-weber-museum-le-corbusier_south_west_facade

חזית דרומית

.

50fc6fd5b3fc4b068c00006b_ad-classics-centre-le-corbusier-heidi-weber-museum-le-corbusier_section

חתך

.

בסרטון הזה מוצגת במהירות (1.11 ד') המודולוציה שעליה מבוסס המבנה:

.

.

IMG_9435

מבט משביל הגישה

.

IMG_9419

חזית צפונית

.

IMG_9421

חזית צפונית (הכניסה למבנה משמאל)

.

IMG_9422

הכניסה משמאל ומימין מבנה הבטון המכסה על רמפה העולה לקומה העליונה

.

IMG_9424

הכניסה משמאל ומימין מבנה הבטון המכסה על רמפה העולה לקומה העליונה

.

IMG_9427

חזית מזרחית

.

IMG_9460

מבנה הבטון המכסה על הרמפה

.

IMG_9430

חזית מזרחית ודרומית

.

IMG_9471

קטע מחזית צפונית

.

IMG_9432

ברכת השתקפות צמודה לחזית דרומית

.

IMG_9445

הכניסה למבנה בחזית הצפונית

.

IMG_9457

צמוד לחזית מזרחית. פתחים מחדירים אור טבעי למרתף

.

IMG_9447

הכניסה

.

IMG_9449

הכניסה

.

IMG_9464

ידית דלת הכניסה

.

IMG_9463

הודעה 01

.

IMG_9462

הודעה 02

.

IMG_9446

מוזיאון פרטי

.

IMG_9451

ריצוף בחצר המקיפה את המבנה

.

IMG_9452

ריצוף במבואה

.

IMG_9444

חיבור בין חזיתות. 20,000 ברגים יש כאן

.

IMG_9443

קיר ועמוד

.

IMG_9469

קיר ועמוד

.

IMG_9433

המילה "קיר" מופיעה בספר ויקרא: "וְרָאָה אֶת־הַנֶּגַע וְהִנֵּה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבַּיִת"

.

IMG_9441

קיר זכוכית ועמוד

.

IMG_9439

פתח לאוורור עם רשת

.

IMG_9455

ברגים

.

IMG_9473

מודל הבית. לה קורבוזיה הכין מספר מודלי עבודה שכנראה מוצגים בתצוגת הקבע כאן. מצטער אבל היה סגור….

.

IMG_9477

וזה הבית שנמצא בצמוד

.

מקווה בעתיד לשוב ולבקר במוזיאון הזה בשעות הפתיחה ולעדכן את הרשימה

.

רשימות נוספות מחו"ל:

(1) סיבוב בגלריה החדשה לאמנות בברלין בתכנון מיס ון דר רוהה

(2) סיבוב בביתן הגרמני בברצלונה בתכנון מיס ון דר רוהה

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עמוס  On 11/07/2014 at 18:07

    גם אנחנו לא הצלחנו להיכנס כשהיינו שם…
    הפרט של פתח האוורור עם רשת נגד יתושים נמצא גם בגלריה בהרווארד והוא מקור לפרטים בהרבה בניינים "ירוקים" היום באירופה… למיטב זכרוננו אין בבניין חלונות שמאפשרים פתיחה. השימוש בחלונות הוא לצפיה בנוף והכנסת אור, ואילו האוורור מתבצע רק דרך ה"ארונות" הללו (מבפנים יש ארון נגרות – זה מה שסוגר את הפתח כשלא רוצים לאוורר).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: