סיבוב בבית ברזיל בפריס בתכנון לה קורבוזיה

מגורים היה תחום ההתמחות העיקרי של האדריכל השוויצרי-צרפתי לה קורבוזיה – ככל הנראה האדריכל בעל ההשפעה הגדולה ביותר על אדריכלי המאה ה-20 וגם כיום. "מכונת המגורים" שאותה פיתח ושכלל לאורך כל שנות יצירתו, באה לידי ביטוי בוילות קטנות, כפריות אך מיוחדות שתכנן במערב שוויץ בתחילת דרכו המקצועית, והסתיימה במבני מגורים משותפים ענקיים ובהם מאות דירות צנועות אך מתוחכמות.

ביקור בפריס מעניק את ההזדמנות להסתובב בכמה מעבודותיו המייצגות, שחלקן אף פתוח לציבור. באמצעות עבודות אלה ניתן ללמוד כיצד צריך לנסות ולפתח את סביבת המגורים, בעיקר אחרי שראיתי את מה שבונים היום בחריש – דוגמה מובהקת לתכנון שמרני ומפגר.

ביתן ברזיל או בית ברזיל, Maison du Brésil, הוא בניין מעונות סטודנטים שהוקם בתחומי האוניברסיטה הבינלאומית בפריס (Cité Internationale Universitaire de Paris). לא מדובר בקמפוס אקדמי, אלא בקמפוס מעונות סטודנטים לתארים מתקדמים ממדינות שונות כמו בריטניה, יפן, מקסיקו, איראן, שוויץ וברזיל. לה קורבוזיה תכנן פה שני מבני מעונות – לברזיל ולשוויץ. הבניין השוויצרי תוכנן ונבנה מוקדם יותר ועוצב בסגנון הבינלאומי, למעשה הוא היה בניין המעונות הראשון בקמפוס. הבניין הברזילאי שנחנך ביוני 1959, מתאפיין בשימוש בבטון חשוף עם כתמי צבע עזים. לאחרונה הכריזה אונסקו על שני המבנים כאתרי מורשת עולמית.

ועל כך ברשימה זו.

.

15259527_1465587656804145_7027224475290745893_o

כמו סלע, כמו באר

.

dsc01872

חזית מזרחית: מרפסות חדרי המגורים פונות אל הרחוב ואל השמש הזורחת

.

dsc01866

מסגרת הבניין היא מבטון חשוף בעוד קירות המרפסות נבצעו בפלטת הצבעים האופיינית ללה קורבוזיה

.

dsc01869

מימין: בית מנהל הבניין שוכן בחלקו המזרחי של הבניין

.

dsc01873

הבניין עצמו נוגע בקרקע רק באמצעות עמודים דקים יחסית המשחררים את קומת הקרקע ויוצרים קומה ציבורית פתוחה

.

dsc01874

המרפסות העמוקות לא מאפשרות הצצה לחדרים אך בחדרים חלון רחב מאיר את החדר ומאפשר מבט רחב על הנוף

.

.

(1) ביקור

נסיעה קצרה של עשרים דקות מבניין האופרה הישן שבמרכז פריס מובילה לאחד ממתחמי הבנייה המרתקים בעיר. ניתן לבקר פה בכל הבניינים המיוחדים ובשביל זה צריך לפחות יום שלם. הסתפקתי בשני המבנים שתכנן לה קורבוזיה, אבל בביקור הבא בעיר אחזור ואבקר במבנים אחרים כמו הבניין האיראני, ההודי והמקסיקני.

הכניסה לבית ברזיל לציבור הרחב מתאפשרת מידי יום בין השעות 10 עד 12 וכן אחר הצהריים בין השעות 14 עד 17. עלות הכניסה היא סמלית: 1 אורו. לאכזבתי גיליתי שהביקור הוא רק בקומת הכניסה וגם לא בכולה, וכן היא לא כוללת את חדר המגורים ששוחזר על רהיטיו. אבל בכל מקרה, הביקור בבניין משתלם, כל שכן כשמדובר בביקור שאחריו מגיע בניין נוסף של לה קורבוזיה במתחם (עליו אכתוב כאן בהמשך רשימה נפרדת). בכל בניין הביקור אורך כ-30 דקות.

.

(2) המתחם

את Cité Internationale Universitaire de Paris יזמה ממשלת צרפת בין שתי מלחמות העולם על שטח ששימש עד אז כבסיס צבאי שהתפנה. הרעיון היה להקים מתחם שיעודד סטודנטים ממדינות זרות, לבוא ולחקור באקדמיות השונות בבירת צרפת, ליצור קשרים ולחשוף תרבויות. כיום מתגוררים כאן מידי שנה כ-5,000 סטודנטים שמקורם בכ-130 מדינות שונות.

בין השנים 1925 ו-1969 הוקמו בקמפוס 39 מבנים בסגנונות שונים, כשכל בניין הוקם בשיתוף של צרפת עם מדינה אחרת. השיתוף בא לידי ביטוי לא רק במימון ההקמה, אלא גם בתכנים. מרבית המבנים הוקמו למעונות וחלק אחר תוכנן כמתקני ספורט, ספרייה, חדרי הרצאות ודיונים וכן משרדים. לבד מאלה, הוקמו בכל בניין מעונות לצד חדרי המגורים, גם חדרים משותפים שנועדו להפצת התרבות והקשרים בין תלמידי האומות השונות. הקמפוס כולו נבנה לצד פארק גדול לשירות הסטודנטים, הוא פתוח לציבור בשעות היום וכולל מתקני ספורט שונים.

בדומה למתחמים אחרים שנבנו באותה עת באירופה ("שכונה לדוגמה" בבאר שבע ובתל אביב אלה שתי דוגמאות מקומיות לרעיון), גם כאן הוחלט כי כל בניין יתוכנן על ידי אדריכל כשרוני אחר. מקורם של חלק מהאדריכלים היה מהמדינות להן הוקם המבנה, חלק שילבו את סגנון הבנייה האופייני לאותה מדינה וכך נוצר עירוב סגנונות ייחודי. ל"בית ברזיל" הוזמן האדריכל הברזילאי לוסיו קוסטה – אך הוא בחר לשתף את לה קורבוזיה בתכנון, וזה האחרון השתלט על הפרויקט.

מקבלי ההחלטות וכך גם האדריכלים השכילו להפנים את העובדה שמדובר בפרויקט ייחודי מסוגו בעולם, לכן, השתדלו ליצור מבנים שיעמדו במבחן הזמן לאורך השנים ויהוו בעצמם מוקדי עניין והצהרת כוונות. למעשה, ניתן לבקר בכל אחד מהבניינים וללמוד על אדריכלות ואם באים בשעות מסוימות אז מתקיימים כאן אירועים תרבותיים. בגלל קוצר הזמן התעכבתי רק על שניים מהבניינים, שאת שניהם תכנן לה קורבוזיה.

.

(3) המבנה

ב-1952 פנה משרד החינוך הברזילאי לאדריכל לוסיו קוסטה שיתכנן את בניין המעונות לסטודנטים הברזילאים. קוסטה, מבכירי האדריכלים הברזילאים המודרניסטים, היה בקשרי ידידות מקצועיים עם לה קורבוזיה, שהיה מעריץ של האדריכלות הברזילאית – שהיא זו שהחדירה ליצירתו את הבטון הגלוי ואת שוברי השמש. השניים שיתפו פעולה בתכנון בניין משרד החינוך והבריאות של ברזיל בריו דה ז'ניירו, פרויקט שנחשב עד היום לאחד המהפכניים והמשפיעים ביותר (בין השאר ניתן למצוא את השפעתו על בנייני ההסתדרות ברחוב ארלוזורוב בתל אביב, שתכננו דב כרמי וחבר אדריכלים). ללה קורבוזיה היה כבר ניסיון בקמפוס, היות ובתחילת שנות ה-30 תכנן לה קורבוזיה, שוויצרי במוצאו, את בניין המעונות לסטודנטים השוויצרים (אכתוב עליו כאמור מאמר נפרד בהמשך).

קוסטה ערך במשרדו תכנית אותה מסר לאחר שנה של עבודה ללה קורבוזיה, במטרה שזה יפתח את הרעיון ויחד ימשיכו במשותף את התכנון. עד לתחילת עבודות הבנייה ב-1959 המשיך לה קורבוזיה ועבד על הפרויקט לבדו, תוך שהוא עורך בהצעתו המקורית של קוסטה שינויים משמעותיים ומבלי לערב אותו. מהמבנה הסופי שהוקם, ניתן לראות כי פריסת הגושים דומה לפריסה שהופיעה בביתן השוויצרי שתכנן בקמפוס כמעט שני עשורים קודם לכן: גוש תיבתי ראשי הניצב על קומת עמודים, עם אולם מבואה/התכנסות הנפרד ובולט בזוית מהגוש הראשי כשהוא מפנה מסך זכוכית, בחלקה צבעונית, לסביבה. כאן הוסיף לה קורבוזיה אגף דומה נוסף בחזית הנגדית ואותו ייעד למגורי מנהל הבניין.

כשגילה קוסטה את השינויים שערך לה קורבוזיה בתכניתו המקורית, הוא ביקש תחילה לערוך בה שינויים משלו כך שהשפעתו עדיין תורגש. אך לאחר זמן קצר כשהבין את המצב הוא חזר בו, קיבל את היצירה שהציג לה קורבוזיה ומשך את ידיו מהפרויקט.

.

20161204070810632_0001

חזית מזרחית (מתוך הכרך ה-7 של עבודות לה קורבוזיה, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

20161204070823316_0001

חזית מערבית (מתוך הכרך ה-7 של עבודות לה קורבוזיה, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

חמש קומות מגורים כולל גוש הבניין המרכזי המעוצב בצורת תיבה. הוא מתנשא על קומת עמודים מפולשת המתנשאת בעצמה לגובה של שתי קומות (את הרעיון של קומת העמודים קיבל ממורו, האדריכל אוגוסט פרה, כשהציע ב-1915 את הרעיון של עיר על עמודים – "les Villas sur piliotis"). גוש הבניין המרכזי המכוון כלפי מזרח-מערב, מפנה חזיתות קצרות ואטומות לכיוון צפון ודרום. משני צידי הגוש המרכזי מצויים אגפים חד או דו-קומתיים המקושרים לקומת הקרקע. ממערב מצויה בגוש אחד דירת מנהל הבניין וממזרח נמצא בגוש השני אולם המבואה עם האודיטוריום. דירה לאב הבית שוכנת במרכז קומת הקרקע. הבניין תוכנן כולו על בסיס מידות קבועות, "המודולור" (La Modulor) כפי שכינה אותו לה קורבוזיה ולו הקדיש זוג ספרונים שהפכו לשניים מרבי-המכר המצליחים ביותר בזירת ספרי האדריכלות של המאה ה-20.

לא רק לשינה נועד מבנה המעונות, אלא גם לשמש מוקד חברתי ותרבותי שמטרתו לחבר בין הסטודנטים ולחשוף את התרבות הברזילאית. לצורך כך הושקעו משאבים רבים בשימושים נוספים על פני חדרי השינה: ספרייה, אודיטוריום עם 80 מושבים המאפשר הסבה לאולם ריקודים, וכן אזורי לימוד ומפגש. גולת הכותרת היא מבואת הכניסה המרווחת שתוכננה באופן שניתן יהיה לערוך בה אירועים שונים בהיקפים שונים. מבואה זו עוצבה כך שתשרה אווירה ייחודית במקביל גם על אלה שיצפו בה מבחוץ וגם אצל אלה שישהו במבואה עצמה.

 

.

20161204070726086_0001

תכנית קומת קרקע וקומה טיפוסית (מתוך הכרך ה-7 של עבודות לה קורבוזיה, באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

הבניין עצמו תוכנן בהפרדה בין אזור חדרי בנות ובין אזור חדרי בנים. ההפרדה בוצעה באמצעות חלוקת הבניין לשניים כשכל חלק משורת על ידי חדר מדרגות נפרד. 90 חדרי שינה יש בבניין, כששטח כל חדר הוא 16 מ"ר + מרפסת. חלק מהחדרים הם לסטודנט בודד וחלק לזוגות. החדרים עוצבו כפי שלה קורבוזיה עיצב את חדרי המגורים הנזיריים אך השימושיים במבנים אחרים שתכנן כמו בבניין המעונות השוויצרי ומאוחר יותר בבניין המגורים במרסיי: תכנית החדר מלבנית וכוללת שטח רחצה קטן הנפרד באמצעות ארון משאר שטח החדר שבו יש מיטה, שידה, שולחן וכסא והוא פונה למרפסת פרטית.

לעומת הבטון שנותר חשוף, למעט חיפוי האבן בחזית קומת הקרקע וכתמי צבע עזים ששולבו בשטחים הציבוריים ובמרפסות, נועד לריהוט תפקיד מרכזי בריכוך הבטון האפור. הריהוט כולו הורכב מעץ, ועוצב לבקשת קוסטה, על ידי שרלוט פרינייאן, מעצבת שעבדה בסטודיו של לה קורבוזיה באותן שנים, ופרטי ריהוט בעיצובה נמכרים עד היום בין השאר ברשת טולמאנ'ס.

אחד החידושים בבניין היה תכנון לנוחות אקלימית. לה קורבוזיה שילב באותן שנים את המהנדס אנדרה מיסנרד (André Missenard) שהתמחה בתכנון אקלימי והיה אחד מפורצי הדרך החלוציים בתחום. השפעתו על הפרויקט היתה בעיקר בבחירת מערכות החימום והאוורור והתקנתן. מיסנרד המליץ על שתי מערכות חימום ושתי מערכות אוורור שונות ונפרדות וכך אכן נעשה. יחד, האדריכל והמהנדס, תכננו מראש את הטמפרטורה הרצויה בכל חלק בבניין בקיץ החם ובחורף החם בהתאם לשימושים השונים (שטחים משותפים, מסדרונות, חדרים). מיסנרד הצליח גם להשפיע על בחירת חומרי הגמר, מהלך שלא היה קיים קודם לכן בתהליך עבודתו של לה קורבוזיה וכאן הוא התנסה בו לראשונה.

חשיבותו של הבניין לא נעלמה לאורך השניים. ב-1985 הוכרז הבניין כאתר לאומי לשימור, ובשנות ה-90 עבר שיפוצים נרחבים במסגרתם שוחזר אחד החדרים למצבו המקורי למטרת ביקורים. לצערי, החדר סגור כיום ולכן לא בקרתי בו. השנה נכנס הבניין יחד עם 16 מבנים נוספים שתכנן לה קורבוזיה לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסקו.

.

סרטון קצר שצלמתי בבניין:

.

.

(4) חוויית המשתמשת

ד"ר קרס קאראם ברום (Ceres Karam Brum), אנתרופולוגית ברזילאית, פרסמה לפני כמה שנים מאמר מקיף בו הציגה את חוויותיה משהייתה ב"בית ברזיל". ברום, כמו רבים מהברזילאים השוהים כאן, לא יצאה מברזיל קודם לכן, והמעבר שלה לצרפת היה מלווה בחששות. קליטתה ב"בית ברזיל" העניק לה את האפשרות להיקלט ביתר קלוט בסביבה הזרה ולהרחיב את אופקיה הצרים.

"החוקרים הברזילאים הגרים ב'בית ברזיל' הם לא מהגרים או תיירים, אך בהיבטים מסוימים הם קשורים לאותם מושגים. ההגעה לפריס ללימודי דוקטורט או פוסט-דוקטורט מלווה בתשוקה ללימודים בין-לאומיים, הזדמנות לחילופי ידע עם חוקרים צרפתיים ומשאר מדינות העולם, אך היא גם מעוררת היכרות עם זהויות ואינטרסים שונים, היכרות את העיר ועם מקומות אחרים באירופה, היכרות עם אהבות וחברים חדשים ובמקרים מסוימים למצוא עבודה זמנית. במובן הזה, 'בית ברזיל' הוא סוג של טריטוריה ברזילאית. לגור ב'בית ברזיל' הופך את החוויה הבינלאומית של חוקר ברזילאי לחוויה ייחודית, הודות לאווירה ולערבוב בין השפה הפורטוגזית והצרפתית, והודות לקשרים שנוצרים בעיקר בין הברזילאים בצרפת". (…)

במאמרה היא מספרת גם על אווירה פחות שלווה שהתרחשה בין כותלי הבית בעבר הקרוב. בשנות ה-70, בעת שבברזיל שלטה דיקטטורה צבאית, היה פער עמוק בין הממשל הברזילאי ובין מה שהתרחש ב'בית ברזיל'. באותן שנים שהו כאן לא מעט גולים ואקטיביסטים שפעלו נגד הממשל הברזילאי. היא מביאה את חוויותיו של סטודנט אחר שסיפר על המתרחש בבית באותן שנים: "כסטודנט מריו דה ז'ניירו שבא לצרפת, 'בית ברזיל' היה נראה לי יותר מקום של פעילות אקטיביסטית מאשר מעונות לסטודנטים. האפשרות לגור בפריס תמורת 300$ לחודש, שיקף את המציאות הנפרדת בו התקיים 'בית ברזיל'. לגור שם משמעותו לקבל את כל הסיוע הנדרש כדי לשהות בפריס, עם או בלי מחקר. חלק מהאנשים שגרו שם עשו זאת בסודיות ותחת שם אחר מבלי שהיו מעורבים בכלל במחקר". באותן שנים של שלטון צבאי דיקטטורי בברזיל, עבר ניהול הבניין לידי השלטון הצרפתי, ורק ב-1995 חזר הניהול לידי ממשלת ברזיל ובאותה שנה, לאחר שנים ארוכות של הזנחה, מימנה שיפוץ יסודי ומאז הוא מטופח ומתוחזק היטב.

.

dsc01885

חזית מערבית

.

dsc01881

אבן פראית מחפה את קומת הקרקע

.

dsc01882

כתמי צבע בדלתות ובבליטות

.

dsc01835

בחלקו המערבי של הבניין, הפונה אל הקמפוס, מצוי אגף משותף של הבניין המפנה חזית זכוכית צבעונית באגף זה מצוי אולם מבואה רחב, קפיטריה ואודיטוריום

.

dsc01836

בחזית המזרחית גוש הבניין העיקרי מפנה פתחי חלונות קטנים יחסית שמאחוריהם נמצאים חדרים משותפים של הסטודנטים: חדרי פגישות, חדר מוסיקה, חדר אמנות, חדר קריאה, מטבח, חדר כביסה, שירותים

.

dsc01880

הזכוכית הצבעונית לא שקופה מספיק ולכן לא מאפשרת להציץ בקלות פנימה

.

dsc01838

עמודי בטון דקיקים מפרידים בין לוחות הזכוכית במרווחים משתנים

.

dsc01919

המדרגות הפנימיות מקבלות עדות פלסטית בחזית

.

dsc01921

בטון

.

dsc01893

בחלקו הצפוני של המבנה יש חצר מקורה המשתלבת עם חצר הקמפוס

.

dsc01896

חזיתות צפון ודרום של הבניין צרות ואטומות

.

dsc01899

בקצה הצפוני של הבניין קיר שיורד לקרקע וסוגר על חצר מקורה הפתוחה בחלקה

.

dsc01911

בחלקו הפנימי של הקיר מצוי מדף בנוי שחזר והופיע בעבודות רבות אחרות של לה קורבוזיה

.

dsc01901

בחצר

.

dsc01902

חזית אולם האודיטוריום המשקיפה על החצר המקורה

.

dsc01904

החצר

.

dsc01913

ירידה לקומת המרתף של הבניין

.

dsc01839

מתחת לגוש הבניין המרכזי מרבית השטח פנוי בחצר או רחבה מרוצפת. רחבת הכניסה משוחקת באמצעות גושים שונים כמו המזבח שמימין, או ספסלים ושלחנות בנויים מבטון חשוף

.

dsc01840

על המזבח עיטר לה קורבוזיה בחתימת ידו האופיינית את סיפורו של הבניין

.

dsc01842

רחבת הכניסה היא מכיוון מזרח – הכיוון הפונה אל הרחוב העירוני (כיום הקמפוס מגודר, קיים אמנם שער בצמוד לבניין אך הוא נעול בשרשרת)

.

dsc01845

ברחבה יש שולחן/ספסל בטון

.

dsc01854

וספסל נוסף

.

dsc01855

בדומה למכונות המגורים האחרות שתכנן, גם כאן קומת העמודים היא קומה מפולשת המתנשאת לגובה של שתי קומות

.

dsc01858

מבט על פתח הכניסה לבניין

.

dsc01843

הריצוף

.

dsc01844

התקרה 01

.

dsc01905

התקרה 02

.

dsc01850

שעות הביקור והמחיר: 1 אורו

.

dsc01848

ידיות דלתות הכניסה

.

dsc01924

לאולם המבואה המרווח יש תקרת בטון משופעת המתחילה בקטע הנמוך והולך ונעשה גבוה

.

dsc01975

ניתן לראות את שינוי גובה התקרה במבט מהכניסה

.

dsc01955

מקום שהייה ומפגש

.

dsc01928

החזית משוחררת מעמודים ולכן את הולם חוצים ששה עמודי בטון עגולים – אחד מהם בסמוך לפינה

.

dsc01944

מבעד לזכוכית

.

dsc01933

את הריהוט הבנוי הכולל שולחנות ומושבים עיצבה שרלוט פרינייאן

.

dsc01939

הזכוכית הצבעונית מוסיפה רובד עשיר למבנה ולחוויית השהייה או המעבר בסמוך לה

.

dsc01941

אמנות פשוטה נעימה ומיוחדת שהופכת את המקום לצבעוני יותר

.

dsc01973

מחיצה ארוכה שאינה מגיעה עד התקרה מכסה על מטלה מעילים ועליה תלו הסבר על ערכו וסיפורו של הבניין

.

dsc01961

סקיצות מוקדמות שיצר לוסיו קוסטה

.

dsc01960

פרספקטיבה מוקדמת שיצר לה קורבוזיה

.

dsc01966

תכנית קומה טיפוסית: בכתום חדרי המגורים עם המרפסות הפונות למזרח, ובירוק-כחול-אדום חדרים משותפים לשירות הסטודנטים

.

dsc01964

בבנייה: שלד בטון קונבנציונלי

.

dsc01968

חדר מגורים זוגי בבניין

.

dsc01969

אולם המבואה ב-1939

.

dsc01971

האודיטוריום בשנת 2002

.

dsc01959

מתלה המעילים

.

dsc01943

לעומת תקרת הבטון החשוף, יש ריצוף שחור מבריק וצבעוניות עמודים וזכוכיות

.

dsc01947

מעל ספסלי הישיבה מותקנת תאורה ממוקדת

.

dsc01951

מימין פתח הקפטריה, באמצע דלתות האודיטוריום ומשמאל שירותים

.

dsc01952

כניסה לשירותים: הדלתות נבצעו על פי פלטת הצבעים הקבועה של לה קורבוזיה

.

dsc01953

השירותים סטנדרטיים

.

dsc01956

תקרת הקפטריה

.

dsc01981

תאי מפתחות ודואר ממוקמים בגוף זכוכית על במת בטון חשוף מול תאו של אב הבית

.

dsc01984

עמודי הבטון בין לוחות הזכוכית הם אינם קונסטרוקטיביים ולכן למעשה הותיר לה קורבוזיה את קומת הקרקע פתוחה במבט

.

dsc01986

קירות בטון וזכוכית מעוגלים. משמאל מציץ חדר המדרגות הצפוני

.

dsc01989

פתח יציאה לחצר המקורה

.

dsc01991

המבואה לאגף המשרדים וחדרי הישיבות מוארת באמצעות פתח מעוגל בתקרת הבטון

.

dsc01996

את הקירות מעטרים עבודות עץ אמנותיים

.

dsc01997

חדר המדרגות הדרומי – עד כאן מותר להסתובב בבניין

.

(5) עוד בסביבה

בתחומי הקמפוס מבנים נוספים שראוי להתעכב עליהם, החל מתחנת הרכבת התחתית ועד מתקני הספורט. אני רק התעכבתי מבחוץ על כמה מהם. ל"בית השוייצרי" בו ביקרתי מיד לאחר מכן אקדיש רשימה נפרדת בהמשך.

.

dsc02136

תחנת הרכבת התחתית Cité universitaire במקשרת בין מרכז פריס ובין קמפוס האוניברסיטה הנמצא ממש מולה את התחנה שנפתחה ב-1938 תכנן האדריכל Louis Brachet.

.

dsc01797

את הבניין המרכזי בקמפוס המכונה "הבית הבינלאומי" (Maison Internationale) שבנייתו הושלמה ב-1936, תכנן האדריכל האמריקאי ג'ון פרדריק לארסון בהשראת ארמונות צרפתיים

.

dsc02132

"בית מקסיקו" בתכנון האדריכל חורחה מדלין (Medellin) שבנייתו הושלמה ב-1953

.

dsc01801

גגון בכניסה לבית מקסיקו

.

dsc01803

קיר אמנות בחזית הבניין

.

dsc01804

פרט

.

dsc01884

"בית הודו" (1968) בתכנון צמד האדריכלים ההודי M. BENJAMIN ו-H.R LAROYA

.

dsc01890

מרפסות "בית הודו"

.

dsc02130

"בית יפן" מ-1929 בתכנון האדריכל Pierre Sardou

.

dsc02131

"בית צרפת-בריטניה" (1937) בתכנון האדריכלים Pierre Martin ו-Maurice Vieu

★★★

★★

מבנים נוספים שתכנן לה קורבוזיה וכתבתי עליהם:

.

(1) Unité d'Habitation בברלין

(2) מוזיאון היידי וובר בציריך

ביום רביעי אפרסם רשימה על הביתן השוויצרי בקמפוס

8-

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • סיגל רוזנפלד  On 10/12/2016 at 18:48

    כל הכבוד מיכאל, קלטת בתמונות את הפיוטיות והצבעוניות היפיפיה של הבניין.. גרתי שנים בבית צרפת בריטניה כשלמדתי אדריכלות בפריז – והבניין של ברזיל היה אחד האהובים עלי בקמפוס. את החיבה העמוקה יותר שמרתי למרחבים בין הבניינים לריח ולצבע של העלים. החזרת אותי לשנים יפות, תודה!

  • אירית צרף נתניהו.  On 10/12/2016 at 19:16

    תודה מיכאל, כתבה מרתקת של פרק לא כל כך ידוע… מסומן לביקור הבא בעיר האורות.

  • Amnon Shiloni  On 10/12/2016 at 19:17

    שווה לדעת שבחורף המוזיאון בחורף בציריך סגור מפני שאין שם חימום אמנון

    Sent from my iPad

  • שלגיה  On 10/12/2016 at 22:53

    נראה לי שהאדריכל הזה היה חולה נפש. מה זאת הצבעוניות הזאת? עושה לי כאב ראש

  • זוהר שורצברג  On 11/12/2016 at 9:43

    הבטון עושה כאן כל-כך הרבה דברים שונים – הוא מרחף בקלילות מעל קומת העמודים, ובמקביל תומך בכבדות בחזיתות הרוחב, הוא פלסטי וגמיש בספסלים האמורפיים, ונוקשה וחזרתי בחזית המזרחית. השימוש בצבע ובהפתעות עיצוביות (כמו המדרגות הבוקעות מהחזית בצילום לו קראת בפשטות "בטון") מצביע על ההומור של האדריכל, ואוסיף ואומר שביישום הברוטליזם בארץ ההומור הזה לא היה נוכח באותה מידה, ואולי זה מה שעורר את האנטגוניזם כלפיו בקרב אלה שאינם אדריכלים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: