סיבוב בבניין המרכז האוניברסיטאי באוניברסיטת בן גוריון

לבניין הזה שהושלם ב-1998 יש תחרות קשה, הוא עוטף את הכיכר שתכנן שלמה אהרונסון לפני עשרים שנה ולצידה שלושה מבנים שהותירו את חותמם על תולדות האדריכלות הישראלית ונבנו לפני ארבעים שנה: בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן שתכננו האדריכלים נדלר נדלר ביקסון גיל, בניין האודיטוריום ע"ש קרייטמן שתכננו האדריכלים אברהם יסקי ויעקב גיל ובניין הפקולטה למדעי הרוח שתכננו האדריכלים אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן.

עם השכנים המאתגרים נדרשו להתמודד האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין. הפתרון: חזרה לצורות בסיסיות (הצבת קונוס קטום וחצר פנימית המרומזת בחזית הראשית הפונה לכיכר) ושחרור מהבטון החשוף ופנייה לחיפוי באבן חול ומסכי זכוכית. כל זה מקבל את פני הבאים לקמפוס ומשמש את הנהלת אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע.

ועל כך ברשימה זו.

.

12244563_1164313356931578_4944092349268872641_o

גשר צר מאד

.

12309553_1168898456473068_5944486315024716712_o

הנפילה: את הפסל הדבילי הוסיפו מאוחר יותר ולא כחלק מהתכנון המקורי של האדריכלים

.

השאלה שהעסיקה אותי בביקור בבניין היתה מאיפה לעזאזל נכנסים? בחזית הדרומית הפונה לכיכר יש פתח גדול אבל הוא מוביל לחצר פנימית, ריקה וסגורה. בחזיתות המזרחית והמערבית יש פתחים קטנים, אבל לבניין כזה מרשים שהקונוס בחזיתו הופך אותו לנקודת ציון בקמפוס, בטח יש כניסה גדולה ומרשימה לא פחות. אז זהו שלא.

חצר מבוזבזת? "זו לא חצר מבוזבזת", מגיב האדריכל מיכאל חיוטין, "בהתחלה היא שימשה לטקסים, לקבלת תארים וקונצרטים ונחשבה למקום של אירוח. אחר כך התחילו לסגור פה ושם והשימוש לא נשמר. בסך הכל מדובר בבנייה אקלימית".

ולמה החצר מרוצפת ולא גינה? "החצר מרוצפת כי מתחתיה יש מרכז מבקרים. בהתחלה היו פזורים בה עציצים שבינתיים סולקו".

ולמה בניין כל כך סגור? "הבניין נבע מהשטח. הוא מתכנס פנימה כי הוא מוקף חנייה מכיוון צפון ומכיוון מערב".

אז איפה הכניסה? "הם לקחו את הלובי ושמו שם משרדים".

למה החיפוי באבן ולא בטון כמו בשאר הקמפוס? "הבניין הזה היה בניין בתחרות שניגשנו אליה [תחרות סגורה שערכה אוניברסיטת בן גוריון ובה זכתה הצעתם של האדריכלים חיוטין, מ"י]. אחר כך בעקבות התערבות המזמין היתה התעקשות שלא יהיה בטון. כמעט ולא שינינו כלום מההצעה המקורית, אלא שהאוניברסיטה והתרומים התאהבו בפיתוח של שלמה אהרונסון בכיכר שמדרום לבניין שם יש ארכדת אבן, ולכן בחרנו באבן חול שהגוון שלה דומה לבטון שסופג את כל סופות החול".

אתם בחרתם את הפסל של הילדה שמטפסת על הקונוס? "הפסל הגיע ללא התייעצות עם האדריכלים. צריך להבין שאחרי שהאדריכלים יוצאים מהבניין הוא צפוי לשינויים".

.

DSC08910

ברכה ומיכאל חיוטין במשרדם

.

מסות: הבניין מורכב משני נפחים עיקריים. מבנה מרובע עם חצר עגולה. כלפי חוץ החזיתות מתאפיינות באטימות מסוימת וכלפי פנים, אל החצר, מפנה הבניין פתחים רחבים. הקונוס הניצב בחזית ובנפרד מהבניין מעניק לו ממד פיסולי הממשיך ומודגש בהיבט החומרי. לעומת הגוש המרכזי הריבועי המחופה לוחות אבן חול, מחופה הקונוס בלבני סיליקט קטנות. הקונוס סוגר על אולם כנסים שקבור ברובו מתחת לקרקע.

מעטפת: הקונוס אטום כולו אך גוף הבניין העיקרי כולל סדרה של פתחים בכל אחת מחזיתותיו. הפתחים מאורגנים באופן שונה ובהתאם להגיון. החזית הדרומית הראשית הפונה לכיכר מציגה משחק של פתחים היוצרים קצב קצר בכל פינה בחזית. פס צר חוצה כמעט את כל החזית לרוחבה, ארבע חלונות קטנים ומוארכים פתוחים בשליש המזרחי התחתון, ובחלק העליון ישנם פתחים בנפחים שונים. שאר החזיתות מתאפיינות בפתחים המזכירים חרכי ירי, אולי בהשראת הפתחים שנוהגת האדריכל עדה כרמי-מלמד לשלב בחזיתות שבתכנונה ומעניקים להם לרוב חזות של מצודה. אגב, כרמי-מלמד היתה אדריכלית הקמפוס באותה עת.

מקום: בדומה לגוש הגדול המכיל חצר מפגש מוגנת ושקטה, מכיל גם הקונוס מקום מפגש מוגן שקט ובעיקר מפתיע. הכניסה אליו היא דרך גשרון בקומה העליונה. מראש הקונוס יש מבט על הכיכר (שכיום מוסתרת בגלל העצים שצמחו) וגם אפשר לעמוד פנים מול פנים עם פסל של ילדה שמתאמצת לטפס על המבנה. הפסל משעשע אך הוא חסר כל עומק או ערך משמעותי ומבטא במידה מסוימת קרקסיות שלא מתאימה לאוניברסיטה השואפת למצוינות. מה רצתה הפסלת לומר? שהילדה נועזת ומעזה למרות שלא ברור למה ילדה צריכה לטפס על בניין הסנאט? לחדור למערכת המחשבים ולשנות ציונים? להימלט ממרצה מזדקן שמשתוקק לבעול אותה?

פנים: המבנה עצמו מחולק בין שתי הקומות העליונות שכוללות משרדים, קומה תחתונה ובה אולם מבואה רחב לתערוכות מתחלפות, ומבואה לאולם הכנסים בו ניצב דגם של קמפוס האוניברסיטה בבאר שבע. התאורה הטבעית ששוטפת את הקומה התחתונה חוסכת בצורך של הדלקת תאורה מלאכותית ומעניקה לאולם את אופיו הייחודי, בטח אחרי שנכנסים אליו מהשמש החזקה והמסנוורת שבחוץ.

שכנים: בניין הפקולטה למדעי הרוח מתאפיין בעושר המעברים. בניין הספרייה מאופיין בחזית הצפונית המעניקה לו מראה של יצור חי ובפנים נחשף חתך ייחודי המקשר בין המפלסים השונים. בניין האודיטוריום מתאפיין בבטון והשיפוע של האולם שמתגלה בכל הדרו במעבר שמתחת לאולם הופכים אותו לאחד המקומות העוצמתיים שיצרה האדריכלות הישראלית. עם השכנים האלה נאלצו האדריכלים להתמודד. השיא של הבניין ששילבו כאן החיוטינים הוא ככל הנראה אולם הכנסים העגול שלא הצלחתי לבקר בו. מהתמונות נראה האולם ייחודי הודות לשילוב של צורה, תאורה וחומריות. הוא מזכיר את חדרי ההרצאות המוקדמים שקמו באקדמיות באירופה ולכן הוא משלב ממד היסטורי המהדק את כל אותם ערכים אותם ציינתי קודם. גם האדריכלים הדגישו אותו במסמכים שהגישו לתחרות על תכנון הבניין. אך חוץ מהאולם קשה למצוא כאן חשיבה חדשה או נועזת על סביבת עבודה, מפגש, או כיצד צריך להיות בניין מנהלה באוניברסיטה. ההתמודדות הזו העסיקה לפני כארבעים שנה את האדריכל יגאל אל-חנני כשיצר בניין מנהלה באוניברסיטת בר אילן. הבניין שתכנן אל-חנני משלב עם סביבת העבודה גם מקום של מפגש, מענה אקלימי ומעבר ייחודי המייתר שימוש במעלית ועליו כתבתי כאן.

.

ch10

סקיצות ראשוניות (מקור: חיוטין אדריכלים)

.

ch07

ההצעה המקורית שהוגשה לבניין (מקור: חיוטין אדריכלים)

.

ch76

הקונוס כאולם התכנסות, מתוך מסמכי ההגשה לתחרות (מקור: חיוטין אדריכלים)

.

ch06

דגם (מקור: חיוטין אדריכלים)

.

22

קומה תחתונה עם אולם הסנאט, אולם לתערוכות ומשרדים (מקור: חיוטין אדריכלים)

.

ch08

קומת קרקע עם החצר הפנימית העגולה (מקור: חיוטין אדריכלים)

.

ch09

הבניין נבחר להתנוסס על כרזה של אירועי שבוע האדריכליות שהתקיימו בצ'כיה בשנת 2010 (מקור: חיוטין אדריכלים) .

.

DSC08622

בכניסה

.

DSC08620

החזית הדרומית פונה לכיכר המרכזית בקמפוס ובעזרת הקונוס הופכת את הבניין לנקודת ציון מרכזית וייחודית בצורתו. הקיר הנפרד מהבניין מהווה תפאורה לקונוס כשגשר קטן מקשר ביניהם

.

הזנחה וזלזול: הנהלת האוניברסיטה בחרה להתעלל לאורך השנים בבניין. ההתעללות נובעת משינויים נדרשים להמשך הרציפות התפקודית וגם קצת מזלזול וחוסר חשיבה. אם מדובר היה בבית ספר או בקניון אז התמודדות בעייתית היא צפויה (ודווקא בקניונים יש הקפדה בנושא). אך כאן הבעיה משמעותית יותר, היות והאחראי למצב הוא הנהלת אוניברסיטה שנתפסת כגורם המניע שיטות מחקר וחשיבה. מעמיקה. האם ניתן ללמוד מהיחס לנכסים הפיסיים והתרבותיים שמפגינה ההנהלה, גם על שאר התחומים המתקיימים באוניברסיטת בן גוריון? כנראה שההנהלה סוברת שהבניין רגוע מידי וצריך קצת לעורר בו עניין ולכן בחרה להפוך אותו ללוח מודעות ולתלות עליו שלטים שונים ומשונים שהם בעיקר מיותרים. אוניברסיטת בן גוריון, בדומה לשאר שלושת האוניברסיטאות הפועלות בישראל, דאגה במשך השנים להשקיע במבנים שהקימה וללוות אותם במודעות אדריכלית גבוהה, אבל כנראה שהמודעות מוגבלת והתורמים לא מעודכנים במצב הנכסים בהם השקיעו תרומות יקרות.

תיקון: יתכן וההנהלה הבינה את הטעות. כמה ימים לאחר הביקור הוסר השילוט וכבודו של המקום הושב.

.

DSC08710

הנהלת האוניברסיטה הפכה את הבניין ללוח מודעות

.

DSC08854

השבוע כבר הסירו את השילוט המיותר

.

DSC08617

ועל הקיר הדרמטי תלתה שירים. למה?

.

DSC08613

קיר לפה, קיר לשם והבניין מאחור

.

DSC08614

סטודנטית וחזית שהפכה ללוח מודעות

.

DSC08625

צבעי המדבר עם השמיים הכחולים

.

DSC08618

טווס הזהב

.

DSC08627

הגשר המחבר את גג הקונוס עם הבניין

.

DSC08626

אקרשטיין

.

DSC08623

הקונוס מחופה בלבני סיליקט לעומת חזית הבניין המחופה בלוחות אבן גדולים יחסית

.

DSC08633

שם טוב

.

DSC08638

הצצה על בניין הפקולטה למדעי הרוח הסמוך ומימין פתח בחזית המוביל לחצר הפנימית

.

DSC08857

קטע מחזית דרום הפונה לכיכר עם הפתח לחצר הפנימית

.

DSC08634

חלונות אופקיים וגם כמה חרירי ירי ובסמוך פתח אנכי מוביל לחצר פנימית

.

DSC08641

מעבר מהחזית הדרומית מוביל לחצר פנימית גדולה

.

DSC08644

המעבר

.

DSC08642

מבט מהמעבר אל החצר הפנימית

.

DSC08643

בכניסה לחצר

.

DSC08651

חצר פנימית עגולה וריקה

.

DSC08647

אלכסון, מסכי זכוכית ויקרות אטומים

.

DSC08693

מסך זכוכית ומעליו מרפסת שפונה לחצר הריקה

.

DSC08612

חיפוי החזיתות באבן חול

.

DSC08649

ריצוף החצר

.

DSC08655

חזית מערבית מחזקת תחושה של מבצר ולמרות ריבוי הפתחים עדיין יש תחושה של ניתוק ואטימות

.

DSC08656

חרכי ירי בסגנון המאפיין לרוב את עבודתה של האדריכלית עדה כרמי-מלמד

.

DSC08654

חזרה החוצה מהחצר לחפש כניסה לבניין

.

DSC08685

נכנס מכניסה צדדית בחזית מערבית אל המפלס התחתון ובו אולם תערוכות

.

DSC08690

אולם התערוכות משמש כאולם מבואה לאולם הסנאט המתחבא בקונוס

.

DSC08679

תערוכה מציגה את הפרסים בהם זכה עמוס "השתול" עוז הביא כבוד למדינה הרבה יותר מכל ימני אחר שאני מכיר ובטח מליצני "אם תרצו"

.

DSC08676

פרסים ותארים

.

DSC08680

תעודות

.

DSC08681

הקוסם

.

DSC08682

פרס צנוע מעיריית תל אביב יפו

.

DSC08677

פרס ישראל החליק מטה

.

DSC08684

בתערוכה 01: ללא תאורה מלאכותית

.

DSC08688

בתערוכה 02: כניסת אור מהגג

.

DSC08670

צמוד לאולם דגם של הקמפוס!

.

DSC08669

בניין ספריית ארן בולט מעל כולם ולמטה הגן הייצוגי שעיצבו ברכה ומיכאל חיוטין

.

DSC08663

במרכז: בניין ההנהלה

.

DSC08665

הספרייה

.

DSC08657

בקצה האולם נמצאת המבואה לאולם הסנאט שבתחתית הקונוס

.

DSC08658

אבן, בטון ועץ

.

DSC08660

הדלתות היו נעולות אז לא ראיתי את האולם  )-:

.

ch01

מראה כללי של האולם בתמונה שצילם ארדון בר חמא (מקור: חיוטין אדריכלים)

.

משה מילנר2001

2001 (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

DSC08662

מבט מהכניסה לאולם הסנאט על המדרגות המובילות לקומת הקרקע

.

DSC08691

מבט על הכניסה לאולם הסנאט וחדירת אור טבעי מהגג

.

DSC08692

מסדרון בקומה העליונה

.

DSC08695

המסדרון בקומתה קרקע משקיף על החצר הפנימית

.

DSC08708

מסדרון ומשמאל מעבר אל גג הקונוס

.

DSC08696

גג הקונוס משמש כמקום להפסקה לעובדי הבניין וגם נקודת תצפית מקורית ונסתרת

.

DSC08700

מבט על הכניסה לקונוס מכיוון הבניין

.

DSC08703

מישהו בחר להוסיף כאן פסל שנחיצותו מיותרת

.

DSC08702

במקום להתעסק בפסלים ירודים היה עדיף לתחזק את הבניין

.

אחרי הביקור בבניין המשכתי מזרחה ועברתי מחוץ לגינה חדשה מוקפת גדר. רק פתח אחד נותר בה פתוח מה שמנע ממני לעבור דרכה:

.

DSC08716

גדר סביב פארק מרמלדה ע"פ תכנית שיצר משרד אדריכליות הנוף צורנמל טורנר

.

DSC08712

שער נעול

.

DSC08713

גם השער השני נעול

.

DSC08714

רק שער אחד פתוח

.

DSC08715

פארק ציבורי שמוקדש לנושא התנועה

שיר לסיום:

.

★★★

★★★

★★★

עוד מקומות עליהם כתבתי באוניברסיטת בן גוריון:

.

הפקולטה למדעי הרוח (אדריכלים אמנון ניב, רייפר רייפר, נתן מגן)

מדעי ההתנהגות (אלכס מייטליס, גרינברג-נוביצקי בן חורין)

ספריית ארן (שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון, משה גיל)

הארכיון לתולדות ההתיישבות בנגב ע"ש דוד טוביהו (בספריית ארן)

ביוטכנולוגיה (ברכה ומיכאל חיוטין)

ספריית רפואה (אריאל ואלדר שרון)

הפקולטה למדעים מדויקים ולהנדסה (אברהם יסקי, יעקב גיל)

מעונות סטודנטים במדרשת שדה בוקר (רוזן-ליננברג)

הצעה לתמיכה

בחודש האחרון מנסה צמד אדריכלים לייסד כתב עת לאדריכלות חדש ומודפס. היות ואין למיזם תמיכה ממוציא לאור, פונים היוזמים לציבור הרחב להשתתף במימון הגיליון הראשון שהנושא שלו יהיה חומר. 8,000 ש"ח הוא היעד ובינתיים הוא עומד על כמחצית. נותרו עוד 13 ימים והחל מ-35 ש"ח ניתן להצטרף לגיוס. אני הצטרפתי למימון ומקווה שגם אתם.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • amitaisandy  On 07/02/2016 at 22:56

    הקדושה שאתה מייחס למבנה אבן מתקרבת לקדושה שמייחסים עובדי האלילים לכותל המערבי אותו הם עובדים. הם ואתה מגוחכים ופאתטיים באותה המידה. מדהים כמה מעט אדריכלים מצליחים לזכור בסוף לימודיהם שהבנינים משרתים בני אדם ולא להיפך.

    • מיכאל יעקובסון  On 07/02/2016 at 23:06

      קדושה? איפה אתה מוצא אותה?

      • amitaisandy  On 08/02/2016 at 0:05

        חיללו את הארכיטקטורה המופלאה, הטהורה והבתולית כי תלו עליה פסל!!!!!!
        ועוד יותר נורא, חיללו אותה כי תלו עליה באנר!!! זה נורא!!!!!!!!!$%#&*

        • מיכאל יעקובסון  On 08/02/2016 at 0:18

          הם לא חיללו אלא הפכו ללוח מודעות. אבל מה זה משנה, אתה ממשיך לפרש את הדברים לפי איך שבא לך ומציג את הפרשנות שלך כציטוט

          • amitaisandy  On 08/02/2016 at 0:37

            ואתה ממשיך להפגין חוסר מודעות עצמית ברמות של מדליה אולימפית, אם הייתה כזאת בתחום.

  • שלגיה  On 09/02/2016 at 16:49

    אז שאני אוסיף קוף מחימר על הפסל של מייסד גן החיות בת"א? אני עוברת שם עוד מעט

  • אהד  On 23/08/2016 at 15:12

    אני סטודנט בבן גוריון, ואני לא נוטה להסכים איתך לגבי ההתנגדות לפסלים ולשירים. הפסלים מסייעים מאוד להפר את אווירת הקדרות שמאפיינת את הבניה הברוטליסטית ברוב האוניברסיטה, והשירים הם אומנות ראויה באותה מידה כמו הבניינים שמקיפים אותם. אני לא מוצא הרבה ערך מוסף שהיה מתקבל לו הקיר היה נותר חלק.
    לגבי הבאנר אני מסכים איתך, ולמרבה הצער התמונה החלקה היא זו שצולמה ביום נדיר. לרוב אכן יש שם באנר כזה או אחר.
    בסך הכל מדובר בבניין יפה מאוד שמביע אווירה מדברית יפה בהרבה מהבטון החשוף והלא נעים שמסביב. טוב עשו שהתעקשו על אבן החול

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: