סיבוב בעבודת נוף ייחודית של יהלום-צור בגן לאומי בית אלפא

לכאורה מדשאה עם כמה שיחים בהיקף ועץ סיגלון במרכז. המדשאה חוצצת בין מגרש חנייה ובין החומה השומרת על גן לאומי בית כנסת בית אלפא, בו שמורה רצפת הפסיפס העתיקה שעיטרה בעבר הרחוק בית כנסת שחרב יחד עם היישוב שהקיף אותו. ב-1922 הוקם כאן קיבוץ חפציבה ובמהלך הקמתו נחשפה במקרה הרצפה שהתפרסמה הודות לעיטור גלגל המזלות ששרד בשלמותו.

כשבקרתי כאן לפני כמה חודשים השמיים היו כחולים ובעיקר עניין אותי לראות את רצפת הפסיפס העתיקה. אבל בסוף עניינו אותי דברים אחרים כמו פיתוח הנוף. את מתכנני הגן שבחזית האתר זיהיתי בקלות – אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור. אלא שהעבודה כאן שונה משאר עבודות המשרד. היות וחשבתי שהעבודה הזו שווה רשימה, חזרתי לכאן לפני שבועיים, בשיאו של האובך הצהבהב שפשט בארצנו הקדושה, וצלמתי כמה תמונות נוספות.

ועל כך ברשימה זו.

.

דשא וסיגלון מפרידים בין מרצפות האקרשטיין ובין המבנה השומר על גלגל המזלות

.

(1) ביקור

גם לעבודה מינורית בתוך גלריית העבודות הרחבה של אדריכלי הנוף יהלום-צור ובכלל באדריכלות הנוף הישראלית ראוי להתייחס. דווקא המינוריות והאפיון השימושי המצומצם, הופכים את הגן שבחזית אתר העתיקות בקיבוץ חפציבה לעבודה ייחודית וראויה להתייחסות נפרדת. העבודה חושפת יכולות שבעבודות הרגילות הולכות לאיבוד עם כל הרעש שנוצר מהמתקנים, הצמחייה, מערך התנועה והטופוגרפיה – כאן הכל יותר רגוע ומינורי וחלק מהשימושים הרגילים לגנים כלל לא קיים.

התכנון בולט בפשטותו: מלבן דשא הנחצה בשביל ישר כסרגל ומקשר בין החניון ובין הבניין. השיפוע הקל של הקרקע כמעט ואינו מורגש. עדות לטופוגרפיה מתקבלת בעדינות בשביל הממוקם בחלקו הנמוך של המגרש. השביל מדופן משני צידיו בקירות נמוכים שאינם בולטים בשטח הודות לאבן המקומית הכהה המרכיבה את הקירות התומכים בקרקע. העיצוב כולו מציג פשטות וטיפול מזערי. אין כאן התחכמות או רצון להפוך את הגן למקום שהייה בפני עצמו, אלא מבואה שנועדה לחצוץ אך גם לקשר בין הקיבוץ ובין האתר העתיק. לכן, לא עשו כאן אדריכלי הנוף שביל מפותל ולא יצרו טופוגרפיה רכה ומלאכותית כפי שנהגו בכל שאר עבודותיהם לאורך השנים. יש כאן מלבן עם קו ישר וקצר.

הגן עוצב כסביבה ייצוגית שנועדה להדגיש את האתר העתיק. מקום נעים לישיבה קצרה של קבוצת מטיילים, רגע לפני הביקור ולא יותר. האתר עצמו מוקף חומה גבוהה ומכוערת שאינה אופיינית לקיבוץ, אך כאן כנראה שלא ניתנה לאדריכלי הנוף האפשרות להתערב. הפסיפס עצמו שמור בתוך מבנה המקורה באמצעות משטחי אסבסט. המבנה נחנך ב-1965 לאחר שמשרד ראש הממשלה החליט לפתח את האתר שהוזנח ונשכח מאז נחשף ועד אותה עת. הקמת המבנה ופתיחתו הרציפה לציבור (עד אז היה צריך לחפש בקיבוץ את מי שמחזיק במפתח לשער) הפכו את האתר לנקודת ציון בעמק אותה פקדו תיירים רבים. אך מה שמושך בו את העין הוא הקיר המקבל את פני המבקרים ופונה לכיוון צפון. הקיר מורכב כולו ממשרבייה של בטון. היות ובזמנו השימוש במיזוג אוויר לא היה נפוץ, הותקנה המשרבייה במטרה להזרים אוויר טבעי לתוך המבנה הגדול והמוארך. מי ממנהלת האתר היום סיפרה לי שכאשר קיבלה לידיה את ניהול האתר לפני כעשרים שנה, היא השיגה תקציב, התקינה במבנה מזגנים ואטמה את הקיר מבפנים  כדי למנוע כניסת אוויר חם וגם למנוע כניסת בעלי חיים שאינם הולכים על שניים.

.

(2) אדריכלי הנוף

כשפניתי לבתו של אדריכל הנוף דן צור היא לא הכירה את העבודה. היא בדקה בארכיונו וגם שם לא מצאה לה זכר. אם הייתי מצליח לאתר את התכנית המקורית, היה ניתן להבחין בקלות באיכויות התכנון. הצילום לא מספיק ולכן אין ברירה אלא לבקר באתר כדי להתרשם וללמוד.

ברשימת עבודות המשרד מופיעה העבודה בשנת 1965, אך יתכן ומדובר בשנת 1960. את עיצוב הנוף לקיבוץ חפציבה עצמו ערך וליווה יחיאל סגל ולאחר מכן הצטרף אליו שותפו צבי דקל. ככל הנראה היתה כאן חלוקת עבודה: את הגנים הלאומיים קיבלו יהלום וצור, כפי שקבלו גם את אתר העתיקות בית שאן, את גן השלושה (סחנה) ועין חרוד. סגל קיבל את הקיבוץ עצמו.

יהלום וצור זכו לימים בפרס ישראל. בין השאר תכננו את אתר הקבר של דוד ופולה בן גוריון במדרשת שדה בוקר, את אוניברסיטת תל אביב ואת מכון ויצמן ברחובות. כאן כתבתי על כמה עבודות שתכננו: גן קהילות חסידי אומות העולם ובקעת הקהילות ביד ושם, שכונת קיראון ופארק צה"ל בקריית אונו, גן וילה שרובר בירושלים, ואת אחת הגינות המשותפות החביבות עלי ברמת אביב. ב-2012 לסיכום יצירתם של יהלום וצור פורסם הספר "תבנית נוף, הגנים של ליפא יהלום ודן צור" (בעריכת נירית ליסובסקי, דיאנה דולב ונירית צור, הוצאת בבל).

.

שביל ישר כמו סרגל מקשר בין מגרש החנייה ובין המבנה כשמשני צידיו פיתוח נוף בו שווה להתעכב

.

מדשאה מוגבהת ב-40 ס"מ מסביבתה

.

הסיגלון

.

שלט בכניסה

.

פינת המדשאה עטופה בצמח מתפשט

.

דפנות המדשאה מחופים בסלעים מקומיים

.

פעמוני הסיגלון

.

המבנה השומר על רצפת הפסיפס של בית הכנסת העתיק

.

מבט מהכניסה לגם הלאומי לכיוון המדשאה

.

בקצה הרחבה הפנימית והמרוצפת של האתר מציצה חזית הבניין

.

חזית הבטון המחוררת נועדה להחדיר משב אוויר אל תוך הבניין

.

המבנה הסוגר על רצפת הפסיפס הוקם ב-1960 והחליף מבנה ישן

.

ברחבה ניצב מודל של בית הכנסת העתיק של בית אלפא שעמד כאן לפני 1,500 שנה

.

גלויה – 3 ש"ח

.

מגנט הסעודה האחרונה

.

כך מוצגת תמונת צוות העבודה שחשף את הפסיפס

.

שרידי בית הכנסת העתיק עם רצפת הפסיפס במרכזו

.

תיירים מגרמניה 01

.

תיירים מגרמניה 02

.

הרצפה

.

ארון הקודש או חזית בית המקדש

.

גלגל המזלות

.

מתוך סרט שמוקרן באתר

.

עוד באזור:

.

בית התרבות שתכננה האדריכלית זיוה ארמוני בקצה השני של הקיבוץ ולמרגלות הגלבוע

.

גן עדן: הסחנה (גן השלושה) עבודה נוספת שתכננו יהלום וצור

.

קפטריה בסחנה שתכננו האדריכלים אורה ויעקב יער

.

בקפטריה

.

בקפטריה

.

מבט מהקפטריה על פטריית הבטון

.

.

ולסיום שיר שהלחינה נעמי שמר לזכר אשה יפה שקיפדה את חייה בתאונת דרכים:

.

.