סיבוב במתחם עמידר ברמת אביב / תכנון נוף של דן צור וליפא יהלום

לכאורה גינה משותפת של כמה בניינים אך למעשה מדובר בשילוב תכנון מעולה של מבנים ונוף, שיכולים היו להיות בכל מקום בארץ. מפני שאנחנו מופקרים לידיהם של יזמים שמפקירים בעצמם את בתינו לאדריכלים גרועים, את רמת הפיתוח שתמצאו ברשימה זו, כנראה אתם לא מכירים. לא מדובר פה בעלויות גבוהות או רעיונות גאוניים, אלא בכמה הרים וגבעות… לצערי, מה שמכוון היום את בוני בתינו היא מחשבה צרה: לבנות בניין (לא בית) ולקבל את השכר כדי לגמור את החודש ולא מעבר לזה.

מה יש כאן?: קבוצה של 13 בניינים מטיפוס H עם 208 יח"ד, שהוקמו בשנות 1960. טיפוסים אלה ניתן למצוא בכל פינה בארץ: ארבע דירות בקומה, כשכל זוג דירות צמודות מקושר לזוג נוסף באמצעות חדר מדורגות בגרעין הבניין – וכך נוצרת תכנית בצורת האות H. המבנים כאן הם טיפוסיים, אלא שבאמצעות פעולה מאד פשוטה: הזזה ויצירת קיר משותף בין כל שני מבנים כך שייצרו מתחם פתוח/בטוח משותף לכל הדיירים ללא גדר מפרידה בין מבנה לשכנו. לפיתוח השטח המשותף, לא לקחו קצב, מורה או נהג משאית, אלא צמד אדריכלי נוף – ליפא יהלום ודן צור (לימים חתני פרס ישראל), שדאגו לתת למקום את תבנית הנוף הייחודית לו. ועל כך ברשימה זו.

.

דיירים בכניסה לאחד המבנים

.

מבעד למבוך הבטון במרכז המתחם

.

לפני שבועיים הלך לעולמו אדריכל הנוף דן צור. יחד עם ליפא יהלום תכנן רבים מהפארקים, הגנים והגינות שכולנו שחקנו, טיילנו, התפרענו ואהבנו – ואנחנו ממשיכים לבקר בהם. הצמד יהלום-צור החל לפעול במשותף מאז שנת 1953 כשבין הפרויקטים שתכננו עד לפרישתו של יהלום בשנת 1996, ניתן למנות ברשימה מאד חלקית את עיצוב הנוף במכון ויצמן למדע ברחובות, אוניברסיטת תל אביב, פארק לאומי בית שערים וגן השלושה, פארק הזיכרון בכפר סבא, גן העצמאות בפתח תקוה,וכן עשרות קיבוצים (כמו גבע, משמר העמק, רוחמה והעוגן).

פיתוח הנוף במתחם עמידר ברמת אביב ב' (המכונה גם שכונת נוה אביבים) הוא פרויקט קטן ונשכח של השניים, אך בהחלט ראוי להתבונן בו כדי ללמוד כיצד יוצרים מקום עם קהילה בעזרת אמצעים פשוטים ובסיסיים. גבעות ועמקים מלאכותיים שיצרו יהלום צור, הופכים את פיסת הקרקע הזעירה לעולם שלם, בו ילדים קטנים יכולים להרגיש שהם נמצאים בגן עדן, הרחק מגושי הבטון, מאמא ומאבא. בנוסף, יצרו השניים מבוך בנוי במרכז המתחם המותאם לילדים ולהורים. בשונה ממבוך דומה שהיה בפארק הירקון והסריח תמיד משתן, כאן הושקעה מחשבה, כך שהמבוך לא יהיה מקום נסתר לגמרי. קשרי המבט שהוא מאפשר בין פנים לחוץ פוגעים אולי באפשרוות להסתתר באופן מוחלט, אך לילדים זה מספיק. הפתחים בקירות המבוך מעוצבים כמו עיניים, דגים וגביעים ומאפשרים בחלקם לא רק הצצה אלא גם מעבר, כזה שילד יכול לזחול דרכו במהירות והוא כבר בצד השני (מתאים למשחק מחבואים או תופסת). המבוך כאן הוא חביב, אך ברובע אבישור בערד הביא אדריכל הנוף צבי דקל את הגישה הזו לרמה של יצירת אמנות של ממש, עליה אפשר לקרוא כאן את מה שכתבתי.

לסיכום אציג במספר נקודות את האיכויות שבתכנון הנוף של דן צור וליפה יהלום במתחם:

(1) טיפול הנוף מתייחס למבנים המקיפים אותו, וכמו בקיבוץ או במעונות עובדים, מעודד גיבוש קהילה.

(2) הודות לצמחיה ולמבנים במידות הנכונות נוצרה כאן נוחות אקלימית (כמו יחסי צל ואור ישיר במידה, זרימת אויר וכו'). אם כי יותר מידי דשא מגביר את הלחות.

(3) שילוב משטחים קשים (מרוצפים) ורכים (מדשאות ואדמה חשופה).

(4) עיצוב הנוף והמתקנים דורש תחזוקה מזערית שנותנת לדיירים גן שימושי ויפה.

(5) יצירת טופוגרפיה של גבעות ועמקים בשילוב המתקן הבנוי יוצרים אזורי משחק ושהייה שיוצרים עניין ומפתחים את הדמיון.

(6) הגינה מתאימה לכל גיל.

* * *

אני לא מערבב כאן נוסטלגיה, אבל היום ככה כבר לא מתכננים.

המתחם שוכן בפינת הרחובות מרדכי לבנון וטאגור, ממש מול מתחם הספורט של אוניברסיטת תל אביב, כולל דירות קטנות יחסית, שבאחת מהן ביליתי כל יום שנה שלימה. כאן התגוררה ז'קלין שהפעילה מדירתה פעוטון. ברור שאני לא זוכר כמעט כלום מאותה שנה, אבל יש תמונות שמעידות שהייתי כאן.

.

המתחם מורכב משתי שורות לא ישרות בניינים משני צידי גן משותף. מזרחית למתחם מגרש הספורט ובריכת אוניברסיטת תל אביב (מקור: גוגל מפות)

.

המתחם בתצלום אויר כפי שמופיע באתר הממ"ג של עיריית תל אביב-יפו: שתי שורות מבנים כולאות גן פנימי

.

ויש גם סרטון:

.

.

גדר בטון משולבת בגדר חיה בחזית הפונה לרחוב טאגור

.

גינון מפותח ומתוחזק היטב

.

חזיתות המבנים מורכבים מבטון חשוף וגרנוליט

.

החזית האחורית של המתחם פונה לרחוב צדדי ומכוונת למגרשי החניה של הדיירים

.

פסים אופקיים מדגישים את חלוקת המבנה לקומות

.

במרפסות השירות אלמנטי בטון טרומי התלויים על קורות חשופות

.

החזית הצדדית של המבנה בה מודגשת ההפרדה בין הקומות באמצעות זוג פסים

.

המבט העמוק מאפשר קשר בין הדיירים בקומת הכניסה

.

מקומות שהייה בקומת הכניסה. מקום מצוין לקיום פרלמנט קשישים בבוקר, אמהות כשהילדים משחקים בגינה בצהריים אחרי הגן, או צעירים אחרי הצהריים. בפועל זה ריק ויש כאן רק חתול.

.

הדגשת הכניסה בקווים עגולים

.

שלט מקורי של חברת עמידר

.

.

פנית שהייה נוספת המשקיפה על הגינה הפנימית

.

המבנים פשוטים ולא שופצו מאז הקמתם ב-1960

.

עץ ובית

.

הבינוי הפשוט הוא רק מרכיב אחד בפריסת מבנים נכונה ובפיתוח נוף שהופך שטח קטן הכלוא בין בתים – לגן שהוא עולם שלם (טיפול דומה תכננו יהלום-צור בשכונות נוספות)

.

של עמקים וגבעות

.

ומקומות מסתור

.

המבוך

.

חורי הצצה בקירות הבטון

.

בתוך המבוך

.

מתוך המבוך

.

מעבר (לילדים וחתולים)

.

מבט מהמבוך

.

בתוך המבוך עדיין נשמר קשר עין עם החוץ ועם חלקים אחרים במבוך עצמו

.

פינת ישיבה נוספת

.

מבט מקומת הכניסה אל הגינה המשותפת

* * *

רשימות וכתבות נוספות על פועלם של דן צור וליפא יהלום:

סיבוב בבקעת הקהילות בקצה יד ושם

סיבוב באנדרטת הקרון ובגן חסידי אומות העולם ביד ושם

מת אדריכל הנוף דן צור, חתן פרס ישראל

נוף טוב הכל טוב: מי מעצב את הפארקים והגינות שלנו

עם הצלחה כן מתווכחים: קיראון עלולה לאבד את הייחוד

ולהרחבה על האדריכלות ברמת אביב: האיש שהמציא את מכונת המגורים המושלמת

*

להרחבה נוספת, מומלץ להשיג את הספר החדש שיצא לאחרונה על פועלם של יהלום-צור "תבנית נוף"