סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: כפר מנחם, רבדים וחצור

את שלושת חדרי האוכל בכפר מנחם, רבדים וחצור תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין (2004-1908), בוגר הבאוהאוס. כל שלושת חדרי האוכל ממוקמים בקיבוצים המצויים בקו כמעט ישר הנמתח מזרחה מאשדוד: כפר מנחם המזרחי שבשלושה שוכן בשיפולי שפלת יהודה. חצור המערבי שבשלושה שוכן במישור החוף. שלושת חדרי האוכל פעילים ברמה כזו או אחרת.

חוץ מחדרי אוכל יש לפעמים מקומות נוספים לראות:

(1) בכפר מנחם: יש בניין מוזיאון, בית תרבות וסדנאות אמנים שלא היה לי זמן לבקר, אך ראויים לרשימות נפרדות בהמשך.

(2) ברבדים: חיפשתי ולא מצאתי משהו מעניין בסביבה. לפני עשר שנים היו כאן שתי תאונות רכבת גדולות ששמו את רבדים על מפת האסונות.

(3) בחצור: יש מבנה קבר ישן בכניסה למושב עזריקם הסמוך, עליו כתבתי כאן. דרומית לקיבוץ ניצבת תחנת המשטרה הבריטית הנטושה באטאני שעליה כתבתי כאן.

.

כוסות וקיר קרמיקה בחדר האוכל של קיבוץ כפר מנחם

.

מפת התמצאות

.

(1) כפר מנחם:

תאטרון: על כמה מבנים בעלי חשיבות אדריכלית שקיימים בכפר מנחם ויתרתי הפעם. הזמן הקצר שעמד לרשותי לא איפשר לי לבקר בהם. הספקתי לבקר רק בתאטרון הפתוח שמתפורר למרגלות חדר האוכל. התאטרון ניבנה בעמק טבעי ולדברי אחת החברות הופיעו כאן מיטב התאטראות, הבדרנים והזמרים. כאן גם פעל קולנוע בחודשי הקיץ. תחילה השתמשו החברים בעמק כמעט בלי להתערב בו, אך בתחילת שנות ה-60, נשלחו צעירי הקיבוץ להביא אבנים משרידי הכפר הפלסטיני תל אל סאפי ששכן מדרום לקיבוץ וחוסל ב-1948 ומהן הרכיבו את הטריבונות. על הטריבונות הוצבו ספסלי אסבסט שמזמן נעלמו.

רחבה: בכניסה לחדר האוכל רחבה מרוצפת המקשרת לתאטרון הפתוח, ובכך רומזת לקשר ההדוק בין התרבות (התאטרון), הפנאי (המדשאה) וחדר האוכל שהוא המוקד המרכזי ביותר בכל הקיבוץ (מפגש והסעדה). בקצה השני של המדשאה ניצב מגדל מים וכן פסל של שני חלוצים. את הפסל יצר נחום רומבק, ממייסדי כפר מנחם. הפסל עבר חידוש ונראה היום כמו חדש.

אדריכל: את בניין חדר האוכל תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, שלמד בבאוהאוס בגרמניה בין השנים 1931 ו-1933. למרות שהיום הפך המושג "באוהאוס" לאותם מבנים בעלי חזות פלסטית המטוייחים בלבן, הבאוהאוס היה הרבה יותר מאותו סגנון (שלמעשה מכונה "הסגנון הבינלאומי"), ומסטצ'קין התנער מכל סגנון. לכן קשה למצוא דמיון בין אותם מבנים המכונים "באוהאוס" ובין חדרי האוכל שתכנן.

תכנית: תכנית חדר האוכל המקורי שערך ב-1955 האדריכל שמואל מסטצ'קין, הורכבה מאגף מטבח מרכזי אליו היו צמודים שני אולמות שהופרדו בדלתות גדולות: אולם אכילה ואולם קריאה. אולם הקריאה שימש כמועדון ולשיחות קיבוץ והיה לו גג נפתח, אותו פתחו בימות הקיץ החמים. אולם האכילה התאים לאכלס ארבע שורות שולחנות ובסך הכל 174 מקומות ישיבה. בשונה מחדרי אוכל אחרים, האדריכל לא פתח כאן פתחים רחבים וגדולים לחצר, אלא הסתפק בחלונות צרים המאורגנים כמו חיילים לאורך קירות האולם, מה שמנתק את הסועדים מהסביבה ומצריך שימוש משמעותי בתאורה מלאכותית.

חנוכת הבניין: ביום חמישי באחד מימות הקיץ בשנת 1958, התכנסו נציגי קיבוץ כפר מנחם בחדר האוכל החדש בהשתתפות כל צוות התכנון האחראי לחדר האוכל. מה שהתרחש בפגישה תועד בעלון הקיבוץ שהופקד בארכיון של כפר מנחם: "מתתיהו הרים כוס להערכת המבצע הארכיטקטוני הנאה הזה של חדר האוכל אשר הוא פרי העבודה המשותפת של המתכנן הארכיטקט החבר מסטצ'קין, המחלקה הטכנית ומחלקת הבנייה של הקיבוץ הארצי. לבסוף הציע גם להרים כוס לכבוד החדר אוכל עצמו אשר הוא אולי הסמל המובהק ביותר לקיבוץ, לחיי שיתוף וצוותא כשכולנו תפילה שערך זה אשר החדר אוכל הוא סמלו יתעלה ויגבר". בהמשך הערב, הציג מסטצ'קין את עקרונות התכנון שהנחו אותו: "מיזוג יופי ופשטות, נוחיות והרגשת בית של האוכלים בו דבר שהתאפשר הודות לרוח הקולקטיבית שבעבודת התכנון".

יפים יותר: חדר האוכל שתכנן מסטצ'קין החליף צריף קטן שהיה צר לחברים. בעלון הקיבוץ סיפר אחד החברים על שיחה שהיתה לו עם אורחת שבאה לבקר בחדר האוכל החדש בשעת ארוחה: "האנשים שלכם נראים בחדר האוכל החדש הזה יפים יותר לא כתמול שלשום". חבר אחר התלונן על כך שלא נשאו נאומים באירוע חנוכת חדר האוכל: "…אין יל כל טענות לחלק האמנותי, לא כל שכן לגשמי, כי אוכל ומשקאות היו בשפע והחברים נהנו מאד. אך משהו פעוט בכל זאת היה חסר. לפני ההצגה חיכיתי לדברי ברכה קצרים, וכאשר הם לא באו, חשבתי כי אחרי ההצגה ולפני העברת הקהל לחדר האוכל לכיבוד והריקודים, יבוא נאום כל שהואץ הדבר התבקש מאד, אך התאכזבתי. היתה מסיבה מוצלחת, אך המאורע שלכבודו היא נערכה לא הוזכר אפילו במילה אחת".

הרחבה: כמו בקיבוצים אחרים גם חדר האוכל לא הספיק ובשנות ה-70 נדרשה המחלקה הטכנית להרחיב את הבניין. את ההרחבה תכנן מסטצ'קין. ההרחבה שמרה על הבניין המקורי ורק נוספו אגפים חדשים, אולם הקריאה בוטל ואתו התקרה הנפתחת והוא הפך לחלק מחדר האוכל. כמו כן נוספה רמפת בטון מחוץ לבניין.

חיפוי קירות: בחוץ ובפנים בוצע בחלקו באמצעות אריכי קרמיקה שיצר משה סעידי, חבר הקיבוץ, אמן ומ ייסד המחלקה לקרמיקה ארכיטקטונית בקיבוץ שהיתה מעורבת בכ-150 פרויקטים. סעידי מספר כי עם מסטצ'קין עבד שנים ארוכות, אך בכפר מנחם לא עבד אתו, והאריכים הם תוספות מאוחרות שחלקם אפילו בוצע שלא על פי רוחו. כשחדר האוכל הוקם לראשונה, היה זה בתקופת הצנע וסעידי עדיין לא עסק בייצור אריחי קרמיקה, אך לאחר ההרחבה יצר מהדורה של תריסר דוגמאות והן שולבו מתחת לפתחי החלונות. בקיר החוצץ בין חדר האוכל והמטבח נוסף חיפוי, אך בעוד שסעידי ביקש שגוון האריחים יהיה צהבהב, מי שניהלה את מלאכת השיפוץ חשבה אחרת והקיר זכה בקרמיקה בגוון כהה. סעידי גם השתתף בעיצוב הרמפה מבטון חשוף שמחוץ לבניין. במקור תוכנן לשלב קרמיקה צבעונית בשקעים שעיצב סעידי לפי קצב המקאמה של המוסיקה האיראנית, אך העבודה לא הושלמה.

אמנות: מעשה ידיהם של תלמה ואריק הראל, חברי הקיבוץ. הם עיטרו את הכניסה עם עבודת מתכת ובאולם האכילה עבודת קיר גדולה בטכניקה מעורבת. "שתי העבודות שראית הן משנות ה-60", סיפר לי אריק הראל, "כל חג עשינו קישוט לחדר האוכל. העבודה בכניסה בוצעה במקור לפסח והוצבה בתוך חדר האוכל. כדי לתלות בכניסה צמצמנו אותה. בעבודה מתוארת חציית ים סוף, שירת מרים ומשה המוביל את העם. עבודת הקיר הגדולה שבפנים חדר האוכל, מתארת את חגי ישראל. אם היית מגיע בראש השנה היית רואה עבודה נוספת". אריק נולד ברומניה, התגלגל לדגניה א', רמת יוחנן ובסוף התמקם בכפר מנחם. לאמנות הגיע לאחר שנפצע כחייל, ובעת השיקום נחשף לעבודה בנחושת. תלמה ילידת כפר מנחם ויחד הם יוצרים בקיבוץ מאז 1960.

במטבח: קמרונות ששוברים את הקווים והזויות הישרות של הבניין, ודרך פתחים בחלקם העליון של הקמרונות חודר אור טבעי פנימה. התוספת לבניין משנות ה-70 חסרה את הקלילות והצניעות של המבנה המקורי. כאן כבר יש רמפת בטון גדולה ופתחי חלונות מודגשים באופן מוגזם. חדר האוכל פועל ומשרת באופן מלא את הקהילה ובעת הביקור עמלה קבוצת נשים על הכנת הארוחות הבאות.

המצב היום: חדר האוכל פועל כל יום ומגיש ארוחת צהריים לחברים, לעובדי המפעלים באזור, לתלמידים מהתיכון האזורי ולמשפחות מההרחבה. ביום שישי מוגש בראנצ' בין השעות 8 עד 12 ובערב שבת מוגשת ארוחה חגיגית.

.

תודה: לאוכמה אבירם מארכיון קיבוץ כפר מנחם ולמשה סעידי.

.

עבודת קרמיקה שיצרה שושנה שינדלר בכניסה לקיבוץ

.

מהתרנגולת לתבנית

.

מגדל הסילו משמש היום למועדון לקשישי הקיבוץ

.

סילו

.

בסביבת גני הילדים יש קרסולה גדולה שקשה למצוא כמוה היום

.

הקרוסלה מסתובבת (בקושי)

.

צריף חדר האוכל וברקע מגדל הסילו (מקור: ארכיון כפר מנחם)

.

צריף חדר האוכל וברקע מגדל הסילו (מקור: ארכיון כפר מנחם)

.

1948: חגיגת עצמאות בחזית חדר האוכל (מקור: ארכיון כפר מנחם)

.

בקצה המדשאה המרכזית משקיפים שני פסלים של חלוצים על חדר האוכל שיצר נחום רומבק – ממייסדי כפר מנחם

.

ההרחבה: חזיתות מערב, צפון ומזרח של בניין חדר האוכל 01 (מקור: ארכיון קיבוץ כפר מנחם)

.

ההרחבה: חזיתות בניין חדר האוכל 02 (מקור: ארכיון קיבוץ כפר מנחם)

.

1972: הכניסה לחדר האוכל בערב יום העצמאות (מקור: ארכיון קיבוץ כפר מנחם)

.

הכניסה הראשית לחדר האוכל (יש כניסה מכל חזית)

.

גם הריצוף מעוצב

.

אריחי קרמיקה מתחת לחלונות

.

עיצוב: משה סעידי

.

דוגמה שונה מתחת לחלונות אחרים

.

עיצוב: משה סעידי

.

פיילוט שנכשל: גופי תאורה מקרמיקה ברחבת הכניסה לחדר האוכל שיצרו משה סעידי ושושנה שינלדר

.

הקלנועית מגיעה לרחבתה כניסה

.

רחבת הכניסה לחדר האוכל

.

עבודת מתכת בחזית הכניסה שיצרו תלמה ואריק הראל

.

בחדר המבואה תיבות הדואר, כיורים לשטיפת ידיים

.

תיבות הדואר

.

וגר זאב עם כבש

.

דלת הכניסה לבניין. גופי התאורה מלווים מהכניסה וממשיכים פנימה לאולם האכילה

.

על לוח המודעות 01

.

על לוח המודעות 02

.

הדלתות המקשרות לחדר האכילה

.

חדר אוכל 01: את התקרה המחודשת תכנן ארנון לפידות

.

הכנות לארוחת חג (מקור: ארכיון קיבוץ כפר מנחם)

.

הכנות לארוחת חג (מקור: ארכיון קיבוץ כפר מנחם)

.

הכנות לארוחת חג (מקור: ארכיון קיבוץ כפר מנחם)

.

ארוחת חג (מקור: ארכיון קיבוץ כפר מנחם)

.

חדר אוכל 02: עבודה נוספת שיצרו במשותף תלמה ואריק הראל ומציגה את חגי ישראל

.

חדר אוכל 03

.

חדר אוכל 04

.

חדר אוכל 05

.

חדר אוכל 06

.

חדר אוכל 07

.

חדר אוכל 08

.

חדר אוכל 09

.

חדר אוכל 10

.

חדר אוכל 11: הכניסה למטבח

.

חדר אוכל 12: מכונת שטיפת כלים

.

חדר אוכל 13: מכונת שטיפת כלים

.

חדר אוכל 14: מכונת שטיפת כלים

.

חדר אוכל 15

.

חדר אוכל 16

.

חדר אוכל 17: את הקיר החוץ בין אולם האכילה ומהטבח מחפים אריחי קרמיקה בעיצוב משה סעידי. הוא ביקש שהאריחים יהיו בגוון צהבהב אך הוחלט כי הגוון יהיה כהה

.

חדר אוכל 18: על הקיר תלויה פואמה

.

חדר אוכל 19: על הקיר תלויה פואמה

.

חדר אוכל 20: על הקיר תלויה פואמה

.

חדר אוכל 21

.

חדר אוכל 22: הגשה עצמית וקופה

.

חדר אוכל 23: כוסות ומים קרים

.

חדר אוכל 24

.

חדר אוכל 25

.

חדר אוכל 26

.

חדר אוכל 28

.

חדר אוכל 29: ריקודים בחדר האוכל

.

חדר אוכל 30: פתחים בתקרה לחדירת אור טבעי

.

מטבח 01

.

מטבח 02

.

מטבח 03

.

מטבח 04

.

מטבח 05

.

מטבח 06

.

מטבח 07

.

מטבח 08

.

רחבה התפעולית והכניסה למטבח מכיוון מזרח 01

.

רחבה התפעולית והכניסה למטבח מכיוון מזרח 02

.

הכניסה לבניין מכיוון צפון: למטה יש כל-בו ולמעלה אולם רב תכליתי

.

חזית צפונית

.

כניסה לחדר אוכל מכיוון מערב וכן לאולם נוסף

.

חזית מערבית: המטבח עם התקרה המורכבת מקמרונים

.

רמפה מובילה לאולם שבחלקו הצפוני של הבניין

.

את העיטורים עיצב משה סעידי בהשראת המקאמה של המוסיקה האירנית. את השקעים ביקש סעידי למלא בקרמיקה צבעונית שלא בוצעה

.

הרמפה 01

.

הרמפה 02

.

קטע חזית מערבית מחופה גרנוליט ובו חלון הבולט מקו החזית

.

גרררנוליט

.

רכב אספנים ומאחור תאטרון פתוח 01

.

רכב אספנים ומאחור תאטרון פתוח 02

.

תיאטרון 01

.

תיאטרון 02

.

תיאטרון 03

.

תיאטרון 04

.

תיאטרון 05

.

תיאטרון 06

.

תיאטרון 07

.

תיאטרון 08

.

מגדל הסילו

.

(2) רבדים:

ביקור: במתכונתו הנוכחית עוצב חדר האוכל ברבדים בסוף שנות השבעים. גם כאן ביצע מסטצ'קין את הקשתות שהוא כל כך אהב להשתמש בהן. בשונה מתכנון חדרי האוכל בעשורים הקודמים, מסטצ'קין הרשה לעצמו לתכנן חזית מהודרת יותר הן בהיבט הצורני והן החומרי. בחזית אין טיח או צבע, אלא חיפוי גרנוליט. גם בתוך חדר האוכל נעשה שימוש בחומרים ובטכנולוגיות יקרות יותר. בעת הביקור עמל צוות המטבח בארגון והכנות לקראת ארוחה. בכניסה לחדר האוכל התנועה היתה ערה יותר, והחברים באו לבדוק את תיבות הדואר שלהם. היות ולקיבוץ יש ענף תיירות, הם מצליחים להמשיך ולהפעיל את חדר האוכל באמצעות קבלן חיצוני. שוחחתי עם אחד החברים בכניסה לחדר האוכל והוא סיפר שברגע שהתיירות תיסגר (והיא צפויה להסגר), אז גם חדר האוכל יפסיק לפעול.

קשתות: "צורת החלון היא קשת ומעליו תקרה קשתית", כתב לימים שמואל מסטצ'קין טקסט שהופיע בספר "ספר שמואל מסטצ'קין" מאת יובל דניאלי ומוקי צור (הוצאת הקיבוץ המאוחד). "קשתות אלה תואמות ומשלימות את צורת קליפות הבטון הראשונות של האולם הקודם. כמות האור החודרת לאולם מן החלונות מעטה ונעשה ניסיון להאיר אותו על ידי החדרת אור מן התקרה במקומות פזורים. בחלק הצפוני של הבניין תוכננה כיכר כניסה הפתוחה למערב ולמזרח על ידי אפשרות כניסה מן הצדדים".

אמנות: המרכיב הבולט בבניין ובסביבתו הן עבודות האמנות. כל אחת בוצעה בטכניקה שונה, אך מרביתן יצר אחד מחברי הקיבוץ: אריה ימבורג. הוא נולד בארגנטינה ב-1931, לרבדים הצטרף כשהיה בן 25 אחרי שכבר הספיק ללמוד פיסול בארץ מולדתו. יש פה פיסול בבטון, עץ, מתכת, אבן ופסיפס. קיר הקרמיקה שבחזית חדר האוכל הוא עבודה של משה סעידי, חבר קיבוץ כפר מנחם. ריבוי העבודות הופך את חדר האוכל וסביבתו לגלריה פתוחה גדולה ומיוחדת לאמן.

.

החזית הראשית הפונה למדשאה 01

.

החזית הראשית הפונה למדשאה 02

.

החזית הראשית הפונה למדשאה 03

.

החזית הראשית הפונה למדשאה 04

.

החזית הראשית הפונה למדשאה 05

.

החזית הראשית הפונה למדשאה 06

.

החזית הראשית הפונה למדשאה 07

.

החזית הראשית הפונה למדשאה 08

.

החזית הראשית הפונה למדשאה 09

.

עבודת קיר קרמיקה שיצר משה סעידי

.

צמיחה

.

אולם הכניסה לבניין הוא בין אגף קטן ובו דואר, שטיפת ידיים ושירותים (בחזית התמונה) ובין אולם האכילה (מימין)

.

אגף שירותים ודואר

.

הכניסה המרכזית (משמאל) ואולם האכילה עם הצללה על פתחי החלונות

.

חזית מזרחית של חדר האוכל עם הצללה

.

ויצירת אמנות נוספת של אריה ימבורג

.

החלונות

.

חזית מערבית עם עבודה של אריה ימבורג מ-1969

.

אמנות 01

.

אמנות 02

.

אמנות 03

.

אמנות 04

.

לוח מודעות באולם המבואה: תרבות, סרטים, חוגים

.

פעילויות

.

החברים

.

דלתות הכניסה לאולם האכילה

.

אולם האכילה 01

.

אולם האכילה 02

.

אולם האכילה 03

.

אולם האכילה 04: עבודה של אריה ימבורג

.

אולם האכילה 05: עבודה של אריה ימבורג

.

אולם האכילה 06

.

אולם האכילה 07: עבודה של אריה ימבורג

.

אולם האכילה 08: עבודה של אריה ימבורג

.

אולם האכילה 09: צלחות

.

בכניסה לחדר האוכל שטיפת רגליים

.

שטיפת רגליים (חזית אחורית)

.

קיר זיכרון מפסיפס שיצר אריה ימבורג ב-1972

.

חלק מוסתר תחת הברוש

.

פסיפס

.

השמות

.

פיסול בבטון על המקלט שבקצה המדשאה המרכזית

.

מבנה סמוך לחדר האוכל

.

עם עבודות קרמיקה

.

קרמיקה

.

מגדל המים

.

הסילו הפך לבר

.

הסילו

.

מבנה משק עם תבליט בטון אמנותי

.

תבליט

.

תבליט

.

.

(3) חצור:

בנייה: מתוך עיתון קיבוץ חצור "על התל" (02.02.1951) מסופר כי "הוקמה ועדה בין המוסדות לבצוע התכנית של חדרי האוכל במשקים, שדובר עליה פעם. בינתיים אושרה הקמת עשרה חדרי אוכל במשקים שנהרסו במלחמה, בתוכם שלושה משקי הקיבוץ הארצי. ביחס ליתר משקים נמשכים עדיין הבירורים". כבר בנובמבר של אותה שנה נאספו חומרי הבנייה. שנה לאחר מכן הונחה אבן הפינה, ואחרי שלל עיכובים נחנך חדר האוכל באוגוסט 1956.

הרחבה ושינויים: חדר האוכל הורחב בשני שלבים, ואת שניהם תכנן מסטצ'קין. ההרחבה הראשונה הושלמה בינואר 1965 וכללה בניית אגף עם גג נפתח ששימש כמועדון לחבר. עם הקמת בניין המועדון החדש, שופץ האגף והפך לחלק מחדר האוכל. ב-1978 הוזמן מסטצ'קין בפעם השלישית כדי לבנות אגף נוסף בחלקו המזרחי של הבניין. מסט'צקין בחר לשמור על אופי הבניין המקורי ולהתאים אותו לדרישות החברים. גג הבניין במקור וגם אחרי ההרחבה היה שטוח, אך בגלל בעיות של נזילות מהגג הוחלט לפני כמה שנים לבנות לבניין גג רעפים חדש, שהעניק לו מראה כפרי.

בעת הביקור: חדר האוכל היה ריק מסועדים. עובדי המטבח עסקו בהכנות לארוחה הבאה. בחצור מקפידים על מעמדו של חדר האוכל כמרכז הקיבוץ, ולכן מידי יום מוגשת בו ארוחת צהריים ובימי שישי מוגשת בו ארוחת בוקר גדולה (לחמים, ריבות, פנקייקים), צהריים (עם מנת הדגל: ספגטי בולונוז) וארוחת ערב שבסופה נפתח בחודשי הקיץ בית קפה לחברים ברחבת הבניין.

אמנות: בכניסה לחדר האוכל עבודת קיר שיצרה לאה צימרמן (1986-1918), בוגרת הבוזאר בפריס וחברת הקיבוץ עד פטירתה. פסל אבן קטן מוצב במבואת הכניסה ואותו יצר זאב קרישר, חבר הקיבוץ שמחזיק בסטודיו בקצה המערבי של חצור, במבנה ערבי שלא בקרתי בו.

מועדון ואולם ספורט: שנות השבעים היו שנים של שגשוג בחצור וחוץ מהרחבת חדר האוכל, נבנו שני מבני ציבור מרכזיים נוספים – מועדון (1975) ואולם ספורט (1978). את שניהם תכנן האדריכל קובה גבר מקיבוץ עין שמר. תחילה ניגשו לבניית המועדון, שבמקור היה אמור להיות גדול יותר ולכלול גם ספרייה ואתר הנצחה. אחריו נבנה בניין אולם הספורט הגדול והמרשים, שמבחוץ ניתן לטעות ולחשוב שמדובר באולם תרבות.

.

תודה: למיה כץ מארכיון קיבוץ חצור.

.

1952: הזמנה לטקס הנחת אבן הפינה לחדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

1953: בניית חדר האוכל – מופיע בחלק העליון של התצלום (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

שנות ה-50: הכניסה לחדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

חדר האוכל לפני הרחבתו (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

שנות ה-70: שניים מחברי הקיבוץ הוותיקים (אפרים הררי וחיים טל) בוחנים את דגם האגף השלישי של חדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

עבודות פיתוח בסביבת חדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

חזית חדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

2012: חזית חדר האוכל לאחר בניית גג הרעפים (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

2015:

.

שעת בוקר מוקדמת בדרך לחדר האוכל

.

הכניסה המערבית

.

חזית מערבית

.

חזית מערבית

.

הצללה על החלונות בחזית מערבית

.

דלתות כניסה ממערב

.

דואר באולם המבואה

.

תיבות

.

פסל שיצר זאב קרישר, חבר הקיבוץ, ומאחוריו אזור שטיפת ידיים

.

שטיפת ידיים

.

לאן

.

דלתות הכניסה לאולם האכילה

.

דלתות הכניסה מכיוון אולם האכילה

.

אולם האכילה 01

.

אולם האכילה 02

.

אולם האכילה 03

.

אולם האכילה 04

.

אולם האכילה 05

.

2012: עריכת שולחנות לסדר פסח (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

2010: סדר פסח (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

אריחי קרמיקה בעיצוב משה סעידי

.

בסמוך לכניסה המזרחית חדר לשטיפת ידיים עם לוח מודעות

.

על הלוח 01

.

על הלוח 02

.

שטיפת ידיים

.

על הקיר עבודה המתארת את חזית הבניין המזרחית (האגף השלישי מ-1980)

.

עבודת קיר שיצרה לאה צימרמן ב-1979

.

חתימת האמנית בפינת הקיר

.

הופעה בחדר האוכל

.

חזית צפונית

.

חזית מזרחית

.

פתחי חלונות בחזית מזרחית

.

בניית המועדון בתכנון אדריכל קובה גבר: 

.

1973: בניית המועדון (צילום: יחזקאל קונפינו, מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

2005: המועדון במבט מהמדשאה המרכזית (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

1994: תוספת חדר הנצחה למועדון (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

1985: פנים המועדון עם מבט למרפסת (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

חזית בניין המועדון

.

הפינה הדרום מערבית של הבניין

.

קיר זיכרון

.

הכניסה מהמפלס העליון של הבניין

.

פינת הגג

.

המרפסת

.

הכניסה למפלס העליון

.

רחבה בסמוך למדרגות העולות לכניסה מהמפלס העליון עם עבודות אבן שיצר זאב קרישר

.

מדרגות עולות לכניסה לבניין מהמפלס העליון

.

המדרגות

.

אולם הספורט בתכנון אדריכל קובה גבר:

.

1977: מודל אולם הספורט (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

1977: מודל אולם הספורט (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

1978: הבניין עם השלמת בנייתו (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

1978: פתחים בחזית מזרחית (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

2012: פעילות למשפחות באולם הספורט (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

חזית עם כלב

.

חזית עם קלנועית

.

חזית מערבית

.

חזית מערבית

.

פתח חלון בחזית מזרחית

.

מימון

.

חוץ מאולם הספורט יש כאן גם דואר ומשרדים

.

החצר ההיקפית מעוצבת ברוח הבניין

★

חדרי אוכל נוספים בהם הסתובבתי:

.

געש (מנחם באר)

גזית (חיליק ערד)

חוקוק (שלי ניסים)

רביבים (שלי ניסים)

החותרים (שלי ניסים)

רשפים (מנחם באר)

שפיים (עירא אפרתי)

שלוחות (לאון שרמן)

דברת (מרדכי זברודסקי)

משמרות (יעקב מטריקין)

גלעד (ארנונה אקסלרוד)

ברור חיל (ויטוריו קורינלדי)

כפר המכבי (שלמה גלעד)

בית ניר (שמואל מסטצ'קין)

עין חרוד מאוחד (שמואל ביקלס)

גשר (שמואל ביקלס, ארנונה אקסלרוד)

מעיין ברוך (ארטור גולדרייך ורחל ניסים)

נחל עוז (בנימין צ'לנוב, ויטוריו קורינלדי)

גבעת חיים מאוחד (אהוד שחורי)

גבע (אריה שרון, אמנון לוי)

כרמיה (שמואל מסטצ'קין)

גלגל (נעמי יודקובסקי)

יקום (שמואל מסטצ'קין)

נגבה (שמואל מסטצ'קין)

דורות (מרדכי זברודסקי)

בית גוברין (אמנון לוי)

געתון (מנחם באר)

שניר (מנחם באר)

גת (מנחם באר)

נווה איתן

כפר דרום

אלונים (שלמה גלעד)

ארז (אלכס קשטן וויטוריו קורינלדי)

צרעה (אריך ראש, מוסה חריף וויטוריו קורינלדי)

אילות (שמואל ביקלס, ישראל גודוביץ, אלכס גרינבאום)

הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)

גדות, שמרת ואדמית (חנן הברון, מנחם באר ושמואל מסטצ'קין)

מגל ולהבות חביבה (שמשון הלר, שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד)

אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, אברהם ארליק, חיליק ערד)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

נצר סרני (שמשון הלר)

כפר בלום (פרדי כהנא)

זיקים (מנחם באר)

כברי (חנן הברון)

מבוא גולן (חנן הברון)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

נחשונים (אברהם ארליק)

גבעת חיים איחוד (שמשון הלר)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

עין גדי (שמואל מסטצ'קין)

חפץ חיים (מיכאל קראוס)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

בחן (לא ידוע)

גונן (דוד בסט)

גינוסר (חנן הברון)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

רמת הכובש (מרדכי זברודסקי)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

★

המלצה:

אמליץ על הצגה טובה שראיתי אתמול בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין: "מבויש עד תום" מאת חנוך לוין. התאטרון הישראלי יצא לי כבר מזמן מכל החורים, אבל דוקא בבתי הספר למשחק רואים את האור. תלמידי שנה ג' מעלים ברמה מקצועית ותוססת מחזה שטרם הוצג מאת לוין. המחיר של 49 שקלים לכרטיס הופכים את החוויה למושלמת (לא פחות). המלצתי הבוקר לשאול ללכת ולראות את ההצגה ועכשיו אני ממליץ גם לכם. ההצגה עולה מידי ערב באולם אורנה (מבשר 22 תל אביב).

8-

★