סיבוב בקבר ערבי ישן ובכרמים שבמושב עזריקם

יומני היקר: ביום ששי האחרון קפצתי עם טל לראות ארכיטקטורה בעיר יבנה. זה מפתיע מאד לגלות שלמרות שיבנה היא מקום לא גדול, יש בא לא מעט מבנים שתוכננו על ידי דמויות בולטות בנוף המקומי. אבל קודם לכל זה, החלטתי לראות גם משהו פחות מרכזי מהשמות המפוצצים כמו כרמי, רכטר או פיבקו. 

נכון שגם ביבנה ישנם שרידים לעיירה הערבית ששכנה במקום עד "מבצע ברק" ב-1948 ובהם כבר ביקרתי בעבר, אך הפעם רציתי ללכת ולראות משהו איזוטרי לחלוטין – כזה שגם את השם לא אכיר. אז אחרי סיבוב באתר עמוד ענן, בחרתי שאת היום אפתח במושב עזריקם בשרידיה האחרונים של ההתיישבות הערבית שהייתה במקום וגם היא חוסלה באותו מבצע ב-11 למאי 1948. 

 

מראה הקבר העתיק בינות לעצי הזית

 

האינטרנט שינה את צורת ההכנה לסיבובים שלי. כמובן שהודות לרשת אני יכול לקבל מידע רב על אזורים נידחים אבל לא זה מה שמחדשת הרשת כאן. כך לדוגמא המקרה הזה של הקבר הערבי הנשכח במושב עזריקם; התכוננתי כאמור לבקר בששי האחרון במפעל ארגמן המפורק ביבנה (שתוכנן על ידי רם כרמי ובקרוב יצא עליו ספר שלם על ידי האדר' טלי חתוקה). רציתי להוסיף לתפריט משהו קצת שולי ואחר, ולכן פניתי לאתר עמוד ענן כדי לחפש איזה רעיון במרחק הגיוני מיבנה.

מצאתי שבמושב עזריקם מסומן כי מצוי מבנה קבר שיח'. הודות לאפשרות להצבת מפת הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל משנת 1880 על אותן הקורדינטות בדיוק, הצלחתי לראות כי מדובר באזור שהיה עד לשנת 1948 עשיר ביישובים שכיום כידוע לא נותר להם כמעט כל זכר.

בדומה ליישובים בקה אל-גרבייה ובקה אל-שרקייה (אחד מערבי והשני מזרחי) גם כאן התקיים כפר מערבי לא השתייך במקרה הזה קבר השיח' – בתאני אל-גרבייה (البطاني الغربي) כשממזרחה לו שכן אחיו המזרחי בתאני אל-שרקייה. על פי האתר Palestine Rememberd, במידע הניתן על הכפרים האלו הכיל הכפר המערבי בשנות ה-20 של המאה הקודמת כ-500 תושבים כשאחיו המזרחי מנה כ-350 תושבים. 

לא מצאתי כל מידע על הקבר, או את שמו וזהותו של הנקבר. אבל הימצאותו של קבר בכניסה למושב סיקרנה אותי. מצאתי עם טל את הקבר מתפורר ועזוב ממש לצד הצומת. לא רק ההזנחה האנושית היא שהרסה את המבנה הכל כך מקומי וצנוע הזה, אלא גם עץ זית הגדל בתוכו ממש ועץ תאנה הגדל בצמידות אליו – שניהם שוחקים אט אט את קירות המבנה ואת כיפתו ומפוררים אותו לחלקי חלקיקים.

נכון שאף אחד לא היה רוצה לתת זכר למי שהיה אויב שלו במלחמה, אך יש עיניין של "הזכות של המקום" – זה משהו שמעבר לזכות של המתיישב הפיסי בו. הכוונה היא שיש למקום עצמו זכות, וצריכים להתייחס אליה; למקום הזה ישנם רבדים רבים, אנשים באו והלכו מכאן וכך החליף המקום ידיים וגם אנחנו כבר היינו כאן פעם וגלינו ואת מקומנו תפסו עמים אחרים והנה אנו שוב כאן חזרה. היינו בינתיים בפולין ובמרוקו והותרנו שם בתי כנסיות ובתי קברות ואיך אנחנו נגיב כשנראה שתושבים מקומיים מזניחים או הורסים את המקומות הקדושים לנו?

אבל דווקא בחברות תרבותיות יודעים להעריך את נכסי אלה שעזבו/גורשו/הושמדו ומשקמים אותם, משמרים ומפתחים מתוך ראייה של 'הזכות למקום' – המבקשת להנחיל שאותם נכסים הם חלק מהמקום גם אם הם אינם חלק מהחיים האישיים או הלאומיים של התושבים העכשוויים.

בפעמיים שביקרתי את האדריכל פרדי כהנא בקיבוץ בית העמק, תהיתי כיצד מרגישים חברי הקיבוץ כל פעם שהם חוזרים לביתם ומימין לשער הקיבוץ ניצב מבנה קבר המהווה עדות פיסית שלימה לכפר הערבי שהקיבוץ הנוכחי הוקם על גביו לאחר 1948 ושרידיו אף נראים בבירור ברחבי הקיבוץ. אנשים חיים מצוין בקיבוץ ואני חושב שהקבר הזה מעשיר להם את החיים, את המחשבה, את הדיונים ואת הרעיונות. הקבר הוא לא נטל היסטורי או מצפוני אלא נכס שבכוחו לרומם את חברי המושב (ולא צריך את תאוריית "האחר" של לוינס כדי להבין את זה). ראוי שגם תושבי עזריקם יהיו מודעים לסביבה בה הם חיים ולמציאות האמיתית ויטפחו את המבנה. אני מוכן לעזור להם.

בכל מקרה, ככל הנראה הכפר הערבי בתאני אל-גרבייה היה ממוקם בחלקו הצפוני של המושב עזריקם שהוקם על שטחו, ולא נותר לו כל זכר. רציתי לראות בכל זאת את אתר הכפר ולראות אם בכל זאת אצליח לאתר שרידים לכפר, אבל טעיתי בדרך שירדה לשדות והתברברנו באיזה מטע גפנים סמוך למאגר חצור. היה מעניין לראות שם את הענבים שבקרוב יהיו בשלים, והחלטנו לא להמשיך ולחפש את השרידים ולהסתפק בכרם. משם המשכנו ליבנה. 

לצד מיקום מבנה הקבר מופיע הכיתוב "el Hummam", מתוך מפת הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל, 1880 (מקור: עמוד ענן)

תקריב על אזור הקבר, מתוך מפת הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל, 1880 (מקור: עמוד ענן)

 כשחזרתי הביתה מהסיבוב העליתי את תמונת הקבר לויקיפדיה וצרפתי אותה באופן טבעי לערך של המושב עזריקם, היות והקבר שוכן ממש במושב.

לצערי לאחר זמן קצרצר ביותר הוסרה התמונה מהערך על ידי אחד מהמפעילים של האתר לו יש את הזכות לעשות באנציקלפודיה החופשית ככל העולה על רוחו (בהתאם לדעותיו האישיות ורמת האינטליגנציה איתה הוא נולד). כשפניתי אליו בשאלה לסיבת ההסרה קבלתי את התגובה הזו: "משום שלדעתי תמונת קבר ערבי אינה מלמדת על יישוב יהודי חדש…". המפעיל שהוא בעצמו אחר כנראה לא מוכן לקבל עדיין את האחר.

שלט בכניסה ליישוב הניצב כ-15 מ' ממבנה הקבר

מבנה הקבר מציץ מבין עצי הזית בצמוד לצומת הכניסה הדרומית למושב עזריקם

טל מצלם את הקבר

חזיתו הצפונית של המבנה - היא החזית השלימה ביותר ששרדה

טכנולוגית הבניה חשופה כיום לעיני המבקר, אם כי בעבר היה המבנה מטויח כולו ושרידי הטיח עדיין מצויים בחלקים פחות גלויים במבנה

מפגש קומת המסד עם הכיפה בולטת באמצעות סדק אופקי

כיפת המבנה

מבט כללי על מבנה הקבר מכיוון דרום-מזרח: על הדופן הדרומית נשענת ערימת גזרי עצים ומתוך המבנה עולה עץ זית בעוד שמפינתו הדרום-מערבית צומח ועולה עץ תאנה

לבד מההזנחה האנושית, עץ הזית הוא הגורם המרכזי לקריסת הכיפה והריסתו הכללית של המבנה. העץ הצומח מתוך החלל הפנימי של המבנה שוחק את קירות אבני החול המרכיבות את המבנה ומביא למעשה להחרבתו

פנים הדופן המערבית של המבנה: ככל הנראה קרקעיתו המקורית מצויה בעומק של כמטר מתחת לרגבי אדמה

פנים הדופן הצפונית של המבנה

אז כפי שכבר כתבתי, ירדנו מהכביש הראשי לתוך השדות כדי לחפש את שרידי הכפר, אך התרחקנו יותר מידי ולבסוף במקום שרידים מצאנו כרמים > > >

ענבים בכרמים הגדלים בין המושבים עזריקם ושתולים

קצת יין וכולם פתאום שמחים

בדרך כלל התפקיד שלי זה לקפוץ, אבל הפעם טל לקח על עצמו את המשימה

ולסיום הזמנה לסיורים בהדרכת האדר' דקל גודוביץ בין מבני מכון ויצמן (שעל חלק מהם כבר פירסמתי רשימה):

בלחיצה על התמונה ניתן להגדלה

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • טום בומבדיל  On 29/06/2010 at 12:09

    מדוע אינך מוסיף את התמונה מחדש, ודן על כך בדף השיחה של הערך?

    • מיכאל יעקובסון  On 29/06/2010 at 14:08

      הוספתי פעמיים ופעמיים היא הוסרה על ידי המפעיל. אין לי זמן לדיונים טיפשיים, למעשה המפעיל היה זה שצריך להעולת את הנושא לדיון. אבל עצם העניין שבמהירות ובשקט הוא סילק את השריד הזה מהערך היה צעד טיפוסי מובהק ודווקא בגלל זה אהבתי את זה כך שאולי עדיף שכך זה יישאר.

  • אלון ברקאי  On 30/06/2010 at 23:08

    אם אפשר קצת לפרגן…

    אני קורא כל יום בבלוג שלך (גם קטעי ארכיון) וממליץ לכל חברי

    תודה רבה

  • Nahum  On 01/08/2010 at 11:42

    הכיפה הזו מזכירה לי מאוד מבנים דומים שנמצאים בין עין-כרם לבית חולים הדסה. אולי אתה מכיר, הולכים על השביל היוצא מעין כרם מערבה ולאחר הליכה לא ארוכה מגיעים למעין שתי כיפות אבן. בגלל שבמקום פזורים שרידי מבנים ותעלות (או שזה רחובות?), חשבתי שמדובר במבני תעשיה (שמן או יין), אבל עכשיו אני מתחיל להסס. אולי מדובר בקברים? כמובן, אין שום שילוט, שום ציון וכשהייתי נוהג לנוח שם מהטיול, גם לא מבקרים. ביה"ח מרחיב את שטחו לכיוון הזה (מתחת לחניון החדש שנבנה יחד עם מרכז ביו-טכנולוגי). מעניין אותי לדעת מה אתה יודע על המקום. קראתי באתר זוכרות שהיה במקום כפר ערבי, שמו לא זכור לי.
    תודה.

    • מיכאל יעקובסון  On 01/08/2010 at 11:51

      יש עדיין כאלה מבנים בכל מיני מקומות, אך ככל שהזמן עובר הם נעלמים אם בגלל שיני הזמן ואם בגלל בני אדם.
      המבנה בעזריקם הוא רק אחד מרבים והמייחד אותו שהוא נמצא ממש בכניסה למושב והממדים שלו מתאימים לממדים הכללים של המבנים הקיימים ביישוב. המבנה מייצג מבני תפילה, לפעמים הם קברים ולפעמים הם לא, אבל תמיד הם מקום בו האדם יכול להתבודד למפגש אינטימי עם עצמו ועם בורא עולם. יש כאן משהו אוניברסלי מצד אחד ומצד שני משהו מאד מקומי. לגבי מידע על המקום אתה יכול להכנס לקישור שצרפתי לשם הכפר בגוף הרשימה: בתאני אל-גרבייה.

  • אפי אליאן  On 30/11/2010 at 13:35

    מעניין מאוד, כל הכבוד על היוזמה…

    יש מבנים יפים מאוד 10 דקות משם, השייכים לכפר איסדוד, השבוע התוודעתי למבנה שטרם מצאתי שם, השוכן בתוך פרדס מאחורי המבנים המוכרים שנותרו מהכפר הישן, שהוא למעשה קבר השייח.

  • בוסי  On 21/06/2012 at 14:13

    כל הכבוד לך שלמרות שהורידו את התמונה מוויקיפדיה התעקשת שהיא תשאר ועכשיו היא מתנוססת שם.
    לדעתי אין דבר יותר חשוב מהכרת הסביבה שבו אתה חיי בה על כל מרכיביה ולא להיות עיוור לתרבויות או לאמונות שהתקיימו על האדמה שלך בעבר.
    חוסר צומת הלב וההזנחה שניכרת מצד הקולקטיב הישראלי אל כפרים ושרידים ערביים ישנים צורמת לי ולדעתי אין פשע חמור מלאבד את השורשים של האדמה.

  • שחר תושבת עזריקם  On 08/01/2013 at 14:03

    לפי דעתי הדעה שלך ממש לא נכונה, (ברגע שעלו לארץ ממקומות כמו מרוקו ותוניס והשאירו אותם כאן בביתניה ב׳ ואז שינו את השם לשם יהודי ישראלי לעזריקם.) תושבי המקום לא היו אלה שהיו צריכים לשמור ולדאוג לקבר הזה… אין לי מה עוד להוסיף, הוצאת את תושבי המושב לא אכפתיים ומזניחים, אין באפשרותינו לגעת בקבר,זה גם לא מכבד…

    • מיכאל יעקובסון  On 08/01/2013 at 14:34

      כידוע לך בארץ בה אנו יושבים, באו והלכו עמים (כנענים, ישראלים, פלשתים, ערבים ושוב ישראלים) וכוחות צבאיים שונים (אומאיים, צלבנים). תמיד נשאר משהו ממה שהיה קודם, לא תמיד במכוון אבל נשאר. באופן זה נותרה עדות לכל העבר המקומי העשיר. כל מחיקה של רובד מורידה מהעושר וגם פוגעת בחוויה של החיים כאן שמעודדת פיתוח רעיונות חדשים המקדמים את איכות חיינו. האגרסיביות של ההרס שבא בעקבות הפיתוח היום, מוחקת בקצב מהיר ובאופן יסודי מבעבר, ולכן חשיבות השרידים המייצגים רבדים קודמים גדולה יותר. הקבר שתחומי היישוב עזריקם מייצג רובד חשוב שהתקיים במקום בו את גרה במשך מאות שנים. פיתוח מבנה הקבר יכול לתרום להכרת המקום. לדוגמה: אם תמחקו את הקבר ובמקומו יישתל דשא, הדבר לא יעורר שאלה אצל עובר האורח או התושב "מה היה כאן קודם ולאן פנינו מועדות" ואם הקבר יישאר על מקומו השאלה תצוף. מה תתרום השאלה? למבנה טכנולוגית בניה שונה מהטכנולוגיה הנהוגה כיום, חומרי הבניה מקומיים ושונים מאלה שבהם עושים היום שימוש, מדובר במבנה זיכרון בעל חזות מיוחדת. המבנה קיים אך צאצאי האנשים שבנו אותו כבר לא, הם מפוזרים בכל העולם כך שבכוחו של המבנה להוות גשר גיאוגרפי ולא רק תרבותי. אגב, בגרסה של טים ברטון ל"כוכב הקופים" (שם כל הקופים הם מסוג מאד מסוים, מה שהפך את הסרט לאלגוריה על האוכלוסיה השחורה בארה"ב ותרומתם לחברה), דאגו הקופים למחוק את כל העבר האנושי של כדור הארץ. זה היה הסרט הכי אלים והכי פחות מצחיק שיצר ברטון בקריירה שלו עד היום.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: