סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: כפר מנחם, רבדים וחצור

את שלושת חדרי האוכל בכפר מנחם, רבדים וחצור תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין (2004-1908), בוגר הבאוהאוס. כל שלושת חדרי האוכל ממוקמים בקיבוצים המצויים בקו כמעט ישר הנמתח מזרחה מאשדוד: כפר מנחם המזרחי שבשלושה שוכן בשיפולי שפלת יהודה. חצור המערבי שבשלושה שוכן במישור החוף. שלושת חדרי האוכל פעילים ברמה כזו או אחרת.

חוץ מחדרי אוכל יש לפעמים מקומות נוספים לראות:

(1) בכפר מנחם: יש בניין מוזיאון, בית תרבות וסדנאות אמנים שלא היה לי זמן לבקר, אך ראויים לרשימות נפרדות בהמשך.

(2) ברבדים: חיפשתי ולא מצאתי משהו מעניין בסביבה. לפני עשר שנים היו כאן שתי תאונות רכבת גדולות ששמו את רבדים על מפת האסונות.

(3) בחצור: יש מבנה קבר ישן בכניסה למושב עזריקם הסמוך, עליו כתבתי כאן. דרומית לקיבוץ ניצבת תחנת המשטרה הבריטית הנטושה באטאני שעליה כתבתי כאן.

.

kmenachem

כוסות וקיר קרמיקה בחדר האוכל של קיבוץ כפר מנחם

.

חצור

מפת התמצאות

.

(1) כפר מנחם:

תאטרון: על כמה מבנים בעלי חשיבות אדריכלית שקיימים בכפר מנחם ויתרתי הפעם. הזמן הקצר שעמד לרשותי לא איפשר לי לבקר בהם. הספקתי לבקר רק בתאטרון הפתוח שמתפורר למרגלות חדר האוכל. התאטרון ניבנה בעמק טבעי ולדברי אחת החברות הופיעו כאן מיטב התאטראות, הבדרנים והזמרים. כאן גם פעל קולנוע בחודשי הקיץ. תחילה השתמשו החברים בעמק כמעט בלי להתערב בו, אך בתחילת שנות ה-60, נשלחו צעירי הקיבוץ להביא אבנים משרידי הכפר הפלסטיני תל אל סאפי ששכן מדרום לקיבוץ וחוסל ב-1948 ומהן הרכיבו את הטריבונות. על הטריבונות הוצבו ספסלי אסבסט שמזמן נעלמו.

רחבה: בכניסה לחדר האוכל רחבה מרוצפת המקשרת לתאטרון הפתוח, ובכך רומזת לקשר ההדוק בין התרבות (התאטרון), הפנאי (המדשאה) וחדר האוכל שהוא המוקד המרכזי ביותר בכל הקיבוץ (מפגש והסעדה). בקצה השני של המדשאה ניצב מגדל מים וכן פסל של שני חלוצים. את הפסל יצר נחום רומבק, ממייסדי כפר מנחם. הפסל עבר חידוש ונראה היום כמו חדש.

אדריכל: את בניין חדר האוכל תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, שלמד בבאוהאוס בגרמניה בין השנים 1931 ו-1933. למרות שהיום הפך המושג "באוהאוס" לאותם מבנים בעלי חזות פלסטית המטוייחים בלבן, הבאוהאוס היה הרבה יותר מאותו סגנון (שלמעשה מכונה "הסגנון הבינלאומי"), ומסטצ'קין התנער מכל סגנון. לכן קשה למצוא דמיון בין אותם מבנים המכונים "באוהאוס" ובין חדרי האוכל שתכנן.

תכנית: תכנית חדר האוכל המקורי שערך ב-1955 האדריכל שמואל מסטצ'קין, הורכבה מאגף מטבח מרכזי אליו היו צמודים שני אולמות שהופרדו בדלתות גדולות: אולם אכילה ואולם קריאה. אולם הקריאה שימש כמועדון ולשיחות קיבוץ והיה לו גג נפתח, אותו פתחו בימות הקיץ החמים. אולם האכילה התאים לאכלס ארבע שורות שולחנות ובסך הכל 174 מקומות ישיבה. בשונה מחדרי אוכל אחרים, האדריכל לא פתח כאן פתחים רחבים וגדולים לחצר, אלא הסתפק בחלונות צרים המאורגנים כמו חיילים לאורך קירות האולם, מה שמנתק את הסועדים מהסביבה ומצריך שימוש משמעותי בתאורה מלאכותית.

חנוכת הבניין: ביום חמישי באחד מימות הקיץ בשנת 1958, התכנסו נציגי קיבוץ כפר מנחם בחדר האוכל החדש בהשתתפות כל צוות התכנון האחראי לחדר האוכל. מה שהתרחש בפגישה תועד בעלון הקיבוץ שהופקד בארכיון של כפר מנחם: "מתתיהו הרים כוס להערכת המבצע הארכיטקטוני הנאה הזה של חדר האוכל אשר הוא פרי העבודה המשותפת של המתכנן הארכיטקט החבר מסטצ'קין, המחלקה הטכנית ומחלקת הבנייה של הקיבוץ הארצי. לבסוף הציע גם להרים כוס לכבוד החדר אוכל עצמו אשר הוא אולי הסמל המובהק ביותר לקיבוץ, לחיי שיתוף וצוותא כשכולנו תפילה שערך זה אשר החדר אוכל הוא סמלו יתעלה ויגבר". בהמשך הערב, הציג מסטצ'קין את עקרונות התכנון שהנחו אותו: "מיזוג יופי ופשטות, נוחיות והרגשת בית של האוכלים בו דבר שהתאפשר הודות לרוח הקולקטיבית שבעבודת התכנון".

יפים יותר: חדר האוכל שתכנן מסטצ'קין החליף צריף קטן שהיה צר לחברים. בעלון הקיבוץ סיפר אחד החברים על שיחה שהיתה לו עם אורחת שבאה לבקר בחדר האוכל החדש בשעת ארוחה: "האנשים שלכם נראים בחדר האוכל החדש הזה יפים יותר לא כתמול שלשום". חבר אחר התלונן על כך שלא נשאו נאומים באירוע חנוכת חדר האוכל: "…אין יל כל טענות לחלק האמנותי, לא כל שכן לגשמי, כי אוכל ומשקאות היו בשפע והחברים נהנו מאד. אך משהו פעוט בכל זאת היה חסר. לפני ההצגה חיכיתי לדברי ברכה קצרים, וכאשר הם לא באו, חשבתי כי אחרי ההצגה ולפני העברת הקהל לחדר האוכל לכיבוד והריקודים, יבוא נאום כל שהואץ הדבר התבקש מאד, אך התאכזבתי. היתה מסיבה מוצלחת, אך המאורע שלכבודו היא נערכה לא הוזכר אפילו במילה אחת".

הרחבה: כמו בקיבוצים אחרים גם חדר האוכל לא הספיק ובשנות ה-70 נדרשה המחלקה הטכנית להרחיב את הבניין. את ההרחבה תכנן מסטצ'קין. ההרחבה שמרה על הבניין המקורי ורק נוספו אגפים חדשים, אולם הקריאה בוטל ואתו התקרה הנפתחת והוא הפך לחלק מחדר האוכל. כמו כן נוספה רמפת בטון מחוץ לבניין.

חיפוי קירות: בחוץ ובפנים בוצע בחלקו באמצעות אריכי קרמיקה שיצר משה סעידי, חבר הקיבוץ, אמן ומ ייסד המחלקה לקרמיקה ארכיטקטונית בקיבוץ שהיתה מעורבת בכ-150 פרויקטים. סעידי מספר כי עם מסטצ'קין עבד שנים ארוכות, אך בכפר מנחם לא עבד אתו, והאריכים הם תוספות מאוחרות שחלקם אפילו בוצע שלא על פי רוחו. כשחדר האוכל הוקם לראשונה, היה זה בתקופת הצנע וסעידי עדיין לא עסק בייצור אריחי קרמיקה, אך לאחר ההרחבה יצר מהדורה של תריסר דוגמאות והן שולבו מתחת לפתחי החלונות. בקיר החוצץ בין חדר האוכל והמטבח נוסף חיפוי, אך בעוד שסעידי ביקש שגוון האריחים יהיה צהבהב, מי שניהלה את מלאכת השיפוץ חשבה אחרת והקיר זכה בקרמיקה בגוון כהה. סעידי גם השתתף בעיצוב הרמפה מבטון חשוף שמחוץ לבניין. במקור תוכנן לשלב קרמיקה צבעונית בשקעים שעיצב סעידי לפי קצב המקאמה של המוסיקה האיראנית, אך העבודה לא הושלמה.

אמנות: מעשה ידיהם של תלמה ואריק הראל, חברי הקיבוץ. הם עיטרו את הכניסה עם עבודת מתכת ובאולם האכילה עבודת קיר גדולה בטכניקה מעורבת. "שתי העבודות שראית הן משנות ה-60", סיפר לי אריק הראל, "כל חג עשינו קישוט לחדר האוכל. העבודה בכניסה בוצעה במקור לפסח והוצבה בתוך חדר האוכל. כדי לתלות בכניסה צמצמנו אותה. בעבודה מתוארת חציית ים סוף, שירת מרים ומשה המוביל את העם. עבודת הקיר הגדולה שבפנים חדר האוכל, מתארת את חגי ישראל. אם היית מגיע בראש השנה היית רואה עבודה נוספת". אריק נולד ברומניה, התגלגל לדגניה א', רמת יוחנן ובסוף התמקם בכפר מנחם. לאמנות הגיע לאחר שנפצע כחייל, ובעת השיקום נחשף לעבודה בנחושת. תלמה ילידת כפר מנחם ויחד הם יוצרים בקיבוץ מאז 1960.

במטבח: קמרונות ששוברים את הקווים והזויות הישרות של הבניין, ודרך פתחים בחלקם העליון של הקמרונות חודר אור טבעי פנימה. התוספת לבניין משנות ה-70 חסרה את הקלילות והצניעות של המבנה המקורי. כאן כבר יש רמפת בטון גדולה ופתחי חלונות מודגשים באופן מוגזם. חדר האוכל פועל ומשרת באופן מלא את הקהילה ובעת הביקור עמלה קבוצת נשים על הכנת הארוחות הבאות.

המצב היום: חדר האוכל פועל כל יום ומגיש ארוחת צהריים לחברים, לעובדי המפעלים באזור, לתלמידים מהתיכון האזורי ולמשפחות מההרחבה. ביום שישי מוגש בראנצ' בין השעות 8 עד 12 ובערב שבת מוגשת ארוחה חגיגית.

.

תודה: לאוכמה אבירם מארכיון קיבוץ כפר מנחם ולמשה סעידי.

.

DSC02343

עבודת קרמיקה שיצרה שושנה שינדלר בכניסה לקיבוץ

.

DSC02344

מהתרנגולת לתבנית

.

DSC02348

מגדל הסילו משמש היום למועדון לקשישי הקיבוץ

.

DSC02352

סילו

.

DSC02358

בסביבת גני הילדים יש קרסולה גדולה שקשה למצוא כמוה היום

.

DSC02360

הקרוסלה מסתובבת (בקושי)

.

חדר אוכל ישן

צריף חדר האוכל וברקע מגדל הסילו (מקור: ארכיון כפר מנחם)

.

חדר אוכל

צריף חדר האוכל וברקע מגדל הסילו (מקור: ארכיון כפר מנחם)

.

ליד חדר האוכל ביום הרכזת המדינה

1948: חגיגת עצמאות בחזית חדר האוכל (מקור: ארכיון כפר מנחם)

.

DSC02362

בקצה המדשאה המרכזית משקיפים שני פסלים של חלוצים על חדר האוכל שיצר נחום רומבק – ממייסדי כפר מנחם

.

km15-02

ההרחבה: חזיתות מערב, צפון ומזרח של בניין חדר האוכל 01 (מקור: ארכיון קיבוץ כפר מנחם)

.

km15-01

ההרחבה: חזיתות בניין חדר האוכל 02 (מקור: ארכיון קיבוץ כפר מנחם)

.

רחבת חדר אוכל לקראת חג העצמאות 1972

1972: הכניסה לחדר האוכל בערב יום העצמאות (מקור: ארכיון קיבוץ כפר מנחם)

.

DSC02435

הכניסה הראשית לחדר האוכל (יש כניסה מכל חזית)

.

DSC02365

גם הריצוף מעוצב

.

DSC02368

אריחי קרמיקה מתחת לחלונות

.

DSC02369

עיצוב: משה סעידי

.

DSC02366

דוגמה שונה מתחת לחלונות אחרים

.

DSC02367

עיצוב: משה סעידי

.

DSC02370

פיילוט שנכשל: גופי תאורה מקרמיקה ברחבת הכניסה לחדר האוכל שיצרו משה סעידי ושושנה שינלדר

.

DSC02355

הקלנועית מגיעה לרחבתה כניסה

.

DSC02436

רחבת הכניסה לחדר האוכל

.

DSC02371

עבודת מתכת בחזית הכניסה שיצרו תלמה ואריק הראל

.

DSC02376

בחדר המבואה תיבות הדואר, כיורים לשטיפת ידיים

.

DSC02373

תיבות הדואר

.

DSC02374

וגר זאב עם כבש

.

DSC02377

דלת הכניסה לבניין. גופי התאורה מלווים מהכניסה וממשיכים פנימה לאולם האכילה

.

DSC02378

על לוח המודעות 01

.

DSC02379

על לוח המודעות 02

.

DSC02380

הדלתות המקשרות לחדר האכילה

.

DSC02391

חדר אוכל 01: את התקרה המחודשת תכנן ארנון לפידות

.

מכינים לארוחה

הכנות לארוחת חג (מקור: ארכיון קיבוץ כפר מנחם)

.

עורכים לחג

הכנות לארוחת חג (מקור: ארכיון קיבוץ כפר מנחם)

.

עריכה לקראת חג

הכנות לארוחת חג (מקור: ארכיון קיבוץ כפר מנחם)

.

חג בחדר האוכל

ארוחת חג (מקור: ארכיון קיבוץ כפר מנחם)

.

DSC02393

חדר אוכל 02: עבודה נוספת שיצרו במשותף תלמה ואריק הראל ומציגה את חגי ישראל

.

DSC02392

חדר אוכל 03

.

DSC02395

חדר אוכל 04

.

DSC02396

חדר אוכל 05

.

DSC02397

חדר אוכל 06

.

DSC02398

חדר אוכל 07

.

DSC02399

חדר אוכל 08

.

DSC02419

חדר אוכל 09

.

DSC02414

חדר אוכל 10

.

DSC02420

חדר אוכל 11: הכניסה למטבח

.

DSC02400

חדר אוכל 12: מכונת שטיפת כלים

.

DSC02403

חדר אוכל 13: מכונת שטיפת כלים

.

DSC02404

חדר אוכל 14: מכונת שטיפת כלים

.

DSC02402

חדר אוכל 15

.

DSC02406

חדר אוכל 16

.

DSC02401

חדר אוכל 17: את הקיר החוץ בין אולם האכילה ומהטבח מחפים אריחי קרמיקה בעיצוב משה סעידי. הוא ביקש שהאריחים יהיו בגוון צהבהב אך הוחלט כי הגוון יהיה כהה

.

DSC02407

חדר אוכל 18: על הקיר תלויה פואמה

.

DSC02408

חדר אוכל 19: על הקיר תלויה פואמה

.

DSC02409

חדר אוכל 20: על הקיר תלויה פואמה

.

DSC02405

חדר אוכל 21

.

DSC02410

חדר אוכל 22: הגשה עצמית וקופה

.

DSC02411

חדר אוכל 23: כוסות ומים קרים

.

DSC02413

חדר אוכל 24

.

DSC02412

חדר אוכל 25

.

DSC02415

חדר אוכל 26

.

DSC02416

חדר אוכל 28

.

DSC02417

חדר אוכל 29: ריקודים בחדר האוכל

.

DSC02390

חדר אוכל 30: פתחים בתקרה לחדירת אור טבעי

.

DSC02422

מטבח 01

.

DSC02424

מטבח 02

.

DSC02426

מטבח 03

.

DSC02423

מטבח 04

.

DSC02429

מטבח 05

.

DSC02430

מטבח 06

.

DSC02428

מטבח 07

.

DSC02433

מטבח 08

.

DSC02353

רחבה התפעולית והכניסה למטבח מכיוון מזרח 01

.

DSC02451

רחבה התפעולית והכניסה למטבח מכיוון מזרח 02

.

DSC02389

הכניסה לבניין מכיוון צפון: למטה יש כל-בו ולמעלה אולם רב תכליתי

.

DSC02452

חזית צפונית

.

DSC02448

כניסה לחדר אוכל מכיוון מערב וכן לאולם נוסף

.

DSC02381

חזית מערבית: המטבח עם התקרה המורכבת מקמרונים

.

DSC02382

רמפה מובילה לאולם שבחלקו הצפוני של הבניין

.

DSC02385

את העיטורים עיצב משה סעידי בהשראת המקאמה של המוסיקה האירנית. את השקעים ביקש סעידי למלא בקרמיקה צבעונית שלא בוצעה

.

DSC02386

הרמפה 01

.

DSC02388

הרמפה 02

.

DSC02383

קטע חזית מערבית מחופה גרנוליט ובו חלון הבולט מקו החזית

.

DSC02384

גרררנוליט

.

DSC02437

רכב אספנים ומאחור תאטרון פתוח 01

.

DSC02438

רכב אספנים ומאחור תאטרון פתוח 02

.

DSC02439

תיאטרון 01

.

DSC02440

תיאטרון 02

.

DSC02441

תיאטרון 03

.

DSC02442

תיאטרון 04

.

DSC02443

תיאטרון 05

.

DSC02444

תיאטרון 06

.

DSC02445

תיאטרון 07

.

DSC02447

תיאטרון 08

.

DSC02449

מגדל הסילו

.

(2) רבדים:

ביקור: במתכונתו הנוכחית עוצב חדר האוכל ברבדים בסוף שנות השבעים. גם כאן ביצע מסטצ'קין את הקשתות שהוא כל כך אהב להשתמש בהן. בשונה מתכנון חדרי האוכל בעשורים הקודמים, מסטצ'קין הרשה לעצמו לתכנן חזית מהודרת יותר הן בהיבט הצורני והן החומרי. בחזית אין טיח או צבע, אלא חיפוי גרנוליט. גם בתוך חדר האוכל נעשה שימוש בחומרים ובטכנולוגיות יקרות יותר. בעת הביקור עמל צוות המטבח בארגון והכנות לקראת ארוחה. בכניסה לחדר האוכל התנועה היתה ערה יותר, והחברים באו לבדוק את תיבות הדואר שלהם. היות ולקיבוץ יש ענף תיירות, הם מצליחים להמשיך ולהפעיל את חדר האוכל באמצעות קבלן חיצוני. שוחחתי עם אחד החברים בכניסה לחדר האוכל והוא סיפר שברגע שהתיירות תיסגר (והיא צפויה להסגר), אז גם חדר האוכל יפסיק לפעול.

קשתות: "צורת החלון היא קשת ומעליו תקרה קשתית", כתב לימים שמואל מסטצ'קין טקסט שהופיע בספר "ספר שמואל מסטצ'קין" מאת יובל דניאלי ומוקי צור (הוצאת הקיבוץ המאוחד). "קשתות אלה תואמות ומשלימות את צורת קליפות הבטון הראשונות של האולם הקודם. כמות האור החודרת לאולם מן החלונות מעטה ונעשה ניסיון להאיר אותו על ידי החדרת אור מן התקרה במקומות פזורים. בחלק הצפוני של הבניין תוכננה כיכר כניסה הפתוחה למערב ולמזרח על ידי אפשרות כניסה מן הצדדים".

אמנות: המרכיב הבולט בבניין ובסביבתו הן עבודות האמנות. כל אחת בוצעה בטכניקה שונה, אך את כלן יצר אחד מחברי הקיבוץ: אריה ימבורג. הוא נולד בארגנטינה ב-1931, לרבדים הצטרף כשהיה בן 25 אחרי שכבר הספיק ללמוד פיסול בארץ מולדתו. יש פה פיסול בבטון, עץ, מתכת, אבן, קרמיקה ופסיפס. ריבוי העבודות הופך את חדר האוכל וסביבתו לגלריה פתוחה גדולה ומיוחדת לאמן.

.

DSC02299

החזית הראשית הפונה למדשאה 01

.

DSC02296

החזית הראשית הפונה למדשאה 02

.

DSC02301

החזית הראשית הפונה למדשאה 03

.

DSC02292

החזית הראשית הפונה למדשאה 04

.

DSC02312

החזית הראשית הפונה למדשאה 05

.

DSC02293

החזית הראשית הפונה למדשאה 06

.

DSC02294

החזית הראשית הפונה למדשאה 07

.

DSC02295

החזית הראשית הפונה למדשאה 08

.

DSC02288

החזית הראשית הפונה למדשאה 09

.

DSC02290

עבודת קיר שיצר אריה ימבורג 01

.

DSC02291

עבודת קיר שיצר אריה ימבורג 02

.

DSC02280

אולם הכניסה לבניין הוא בין אגף קטן ובו דואר, שטיפת ידיים ושירותים (בחזית התמונה) ובין אולם האכילה (מימין)

.

DSC02282

אגף שירותים ודואר

.

DSC02284

הכניסה המרכזית (משמאל) ואולם האכילה עם הצללה על פתחי החלונות

.

DSC02285

חזית מזרחית של חדר האוכל עם הצללה

.

DSC02286

ויצירת אמנות נוספת של אריה ימבורג

.

DSC02313

החלונות

.

DSC02311

חזית מערבית עם עבודה של אריה ימבורג מ-1969

.

DSC02302

אמנות 01

.

DSC02306

אמנות 02

.

DSC02305

אמנות 03

.

DSC02304

אמנות 04

.

DSC02329

לוח מודעות באולם המבואה: תרבות, סרטים, חוגים

.

DSC02328

פעילויות

.

DSC02330

החברים

.

DSC02331

דלתות הכניסה לאולם האכילה

.

DSC02325

אולם האכילה 01

.

DSC02321

אולם האכילה 02

.

DSC02326

אולם האכילה 03

.

DSC02324

אולם האכילה 04: עבודה של אריה ימבורג

.

DSC02316

אולם האכילה 05: עבודה של אריה ימבורג

.

DSC02314

אולם האכילה 06

.

DSC02318

אולם האכילה 07: עבודה של אריה ימבורג

.

DSC02320

אולם האכילה 08: עבודה של אריה ימבורג

.

DSC02327

אולם האכילה 09: צלחות

.

DSC02332

בכניסה לחדר האוכל שטיפת רגליים

.

DSC02333

שטיפת רגליים (חזית אחורית)

.

DSC02307

קיר זיכרון מפסיפס שיצר אריה ימבורג ב-1972

.

DSC02308

חלק מוסתר תחת הברוש

.

DSC02310

פסיפס

.

DSC02309

השמות

.

DSC02297

פיסול בבטון על המקלט שבקצה המדשאה המרכזית

.

DSC02277

מבנה סמוך לחדר האוכל

.

DSC02276

עם עבודות קרמיקה

.

DSC02275

קרמיקה

.

DSC02342

מגדל המים

.

DSC02336

הסילו הפך לבר

.

DSC02337

הסילו

.

DSC02338

מבנה משק עם תבליט בטון אמנותי

.

DSC02339

תבליט

.

DSC02340

תבליט

.

.

(3) חצור:

בנייה: מתוך עיתון קיבוץ חצור "על התל" (02.02.1951) מסופר כי "הוקמה ועדה בין המוסדות לבצוע התכנית של חדרי האוכל במשקים, שדובר עליה פעם. בינתיים אושרה הקמת עשרה חדרי אוכל במשקים שנהרסו במלחמה, בתוכם שלושה משקי הקיבוץ הארצי. ביחס ליתר משקים נמשכים עדיין הבירורים". כבר בנובמבר של אותה שנה נאספו חומרי הבנייה. שנה לאחר מכן הונחה אבן הפינה, ואחרי שלל עיכובים נחנך חדר האוכל באוגוסט 1956.

הרחבה ושינויים: חדר האוכל הורחב בשני שלבים, ואת שניהם תכנן מסטצ'קין. ההרחבה הראשונה הושלמה בינואר 1965 וכללה בניית אגף עם גג נפתח ששימש כמועדון לחבר. עם הקמת בניין המועדון החדש, שופץ האגף והפך לחלק מחדר האוכל. ב-1978 הוזמן מסטצ'קין בפעם השלישית כדי לבנות אגף נוסף בחלקו המזרחי של הבניין. מסט'צקין בחר לשמור על אופי הבניין המקורי ולהתאים אותו לדרישות החברים. גג הבניין במקור וגם אחרי ההרחבה היה שטוח, אך בגלל בעיות של נזילות מהגג הוחלט לפני כמה שנים לבנות לבניין גג רעפים חדש, שהעניק לו מראה כפרי.

בעת הביקור: חדר האוכל היה ריק מסועדים. עובדי המטבח עסקו בהכנות לארוחה הבאה. בחצור מקפידים על מעמדו של חדר האוכל כמרכז הקיבוץ, ולכן מידי יום מוגשת בו ארוחת צהריים ובימי שישי מוגשת בו ארוחת בוקר גדולה (לחמים, ריבות, פנקייקים), צהריים (עם מנת הדגל: ספגטי בולונוז) וארוחת ערב שבסופה נפתח בחודשי הקיץ בית קפה לחברים ברחבת הבניין.

אמנות: בכניסה לחדר האוכל עבודת קיר שיצרה לאה צימרמן (1986-1918), בוגרת הבוזאר בפריס וחברת הקיבוץ עד פטירתה. פסל אבן קטן מוצב במבואת הכניסה ואותו יצר זאב קרישר, חבר הקיבוץ שמחזיק בסטודיו בקצה המערבי של חצור, במבנה ערבי שלא בקרתי בו.

מועדון ואולם ספורט: שנות השבעים היו שנים של שגשוג בחצור וחוץ מהרחבת חדר האוכל, נבנו שני מבני ציבור מרכזיים נוספים – מועדון (1975) ואולם ספורט (1978). את שניהם תכנן האדריכל קובה גבר מקיבוץ עין שמר. תחילה ניגשו לבניית המועדון, שבמקור היה אמור להיות גדול יותר ולכלול גם ספרייה ואתר הנצחה. אחריו נבנה בניין אולם הספורט הגדול והמרשים, שמבחוץ ניתן לטעות ולחשוב שמדובר באולם תרבות.

.

תודה: למיה כץ מארכיון קיבוץ חצור.

.

הזמנה להנחת אבן פינה בחדר אוכל 1952

1952: הזמנה לטקס הנחת אבן הפינה לחדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

בניית חדר אוכל 1953 בין הצריפים, המקלחת המשותפת והמכבסה הישנה

1953: בניית חדר האוכל – מופיע בחלק העליון של התצלום (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

חדר אוכל לפני השיפוץ מיכל מיה שמעון רונית

שנות ה-50: הכניסה לחדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

חדר אוכל לפני תוספת האגף המזרחי

חדר האוכל לפני הרחבתו (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

אפרים הררי וחיים טל בודקים את דגם חדר האוכל

שנות ה-70: שניים מחברי הקיבוץ הוותיקים (אפרים הררי וחיים טל) בוחנים את דגם האגף השלישי של חדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

מיישרים אדמה בחדר אוכל החדש

עבודות פיתוח בסביבת חדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

חדר אוכל כברכת ראש השנה של קבוץ חצור 1990

חזית חדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

חדר האוכל 2012 מבט מצפון מערב

2012: חזית חדר האוכל לאחר בניית גג הרעפים (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

2015:

.

DSC09388

שעת בוקר מוקדמת בדרך לחדר האוכל

.

DSC09389

הכניסה המערבית

.

DSC09384

חזית מערבית

.

DSC09390

חזית מערבית

.

DSC09391

הצללה על החלונות בחזית מערבית

.

DSC09392

דלתות כניסה ממערב

.

DSC09382

דואר באולם המבואה

.

DSC09383

תיבות

.

DSC09396

פסל שיצר זאב קרישר, חבר הקיבוץ, ומאחוריו אזור שטיפת ידיים

.

DSC09381

שטיפת ידיים

.

DSC09393

לאן

.

DSC09395

דלתות הכניסה לאולם האכילה

.

DSC09378

דלתות הכניסה מכיוון אולם האכילה

.

DSC09377

אולם האכילה 01

.

DSC09372

אולם האכילה 02

.

DSC09371

אולם האכילה 03

.

DSC09373

אולם האכילה 04

.

DSC09376

אולם האכילה 05

.

עריכת השולחנות לסדר בחדר האוכל 2012

2012: עריכת שולחנות לסדר פסח (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

סדר פסח בחדר האוכל 2000

2010: סדר פסח (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

DSC09375

אריחי קרמיקה בעיצוב משה סעידי

.

DSC09366

בסמוך לכניסה המזרחית חדר לשטיפת ידיים עם לוח מודעות

.

DSC09367

על הלוח 01

.

DSC09368

על הלוח 02

.

DSC09369

שטיפת ידיים

.

DSC09370

על הקיר עבודה המתארת את חזית הבניין המזרחית (האגף השלישי מ-1980)

.

DSC09365

עבודת קיר שיצרה לאה צימרמן ב-1979

.

DSC09364

חתימת האמנית בפינת הקיר

.

DSC09363

הופעה בחדר האוכל

.

DSC09362

חזית צפונית

.

DSC09397

חזית מזרחית

.

DSC09398

פתחי חלונות בחזית מזרחית

.

בניית המועדון בתכנון אדריכל קובה גבר: 

.

בנית המועדון  בניית המועדון יחזקאל קונפינו 1973-1974

1973: בניית המועדון (צילום: יחזקאל קונפינו, מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

המועדון 2005 מבט מחדר האוכל

2005: המועדון במבט מהמדשאה המרכזית (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

תוספת חדר הנצחה וקיר שמות למועדון לכוון אולם הספורט 1994

1994: תוספת חדר הנצחה למועדון (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

פנים המועדון עם מבט למרפסת 1985

1985: פנים המועדון עם מבט למרפסת (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

DSC09386

חזית בניין המועדון

.

DSC09351

הפינה הדרום מערבית של הבניין

.

DSC09352

קיר זיכרון

.

DSC09356

הכניסה מהמפלס העליון של הבניין

.

DSC09357

פינת הגג

.

DSC09358

המרפסת

.

DSC09359

הכניסה למפלס העליון

.

DSC09354

רחבה בסמוך למדרגות העולות לכניסה מהמפלס העליון עם עבודות אבן שיצר זאב קרישר

.

DSC09353

מדרגות עולות לכניסה לבניין מהמפלס העליון

.

DSC09361

המדרגות

.

אולם הספורט בתכנון אדריכל קובה גבר:

.

דגם אולם הספורט 1977

1977: מודל אולם הספורט (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

דגם פנים אולם הספורט 1977

1977: מודל אולם הספורט (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

אולם הספורט אזור משרדים ושרותים מבט מדרום 1978

1978: הבניין עם השלמת בנייתו (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

קיר מערבי לאולם הספורט למבואה 1978

1978: פתחים בחזית מזרחית (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

פעילות למשפחות באולם הספורט 2012

2012: פעילות למשפחות באולם הספורט (מקור: ארכיון קיבוץ חצור)

.

DSC09346

חזית עם כלב

.

DSC09347

חזית עם קלנועית

.

DSC09349

חזית מערבית

.

DSC09348

חזית מערבית

.

DSC09344

פתח חלון בחזית מזרחית

.

DSC09345

מימון

.

DSC09400

חוץ מאולם הספורט יש כאן גם דואר ומשרדים

.

DSC09339

החצר ההיקפית מעוצבת ברוח הבניין

.

.

.

..

חדרי אוכל נוספים שכתבתי עליהם וכדאי לבקר בהם:

.

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, חיליק ערד)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

גרופית ומבוא חמה (אדריכלית ארנונה אקסלרוד)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

נצר סרני (אמנון כהן)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

כברי (חנן הברון)

כפר בלום (פרדי כהנא)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

זיקים (מנחם באר)

מבוא גולן (חנן הברון)

נחשונים (אברהם ארליק)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

חפץ חיים (לא ידוע)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

עין גדי (שמואל מסטצק'ין)

בחן (לא ידוע)

גבעת חיים איחוד (לא ידוע)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

מזרע (אפשטיין)

גונן (דוד בסט)

גבעת השלושה (אריה שרון)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

גינוסר (חנן הברון)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

.

.

.

המלצה:

אמליץ על הצגה טובה שראיתי אתמול בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין: "מבויש עד תום" מאת חנוך לוין. התאטרון הישראלי יצא לי כבר מזמן מכל החורים, אבל דוקא בבתי הספר למשחק רואים את האור. תלמידי שנה ג' מעלים ברמה מקצועית ותוססת מחזה שטרם הוצג מאת לוין. המחיר של 49 שקלים לכרטיס הופכים את החוויה למושלמת (לא פחות). המלצתי הבוקר לשאול ללכת ולראות את ההצגה ועכשיו אני ממליץ גם לכם. ההצגה עולה מידי ערב באולם אורנה (מבשר 22 תל אביב).

8-

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: