סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: שדה נחום, חמדיה ואפיקים

שלושה קיבוצים, שלושה חדרי אוכל, עמק הירדן אחד.

שני חדרי אוכל כבר לא פעילים: שדה נחום וחמדיה. שני חדרי אוכל טובלים בצמחיה ששתלו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור: אפיקים ושדה נחום. שני אדריכלים תכננו כל אחד חדר אוכל אחר: שמואל ביקלס בשדה נחום, שמשון הלר בחמדיה. שני אדריכלים תכננו במשותף חדר אוכל אחד: ורנר יוסף ויטקובר ואריק באומן באפיקים.

לקח לי הרבה זמן לאסוף ולארגן את החומרים שצברתי לרשימה הזו, ולכן התעכבתי. הרשימות על חדרי האוכל בקיבוצים הן הכי פחות נצפות בבלוג אבל משום מה לי הן חשובות והעיכוב מבחינתי היה שווה.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) מול שדה נחום הולכת וקמה תחנת רכבת העמק החדשה, תחנת הקצה של המסילה שנקראת "תחנת בית שאן" (עליה כתבתי כאן) ומשתלבת במבני התחנה העותמאנית.

(2) חמדיה נמצאת כמה דקות נסיעה משדה נחום, אבל שווה לבקר בדרך באתר ההנצחה שיצרו בסמוך האדריכלים אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי-וינראוב (עליה כתבתי כאן).

(3) אפיקים הוא קיבוץ שמאד שווה לבקר בו, ולהשקיע יותר מכמה דקות. ברחבי הקיבוץ יש עבודות אמנות במגוון טכניקות: פסיפס, מתכת, עץ, פרסקו. בנוסף, יש עבודת נוי מרשימה שיצרו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, עבודה שמטופחת עד היום וראוי להתעכב עליה.

ועל כך ברשימה זו.

.

10624714_977295728966676_5798994648935547986_n

מגדל המדרגות בחדר אוכל של קיבוץ חמדיה

.

עמק בית שאן והירדן

מפת התמצאות

 

.

(1) חדר אוכל בקיבוץ שדה נחום:

כשחוצים את עמק יזרעאל, רגע לפני שמגיעים לשלד הבטון הענק בכניסה לבית שאן, אפשר לעצור ולבקר בקיבוץ שדה נחום. מקום שקט ויפה. לא ראיתי נפש חיה בזמן שהסתובבתי בקיבוץ. חדר האוכל היה ריק. דלת אחת היתה נעולה אבל דלת שנייה נותרה פתוחה.

לא מדובר בבניין שמותיר רושם מיוחד במבט ראשון, אבל התבוננות מעמיקה חושפת איכות תכנון בהיבטים של תנועה, תאורה וכיוון המבט. שני מרכיבים בבניין משכו את תשומת ליבי: הגבהת תקרת מרכז האולם גם כדי להדגיש את מרכיותו ולחלק את האולם לאזורים, וגם כדי לאפשר פתחי תאורה ואוורור אל המרכז האפל יותר היות והוא מרוחק מהחלונות שבחזיתות. מרכיב שני הוא פתח רחב במיוחד שהוצב בחלק המקשר בין אולם האכילה והמטבח, ומאפשר מבט פנורמי לעומד בחדר האוכל אל נוף הקיבוץ ונוף העמק.

אלעד ערמון שמנהל את הארכיון של שדה נחום, כתב לי במייל שב-1956 הונחה אבן הפינה לחדר האוכל וב-7/11/1960 הוגשה בו הארוחה הראשונה לחברים. "כיום חדר האוכל נקרא 'בית העם' והוא משמש לחגים ואירועים גדולים". משך כמעט 20 שנה הגשת האוכל היתה לשולחנו החברים, באמצעות עגלה. רק בסוף שנת 1978 החלה ההגשה העצמית. ביום רגיל אכלו כ-150 חברים (במשמרות) ובליל הסדר ערכו ל-500 משתתפים. חדר האוכל הפסיק לעבוד באופן שוטף ב-2000. ליל הסדר האחרון נערך בשנת 2002.

עכשיו כשאני עומד במרכז חדר האוכל הריק, אפשר לצטט את הכרזת הכניסה לחדר האוכל שהוקראה ביום חנוכתו: ""היום, יום שבת, ז' בכסלו התשכ"א ליצירה, בשנה הי"ג למדינת ישראל, בשנה הכ"ד לעלייתנו על אדמת שדה נחום בעמק בית שאן, הננו מקדשים את חדר האוכל הזה, במעמד כל חברינו, הורינו וילדינו, לתורה ולסעודה. יבורך גאון היצירה הקיבוצית, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

.

האדריכל שמואל ביקלס (1975-1909), שהיה חבר קיבוץ בית השיטה הסמוך, הוא שתכנן את חדר האוכל. בין הפרויקטים שתכנן אציין את המשכן לאמנות בעין חרוד (שם שמור היום חלק מארכיונו) ומוזיאון בית לוחמי הגטאות. הוא תכנן כמה חדרי אוכל, כמו אלה בעין חרוד, גבעת השלושה, אילות, בית אורן ואפעל. כאן בבלוג לא הצגתי בניינים שלו, חוץ מאזכור קטן באחת הרשימות. לכן, פניתי לאפרת אביטל, אדריכלית שבמסגרת לימודי מוזיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, נחשפה ב-2004 לחשיבות יצירתו והחלה לארגן את המסמכים ששרדו במשרדו. לאחרונה אף דאגה לצלם (באמצעות הצלם רן ארדה) חלק משמעותי מארכיונו. אביטל גדלה בבית השיטה והיום היא מנהלת את מוזיאון העלייה הראשונה בזכרון יעקב, בניין שתכנן האדריכל שמעון שפירא (ועדיין לא בקרתי בו).

מה מייחד את חדר האוכל בשדה נחום? "הפרופורציות והאופן בו הבניין מונח על הקרקע. זה בניין שנבנה בראשית שנות ה-60, בתפר שבין חדרי האוכל הצנועים ובין חדרי האוכל 'המבצריים'. הוא בנוי בצורה אופיינית לביקלס – הצללות, משחקי נפחים, חזית של מבנה ציבור. זה לא בניין של WOW, אלא בניין של קצב פנימי והבחנה בסוגי הפתחים, טיפול בחדירת האור". אפרת גילתה שבשנות ה-60, בעקבות הפגזות מכיוון ירדן, נבנה מקלט גדול בצמוד לבניין. ב-1971 ערך ביקלס תכניות להרחבת הבניין, אך התכנית לא התממשה.

לדבריה, שדה נחום היה קיבוץ חלש, שהתקשה להגיע לשגשוג כלכלי. אך למרות מצבו, נבנה בניין חדר אוכל שמאפשר לקהילה קטנה להחזיק את כל השירותים לה זקוקה הקהילה. "זה מה שיפה בחדרי אוכל, שהם לא מסעדות אלא מרכז הקהילה. הפורום בו כולם נפגשים, מסדרים עבודה, סידורי רכב, רוקדים. ומאד ביקלסי בבניין שיש גם חדר הנצחה".

 .

סרטון קצר עם סוף רע שצולם בחדר אוכל בשדה נחום:

.

.

חדר אוכל ישן

לקראת ליל הסדר בחדר האוכל הישן (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

חדר אוכל הישן 4

ארוחה בחדר האוכל הישן (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

חדר האוכל הישן בובי

חדר האוכל הישן (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

רוקדים בחדר אוכל הישן

חגים סביב נגן האקורדיון בחדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

IMG_4378

סקיצה שיצר שמואל ביקלס לבניין חדר האוכל בשדה נחום (מקור: ארכיון יד טבנקין)

 

.

בנית חדר האוכל החדש

סוף שנות ה-50: בניית חדר האוכל החדש (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

‏‏עותק של חדר האוכל החדש- טקסט

במקור פורסם ב"השדה – יומן שדה נחום", דצמבר 1960 (מקור: אביטל אפרת)

 .

יוסף פיכמן – בנו של המשורר יעקב פיכמן, שהיה חבר קיבוץ שדה נחום, מורה ומשורר, חיבר שיר לכבוד חנוכת חדר האוכל ב-1960: "בשעה טובה ובמזל טוב / כי הנה חונכים אנו סוף כל סוף / בדמעת עין ובלב נרגש / הבית הזה החדש! // ברוך שהגיענו ליום הזה / ובמו עינינו חזה נחזה / בית מועד על תלו עומד והוקדש / הבית הזה החדש! // הדור ונשא ההיכל היפה / פני גלעד וגלבוע צופה / ופתוחים לחמה ולדרור חלוניו / ולעסק הזה הרחב. // … (יש עוד ששה בתים).

.

חדר האוכל החדש 9

1960: החזית המזרחית של חדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

1967

סוף שנות ה-60: חדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

3022312

חזית מערבית (צילום: שמואל ביקלס, ארכיון שמואל ביקלס, המשכן לאמנות עין חרוד)

.

חדר האוכל 1967

1967: קטע מחזית מזרחית של חדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

דר האוכל החדש

בחדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

1220206

שוטפים רצפה (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

חלוקת אוכל בחדר אוכל חדש

ארוחה (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

1220137

ליל סדר (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

IMG_4057

פרספקטיבה שיצר ביקלס ב-1971 להרחבת בניין חדר האוכל ולבסוף לא התממשה: מימין – הבניין המקורי ומשמאל האגף החדש (מקור: ארכיון שמואל ביקלס, המשכן לאמנות עין חרוד)

.

חדר האוכל היום:

.

20100402_5394

חזית מערבית של בניין חדר האוכל היום (מימין אגף המטבח)

.

20100402_5407

אגף המטבח ומשמאל מסך זכוכית שפונה לאזור ההגשה בחדר האוכל

.

20100402_5377

הכניסה לחדר האוכל

.

20100402_5373

סגור

.

20100402_5376

כבר מזמן לא אוכלים כאן

.

20100402_5379

פתוח לנוף ופתוח לשמיים

.

20100402_5386

מרכז האולם מוגבה ומאפשר חדירת אור טבעי למרכז האולם דרך חלונות אופקיים

.

20100402_5384

אזור ההגשה מאפשר מבט פנוראמי דרך מסך זכוכית למדשאה המרכזית

.

20100402_5385

התקרה

.

20100402_5381

ציור (האולם משמש את הקהילה)

.

20100402_5383

שרוליק

.

20100402_5382

דלת

.

20100402_5387

המדשאה המרכזית במבט מהכניסה לחדר האוכל

.

20100402_5393

חזית מזרחית של חדר האוכל

.

20100402_5391

קטע מחזית מזרחית

.

20100402_5389

בחלק אחר של הבניין נמצא בית התרבות על שמו של יעקב פיכמן שנפטר ב-1958 ובנו היה חבר קיבוץ שדה נחום

.

20100402_5390

בית התרבות נעול אבל אפשר להציץ מבעד לדלת הזכוכית

.

20100402_5392

בקיבוץ

.

20100402_5404

מספרה בצריף

.

20100402_5409

בית ישן במרכז הקיבוץ וסמוך לחדר האוכל

.

20100402_5406

רצפת פסיפס עתיקה בסמוך למדשאה המרכזית וחדר האוכל

.

20100402_5365

ממגורה

.

(2) חדר האוכל בקיבוץ חמדיה:

"מצאתי קיבוץ שבו מתוך 120 החברים שנותרו, שבעים הם גמלאים. אחת התמונות הראשונות, הקשות ביותר, שאני זוכר, היתה שדרות של מבנים שלמים שעומדים מרוקנים. שוממים. אף אחד לא התגורר בהם. מבחינתי זה היה מחזה הזוי" – כך אמר דני עברי בשיחה אתו שפורסמה ב-ynet לפני שלוש שנים. עברי מתמחה בניהול קיבוצים שנקלעו למשבר כלכלי וחמדיה היה אחד מהם. למרות המשבר שהגיע לחוב של 100 מיליון שקלים, הקיבוץ מטופח ומתוחזק היטב. חדר האוכל הוא בניין דו קומתי, בולט בסביבתו הודות לממדיו וחזותו הציבורית. הקומה התחתונה משמשת כמבואה פתוחה וסגורה וחדר לתיבות הדואר של החברים. מדרגות מובילות אל הקומה העליונה, שם ממוקם אולם האכילה, אך הכניסה נעולה ולא ניתן לעלות.

עד 1972 שימש צריף כחדר אוכל, כזה שכבר ראיתי בהרבה חדרי אוכל. התחלת בניית חדר האוכל החדש התרחשה ב-1971 ותוך שנה הבנייה הושלמה והוא אוכלס ב-1972. ככל הנראה מדובר בחדר אוכל ממוגן, לפחות בחלק הפונה לכיוון מזרח, היות ובאותה עת היו כאן הפגזות מצד ירדן.

עד 1972 שימש צריף כחדר אוכל, צריף מהסוג שראיתי בהרבה חדרי אוכל. התחלת בניית חדר האוכל החדש התרחשה ב-1971 ותוך שנה הבנייה הושלמה והוא אוכלס ב-1972. ככל הנראה מדובר בחדר אוכל ממוגן, לפחות בחלק הפונה לכיוון מזרח, היות ובאותה עת היו כאן הפגזות מצד ירדן. חדר האוכל הכיל 200 סועדים בימי שישי. בחגים הכינו מדלתות חמדיה הארכות שניתנות לחיבור בין שני שולחנות.

34 שנים פעל החדר אוכל. בינואר 2006, הרגע בו הוחלט להפריט את חדר האוכל הוא נסגר ומאז לא פעיל עוד.

חזות חדר האוכל דומה מאד לחזות חדרי אוכל אחרים שראיתי בזיקים (אדריכל מנחם באר) ובסער (אדריכל חיליק ערד), אך בעוד ששם משולבת בחזית עבודת אמנות שמעניקה לחזית חשיבות נוספת, הרי שכאן אין אמנות אבל כן יש את מגדל המים הקטן ומגדל המדרגות שנבנה, בשונה משאר חלקי הבניין, מבטון חשוף. המגדל מעוצב באופן פלסטי עד כדי כך שהוא נראה כמו פסל.

.

לא ידעתי מי תכנן את המבנה ולכן פניתי לאדריכל ויטוריו קורינלדי שיפתור לי את השאלה. תוך כמה שעות הוא מצא את הפתרון: האדריכל שמשון הלר. קורינלדי גם כתב לי במייל כמה מילים על הלר:

"הוא עבד שנים רבות במחלקה לתכנון, בהתחלה עם חנן הברון, אבל מהר מאוד רק על פרויקטים משלו. אחרי פרוק המחלקה והפיכתה למשרד עצמאי ("א-ב תכנון") עבד תקופה מסוימת במשרד יסקי. הוא היה אדריכל מנוסה בכל הנוגע להובלת פרויקט בכל שלביו עד הביצוע, ועיקר עבודתו בתנועה הקיבוצית היתה במבני צבור (חדרי-אוכל, אולמות). הפרוייקטים שלו יכולים להכנס להגדרה של "'אדריכלות ברוטליסטית', אם כי לא דרך איזו כוונה אינטלקטואלית או הזדהות ביקורתית. ניכרת אצלו נטיה מסויימת ל-Over-Design, בעיקר בטיפול באלמנטים דקורטיביים. הוא הירבה להשתמש בבטון חשוף, אותו היה מעבד במידה של כבדות, לפעמים מוגזמת (ראה העמודונים הבולטים בחדר המדרגות שבחדר האוכל בחמדיה, שמיד עוררו אצלי את המחשבה כי הוא המתכנן).

בין הבולטות בעבודותיו: חדר אוכל ואולם מופעים בנצר סרני, חדר האוכל בבארי, חדר אוכל בקבוצת שילר. הוא נפטר לפני כמה שנים".

.

DSC09609

על כביש 90 בכניסה לחמדיה

.

6115542

הצריף ששימש כחדר אוכל (כמוהו שרדו בהרבה קיבוצים, כמו בכפר זיו, סער, חפץ חיים ובית העמק). הוא נהרס עם הקמת הבניין החדש. משמאל מגדל המים שקיים עד היום (מקור: ארכיון קיבוץ חמדיה)

.

6124194

הרכבת הצריף (מקור: ארכיון קיבוץ חמדיה)

.

דגם חדר האוכל החדש

מודל חדר האוכל החדש במבט על החזית הצפונית: מימין אולם האכילה ומבואת הכניסה, משמאל המטבח וחצר פריקה וטעינה (מקור: ארכיון קיבוץ חמדיה)

.

בניית חדר אוכל 1971

1971: בבנייה (מקור: ארכיון קיבוץ חמדיה)

.

בבנייה

1971: בבנייה (מקור: ארכיון קיבוץ חמדיה)

.

6120537

ארוחת ראש השנה 1982 (מקור: ארכיון קיבוץ חמדיה)

.

6124419

הכנות לליל הסדר (מקור: ארכיון קיבוץ חמדיה)

.

ארוחת בוקר בחדר האוכל

חברים בארוחת צהריים (מקור: ארכיון קיבוץ חמדיה)

.

מועדון חברים במקלט חדר אוכל

מועדון לחבר במרתף הבניין (מקור: ארכיון קיבוץ חמדיה)

.

2015:

.

DSC09591

חזית בניין חדר האוכל

.

DSC09589

למעלה אולם האכילה (שהיה נעול) ולמטה קומת מבואה

.

DSC09597

חזית דרומית עם מגדל מדרגות מבטון חשוף

.

DSC09598

לצד מגדל המדרגות מגדל מים ישן וקטן

.

DSC09599

בליטות בטון דקורטיביות לצד עבודת מתכת שיצר ישראלי עודד חבר הקיבוץ

.

DSC09600

בטון

.

DSC09601

מלמטה

.

DSC09571

המגדל

.

DSC09575

1943: שלט על מגדל המים

.

DSC09588

הקומה המפולשת בכניסה לבניין

.

DSC09580

בכניסה לבניין

.

DSC09579

המדרגות המובילות לאולם האוכל בקומה העליונה

.

DSC09584

מעקה מתכת דקורטיבית עם צורת המנורה סוגר על המדרגות העולות לאולם האכילה הנעול

.

DSC09581

ציור שיצר אברהם שניר – חבר הקיבוץ

.

DSC09577

שלט בכניסה

.

DSC09585

תיבות הדואר

.

DSC09586

חברים

.

DSC09593

ברכת נוי במדשאה שבחזית חדר האוכל

.

DSC09594

גדר הבריכה

.

DSC09595

את עבדות המתכת יצר דוד קמרס חבר הקיבוץ

.

(3) חדר אוכל בקיבוץ אפיקים:

הזיקה בין אמנות ואדריכלות שקיימת בקיבוצים רבים, מודגשת באופן משמעותי באפיקים. פעלו כאן כמה אמנים שהותירו את חותמם. הצייר אהרן גלעדי צייר בחצר הקיבוץ ותצלום שלו בפעולה מופיע כאן בהמשך. האמן ליאו רוט (2002-1914) הותיר את חותמו באפיקים עד היום, ויצירות שלו פזורות בסביבת ובתוך בניין חדר האוכל. עבודות במגוון טכניקות: מתכת, פסיפס, עץ (אין פלא, הוא למד בבוזאר בפריס). הרובד הזה שניתן בקלות להתעלם ממנו, בכוחו להעשיר את חוויית המשתמש לאדם שמודע לסביבתו. עוד על יצירתו של רוט ניתן ללמוד מהאתר שהוקם לו.

את בניין חדר האוכל תכננו במשותף האדריכלים ורנר יוסף ויטקובר ואריק באומן על פי מודל "המכנסיים" – שני אגפים של חדרי אכילה (הנפתחים בהדרגה בהתאם לעומס והצרכים) כשביניהם חצר פנימית. אגף המטבח נמצא בעורף ומקושר לשני האגפים. בשנות ה-50 נעשה שימוש במודל הזה, אך כאן מצאתי את אחד המקרים הבודדים שהבניין נותר שלם וללא שינויים משמעותיים שפגעו ברעיון המקורי. בנוסף, הבניין מתוחזק באופן מרשים.

בשונה משני חדרי האוכל הקודמים, באפיקים חדר האוכל פעיל ושוקק חיים. באגף המערבי בו יש 400 מקומות ישיבה ביום רגיל, סעדו בשעת הביקור כמאה אנשים בגילאים שונים. באגף השני, המחולק לכמה אולמות, התקיימה חגיגה משפחתית, שבלטה היטב בנוף הקיבוץ, היות ומרבית האורחים היו חרדים. בפסח פותחים את החלונות שפונים לחצר הפנימית, ועורכים שולחנות שיכולים להכיל גם 1200 איש.

חדר אוכל הראשון מבטון נבנה באפיקים בשנת 1949. תכנן אותו יעקב מטריקין ובספר "לא עיר לא כפר, האדריכליות של הקיבוץ 1990-1910" (הוצאת יד טבנקין והוצאת דקל, 2011) שפרסם האדריכל פרדי כהנא, יש התייחסות רחבה יחסית לאותו חדר אוכל שכבר לא קיים. חדר האוכל החדש-הנוכחי נחנך בשנת 1963.

על האדריכל אריק באומן אני לא יודע הרבה: הוא נולד בברלין, עלה לארץ כנער. היה בצבא הבריטי. כנראה שלא קיבל הכשרה מסודרת באדריכלות, אלא מיד נכנס לפרקטיקה. היה שותף של ויטקובר וחתום על פרויקטים כמו חזית בניין בנק לאומי בפינת הרחובות הרצל ויהודה לוי, ביתן הקרמיקה במוזיאון ארץ ישראל ועיצוב סניפי בנקים. בסביבות שנת 1967 התפרקה השותפות. לפי האדריכל ישראל שטיין, מי שהיה אחראי במשרד על הפרויקט של חדר האוכל באפיקים היה אריה אדיבי, שגם הוא לא היה אדריכל, אבל ידע לתכנן. כולם כבר לא בין החיים. שטיין הוסיף, שהזיכרון היחיד שיש לו מהפרויקט הזה, הוא שויטקובר התגאה ב"פטנט" ששילב במטבח: "ויטקובר שאל אותי – למה הטבחים כל כך עצבניים במטבח? והוא ענה שזה בגלל החום של התנורים. לכן, הוא הוריד מהגג תעלות אוורור עד לגובה שני מטר מרצפת המטבח, שדחפו פנימה אוויר מן החוץ שהיה קריר יותר, וזה מה שהיה מקרר את ראשים של הטבחים ומרגיע אותם".

ויטקובר היה מבכירי האדריכלים בישראל באמצע המאה הקודמת: התחנה המרכזית הישנה, תכנית האב לקמפוס אוניברסיטת תל אביב ושם גם תכנן את בניין גילמן (עליו כתבתי כאן) ואת בנייני מדעי הטבע (עליהם כתבתי כאן, וגם כאן כשהרסו את החזיתות). בניין עיריית פתח תקווה, מלון אכדיה, מלון שרתון הישן (שנהרס). שני פרויקטים הוא תכנן בשיתוף האדריכל יעקב רכטר על חוף הים של תל אביב: כיכר אתרים ומלון שרתון. היתה לו רגישות גבוהה לנושאים אקלימיים, ובמיוחד להיבטים של אור, הצללה ואוורור טבעי – מרכיבים מרכזיים גם בתכנון חדר האוכל של אפיקים, ואת זה אפשר לראות היטב בתמונות:

.

DSC09570

על כביש 90

.

חדר אוכל ופסל אילה

חדר האוכל הישן משנת 1949 בתכנון יעקב מטריקין (נהרס) ובחזיתו פסל ילדה עם אילה שיצר הפסל דב פייגין

.

חדר אוכל ישן

ארוחה חגיגית (מקור: ארכיון קיבוץ אפיקים)

.

חדר אוכל ישן1

בקצה האולם ציור קיר שיצר ליאו רוט חבר הקיבוץ (מקור: ארכיון קיבוץ אפיקים)

.

חדר אוכל 1957

1957: ציור הקיר בחדר האוכל הישן

.

חדר אוכל 1952

1952: ציור קיר בחדר האוכל הישן שיצר ליאו רוט

.

מגדל המים: נבנה בשנים 1932—1934 על ידי קבוצת עבודה מקיבוץ אשדות יעקב (יתכן ובגלל זה באשדות יעקב יש מגדל מים זהה, עליו אכתוב רשימה בהמשך). גובהו 12 מטר ובראשו בריכה התופסת 4 מטר מגובהו ומכילה 70 קוב מים (היא נועדה לשעת חירום). על גג המגדל מעל בריכת המים הייתה עמדת קשר של ההגנה עם יישובי הסביבה. ביום נפנפו עם דגלים, בלילה עם פנס אור. מדובר במגדל מים שימושי הודות לחדרי המאכלסים שלוש מקומות הבניין

.

D14-046 ולטן קלוגר, 1940, אהרן גלעדי חבר הקיבוץ מצייר בחצר המשק

1940: אהרון גלעדי, חבר הקיבוץ, מצייר את חצר הקיבוץ (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)

.

DSC09518

מגדל המים (זהה לו ניצב באשדות יעקב איחוד)

.

הבית הלבן: כך מכנים את הבניין בסגנון בינלאומי שנראה יותר חום-שחור מאשר לבן ועומד ממש מול הכניסה המערבית לחדר האוכל. בניין דו קומתי, שגם היום אחרי שכל העצים צמחו לגובה השווה לשלוש קומות, הוא עדיין בולט, ובטח בלט שבעתיים כשהיה לבן והעצים היו צעירים.

היום שוכנים בבניין משרדי הקיבוץ והנהלת חשבונות, אבל הוא נבנה במקור לאכלס את גן הילדים הראשון, אליו עברו הילדים שהגיעו ל"נקודה" מחצר כנרת ב-1936. 22 שנה לאחר מכן, ב-1958 הועברו הילדים מ"הבית הלבן" למבנים אחרים, ובמקומם שוכנה מזכירות הקיבוץ על שלוחותיה, משרדי קלת, והנהלת החשבונות בקומה השנייה. בשנת 1969 משרדי קלת עברו לבניין אחר, ונבנתה תוספת לבניין שהכילה את יחידת המחשב ומשרדי קהילה נוספים.

"בימי המנדט עד הקמת המדינה, היה בבית הלבן אחד הסליקים, למחבוא הנשק הבלתי לגאלי, במקלחת של הילדים", סיפרה לי איה סהר, מארכיון הקיבוץ. "מתחת לארון היה פתח לעומק האדמה, ושם נשמר הנשק. ב'שבת השחורה', כאשר קבוצת חיילים בריטים פרצו לאפיקים לחפש נשק, הם לא הצליחו לגלות דבר".

.

DSC09568

פעם הבית הזה היה לבן ולכן נקרא היה "הבית הלבן". כאן היה בית הילדים הראשון באפיקים

.

הבית הלבן

1936: "הבית הלבן" כשהיה באמת לבן (מקור: ארכיון קיבוץ אפיקים)

.

DSC09522

חצר התפעול של המטבח

.

DSC09548

חזית כניסה מכיוון צפון

.

DSC09546

פסיפס בכניסה לחדר האוכל שיצר ליאו רוט ב-1963

.

DSC09547

בית ומשפחה

.

DSC09550

הפסיפס מכסה על חדר אופניים

.

DSC09549

קיר בלוקים חשופים

.

DSC09551

קירות חדר האוכל מבטון חשוף

.

DSC09530

חדר האוכל מורכב משני אגפים הסוגרים על חצר פנימית להתכנסות ולארועים

.

DSC09531

החצר מרוצפת במרצפות טראצו עם חלוקה שגם מחזקת את הפרספקטיבה וגם מאפשרת ארגון קל ויעיל של שולחנות וכסאות

.

DSC09532

בדופן הדרומית של החצר קיר אמנות שחוצץ עם אזור ההגשה של חדר האוכל. עיצוב: ליאו רוט, ייצור: בני רוזן

.

DSC09533

מגזרות מתכת

.

DSC09534

הידעת? הקלנועית הומצאה בקיבוץ אפיקים

.

DSC09535

חדר האוכל מפנה לחצר דלתות זכוכית גדולות הניתנות להזזה

.

DSC09539

מבט מהחצר על דופן חדר האוכל

.

DSC09542

הריצוף

.

DSC09543

הקיר

.

DSC09553

עבודת מתכת גדולה על חזית חדר האוכל שיצר בני רוזן חבר הקיבוץ

.

DSC09554

ברזל ובטון

.

DSC09557

חזית מערבית. לא הכל אפור – יש גם צבע

.

DSC09558

חזית מערבית

.

DSC09523

כניסה לחדר האוכל מחזית מערבית

.

DSC09524

מודעה על לוח המודעות בכניסה

.

DSC09525

תקציב הקהילה 2015

.

DSC09561

שטיפת ידיים

.

DSC09526

אולם האכילה

.

DSC09527

ארוחת צהריים של יום שישי

.

חדר אוכל 1965

1965: מסדרים לקראת ארוחה (מקור: ארכיון קיבוץ אפיקים)

.

חדר אוכל 1963

1963: לקראת ארוחה חגיגית (מקור: ארכיון קיבוץ אפיקים)

.

חדר אוכל 1961

1961 (מקור: ארכיון קיבוץ אפיקים)

.

DSC09528

ציור

.

DSC09529

הפינה הצפון-מערבית

.

DSC09566

עבודת העץ הייתה במקור במועדון הצעירים שהיה מתחת לחדר האוכל. כשהמועדון נסגר העבירו את העבודה לקיר חדר האוכל. הציור של דודו רוט והביצוע של אריאל גרה, 1971

.

DSC09563

שטיפת כלים

.

תודות

תודה לאלעד ערמון מארכיון קיבוץ שדה נחום על המידע והתמונות ההיסטוריות, תודה לאדריכלית אביטל אפרת ששלחה את החומרים וערכה איתי שיחה על האדריכל שמואל ביקלס. תודה לד"ר אהרן עזתי מארכיון יד טבנקין על האישור לעשות שימוש בסקיצה של ביקלס.

תודה לאדריכל ויטוריו קורינלדי שגילה לי מי תכנן את חדר האוכל בחמדיה וגם כתב לי כמה מילים על האדריכל שמשון הלר שתכנן אותו. תודה מיכה שצברג שדאג לאסוף ולשלוח תמונות היסטוריות של חדר האוכל הישן והחדש בחמדיה.

תודה לאיה סהר מארכיון קיבוץ אפיקים על המידע והתמונות ההיסטוריות. תודה לאדריכל ישראל שטיין ולחביבה אדלשטיין, מזכירת משרד האדריכלים ויטקובר-באומן, על המידע.

.

DSC09564

שטיפת כלים (הצד של המטבח)

..

חדרי אוכל נוספים שכתבתי עליהם:

.

גרופית ומבוא חמה (אדריכלית ארנונה אקסלרוד)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

נצר סרני (אמנון כהן)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

כברי (חנן הברון)

כפר בלום (פרדי כהנא)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

זיקים (מנחם באר)

מבוא גולן (חנן הברון)

נחשונים (אברהם ארליק)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

חפץ חיים (לא ידוע)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

עין גדי (שמואל מסטצק'ין)

בחן (לא ידוע)

גבעת חיים איחוד (לא ידוע)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

מזרע (אפשטיין)

גונן (דוד בסט)

גבעת השלושה (אריה שרון)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

גינוסר (חנן הברון)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתר  On 13/01/2015 at 23:20

    בהרבה קיבוצים שוכנות מצבות ענקיות כאלה. חדר האוכל ובתי הילדים היו המרכז של הקיבוצים. בקיבוץ אחד שאני מכירה ננטשו כמעט כל בנייני הציבור – חדר האוכל כמובן, בתי הילדים, מכבסה, מועדון, ספרייה. משקף את ההתפרקות החברתית והארגונית.

  • Baruch Gonen  On 13/01/2015 at 23:43

    מרגש עצוב וכואב.
    עם ומדינה ש"הורגים" את האוונגרד שלהם- עתידם…….עדיף לא לחשוב.

  • עוזי דיסלר  On 15/01/2015 at 0:17

    מה קרה בסוף העצוב של קטע הוידאו בשדה נחום.. לדעתי בעתיד ישוחזרו כל מבני הענק של חדרי האוכל לשימוש הקהילה

  • amitaisandy  On 15/01/2015 at 0:28

    הפוסטים על חדרי אוכל קיבוציים הם באמת פחות מעניינים. אולי עדיף לא לקבץ אותם בשלישיות, כי הם פשוט בסה"כ די דומים.

  • נעמה  On 15/01/2015 at 3:59

    מאוד מעניין, תודה!

  • שולי  On 15/01/2015 at 12:30

    לעניין הבית הלבן בקיבוץ אפיקים שתכנן ריכארד קאופמן: יש לפחות שתי עבודות דוקטורט מקיפות על עבודתו של קאופמן. ארכיונו נמצא בארכיון הציוני בירושלים

    • מיכאל יעקובסון  On 15/01/2015 at 16:36

      ידוע שארכיונו של קאופמן בארכיון הציוני, שכל ביקור בו עולה כסף ולכן מבחינתי הוא מחוץ לתחום. אותו הדבר לגבי המחקרים על קאופמן: מחקר שנותר מסמך אקדמי שמעלה אבק על המדף של החוקר, גם הוא נמצא מבחינתי מחוץ להישג ידי.

  • Ofrah  On 15/01/2015 at 13:12

    מאוד-מאוד מעניין ומאוד מלמד ומעורר מחשבה. דווקא ריבוי הכתבות על חדרי האוכל בקיבוץ נותן משקל היסטורי לסדרה. תודה. מה דעתך לתעד את השינוי המתחולל בבתים הפרטיים של הקיבוץ, לרבות בהרחבות?

  • דר' אוריאל אדיב  On 15/01/2015 at 21:48

    כל שרבוב שמו של ריכרד קאופמן לסיפור כנראה נועד "לקצור תהילה"
    בתור ה-מומחה לר.ק. אני יכול להעיד שבאפיקים הוא תכנן רק את הקיבוץ ותו לא, כמו במרבית הישובים שנבנו לפי תכניותיו
    מי שבאמת מכירים את עבודותיו של ר.ק. יבחינו מיד שזו אינה שפתו!

  • M. Mayzel  On 16/01/2015 at 19:55

    אתה כתבת ״הרשימות על חדרי האוכל בקיבוצים הן הכי פחות נצפות בבלוג…״, ואני קורא אותן בשקידה ומצפה לעוד רשימות כמותן.
    מ׳ מייזל.

    • מיכאל יעקובסון  On 17/01/2015 at 19:34

      מ' מייזל, שבוע טוב ואל דאגה – אמשיך לכתוב ועל פי התכנית אשלים את כל 240 הקיבוצים. רשימה על שלושה חדרי אוכל נוספים אפרסם בשבוע הבא.

  • aviad  On 08/04/2015 at 1:46

    כדאי מאוד לקרוא את "הביתה" של אסף ענברי, ספק רומן, ספק ספר תיעודי, המתאר את תולדות קיבוץ אפיקים מלידתו ועד גסיסתו הנוכחית. נשמע כמו נושא משעמם למדי, אבל בידיו של ענברי הוא הופך לסיפור מרתק שקשה להניח מהיד. והסיבה שהוא רלוונטי לפוסט הזה, היא שיש בספר דיון נרחב במקומם של האמנים והאדריכלים בתנועה הקיבוצית – מקום שבהחלט לא תמיד היה מובטח.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: