סיבוב בשלושה חדרי אוכל בקיבוצים: שדה נחום, חמדיה ואפיקים

שלושה קיבוצים, שלושה חדרי אוכל, עמק הירדן אחד.

שני חדרי אוכל כבר לא פעילים: שדה נחום וחמדיה. שני חדרי אוכל טובלים בצמחיה ששתלו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור: אפיקים ושדה נחום. שני אדריכלים תכננו כל אחד חדר אוכל אחר: שמואל ביקלס בשדה נחום, שמשון הלר בחמדיה. שני אדריכלים תכננו במשותף חדר אוכל אחד: ורנר יוסף ויטקובר ואריק באומן באפיקים.

לקח לי הרבה זמן לאסוף ולארגן את החומרים שצברתי לרשימה הזו, ולכן התעכבתי. הרשימות על חדרי האוכל בקיבוצים הן הכי פחות נצפות בבלוג אבל משום מה לי הן חשובות והעיכוב מבחינתי היה שווה.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) מול שדה נחום הולכת וקמה תחנת רכבת העמק החדשה, תחנת הקצה של המסילה שנקראת "תחנת בית שאן" (עליה כתבתי כאן) ומשתלבת במבני התחנה העותמאנית.

(2) חמדיה נמצאת כמה דקות נסיעה משדה נחום, אבל שווה לבקר בדרך באתר ההנצחה שיצרו בסמוך האדריכלים אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי-וינראוב (עליה כתבתי כאן).

(3) אפיקים הוא קיבוץ שמאד שווה לבקר בו, ולהשקיע יותר מכמה דקות. ברחבי הקיבוץ יש עבודות אמנות במגוון טכניקות: פסיפס, מתכת, עץ, פרסקו. בנוסף, יש עבודת נוי מרשימה שיצרו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, עבודה שמטופחת עד היום וראוי להתעכב עליה.

ועל כך ברשימה זו.

.

מגדל המדרגות בחדר אוכל של קיבוץ חמדיה

.

מפת התמצאות

 

.

(1) חדר אוכל בקיבוץ שדה נחום:

כשחוצים את עמק יזרעאל, רגע לפני שמגיעים לשלד הבטון הענק בכניסה לבית שאן, אפשר לעצור ולבקר בקיבוץ שדה נחום. מקום שקט ויפה. לא ראיתי נפש חיה בזמן שהסתובבתי בקיבוץ. חדר האוכל היה ריק. דלת אחת היתה נעולה אבל דלת שנייה נותרה פתוחה.

לא מדובר בבניין שמותיר רושם מיוחד במבט ראשון, אבל התבוננות מעמיקה חושפת איכות תכנון בהיבטים של תנועה, תאורה וכיוון המבט. שני מרכיבים בבניין משכו את תשומת ליבי: הגבהת תקרת מרכז האולם גם כדי להדגיש את מרכיותו ולחלק את האולם לאזורים, וגם כדי לאפשר פתחי תאורה ואוורור אל המרכז האפל יותר היות והוא מרוחק מהחלונות שבחזיתות. מרכיב שני הוא פתח רחב במיוחד שהוצב בחלק המקשר בין אולם האכילה והמטבח, ומאפשר מבט פנורמי לעומד בחדר האוכל אל נוף הקיבוץ ונוף העמק.

אלעד ערמון שמנהל את הארכיון של שדה נחום, כתב לי במייל שב-1956 הונחה אבן הפינה לחדר האוכל וב-7/11/1960 הוגשה בו הארוחה הראשונה לחברים. "כיום חדר האוכל נקרא 'בית העם' והוא משמש לחגים ואירועים גדולים". משך כמעט 20 שנה הגשת האוכל היתה לשולחנו החברים, באמצעות עגלה. רק בסוף שנת 1978 החלה ההגשה העצמית. ביום רגיל אכלו כ-150 חברים (במשמרות) ובליל הסדר ערכו ל-500 משתתפים. חדר האוכל הפסיק לעבוד באופן שוטף ב-2000. ליל הסדר האחרון נערך בשנת 2002.

עכשיו כשאני עומד במרכז חדר האוכל הריק, אפשר לצטט את הכרזת הכניסה לחדר האוכל שהוקראה ביום חנוכתו: ""היום, יום שבת, ז' בכסלו התשכ"א ליצירה, בשנה הי"ג למדינת ישראל, בשנה הכ"ד לעלייתנו על אדמת שדה נחום בעמק בית שאן, הננו מקדשים את חדר האוכל הזה, במעמד כל חברינו, הורינו וילדינו, לתורה ולסעודה. יבורך גאון היצירה הקיבוצית, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

.

האדריכל שמואל ביקלס (1975-1909), שהיה חבר קיבוץ בית השיטה הסמוך, הוא שתכנן את חדר האוכל. בין הפרויקטים שתכנן אציין את המשכן לאמנות בעין חרוד (שם שמור היום חלק מארכיונו) ומוזיאון בית לוחמי הגטאות. הוא תכנן כמה חדרי אוכל, כמו אלה בעין חרוד, גבעת השלושה, אילות, בית אורן ואפעל. כאן בבלוג לא הצגתי בניינים שלו, חוץ מאזכור קטן באחת הרשימות. לכן, פניתי לאפרת אביטל, אדריכלית שבמסגרת לימודי מוזיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, נחשפה ב-2004 לחשיבות יצירתו והחלה לארגן את המסמכים ששרדו במשרדו. לאחרונה אף דאגה לצלם (באמצעות הצלם רן ארדה) חלק משמעותי מארכיונו. אביטל גדלה בבית השיטה והיום היא מנהלת את מוזיאון העלייה הראשונה בזכרון יעקב, בניין שתכנן האדריכל שמעון שפירא (ועדיין לא בקרתי בו).

מה מייחד את חדר האוכל בשדה נחום? "הפרופורציות והאופן בו הבניין מונח על הקרקע. זה בניין שנבנה בראשית שנות ה-60, בתפר שבין חדרי האוכל הצנועים ובין חדרי האוכל 'המבצריים'. הוא בנוי בצורה אופיינית לביקלס – הצללות, משחקי נפחים, חזית של מבנה ציבור. זה לא בניין של WOW, אלא בניין של קצב פנימי והבחנה בסוגי הפתחים, טיפול בחדירת האור". אפרת גילתה שבשנות ה-60, בעקבות הפגזות מכיוון ירדן, נבנה מקלט גדול בצמוד לבניין. ב-1971 ערך ביקלס תכניות להרחבת הבניין, אך התכנית לא התממשה.

לדבריה, שדה נחום היה קיבוץ חלש, שהתקשה להגיע לשגשוג כלכלי. אך למרות מצבו, נבנה בניין חדר אוכל שמאפשר לקהילה קטנה להחזיק את כל השירותים לה זקוקה הקהילה. "זה מה שיפה בחדרי אוכל, שהם לא מסעדות אלא מרכז הקהילה. הפורום בו כולם נפגשים, מסדרים עבודה, סידורי רכב, רוקדים. ומאד ביקלסי בבניין שיש גם חדר הנצחה".

 .

סרטון קצר עם סוף רע שצולם בחדר אוכל בשדה נחום:

.

.

לקראת ליל הסדר בחדר האוכל הישן (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

ארוחה בחדר האוכל הישן (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

חדר האוכל הישן (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

חגים סביב נגן האקורדיון בחדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

סקיצה שיצר שמואל ביקלס לבניין חדר האוכל בשדה נחום (מקור: ארכיון יד טבנקין)

 

.

סוף שנות ה-50: בניית חדר האוכל החדש (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

במקור פורסם ב"השדה – יומן שדה נחום", דצמבר 1960 (מקור: אביטל אפרת)

 .

יוסף פיכמן – בנו של המשורר יעקב פיכמן, שהיה חבר קיבוץ שדה נחום, מורה ומשורר, חיבר שיר לכבוד חנוכת חדר האוכל ב-1960: "בשעה טובה ובמזל טוב / כי הנה חונכים אנו סוף כל סוף / בדמעת עין ובלב נרגש / הבית הזה החדש! // ברוך שהגיענו ליום הזה / ובמו עינינו חזה נחזה / בית מועד על תלו עומד והוקדש / הבית הזה החדש! // הדור ונשא ההיכל היפה / פני גלעד וגלבוע צופה / ופתוחים לחמה ולדרור חלוניו / ולעסק הזה הרחב. // … (יש עוד ששה בתים).

.

1960: החזית המזרחית של חדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

סוף שנות ה-60: חדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

חזית מערבית (צילום: שמואל ביקלס, ארכיון שמואל ביקלס, המשכן לאמנות עין חרוד)

.

1967: קטע מחזית מזרחית של חדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

בחדר האוכל (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

שוטפים רצפה (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

ארוחה (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

ליל סדר (מקור: ארכיון קיבוץ שדה נחום)

.

פרספקטיבה שיצר ביקלס ב-1971 להרחבת בניין חדר האוכל ולבסוף לא התממשה: מימין – הבניין המקורי ומשמאל האגף החדש (מקור: ארכיון שמואל ביקלס, המשכן לאמנות עין חרוד)

.

חדר האוכל היום:

.

חזית מערבית של בניין חדר האוכל היום (מימין אגף המטבח)

.

אגף המטבח ומשמאל מסך זכוכית שפונה לאזור ההגשה בחדר האוכל

.

הכניסה לחדר האוכל

.

סגור

.

כבר מזמן לא אוכלים כאן

.

פתוח לנוף ופתוח לשמיים

.

מרכז האולם מוגבה ומאפשר חדירת אור טבעי למרכז האולם דרך חלונות אופקיים

.

אזור ההגשה מאפשר מבט פנוראמי דרך מסך זכוכית למדשאה המרכזית

.

התקרה

.

ציור (האולם משמש את הקהילה)

.

שרוליק

.

דלת

.

המדשאה המרכזית במבט מהכניסה לחדר האוכל

.

חזית מזרחית של חדר האוכל

.

קטע מחזית מזרחית

.

בחלק אחר של הבניין נמצא בית התרבות על שמו של יעקב פיכמן שנפטר ב-1958 ובנו היה חבר קיבוץ שדה נחום

.

בית התרבות נעול אבל אפשר להציץ מבעד לדלת הזכוכית

.

בקיבוץ

.

מספרה בצריף

.

בית ישן במרכז הקיבוץ וסמוך לחדר האוכל

.

רצפת פסיפס עתיקה בסמוך למדשאה המרכזית וחדר האוכל

.

ממגורה

.

(2) חדר האוכל בקיבוץ חמדיה:

"מצאתי קיבוץ שבו מתוך 120 החברים שנותרו, שבעים הם גמלאים. אחת התמונות הראשונות, הקשות ביותר, שאני זוכר, היתה שדרות של מבנים שלמים שעומדים מרוקנים. שוממים. אף אחד לא התגורר בהם. מבחינתי זה היה מחזה הזוי" – כך אמר דני עברי בשיחה אתו שפורסמה ב-ynet לפני שלוש שנים. עברי מתמחה בניהול קיבוצים שנקלעו למשבר כלכלי וחמדיה היה אחד מהם. למרות המשבר שהגיע לחוב של 100 מיליון שקלים, הקיבוץ מטופח ומתוחזק היטב. חדר האוכל הוא בניין דו קומתי, בולט בסביבתו הודות לממדיו וחזותו הציבורית. הקומה התחתונה משמשת כמבואה פתוחה וסגורה וחדר לתיבות הדואר של החברים. מדרגות מובילות אל הקומה העליונה, שם ממוקם אולם האכילה, אך הכניסה נעולה ולא ניתן לעלות.

עד 1972 שימש צריף כחדר אוכל, כזה שכבר ראיתי בהרבה חדרי אוכל. התחלת בניית חדר האוכל החדש התרחשה ב-1971 ותוך שנה הבנייה הושלמה והוא אוכלס ב-1972. ככל הנראה מדובר בחדר אוכל ממוגן, לפחות בחלק הפונה לכיוון מזרח, היות ובאותה עת היו כאן הפגזות מצד ירדן.

עד 1972 שימש צריף כחדר אוכל, צריף מהסוג שראיתי בהרבה חדרי אוכל. התחלת בניית חדר האוכל החדש התרחשה ב-1971 ותוך שנה הבנייה הושלמה והוא אוכלס ב-1972. ככל הנראה מדובר בחדר אוכל ממוגן, לפחות בחלק הפונה לכיוון מזרח, היות ובאותה עת היו כאן הפגזות מצד ירדן. חדר האוכל הכיל 200 סועדים בימי שישי. בחגים הכינו מדלתות חמדיה הארכות שניתנות לחיבור בין שני שולחנות.

34 שנים פעל החדר אוכל. בינואר 2006, הרגע בו הוחלט להפריט את חדר האוכל הוא נסגר ומאז לא פעיל עוד.

חזות חדר האוכל דומה מאד לחזות חדרי אוכל אחרים שראיתי בזיקים (אדריכל מנחם באר) ובסער (אדריכל חיליק ערד), אך בעוד ששם משולבת בחזית עבודת אמנות שמעניקה לחזית חשיבות נוספת, הרי שכאן אין אמנות אבל כן יש את מגדל המים הקטן ומגדל המדרגות שנבנה, בשונה משאר חלקי הבניין, מבטון חשוף. המגדל מעוצב באופן פלסטי עד כדי כך שהוא נראה כמו פסל.

.

לא ידעתי מי תכנן את המבנה ולכן פניתי לאדריכל ויטוריו קורינלדי שיפתור לי את השאלה. תוך כמה שעות הוא מצא את הפתרון: האדריכל שמשון הלר. קורינלדי גם כתב לי במייל כמה מילים על הלר:

"הוא עבד שנים רבות במחלקה לתכנון, בהתחלה עם חנן הברון, אבל מהר מאוד רק על פרויקטים משלו. אחרי פרוק המחלקה והפיכתה למשרד עצמאי ("א-ב תכנון") עבד תקופה מסוימת במשרד יסקי. הוא היה אדריכל מנוסה בכל הנוגע להובלת פרויקט בכל שלביו עד הביצוע, ועיקר עבודתו בתנועה הקיבוצית היתה במבני צבור (חדרי-אוכל, אולמות). הפרוייקטים שלו יכולים להכנס להגדרה של "'אדריכלות ברוטליסטית', אם כי לא דרך איזו כוונה אינטלקטואלית או הזדהות ביקורתית. ניכרת אצלו נטיה מסויימת ל-Over-Design, בעיקר בטיפול באלמנטים דקורטיביים. הוא הירבה להשתמש בבטון חשוף, אותו היה מעבד במידה של כבדות, לפעמים מוגזמת (ראה העמודונים הבולטים בחדר המדרגות שבחדר האוכל בחמדיה, שמיד עוררו אצלי את המחשבה כי הוא המתכנן).

בין הבולטות בעבודותיו: חדר אוכל ואולם מופעים בנצר סרני, חדר האוכל בבארי, חדר אוכל בקבוצת שילר. הוא נפטר לפני כמה שנים".

.

על כביש 90 בכניסה לחמדיה

.

הצריף ששימש כחדר אוכל (כמוהו שרדו בהרבה קיבוצים, כמו בכפר זיו, סער, חפץ חיים ובית העמק). הוא נהרס עם הקמת הבניין החדש. משמאל מגדל המים שקיים עד היום (מקור: ארכיון קיבוץ חמדיה)

.

הרכבת הצריף (מקור: ארכיון קיבוץ חמדיה)

.

מודל חדר האוכל החדש במבט על החזית הצפונית: מימין אולם האכילה ומבואת הכניסה, משמאל המטבח וחצר פריקה וטעינה (מקור: ארכיון קיבוץ חמדיה)

.

1971: בבנייה (מקור: ארכיון קיבוץ חמדיה)

.

1971: בבנייה (מקור: ארכיון קיבוץ חמדיה)

.

ארוחת ראש השנה 1982 (מקור: ארכיון קיבוץ חמדיה)

.

הכנות לליל הסדר (מקור: ארכיון קיבוץ חמדיה)

.

חברים בארוחת צהריים (מקור: ארכיון קיבוץ חמדיה)

.

מועדון לחבר במרתף הבניין (מקור: ארכיון קיבוץ חמדיה)

.

2015:

.

חזית בניין חדר האוכל

.

למעלה אולם האכילה (שהיה נעול) ולמטה קומת מבואה

.

חזית דרומית עם מגדל מדרגות מבטון חשוף

.

לצד מגדל המדרגות מגדל מים ישן וקטן

.

בליטות בטון דקורטיביות לצד עבודת מתכת שיצר ישראלי עודד חבר הקיבוץ

.

בטון

.

מלמטה

.

המגדל

.

1943: שלט על מגדל המים

.

הקומה המפולשת בכניסה לבניין

.

בכניסה לבניין

.

המדרגות המובילות לאולם האוכל בקומה העליונה

.

מעקה מתכת דקורטיבית עם צורת המנורה סוגר על המדרגות העולות לאולם האכילה הנעול

.

ציור שיצר אברהם שניר – חבר הקיבוץ

.

שלט בכניסה

.

תיבות הדואר

.

חברים

.

ברכת נוי במדשאה שבחזית חדר האוכל

.

גדר הבריכה

.

את עבדות המתכת יצר דוד קמרס חבר הקיבוץ

.

(3) חדר אוכל בקיבוץ אפיקים:

הזיקה בין אמנות ואדריכלות שקיימת בקיבוצים רבים, מודגשת באופן משמעותי באפיקים. פעלו כאן כמה אמנים שהותירו את חותמם. הצייר אהרן גלעדי צייר בחצר הקיבוץ ותצלום שלו בפעולה מופיע כאן בהמשך. האמן ליאו רוט (2002-1914) הותיר את חותמו באפיקים עד היום, ויצירות שלו פזורות בסביבת ובתוך בניין חדר האוכל. עבודות במגוון טכניקות: מתכת, פסיפס, עץ (אין פלא, הוא למד בבוזאר בפריס). הרובד הזה שניתן בקלות להתעלם ממנו, בכוחו להעשיר את חוויית המשתמש לאדם שמודע לסביבתו. עוד על יצירתו של רוט ניתן ללמוד מהאתר שהוקם לו.

את בניין חדר האוכל תכננו במשותף האדריכלים ורנר יוסף ויטקובר ואריק באומן על פי מודל "המכנסיים" – שני אגפים של חדרי אכילה (הנפתחים בהדרגה בהתאם לעומס והצרכים) כשביניהם חצר פנימית. אגף המטבח נמצא בעורף ומקושר לשני האגפים. בשנות ה-50 נעשה שימוש במודל הזה, אך כאן מצאתי את אחד המקרים הבודדים שהבניין נותר שלם וללא שינויים משמעותיים שפגעו ברעיון המקורי. בנוסף, הבניין מתוחזק באופן מרשים.

בשונה משני חדרי האוכל הקודמים, באפיקים חדר האוכל פעיל ושוקק חיים. באגף המערבי בו יש 400 מקומות ישיבה ביום רגיל, סעדו בשעת הביקור כמאה אנשים בגילאים שונים. באגף השני, המחולק לכמה אולמות, התקיימה חגיגה משפחתית, שבלטה היטב בנוף הקיבוץ, היות ומרבית האורחים היו חרדים. בפסח פותחים את החלונות שפונים לחצר הפנימית, ועורכים שולחנות שיכולים להכיל גם 1200 איש.

חדר אוכל הראשון מבטון נבנה באפיקים בשנת 1949. תכנן אותו יעקב מטריקין ובספר "לא עיר לא כפר, האדריכליות של הקיבוץ 1990-1910" (הוצאת יד טבנקין והוצאת דקל, 2011) שפרסם האדריכל פרדי כהנא, יש התייחסות רחבה יחסית לאותו חדר אוכל שכבר לא קיים. חדר האוכל החדש-הנוכחי נחנך בשנת 1963.

על האדריכל אריק באומן אני לא יודע הרבה: הוא נולד בברלין, עלה לארץ כנער. היה בצבא הבריטי. כנראה שלא קיבל הכשרה מסודרת באדריכלות, אלא מיד נכנס לפרקטיקה. היה שותף של ויטקובר וחתום על פרויקטים כמו חזית בניין בנק לאומי בפינת הרחובות הרצל ויהודה לוי, ביתן הקרמיקה במוזיאון ארץ ישראל ועיצוב סניפי בנקים. בסביבות שנת 1967 התפרקה השותפות. לפי האדריכל ישראל שטיין, מי שהיה אחראי במשרד על הפרויקט של חדר האוכל באפיקים היה אריה אדיבי, שגם הוא לא היה אדריכל, אבל ידע לתכנן. כולם כבר לא בין החיים. שטיין הוסיף, שהזיכרון היחיד שיש לו מהפרויקט הזה, הוא שויטקובר התגאה ב"פטנט" ששילב במטבח: "ויטקובר שאל אותי – למה הטבחים כל כך עצבניים במטבח? והוא ענה שזה בגלל החום של התנורים. לכן, הוא הוריד מהגג תעלות אוורור עד לגובה שני מטר מרצפת המטבח, שדחפו פנימה אוויר מן החוץ שהיה קריר יותר, וזה מה שהיה מקרר את ראשים של הטבחים ומרגיע אותם".

ויטקובר היה מבכירי האדריכלים בישראל באמצע המאה הקודמת: התחנה המרכזית הישנה, תכנית האב לקמפוס אוניברסיטת תל אביב ושם גם תכנן את בניין גילמן (עליו כתבתי כאן) ואת בנייני מדעי הטבע (עליהם כתבתי כאן, וגם כאן כשהרסו את החזיתות). בניין עיריית פתח תקווה, מלון אכדיה, מלון שרתון הישן (שנהרס). שני פרויקטים הוא תכנן בשיתוף האדריכל יעקב רכטר על חוף הים של תל אביב: כיכר אתרים ומלון שרתון. היתה לו רגישות גבוהה לנושאים אקלימיים, ובמיוחד להיבטים של אור, הצללה ואוורור טבעי – מרכיבים מרכזיים גם בתכנון חדר האוכל של אפיקים, ואת זה אפשר לראות היטב בתמונות:

.

על כביש 90

.

חדר האוכל הישן משנת 1949 בתכנון יעקב מטריקין (נהרס) ובחזיתו פסל ילדה עם אילה שיצר הפסל דב פייגין

.

ארוחה חגיגית (מקור: ארכיון קיבוץ אפיקים)

.

בקצה האולם ציור קיר שיצר ליאו רוט חבר הקיבוץ (מקור: ארכיון קיבוץ אפיקים)

.

1957: ציור הקיר בחדר האוכל הישן

.

1952: ציור קיר בחדר האוכל הישן שיצר ליאו רוט

.

מגדל המים: נבנה בשנים 1932—1934 על ידי קבוצת עבודה מקיבוץ אשדות יעקב (יתכן ובגלל זה באשדות יעקב יש מגדל מים זהה, עליו אכתוב רשימה בהמשך). גובהו 12 מטר ובראשו בריכה התופסת 4 מטר מגובהו ומכילה 70 קוב מים (היא נועדה לשעת חירום). על גג המגדל מעל בריכת המים הייתה עמדת קשר של ההגנה עם יישובי הסביבה. ביום נפנפו עם דגלים, בלילה עם פנס אור. מדובר במגדל מים שימושי הודות לחדרי המאכלסים שלוש מקומות הבניין

.

1940: אהרון גלעדי, חבר הקיבוץ, מצייר את חצר הקיבוץ (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)

.

מגדל המים (זהה לו ניצב באשדות יעקב איחוד)

.

הבית הלבן: כך מכנים את הבניין בסגנון בינלאומי שנראה יותר חום-שחור מאשר לבן ועומד ממש מול הכניסה המערבית לחדר האוכל. בניין דו קומתי, שגם היום אחרי שכל העצים צמחו לגובה השווה לשלוש קומות, הוא עדיין בולט, ובטח בלט שבעתיים כשהיה לבן והעצים היו צעירים.

היום שוכנים בבניין משרדי הקיבוץ והנהלת חשבונות, אבל הוא נבנה במקור לאכלס את גן הילדים הראשון, אליו עברו הילדים שהגיעו ל"נקודה" מחצר כנרת ב-1936. 22 שנה לאחר מכן, ב-1958 הועברו הילדים מ"הבית הלבן" למבנים אחרים, ובמקומם שוכנה מזכירות הקיבוץ על שלוחותיה, משרדי קלת, והנהלת החשבונות בקומה השנייה. בשנת 1969 משרדי קלת עברו לבניין אחר, ונבנתה תוספת לבניין שהכילה את יחידת המחשב ומשרדי קהילה נוספים.

"בימי המנדט עד הקמת המדינה, היה בבית הלבן אחד הסליקים, למחבוא הנשק הבלתי לגאלי, במקלחת של הילדים", סיפרה לי איה סהר, מארכיון הקיבוץ. "מתחת לארון היה פתח לעומק האדמה, ושם נשמר הנשק. ב'שבת השחורה', כאשר קבוצת חיילים בריטים פרצו לאפיקים לחפש נשק, הם לא הצליחו לגלות דבר".

.

פעם הבית הזה היה לבן ולכן נקרא היה "הבית הלבן". כאן היה בית הילדים הראשון באפיקים

.

1936: "הבית הלבן" כשהיה באמת לבן (מקור: ארכיון קיבוץ אפיקים)

.

חצר התפעול של המטבח

.

חזית כניסה מכיוון צפון

.

פסיפס בכניסה לחדר האוכל שיצר ליאו רוט ב-1963

.

בית ומשפחה

.

הפסיפס מכסה על חדר אופניים

.

קיר בלוקים חשופים

.

קירות חדר האוכל מבטון חשוף

.

חדר האוכל מורכב משני אגפים הסוגרים על חצר פנימית להתכנסות ולארועים

.

החצר מרוצפת במרצפות טראצו עם חלוקה שגם מחזקת את הפרספקטיבה וגם מאפשרת ארגון קל ויעיל של שולחנות וכסאות

.

בדופן הדרומית של החצר קיר אמנות שחוצץ עם אזור ההגשה של חדר האוכל. עיצוב: ליאו רוט, ייצור: בני רוזן

.

מגזרות מתכת

.

הידעת? הקלנועית הומצאה בקיבוץ אפיקים

.

חדר האוכל מפנה לחצר דלתות זכוכית גדולות הניתנות להזזה

.

מבט מהחצר על דופן חדר האוכל

.

הריצוף

.

הקיר

.

עבודת מתכת גדולה על חזית חדר האוכל שיצר בני רוזן חבר הקיבוץ

.

ברזל ובטון

.

חזית מערבית. לא הכל אפור – יש גם צבע

.

חזית מערבית

.

כניסה לחדר האוכל מחזית מערבית

.

מודעה על לוח המודעות בכניסה

.

תקציב הקהילה 2015

.

שטיפת ידיים

.

אולם האכילה

.

ארוחת צהריים של יום שישי

.

1965: מסדרים לקראת ארוחה (מקור: ארכיון קיבוץ אפיקים)

.

1963: לקראת ארוחה חגיגית (מקור: ארכיון קיבוץ אפיקים)

.

1961 (מקור: ארכיון קיבוץ אפיקים)

.

ציור

.

הפינה הצפון-מערבית

.

עבודת העץ הייתה במקור במועדון הצעירים שהיה מתחת לחדר האוכל. כשהמועדון נסגר העבירו את העבודה לקיר חדר האוכל. הציור של דודו רוט והביצוע של אריאל גרה, 1971

.

שטיפת כלים

.

תודות

תודה לאלעד ערמון מארכיון קיבוץ שדה נחום על המידע והתמונות ההיסטוריות, תודה לאדריכלית אביטל אפרת ששלחה את החומרים וערכה איתי שיחה על האדריכל שמואל ביקלס. תודה לד"ר אהרן עזתי מארכיון יד טבנקין על האישור לעשות שימוש בסקיצה של ביקלס.

תודה לאדריכל ויטוריו קורינלדי שגילה לי מי תכנן את חדר האוכל בחמדיה וגם כתב לי כמה מילים על האדריכל שמשון הלר שתכנן אותו. תודה מיכה שצברג שדאג לאסוף ולשלוח תמונות היסטוריות של חדר האוכל הישן והחדש בחמדיה.

תודה לאיה סהר מארכיון קיבוץ אפיקים על המידע והתמונות ההיסטוריות. תודה לאדריכל ישראל שטיין ולחביבה אדלשטיין, מזכירת משרד האדריכלים ויטקובר-באומן, על המידע.

.

שטיפת כלים (הצד של המטבח)

..

חדרי אוכל נוספים שכתבתי עליהם:

.

גרופית ומבוא חמה (אדריכלית ארנונה אקסלרוד)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

נצר סרני (אמנון כהן)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

כברי (חנן הברון)

כפר בלום (פרדי כהנא)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

זיקים (מנחם באר)

מבוא גולן (חנן הברון)

נחשונים (אברהם ארליק)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

חפץ חיים (לא ידוע)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

עין גדי (שמואל מסטצק'ין)

בחן (לא ידוע)

גבעת חיים איחוד (לא ידוע)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

מזרע (אפשטיין)

גונן (דוד בסט)

גבעת השלושה (אריה שרון)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

גינוסר (חנן הברון)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

.