סיבוב בשכונת משכנות האומה בירושלים

היתה לי חצי שעה פנויה לראות מה הולך בפרויקט "משכנות האומה" – שכונת מגורים חדשה במרכז ירושלים. יותר מתחם מאשר שכונה, כי חוץ ממגורים וכמה חנויות אין כאן כלום. לא מוסדות חינוך או תרבות שכונתיים, אלא רק מקום לישון בו. פרבר בעיר.

לפני 15 שנה שכן כאן משרד החוץ באוסף צריפים. אחרי שהמשרד עבר למשכנו החדש בקריית הממשלה, נהרסו הצריפים (וגם כמה מבנים היסטורים) ואחרי כמה עיכובים החלה הבנייה החדשה. עכשיו ניתן כבר לזהות בברור את שלוש שורות המבנים שמהן מורכב המתחם. חלק כבר מאוכלס וחלק עדיין בבנייה. יש גם כבר שתי חנויות שנפתחו ומספרה. הסתובבתי קצת וראיתי את האנשים שיצאו ונכנסו לבניינים המאוכלסים והמשותף לכל הנשים היו הפאות שחבשו. אז מי בא למספרה? כנראה הילדים והגברים.

שלטים על גדרות פח בחזיתות שלדי הבניינים שבבנייה מוכיחים כי את הכל תכנן כאן אדריכל אחד: סמי טיטו. קשה להתייחס למכלול כולו, כי המתחם רחוק מסיום ולמעשה חלקו הוא אתר בנייה אחד גדול. אבל כבר עכשיו אפשר להתייחס להיבטים אחרים.

ועל כך ברשימה זו.

.

1958300_923358807693702_6472846800832975351_n

על האש

.

פרטים טכניים: שטח המתחם הוא כ-200 דונם ואת התב"ע שאושרה ב-2003 ערכו האדריכלים ספקטור-עמישר. נבנים כאן בנייני מגורים המאכלסים כ-700 יחידות דיור ובעתיד מתוכנן לקום גם בית מלון גדול.

גבולות: ממערב בנייני האומה שתכנן זאב רכטר ומלון הולידי אין (במקור הילטון) שתכנן יעקב רכטר. ממזרח בית יד לבנים ובית החייל שתכנן דוד רזניק. מצפון שדרות בן צבי ומדרום כיכר הלאום עם הסינמה סיטי ושדרות יצחק רבין.

האזור: מעבר לגבולות האלה, המתחם נמצא במרחק הליכה מהמוקדים הכי שווים בעיר – בנייני האומה, קריית הממשלה, בית המשפט העליון, בנק ישראל, התחנה המרכזית, רחוב יפו, רחוב אגריפס, שוק מחנה יהודה וגן סאקר. הוא גם קרוב לכל צירי התנועה הכי חשובים, לרכבת הקלה ובעתיד גם לרכבת ישראל שתפתח תחנה בעומק 70 מטר בפינת המתחם. מי שבא לגור כאן ולעבוד גם בסביבה, יוכל לחיות מצוין בלי מכונית.

צפיפות: יחסית גבוהה אבל לא מוגזמת. את זה הרגשתי ולא קבעתי על פי חישובים של מספר יחידות דיור לדונם. השדרה הירוקה שחוצה את המתחם מצפון לדרום מאווררת את הסביבה ומקטינה את תחושת המחנק שיוצרת הצפיפות, ממנה סובלת בעיקר שורת הבניינים האמצעית, מבין שלוש שורות הבניינים מהן מורכב המתחם.

צמחייה: עצים היו יכולים לעזור כאן, אבל העצים היחידים שנשתלו, הוצבו בתוך עציצים גדולים. לבניינים אין שטח משותף פתוח בצורת גינות היקפיות וכל נושא הגינון מצומצם משמעותית לערוגות זעירות וכמה עציצים. רק בשדרה החוצה את המתחם יש גם עצים שנשתלו ממש בקרקע.

חיפוי האבן של הקירות ממשיך גם לעמודים, למרפסות, לריצוף, לספסלים. הכל אבן. זה לא דבר חדש כי הרעיון של לחפות הכל באבן כבר בוצע בשנות השבעים בשכונות החדשות של ירושלים, אבל כל פעם אני נרתע מזה מחדש. יש פה משהו מוגזם שמסנוור את העיניים ומשעמם את המוח.

שכונת רפאים ששווקה לתושבי חוץ? מסיבוב קצר במקום דווקא נכנסו ויצאו מפתחי הבניינים דיירים ללא הפסקה, כך שהמקום לא מת. המשותף לכל הדיירים היה הלבוש החרדי-לייט.

ועכשיו לתמונות:

.

111

תכנית המתחם בתכנון האדריכלים ספקטור-עמישר, אושרה ב-2003 (אתר רשות מקרקעי ישראל)

.

DSC05031

מבט על השכונה מבנייני האומה

.

DSC05077

בינתיים יש שלוש שורות של מבנים. כאן יש שתיים

.

DSC05033

אתר בנייה

.

DSC05035

כמו כל הבניינים כאן, גם את זה תכנן האדריכל סמי טיטו

.

DSC05071

הכוכב

.

DSC05070

כוכב האומה

.

DSC05076

שקיעה

.

DSC05075

בבנייה

.

DSC05038

רחוב

.

DSC05048

בבנייה

.

DSC05065

קשתות ומעקות מסוגננים

.

DSC05066

חיפוי קירות באבן

.

DSC05053

ריצוף אבן

.

DSC05052

מרפסות 01

.

DSC05051

מרפסות 02

.

DSC05050

חזית

.

DSC05068

כניסה לבניין

.

DSC05041

שדרת חנויות מקורה במפלס הרחוב

.

DSC05044

שילוט בשדרת החנויות המקורה

.

DSC05043

מודעה

.

DSC05042

שלט

.

DSC05045

מודל הפרויקט במשרד השיווק

.

DSC05046

רחוב

.

DSC05039

מעבר הולכי רגל בין הבניינים הממוקמים במפלסים שונים

.

DSC05047

בקמה המדרגות

.

DSC05036

בשדרה החוצה את המתחם מצפון לדרום

.

DSC05049

מעבר הולכי רגל בין הבניינים

.

DSC05058

למשרד המכירות

.

DSC05057

שביל שמוביל לכניסה לבניין

.

DSC05067

יש הרבה כאלה כאן: היה אמור להיות עץ אבל במקומו יש אספלט

.

DSC05060

אבן ועוד אבן

.

DSC05061

סופר האומה, יש גם בנק ומספרה

.

DSC05054

חזית

.

DSC05063

חזית

.

חציתי את הכביש כדי לראות מקרוב את בנייני האומה שתכנן האדריכל זאב רכטר לפני כמעט 70 שנה. הבניין עבר שינויים והרחבות במהלך השנים, אך לא התעמקתי בו יותר מידי כי מיהרתי לפגישה בקומה השנייה:

.

DSC05078

חזית בנייני האומה (צפונית)

.

DSC05025

הכניסה הראשית לבנייני האומה (מצפון)

.

DSC05029

המעבר בצד המזרחי של בנייני האומה

.

DSC05030

התקרה

.

DSC05021

"פסל העשור" שיצר יחיאל שמי וניצב מאז 1958 במרכז ערוגה ברחבה שבחזית בנייני האומה

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אמיתי סנדי  On 17/10/2014 at 15:30

    זכיתי לגור ליד המתחם הזה לפני שהשמידו אותו. הוא היה יפהפה. בין בניני משרד החוץ הישנים טופחו במשך עשרות שנים גנים מרהיבים, ופה ושם היו גם כמה וילות ערביות נהדרות.

  • שביט  On 17/10/2014 at 15:43

    לא יפתיע אותו לגלות שמרבית הדירות נרכשו על ידי יהודים תושבי חוץ שיתגוררו בהן בעיקר בחגים ובקיץ וביתר ימות השנה הבטונדות האלה יעמדו ריקות ויעשירו את קופת העיריה בכספים על אפס תחזוקה ואפס שירותים עירונים. מר ברקת בטח מאושר משפע ההכנסה בארנונה ואחי צעירי ירושלים מחפשים דיור בפריפריות

  • iaarchive  On 17/10/2014 at 16:01

    ממתינים לסיבוב בפיליפ מאריי

    >

  • איתן  On 17/10/2014 at 23:36

    לא מצאתי כאן התעלות אדריכלית.
    פרויקט צפוי ותו לא.

  • עוזי דיסלר  On 18/10/2014 at 14:37

    אני לא ירושלמי, אבל זאת יופי של רשימה ומבטאת את החרדה בפני השתלטות העיור המוגזם. מעניין מה קרה עם הווילות הערביות הנהדרות , האם נהרסו.

    • איזי  On 22/10/2014 at 6:25

      לא היו שם וילות נהדרות … סתם פיטפוט … היה מתחם מגעיל ומסוגר של צריפים עטופי אסבסט ( מי שרוצה להכחיש שיביא תמונה של הוילות הנהדרות )

  • netanel488  On 19/10/2014 at 9:12

    מכיר את המתחם טוב. שווק בצורה אגרסיבית למדי כפרויקט יוקרה וכ "גבעת הקפיטול של ירושלים", כך ששנאתי למקום לא נובעת רק מכיעורו. שדרת החנויות, שהייתה אמורה להיות "הדבר הבא", נכשלה לגמרי – סופר מרקט, סניף בנק ומספרה אחת, כששאר החנויות עומדות ריקות כבר המון זמן. אין ספק שהמון חוצניקים ירכשו שם דירה. חבל מאוד. המקום יכל להפוך לשכונה איכותית שמקשרת בין כל אזור רחוב יפו למארג האוטוסטרדות ובזבוז השטח של קריית הממשלה – קריית המוזיאונים ולהיות התחלת התיקון וההחזרה של האזור המת הזה לעיר ירושלים.

  • Tomer  On 19/10/2014 at 9:38

    חבל שעל חשבון המיסים שלנו העירייה מממנת שטחים ובנייה לתושבי חוץ ולא לילדים שלנו.

    • מיכאל יעקובסון  On 19/10/2014 at 11:07

      לפני שממהרים לקבוע שמדובר בעיקר בתושבי חוץ, יש לבדוק את הנושא. כפי שציינתי ברשימה, היתה תנועה ערה של דיירים ישראלים במתחם.

  • בצלאל רינות  On 20/10/2014 at 13:56

    למיכאל שלום. חוץ מפרויקט הולילנד-שהיה יכול להיות ,אולי,לא רע בקונטקסט נופי ומקומי אחר-זה הפרויקט המכוער ביותר בירושלים,ואולי בכל הארץ. אני עובר שם פעמים רבות-ודווקא ברגל,כולל שיטוט בחלקים הפנימיים. במגזין AR היתה פעם פינה בשם OUTRAGE על בזיונות אדריכליים. הייתי שם את הפרויקט הזה בשקט שם. הפרויקט הוא תערובת של תאוות בצע וטעם רע. בכל אפן אני מעריץ את עבודתך,אתה מגיע לכל מיני פינות שכוחות של האדריכלות הישראלית,יישר כחך. בצלאל רינות,אדריכל.

    ________________________________

  • פאול  On 22/12/2014 at 4:31

    מאמר מעניין, תודה. נקודת המבט החוץ-ירושלמית יפה – כמקומי, האתר תמיד נראה לי מנותק לחלוטין מהסביבה, גם כשלעצמו וגם ביחס לשכונות שמשיקות לו (נחלאות, בעיקר).
    אגב, המתחם נראה כמו גרסא משודרגת של תנופת-הפיתוח החרדית באזור רוממה – קריית בעלז (הפרויקטים לאורך הרחובות ירמיהו, תכלת-מרדכי וכו'). יהיה מעניין לקרוא את דעתך על נקיקי האבן-הירושלמית שהחרדים בונים בעצמם עבור עצמם, אם תזדמן לשם 🙂

  • ruben  On 02/01/2016 at 16:29

    אני חושב שכול תנופת הבניה בירושלים היא מבורכת זה כולל תשתיות כבישים וגשרים גישה נוחה לליבה של בירת ישראל וחיבורה של ירושלים ליתר חלקי הארץ הלכה למעשה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: