סיבוב בשכונת משכנות האומה בירושלים

היתה לי חצי שעה פנויה לראות מה הולך בפרויקט "משכנות האומה" – שכונת מגורים חדשה במרכז ירושלים. יותר מתחם מאשר שכונה, כי חוץ ממגורים וכמה חנויות אין כאן כלום. לא מוסדות חינוך או תרבות שכונתיים, אלא רק מקום לישון בו. פרבר בעיר.

לפני 15 שנה שכן כאן משרד החוץ באוסף צריפים. אחרי שהמשרד עבר למשכנו החדש בקריית הממשלה, נהרסו הצריפים (וגם כמה מבנים היסטורים) ואחרי כמה עיכובים החלה הבנייה החדשה. עכשיו ניתן כבר לזהות בברור את שלוש שורות המבנים שמהן מורכב המתחם. חלק כבר מאוכלס וחלק עדיין בבנייה. יש גם כבר שתי חנויות שנפתחו ומספרה. הסתובבתי קצת וראיתי את האנשים שיצאו ונכנסו לבניינים המאוכלסים והמשותף לכל הנשים היו הפאות שחבשו. אז מי בא למספרה? כנראה הילדים והגברים.

שלטים על גדרות פח בחזיתות שלדי הבניינים שבבנייה מוכיחים כי את הכל תכנן כאן אדריכל אחד: סמי טיטו. קשה להתייחס למכלול כולו, כי המתחם רחוק מסיום ולמעשה חלקו הוא אתר בנייה אחד גדול. אבל כבר עכשיו אפשר להתייחס להיבטים אחרים.

ועל כך ברשימה זו.

.

על האש

.

פרטים טכניים: שטח המתחם הוא כ-200 דונם ואת התב"ע שאושרה ב-2003 ערכו האדריכלים ספקטור-עמישר. נבנים כאן בנייני מגורים המאכלסים כ-700 יחידות דיור ובעתיד מתוכנן לקום גם בית מלון גדול.

גבולות: ממערב בנייני האומה שתכנן זאב רכטר ומלון הולידי אין (במקור הילטון) שתכנן יעקב רכטר. ממזרח בית יד לבנים ובית החייל שתכנן דוד רזניק. מצפון שדרות בן צבי ומדרום כיכר הלאום עם הסינמה סיטי ושדרות יצחק רבין.

האזור: מעבר לגבולות האלה, המתחם נמצא במרחק הליכה מהמוקדים הכי שווים בעיר – בנייני האומה, קריית הממשלה, בית המשפט העליון, בנק ישראל, התחנה המרכזית, רחוב יפו, רחוב אגריפס, שוק מחנה יהודה וגן סאקר. הוא גם קרוב לכל צירי התנועה הכי חשובים, לרכבת הקלה ובעתיד גם לרכבת ישראל שתפתח תחנה בעומק 70 מטר בפינת המתחם. מי שבא לגור כאן ולעבוד גם בסביבה, יוכל לחיות מצוין בלי מכונית.

צפיפות: יחסית גבוהה אבל לא מוגזמת. את זה הרגשתי ולא קבעתי על פי חישובים של מספר יחידות דיור לדונם. השדרה הירוקה שחוצה את המתחם מצפון לדרום מאווררת את הסביבה ומקטינה את תחושת המחנק שיוצרת הצפיפות, ממנה סובלת בעיקר שורת הבניינים האמצעית, מבין שלוש שורות הבניינים מהן מורכב המתחם.

צמחייה: עצים היו יכולים לעזור כאן, אבל העצים היחידים שנשתלו, הוצבו בתוך עציצים גדולים. לבניינים אין שטח משותף פתוח בצורת גינות היקפיות וכל נושא הגינון מצומצם משמעותית לערוגות זעירות וכמה עציצים. רק בשדרה החוצה את המתחם יש גם עצים שנשתלו ממש בקרקע.

חיפוי האבן של הקירות ממשיך גם לעמודים, למרפסות, לריצוף, לספסלים. הכל אבן. זה לא דבר חדש כי הרעיון של לחפות הכל באבן כבר בוצע בשנות השבעים בשכונות החדשות של ירושלים, אבל כל פעם אני נרתע מזה מחדש. יש פה משהו מוגזם שמסנוור את העיניים ומשעמם את המוח.

שכונת רפאים ששווקה לתושבי חוץ? מסיבוב קצר במקום דווקא נכנסו ויצאו מפתחי הבניינים דיירים ללא הפסקה, כך שהמקום לא מת. המשותף לכל הדיירים היה הלבוש החרדי-לייט.

ועכשיו לתמונות:

.

תכנית המתחם בתכנון האדריכלים ספקטור-עמישר, אושרה ב-2003 (אתר רשות מקרקעי ישראל)

.

מבט על השכונה מבנייני האומה

.

בינתיים יש שלוש שורות של מבנים. כאן יש שתיים

.

אתר בנייה

.

כמו כל הבניינים כאן, גם את זה תכנן האדריכל סמי טיטו

.

הכוכב

.

כוכב האומה

.

שקיעה

.

בבנייה

.

רחוב

.

בבנייה

.

קשתות ומעקות מסוגננים

.

חיפוי קירות באבן

.

ריצוף אבן

.

מרפסות 01

.

מרפסות 02

.

חזית

.

כניסה לבניין

.

שדרת חנויות מקורה במפלס הרחוב

.

שילוט בשדרת החנויות המקורה

.

מודעה

.

שלט

.

מודל הפרויקט במשרד השיווק

.

רחוב

.

מעבר הולכי רגל בין הבניינים הממוקמים במפלסים שונים

.

בקמה המדרגות

.

בשדרה החוצה את המתחם מצפון לדרום

.

מעבר הולכי רגל בין הבניינים

.

למשרד המכירות

.

שביל שמוביל לכניסה לבניין

.

יש הרבה כאלה כאן: היה אמור להיות עץ אבל במקומו יש אספלט

.

אבן ועוד אבן

.

סופר האומה, יש גם בנק ומספרה

.

חזית

.

חזית

.

חציתי את הכביש כדי לראות מקרוב את בנייני האומה שתכנן האדריכל זאב רכטר לפני כמעט 70 שנה. הבניין עבר שינויים והרחבות במהלך השנים, אך לא התעמקתי בו יותר מידי כי מיהרתי לפגישה בקומה השנייה:

.

חזית בנייני האומה (צפונית)

.

הכניסה הראשית לבנייני האומה (מצפון)

.

המעבר בצד המזרחי של בנייני האומה

.

התקרה

.

"פסל העשור" שיצר יחיאל שמי וניצב מאז 1958 במרכז ערוגה ברחבה שבחזית בנייני האומה

.