סיבוב בתיאטרון הפתוח בקיבוץ נען [3]

כאן אני חותם את "טרילוגיית נען" ברשימה על שני מבנים מבין שלושה ששרדו בנען, שתכנן האדריכל בוגר הבאוהאוס שמואל מסטצ'קין.

"בית שגומר את תפקידו – צריך להיעלם" – בציטוט זה מפיו של האדריכל שמואל מסטצ'קין נפתח הספר שיצא לזכרו ב-2008. האמת שהספר כל כך בעייתי, שאני לא בטוח שהציטוט אכן נכון. אבל גם אם כן, הוא כבר לא רלוונטי כי בהרבה מקרים אפשר למצוא תפקיד אחר. "בית ברל" והתאטרון הפתוח שתכנן בנען, הם שני מבנים מרשימים מאד בנוף האדריכלות הישראלית, לכן ראוי שיישארו ויספרו את סיפורה של ההיסטוריה המקומית. או שלא.

.

מול החזית האחורית של במת התאטרון הפתוח

.

שוטטות קצרה בנען מראה כמה דברים מעניינים, כמו בית הכנסת. קוביית הבטון שמכסה על ירידה למקלט ובה שולבה ביציקה עבודת אמנות נחמדה. השכונה החדשה שלמרות השינויים בקיבוץ, לא הוקמו בה גדרות בין הבתים והיא נותרה "קיבוצית". ולבסוף מעבר לגדר, נמצא גם "בית יכין" הנטוש והמתפורר שתכנן האדריכל ריכרד קאופמן בשנות ה-30.

קאופמן מוכר בתנועה הקיבוצית כמי שהיה מהראשונים שתכננו קיבוצים, חדרי אוכל (כמו חדר האוכל הראשון הבנוי שהוקם בגניגר), מבני מגורים ובהם מבני ביטחון שניתן למצוא בהרבה מאד קיבוצים שהוקמו בשנות ה-30. "בית יכין" הוקם ב-1935 בראש גבעה צמודה לנען ובליבה של חורשה, ונראה היום כמו מבנה מסוכן.

במקור תוכנן כבניין משרדים לצרכיה של חברת יכין, אותה הקימה ההסתדרות עוד ב-1927. יכין החזיקה את כל הפרדסים הרבים שהקיפו את נען באותן שנים, ורבים מחברי הקיבוץ עבדו בה. המבנה הדו-קומתי מזכיר מאד את בתי הביטחון שתכנן קאופמן (אחד מהם נמצא גם כאן בנען) ולמעשה מדובר במבנים מאד גמישים שיכולים לשמש כמעט לכל מטרה: מגורים, משרדים, כיתות ואחסנה. עיצובם תאם את הסגנון הבינלאומי: קווים ישרים, צורות נקיות, ללא קישוטים אלא רק טיח לבן.

חבר נען ומי שחקר את תולדות הקיבוץ עמוס שיפריס, סיפר לי שאחרי שיכין עזבו את המבנה, הוא שימש כבית הארחה של "הנוער העובד" עד שהוקם "בית ברל". כמו כן, שימש למגוריו של אחד ממייסדי נען "אדם, מהפכן, יהודי" מנחם מנדל רוזנבוים. שווה ללחוץ כאן על הקישור ולצפות בכתבת וידאו שערכו חסידי חב"ד על אותו רוזנבוים שהשתתף במהפכה ברוסיה, נתפס וניכלא ולאחר ששוחרר מהכלא היה בין רוכשי הקרקע שבסביבתה הוקמה לימים נען. הוא עלה לארץ ישראל, התלהב מצעירי "הנוער העובד" הצטרף אליהם ופעל לקבלת הקרקע (240 דונם) שעליה הוקמה נען.

"בית יכין" נעזב בשנות ה-50. רק בחורשה התקיים מידי יום עצמאות פיקניק המוני של חברי נען.

.

מקלט עם עבודת אמנות בבטון

.

בדרך ל"בית יכין" עברנו בין בתי הקיבוץ

.

"בית יכין" בתכנון האדריכל ריכרד קאופמן. היום חורבה שקשה מאד להאמין (ולממן) שניתן יהיה להחזיר לה את החיים.

.

"בית הבראה ע"ש ברל כצנלסון" או "בית ברל" הוא אתר שבדומה ל"בית יכין" ממוקם גם הוא בראש גבעה, אך בשונה מאותה חורבה הוא מצוי במצב טוב למדי. כשמו כן הוא ונועד לשמש בית הבראה ולקיום סמינריונים.

האדריכל שמואל מסטצ'קין שלמד בבית הספר באוהאוס בגרמניה, היה חבר גרעין נען ולכן היה בעל קשרים הדוקים עם הקיבוץ. באופן טבעי הוזמן לתכנן את שלושת מבני הציבור החשובים בשני העשורים הראשונים לקיומו של נען: חדר האוכל (1937, נהרס), בית ברל (1946) ותאטרון פתוח (1953). מסטצ'קין מוכר כמי שתכנן את בית הקיבוץ הארצי בתל אביב, חדר האוכל ואולם התרבות בעין גדי, את הלול בקומות במזרע, מרכז הספורט בקמפוס גבעת רם, בית חנה סנש בקיבוץ שדות ים, בית היוצר וגם שכונת המגורים בשפך זוהר ועוד עשרות מבני ציבור ומגורים בקיבוצים שונים ולא רק. תאטרון פתוח נוסף שתכנן, הוקם והושלם בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית.

בטקס הנחת אבן הפינה באוקטובר 1946 השתתפו בין השאר 300 מחברי "הנוער העובד" שהביאו עימם את 3,000 הלבנים הראשונות להקמת המבנה. הכתובת שהתנוססה מעל לראשי המשתתפים קראה: "אתם הסלע אשר עליו ייבנה מקדש העתיד". דוד הכהן ברך "שהחיינו", והסביר את מטרות הפרויקט: "בתי הנופש ישמשו לנערים העמלים במשך כל השנה להחליף כח באווירה חברית. כאן ייערכו קורסים לבני הנוער העבוד. במקום הזה, הקשור בזכרו של ברל, תהיה שמורה גם רוחו". באותה הזדמנות גם דובר על האמפיתאטרון שחלמו עליו, שגם אותו תכנן מסטצ'קין ונבנה לבסוף בעשור הבא.

העבודות על בית ברל היו אמורות להסתיים תוך 4 חודשים, אך רק ביוני 1947 נחנך הפרויקט שנבנה על שטח של 15 דונם וכלל 12 חדרי מגורים, מקלחות משותפות, חדר אוכל (לכ-100 סועדים) ומטבח. על חנוכת הפרויקט דיווח עיתון דבר, ובו מצוטטים דבריו של אחד מחברי הקיבוץ, שהתייחס למאורע: "אנו חותרים מאפלה לאורה. הנוער העובד אינו מסתפק בדיבורים ובחלומות. הוא מתרגם את שאיפותיו לשפת המעשים. בזה סוד כוחו של דור העבודה הצעיר, ההולך לאור חזון תורת ההגשמה וההעפלה".

לימים, התייחס מסטצ'קין בעצמו למבנה (כמצוטט בספר "לבנות ולהבנות בה – ספר שמואל מסטצ'קין"), וטען כי היה אחד "המבנים המעניינים" שתכנן, כזה העושה שימוש ב"סגנון המבטא במינימום אמצעים עיצוביים ואין בו שום דבר מיוחד. […] בדימוי האדריכלי במבנה הזה אני רואה פשטות וניקיון, הן בפרופורציות והן באמצעי ביטוי, ברוח שלמדתי בבאוהאוס".

כבר שנים רבות שהמבנה לא משמש כבית הבראה והוא מוקף במבני הקיבוץ, וקשה לדמיין שכאן עמד ראשון בתי המלון בתנועה הקיבוצית. המבנה נותר כמו שתוכנן, למעט שינוי ייעודו ושינוי בפיתוח הנוף שבעבר הורכב מטרסות שליוו את הטופוגרפיה. האגף המרכזי ששימש במקור כחדר אוכל ומטבח, משמש היום למספרה ואולם פילאטיס. זהו מבנה ייחודי עם שתי מרפסות פתוחות שבמקור ניתן היה להשקיף מהן על הסביבה כולה, אלא שהעצים הרבים צמחו וגדלו ומסתירים כיום את נוף הרי יהודה והשדות. היות והמבנה המרכזי הכולל את חדר האוכל מצוי בראש גבעה, כל שאר המבנים נמוכים ממנו. אגף המגורים הכולל 12 חדרי שינה (שמשמשים עד היום לאותו ייעוד את צעירי נען), מקושר אליו ומלווה את הטופוגרפיה – הכל בקווים ישרים ונקיים המדגישים את אופקיותם של המבנים, ומטויח בלבן.

האדריכל גדי אלמוג, חבר נען ואדריכל בכיר במשרד "א.ב. מתכננים", סיפר לי מאוחר יותר בשיחת טלפון, שבמקור היה גם מבנה מיוחד שנהרס. מדובר היה במבנה שכלל מקלחות לגברים ולנשים, כי בחדרים לא היו מקלחות אישיות. המבנה הורכב ממקלחות מקורות ומחצר סגורה (פאטיו) ששימשה גם היא כמקלחת לקיץ. אלמוג סובר שלא מדובר בחיסכון, אלא בהתאמה לאקלים המקומי שמאפשר בלילות הקיץ החמים להתקלח גם מתחת לכיפת השמיים.

עכשיו, אפשר לחזור בזמן אל האביב של 1947. לדמיין כיצד בטקס חנוכת המקום עמד אחיו של ברל כצנלסון והסיר את הלוט מעל שלט הברזל שקבוע עדיין במקומו. כיצד חתכה אלמנתו את הסרט, וכיצד שרה מקהלת נען את השיר שחיבר דוד זהבי במיוחד לאירוע "ייכון הבית לתפארת". מסביב ישבו או עמדו מאות חברי הנוער העובד וראשי ההתיישבות, האזינו לנאומים ולשירה. מעניין אם גם ערביי הכפר אל-נעני, ששכן כמה מאות מטרים ספורים מכאן וחוסל ב-1948, השתתפו באירוע (סביר להניח שלא). האם שמעו מהבתים והשדות את השירה? האם ידעו מה צופן להם העתיד הכל כך קרוב והאם יכלו לנחש מה תהיה אחריתם ומי יעבד את אדמתם?

.

המבנה המרכזי ב"בית ברל" (או גם "בתי ברל") בתכנון האדריכל שמואל מסט'צקין – במקור חדר אוכל ומטבח והיום מספרה וסטודיו לפילאטיס

.

בתי ברל, מימין אגף המגורים המדורג המלווה את הטופוגרפיה וברקע מימין המבנה המרכזי

.

שלט מתכת על העמוד הפינתי. בחנוכת המבנה ב-1947, הסיר אחיו של ברל כצנלסון את הלוט מעל השלט.

.

סטיו/אכסדרה/קולונדה בחזית בית ברל (העמוד הפינתי עם השלט במרכז התמונה)

.

האכסדרה שבהמשך הפינה

.

חזית חיצונית של המבנה

.

שנים רבות חלמו על הפיכת נען למרכז תרבות. את הרעיון הובילו לא מעט קיבוצים בשנותיה הראשונות של המדינה, כשהקיבוצים כבר לא היו נקודות ההתיישבות היחידות בסביבה ואליהם הצטרפו מושבים חדשים שזה עתה קמו ואוכלסו במהגרים. כך הוקם לדוגמה התאטרון הפתוח בקיבוץ גברעם עליו כתבתי כאן בעבר.

גם היום שוכן התאטרון בקצה הקיבוץ, בסמוך לכביש המקשר לרחובות. המבנה נטוש ופרוץ. הספסלים ומתקני מגדל הבמה נעלמו ברובם. חזית הבמה אמנם טויחה אך החזית האחורית לא הושלמה מעולם ונותרה חשופה. הגישה לבמה מאחור כמעט בלתי אפשרית, אולי בעבר היו מדרגות עץ שנעלמו כי לא ברור כיצד עלו שחקנים או הובאו תפאורות וציוד לבמה מהפתחים שנועדו לכך בחלק האחורי.

ב-1951 החלה עבודת ההקמה והשתתפו בה חברי נען וכן תושבי הסביבה. רק ב-1953 לאחר שהתקבל סיוע ממשרד העבודה והמועצה האזורית, הושלם מבנה התאטרון הפתוח שגם אותו תכנן שמואל מסטצ'קין. הוא מורכב ממגדל במה ענק ומשורות מושבים המכילות 1,200 מושבים, שנצלו שיפוע כמעט טבעי בקרקע. ביקשתי ממנהלת ארכיון נען, דגנית אילן, אם ניתן יהיה לאתר תמונות מוקדמות של המבנה, ולמזלי איתרה לי דגנית גם תמונות של המודל המקורי של המבנה (ועל כך תודתי לה!). מהמודל ניתן ללמוד שהשאיפות היו גדולות יותר מאלה שבוצעו בפועל, והתאטרון היה אמור להיות מקורה בחלקו, הוא כלל רמפות לבמה שלא נבנו וכן פיתוח נוף שלא בוצע.

במאי 1953 חנך הקאמרי את התאטרון (שמאז דבק בו השם "אמפיתאטרון נען") עם ההצגה "ז'אן דארק". לאחר מכן ולמשך כמעט שני עשורים עלו על בימת העץ כמעט כל המופעים, הקונצרטים וההצגות החשובים בארץ וכן התכנסויות פוליטיות ואירועים מקומיים.

המטרה המרכזית להקמת המבנה היתה ליצור משכן תרבות,שיביא לפריפריה הצגות והופעות שלא היו בהישג ידם של תושבי הסביבה. עם העליה באיכות החיים ורמת המינוע ומעל הכל כניסת הטלויזיה, החל התאטרון לאבד ממעמדו עד שהפסיק לתפקד עוד. למרות ההזנחה הגדולה, עדיין אחת לשנה ב-10 לאוגוסט חוגגים כאן מחזור הבנים. האם יש עוד מקום למבנה הענק הזה? בימים אלה מוקם היכל תרבות גדול וחדש ברחובות הסמוכה, ובעוד זמן קצר תתחיל העונה החדשה של "האח הגדול" בערוץ 2. עמוס שיפריס בספרו "נען – ביוגרפיה של מקום", מתייחס בכאב למבנה המיותם, והוא כותב בספרו: "כיום הוא נותר למעצבה, זכר לתקוות גדולות שלא מומשו".

.

מודל מוקדם עם קירוי (מקור: ארכיון נען)

.

המודל (מקור: ארכיון נען)

.

התאטרון בהבנותו (מקור: ארכיון נען)

.

(מקור: ארכיון נען)

.

הרכבת הבמה (מקור: ארכיון נען)

.

(מקור: ארכיון נען)

.

(מקור: ארכיון נען)

.

התאטרון ביום העצמאות ה-10, 1958 (מקור: ארכיון נען)

.

.

פרסומת 1

.

מילטון קייטמיס

.

פרסומת 2

.

פרסומת 3

.

ויש גם סרטון שצלמתי:

.

.

מראה כללי של התאטרון הפתוח

.

מדרגות הבטון כללו בעבר גם כיסאות שנעלמו עם השנים

.

מסטצ'קין גם טרח להעניק טיפול למבנה המקרין שבראש התאטרון, ובמקום סתם קופסה עיצב אותו כמרכיב מרכזי באתר (בתמונה החזית האחורית של מבנה המקרין)

.

החזית הצדדית של מבנה המקרין

.

הבמה

.

התאטרון מכיוון הבמה

.

מגדל הבמה

.

"התפאורה"

.

חזית אחורית של מגדל הבמה עדיין מבלוקים חשופים, המבנה לא הושלם מעולם ונותר לא מטוייח

.

רשימות נוספות על נען:

סיבוב באולם הספורט ובבית הקברות

סיבוב בחדר האוכל, בית גלילי וגן הזיכרון

-חג שמח!-

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שביט  On 07/10/2012 at 8:55

    מדהים – עולם הולך ונעלם וכל הארץ מלאה באתרים כמו האמפיתיאטרון הזה בעשרות קיבוצים ואין יד יוזמת שמנסה להחיות כי כולם חיים בקניוני פלסטיק וזכוכית עם מיזוג אויר

  • נחום זולוטוב  On 08/10/2012 at 10:35

    למיכאל שלום. למיטב זיכרוני חדר האוכל בקיבוץ עין-גדי נבנה ע"י ארכיטקט מטריקין, שהיה ארכ' ראשי של הסוכנות היהודית כמדומני בשנות החמישים המאוחרות. נחום [image: נחום זולוטוב]

    • מיכאל יעקובסון  On 08/10/2012 at 22:42

      נחום שלום, חדר האוכל הנוכחי הוקם ב-1972 בתכנון מסטצ'קין. כנראה חדר האוכל הראשון (שנהרס) תוכנן על ידי מטריקין.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: