סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ עין הנצי"ב שתכננה ג'ניה אוורבוך

בדרך כשחצינו את העמק, בין הביקור באולם התרבות הנטוש בחפציבה (שתכננה אדריכלית אחרת, זיוה ארמוני), הגן בחזית בית הכנסת העתיק (בתכנון יהלום-צור), ובין תליית התערוכה "באר בקיבוץ" במוזיאון באשדות יעקב, עצרנו לראות את בית הכנסת בעין הנצי"ב.

האם זה בית הכנסת הראשון בעולם שתכננה אשה? בקיבוץ עין הנצי"ב שבעמק הירדן מתהדרים בעובדה הזו. אך למעשה זהו ככל הנראה הבית כנסת השני, היות ובחדרה ניצב בית הכנסת הגדול שאותו תכננה כבר ב-1935 האדריכלית יהודית שטולצר סגל.

האדריכלית ג'ניה אוורבוך (1977-1909) התפרסמה בשנות ה-30 הודות לתכנית שהגישה וזכתה בתחרות לתכנון כיכר צינה דיזנגוף בתל אביב. התכנית שהציגה ומומשה לכיכר, היתה לא רק אחד משיאיו של המודרניזם המקומי, אלא גם מרחב ציבורי יחיד במינו. בסוף דרכה המקצועית תכננה גם את בית הכנסת בעין הנצי"ב, מבנה בסגנון הברוטליסטי שהמיוחד בו הוא הפניית המתפללים לפינת הבניין ולא למרכז החזית כפי שנהוג לרוב.

ועל כך ברשימה זו.

.

בבית הכנסת

.

מפת התמצאות

.

(1) המבנה

בהתאם לרוח התקופה מתאפיין בניין בית הכנסת בקווים אופקיים. הוא מורכב בעיקרו מגוש קופסתי כשאת הגג מקרה כיפה שטוחה שכמוה ניתן למצוא בעוד בתי כנסת מהתקופה כמו בית הכנסת המרכזי בהר הכרמל. בהתאם לרוח התקופה, השתמשה האדריכלית בחומרי בנייה שנותרו חשופים: בלוקים ממלט, לבני סיליקט, אבן ובטון. הבחירה בחומרים לא מקרית ובאמצעותם ענתה על דרישת חברי עין הנצי"ב למבנה פשוט וצנוע: "…אהבנו בטיולים את התפילה בחוץ, בלי שום בניין, בעמידה חופשית, כל הגישה הזאת צריכה למצוא את ביטוייה בבניין שלנו ומשם נובעת הדרישה לפשטות וטבעיות", הסביר אחד החברים את תפיסתו לקראת תכנון בית הכנסת. "הפשטות היא הערובה לדורות. לא נמצא אדריכל שיוכל לבנות לנו דום של קלן או קתרדלה של רימס העומדים לדורות, וגם לא נחוץ לנו הדבר, ומשם שאיפתנו לפשטות, היות והדבר הפשוט לא ניתן לערעור לדורות".

הדגש באולם התפילה הוא הארה טבעית, באמצעות פתחים רחבים בחזית ובתקרה וכן על הכוונת המבט לכיוון ארון הקודש. אוורבוך לא השתמשה בנוסח המקובל ולא הציבה את ארון הקודש במרכז החזית, אלא היטתה את כל הבניין ב-45 מעלות לכיוון ירושלים, כך שהארון ניצב בפינת הבניין. כל הריהוט והכיוון מוטה לאותה פינה, מה שמעניק לבית הכנסת את ייחודו. הסיבה להטיית המבנה היתה רצון החברים לשלב את בית הכנסת עם שאר המבנים בקיבוץ שהיו מוטים כולם בזוית, וזאת מסיבה אקלימית של כיוון הרוח.

מרתף הבניין אכלס במקור את גוף הצינון של מערכת מיזוג האוויר. הכניסה למרתף היא מחדר צדדי הצמוד לארון הקודש. לאחר שהוחלט לחדש את מערכת מיזוג האוויר, בוטל המצנן הגדול, פורק וסולק מהמבנה והמערכת החדשה יצאה החוצה.

את עבודת תכנון בית הכנסת קבלה האדריכלית ג'ניה אוורבוך לאחר שהוכיחה עבודה מוצלחת בתכנון קמפוס מדרשיית נעם בפרדס חנה, ישיבה תיכונית לבנים שעליה כתבתי כאן. הדמיון בין מבנה בית הכנסת במדרשייה ובין בית הכנסת בעין הנצי"ב ברור: כיפה שטוחה זהה, מבנה חד קומתי קופסתי ושטוח, חומרים דומים. אמרתי לשאול שחייבים ללכת לבקר בהזדמנות בבניין המדרשייה שחלקה נטוש היום.

.

1965: בבנייה (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

(2) התלבטויות הלכתיות ואידיאולוגיות

לקראת ההכנות לתכנון הבניין, התחולל ויכוח סוער בקיבוץ בנושא בחירת האתר למיקום בית הכנסת. את תכנית הקיבוץ תכנן האדריכל ריכרד קאופמן שהיה בשעתו בכיר מתכנני הקיבוצים בארץ. בתכנית שלו נעדרה נוכחותו של בית כנסת.

בפני החברים עמדו שלוש חלופות: 1. במיקום הגבוה בקיבוץ, שהיה פנוי מבנייה אך מרוחק מעט ממרכז העניינים וחדר האוכל. בנוסף, קיוו החברים כי הצבת הבניין המרכזי בקצה היישוב תעודד בעתיד את התפתחות הבנייה לכיוון מערב, מה שאכן קרה. 2. סמוך לחזית הראשית של בית המדרש שממוקם היה במרכז הקיבוץ, סמוך לחדר האוכל, אך היה אזור בנוי ולכן השטח היה מוגבל לתכנון. 3. סמוך לחזית האחורית של בית המדרש שגם כאן היתה מגבלת שטח פנוי. בדומה לאפשרות 2 גם באפשרות 3 היתה בעיה של חוסר אוורור טבעי באתר הנבחר היות והיה לכוד בין בניינים קיימים בנקודה נמוכה באזור.

חברי הקיבוץ התייעצו עם הרב אלימלך בר שאול, רבה הראשי של רחובות, שהיה עונה לחברי הקיבוץ על מגוון שאלות הלכתיות. משלחת של שלושה חברים (שניים מעין הנצי"ב ואחד ממזכירות הקיבוץ הדתי) הגיעה לביתו ברחובות והציגה בפניו את תכנית הבניין ואת ההתלבטויות. לאחר ששמע את החלופות ואת הטענות, ניגש הרב לכתוב את תשובתו המנומקת. "בניין בית הכנסת צריך להיות מוקם במקום הגבוה ביותר, ועל כל פנים צריך בניינו להיות יותר גבוה מכל בתי המגורים שבמקום, דרך שררה ולא סתם מחמת מצוקת דיור". בשיחה טלפונית עם האדריכל בצלאל רינות הוא מספר על נימוקים נוספים: "יש מנהלי ישיבות שאומרים שהם מעדיפים להרחיק את המגורים מבית המדרש כדי להימנע ממרחק קצר שיעודד להבריז לחדרים, אבל אצלנו נוצר ישוב דו-קוטבי ובית הכנסת נעשה מוקד יותר חשוב מחדר האוכל. גם התפתחות היישוב מערבה הפכה את בית הכנסת למקום מרכזי, כשחדר האוכל הפך להיות הקצה המזרחי. אם היו בוחרים לשים את בית הכנסת ליד החדר אוכל כפי שהתלבטו, זה היה מרחיק אותו ממרכז החיים".

גם לרעיון הטיית המבנה ב-45 מעלות התייחס הרב: "באשר להעמדת ארון הקודש בפינה, אפשר שמבחינת צידוד רוחות העולם יש בזה אפילו צד הדור, לפי המובא בהגהת הרמ"א. ועל כל פנים אינני מוצא כל עיכוב מצד ההלכה והמנהג להעמיד ארון קודש בזווית כפי תוכניתכם, בייחוד כשהמתפללים מכוונים ישיבתם ועמידתם מולו".

בנושא המחיצה בין עזרות הגברים והנשים קבע הרב כי המחיצה צריכה להיות בגובה של כ-170 ס"מ גובה ממוצע של אדם, "רובה אטומה ומעוטה מעשה קליעה, והואיל והמחיצה היא מגדרי קדושה הריהי ככל מצווה וצריך להשתדל לעשותה הדורה ונאה". את מחיצת הברזל עיצב אריק קורן – חבר קיבוץ אשדות יעקב והביצוע הופקד בידיו של אבשלום שורק, ששימש בין השאר לאורך חייו בתפקיד רכז הבניין ורכז המשק של עין הנצי"ב.

גם לאידיאולוגיה הקיבוצית היה מה להשפיע על התכנית: "הסדורים הפנימיים צריכים להיות בהתאם לגישה החברתית שלנו", הדגיש אברהם פלתיאל ממייסדי עין הנצי"ב. "מקום שווה בלי יוצא מן הכלל, אין מקום מכובד, פחות ויותר. הבימה והעמוד במרכז כך שהשמיעה ברורה לכל. מקום הישיבה צריך להיות מרווח, שאחד אינו מפריע לשני. לא מיותר להדגיש שגם כלפי החברות אותו הכלל של שוויון כוחו יפה (דבר שבא לביטוי בכל שטחי החיים שלנו). משום כך אין לחפש את הפתרון של עזרת הנשים על ידי בניית קומה שנייה. אלא נמצא את המקום בשביל החברות במסגרת אולם בית הכנסת, מקום שמבחינה אקוסטית ומבחינות אחרות שווה לכל יתר המקומות".

.

(3) בנייה

טקס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת התקיימה בתאריך הסמלי ט"ו בשבט 1961, ביום השנה ה-15 לעליית הקיבוץ על הקרקע. לכבוד האירוע נכתב במגילת היסוד: "אודים מוצלים מאש שואת אירופה ונצרי ארצנו פדויי גלויות מקדם וממערב מצפון ומתימן חברנו יחד לכונן את עפר ארצנו ולהקים פה בעמק בית שאן קבוצה אשר אורחותיה יהיו מושתתים על האמונה ועל ההלכה על האחריות ההדדית. השיתוף והשוויון בין אדם לאדם על העבודה העצמית, הפשטות וההסתפקות במעט. להיות קהילת קודש לישראל ולארצו".

מימון הבנייה הגיע בחלקו מתרומות חיצוניות. אך גם מהלך זה נתקל בהתלבטות. היות והחברים לא רצו לקבל תמיכה מגורם שלא התאים לרוח הקיבוץ (כמו גופים של רפורמים בארה"ב), נערכו בדיקות לכל אחד ממקורות התרומות. מקור נוסף למימון היו החברים עצמם: חלק מהחברים תרמו ימי חופש או דמי תקציב חופשה. חלקם תרמו באמצעות השתתפות פעילה בבנייה עצמה שלא במסגרת שעות העבודה, כמו עבודות חפירה, הובלה ופריקה לחברים ועבודות תפירה ורקמה לחברות.

ברחבה המרוצפת שבחזית בית הכנסת הציבו החברים ממצאים משרידי בית כנסת קדום שנחשף באזור. במרכז הרחבה שתלו עץ זית וגם על מעשה השתילה התעורר ויכוח. היו שהתנגדו לשתילת העץ מהטעם "לא תטע לך כל אשרה". החברים פנו לרב בר שאול והרב פסק שמותר.

פתיחת בית הכנסת נערכה ב-1966 בטקס גדול, אותו ליוו החברים והאורחים בשירה ובריקודים. נוסח התפילה מאז הוא אשכנזי ובמקביל יש גם מניין בנוסח ספרדי שמתקיים בחדר האוכל או במדרשה לבנות.

.

(4) שינויים

בשנים האחרונות חלו בבניין כמה שינויים: באולם התפילה הוחלף הריהוט ואופן הצבתו. נוסף אגף חדש בחלקו המערבי של הבניין המשמש ללימוד.

.

1966: טקס חנוכת ביתה כנסת (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

1966 (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

1966 (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

סוף שנות ה-60: גלויה (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

החזית הראשית הפונה למדשאה המרכזית

.

קטע מהחזית

.

אבן, בטון, טיח, זכוכית

.

בלוקים חשופים

.

רחבת הכניסה המרוצפת שוכנת בין הכניסה הראשית ובין משבצת שבמרכזה כמה ממצאים עתיקים שנחשפו באזור הקיבוץ ומעידים על הימצאותו של יישוב יהודי ובית כנסת עתיק

.

השרידים הארכיאולוגים וברקע הרחבה המרוצפת, עץ הזית והכניסה הראשית לבית הכנסת (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

ארכיאולוגיה

.

רצפת הפסיפס (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

לבני סיליקט, בלוקים ובטון חשוף: רחבת הכניסה

.

לבני סיליקט

.

אולם המבואה

.

מגילת יסוד 01

.

מגילת היסוד 02

.

מגילת יסוד 03 (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

זמנים

.

סידורים

.

דלתות הכניסה לאולם התפילה ועמוד

.

ידית

.

מראה כללי של אולם התפילה מכיוון עזרת הנשים

.

את המחיצה עיצב אריק קורן וביצע (בעצת הרב) אבשלום שורק

.

שמש

.

1966: המחיצה לאחר הצבתה (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

1966: הכנסת ספרי התורה לאולם התפילה בחנוכת הבניין (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

1966: הכנסת ספרי התורה לאולם התפילה בחנוכת הבניין (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

1966: תפילה ראשונה בחנוכת הבניין (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

1966: בחנוכת הבניין (מקור: ארכיון עין הנצי"ב)

.

חיפוי הקירות בשכבת בידוד ולוחות עץ

.

יותר מידי אור מכיוון מזרח גרם לאטימת חלק מהפתחים

.

הבמה

.

מבט מהבמה על ארון הקודש

.

סידור תפילה

.

ארון הקודש

.

מבט על ארון הקודש מכיוון עמוד התפילה של החזן

.

חדרון מאחורי ארון הקודש משמש לאחסון, משרד ולירידה למרתף

.

במרתף היה בעבר גוף גדול של מיזוג האוויר

.

נר זיכרון

.

מבט אל אולם התפילה מכיוון ארון הקודש

.

עזרת הנשים מאחור אך באותו מפלס כמו הגברים

.

פינה

.

עמוד 01

.

עמוד 02

.

המחיצה

.

מנורה

.

מחוץ לחלון בית הכנסת ניצב

.

חזית האגף החדש ובו בית מדרש קטן שנבנה לאחרונה בצמוד לחלק המערבי של ביתה כנסת

.

פנים האגף החדש ובו בית מדרש

.

המשכנו מעין הנצי"ב לקיבוץ אשדות יעקב מאוחד כדי לתלות את התערוכה על האדריכל מנחם באר במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן:

את הכניסה למוזיאון בית אורי ורמי נחושתן תכנן האדריכל בצלאל רינות מקיבוץ עין הנצי"ב

.

בתערוכה

.

עמרי

.

תולים

.

לקראת תלייה

.

ולסיום הזמנה:

.

לחצו להגדלה

★

בתי כנסת ומדרש נוספים:

.

עלי (דוד נופר)

שלוחות (יוסף שנברגר)

בקיבוץ לביא (יוסף שנברגר)

ישיבת קול תורה (יוסף שנברגר)

בקיבוץ חפץ חיים (יוסף שנברגר)

בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)

תומכי תמימים בכפר חב"ד (יוסף שנברגר)

בקיבוץ כפר עציון (יוסף שנברגר וטוביה קץ)

שדמות מחולה (טוביה קץ)

קול יהודה (יהודה מגידוביץ)

בית אלכסנדר ביקנעם (אהרון צורף)

בשכונת בית הכרם (מרדכי בן חורין)

לעדה העירקית בבאר שבע (נחום זולוטוב)

בשכונה ה' בבני ברק (יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן)

בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה (מרדכי בן חורין)

בית הכנסת הגדול "בית יעקב" בפתח תקוה (שניאל ליפישיץ)

האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים (רם כרמי)

בית חולים בילינסון (רם כרמי)

הראשון והיחיד בהר עיבל

שוהם (ג'ו אבקסיס)

בקריית הטכניון (אהרן קשטן)

במושב ניר עציון (חנוך אחימן)

במחנה רעים (סטיו אדריכלים)

כפר הנוער ימין אורד (יהודה לנדאו)

המרכזי בהר הכרמל (ישראל קומט)

הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

בשיכון ותיקים בבת ים (יצחק פרלשטיין)

שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

הנטוש במושב שדה יעקב (ישראל קומט)

ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי (ישראל קומט)

במרכז רפואי שיבא – תל השומר (משה זרחי)

המרכזי בשכונת הדר בחיפה (מנספלד ווינרויב)

אוהל נחמה בשכונת טלביה (דוד קאסוטו)

בעיר הבה"דים (קולקר-קולקר-אפשטיין)

בכפר הנוער בן שמן (מרדכי בן חורין)

ישיבת קריית ארבע (דוד קאסוטו)

הרמב"ן ברובע היהודי (דן טנאי)

ישיבת הכותל (אליעזר פרנקל)

מושב בני דרום (אליהו משאלי)

בקיבוץ עין הנצי"ב (ג'ניה אוורבוך)

החילוני בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים (ישעיהו אילן)

האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם (היינץ ראו ודוד רזניק)

בניין בית המדרש החדש בישיבת כפר הרא"ה (דוד נופר)

ארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים (דן טנאי)

היכל יצחק בשכונת שפירא בתל אביב (בלהה וארתור שרגנהיים)

בית שלום בסן פרנסיסקו (סטנלי סיטוביץ)

בית הכנסת הגדול בנס ציונה (חיים טפר)

ישיבת כפר הרא"ה (מאיר בן אורי)

הדרת קודש בחיפה (אוראל וזוהר)

זכרון משכן שילה (זלמן דויטש)

חפץ חיים בפתח תקוה

ההולנדי (אירית שור)

בית הכנסת ברודוס

בקיבוץ טירת צבי

חדיד הנטוש

בלפוריה

★