סיבוב בפירמידה של באר שבע

כבר שישים שנה ששכונה ד' בבאר שבע נחשבת לאחת מהשכונות המאתגרות ביותר בעיר. מצבה העגום של השכונה לא נראה שמעסיק איש ממקבלי ההחלטות כבר עשורים רבים. האדריכלות המודרניסטית כפי שבאה לידי ביטוי בשכונה הזו היא מהמובהקות ביותר ואולי בגלל זה התגייסו התושבים ומקבלי ההחלטות להרוג את השכונה יחד עם בתיה.

ביום שלישי הייתה לי פגישה בשמונה וחצי במשרד השיכון אך מחשש שאאחר, יצא שכבר בשבע בבוקר נחתתי בבאר שבע. בעצתו של צבי, ביקרתי בבית הפירמידה שברחוב אברהם אבינו – רחובה הראשי של השכונה.

בניין ייחודי זה הוקם באמצע שנות ה-60, בעקבות תחרות בה זכתה הצעתם של האדריכלים משה לופנפלד (שניפטר לפני חודשיים ב-17.10.10) וגיורא גמרמן – לתכנון בניין ייחודי למגורים.

.

חזית מערבית: שתי שורות של יחידות מגורים כשבתווך שטח משותף בעל היבט אקלימי אך נעדר היבט חברתי

 

בניין הפירמידה נחשב לנקודת ציון עירונית בבאר שבע אפילו יותר מ'מרכז גילת' הסמוך לו – מרכז מסחרי לא פחות מוזנח ועלוב ממנו. חששתי שלא אזהה אותו, אבל גם הדס וגם אסתר מייד הסבירו שמדובר במבנה בולט שקשה יהיה לפספס אותו – ואכן לא פספסתי אותו.

היות ואדריכל הבניין משה לופנפלד ניפטר לפני שבועות ספורים, אני מוצא חשיבות כפולה לפרסם מספר מילים על אדריכל ישראלי שתרם לא מעט יצירות מקוריות למרחב בו אנו חיים, ורשת האינטרנט ריקה מכל חומר עליו. בקרוב אעלה עליו ערך בויקיפדיה, שהמקור לחומרים אלו הוא ארכיון אדריכלות ישראל של צבי אלחייני וכמובן עבודתו החשובה של האדריכל אליעזר פרנקל בתיעוד ביוגרפי של כל אדריכלי ואמני ישראל.

לופנפלד נולד בארץ ישראל בשנת 1931, גדל והתחנך בתל אביב ובשנת 1955 סיים את לימודי האדריכלות בטכניון שבחיפה. במשך שלושה עשורים ניהל יחד עם האדריכל גמרמן משרד מצליח ומשגשג. לופנפלד גם עסק בחינוך לאדריכלות ולימד בין השאר בסדנא לעיצוב ואדריכלות של אליעזר פרנקל ולאחר מכן במכללת אריאל. עם פטירתו של לופנפלד, פרסמה אסתר זנדברג בעיתון הארץ רשימה לזכרו שם היא מציינת כי "עבודותיו הן חתך רוחב מייצג של חילופי הסגנונות באדריכלות בישראל בארבעת העשורים האחרונים".

גיורא גמרמן נולד בשנת 1927 בארגנטינה, עלה לארץ ישראל בשנת 1933 ונקלט בכפר הנוער מקוה ישראל. את לימודי האדריכלות סיים במקביל לשותפו לדרכו המקצועית בשנת 1955 בטכניון.

בין הפרויקטים הבולטים שתכננו השניים: חדר אוכל + בית הארחה, מכללה לחינוך גופני במכון וינגייט, בית הסטודנט, פנימיה, בריכת שחיה אולימפית מקורה (1986-1965), מרכז קליטה באשדוד (1967), מכון אפרו-אסיאני, תל אביב (1969), בתי ספר בקרית אונו, גבעת ברנר, כפר בתיה ורעננה (1973), הספרייה העירונית בית אריאלה (1973), מגורים בשכונת גילה א'+ב'+ג'+ה' ובתי ספר (1984-1973), ארכיון העבודה "מכון לבון", תל אביב – נהרס (1975),"בית דני", שכונת התקוה, תל אביב (1979), הספרייה העירונית כרמיאל (1986), אצטדיון אתלטיקה הדר יוסף (1987), מרכז פיס קהילתי, אלון מורה (1988), מרכז מונארט, אשדוד (1998). בבאר שבע התפרסם "בית המגירות" שתכננו השניים ב-1966 וחוץ מהפרסום הבינלאומי שהביא לשניים, היה הבניין במשך עשרות שנים המגדל היחיד ששבר את קו האופק של בירת הנגב.

שלט על גבי הבניין

 

משכונה ד' יצאו גדולי אומה כדוגמת צביקה הדר ואשתו של הבורר – חנה אזולאי הספרי, אך מאז שנות החמישים עת הוקמה השכונה ויושבה על ידי עולים חדשים בעיקר מצפון אפריקה, המשיכה השכונה לקלוט עולים מברה"מ וגם משת"פים המהווים כיום 2% מתושבי השכונה. תהליך איכלוסן של אוכלוסיות חלשות בשכונה, באופן טבעי לא הצליח לייצב את המקום, וזה בעיקר מה שהביא אותה למצבה הירוד הנחשף למבקר בה גם היום.

לשכונה יש פוטנציאל גדול מאד, לא מעט הודות לעובדה שהיא שוכנת ממש אל מול קמפוס אוניברסיטת בן גוריון, אך גם נכסיה האדריכליים אינם מעטים ולראשון שבהם אני מקדיש כאן במה: בית הפירמידה. במקור תוכננו לקום כאן שלושה מבני פירמידה אך בפועל הוקם אחד בודד.

מתכננת הערים ותושבת באר שבע אסתר לוינסון (שבעצמה מתגוררת ביצירה אדריכלית חשובה בעיר) מציינת שבראשית דרכו, אוכלס הבניין במורים ועובדים סוציאלים – אך כפי שהשכונה לא הצליחה להתרומם, כך גם הבניין הזה. תוספות הבניה וההזנחה הפכו את חזותו הכללית לערימה של תלאים בה קשה לראות איפה הבניין מתחיל ואיפה הוא נגמר, אך כשמתבוננים בתצלומים ההיסטוריים שמצאתי בארכיון לאדריכלות ישראלית של צבי אלחייני, אפשר ללמוד כי לבניין היו בעבר חיים אחרים שפשוט בהיסח הדעת נשכחו.

בניין הפירמידה הוא תחנת חובה לכל מי שרוצה ללמוד משהו על אדריכלות. ולא רק אדריכלות, אלא תרבות מקומית כזו המנסה לחדש וליצור מבנה המשתלב בסביבה ומעניקה פרשנות חדשנית לזמנה (ונראה שגם לזמננו) לשאלה מהם מגורים: לא רק מקום לגור בו, אלא גם מקום בו מתקיימים חיי שכנות ברבדים שונים.

תראו את התמונות וסעו לבקר.

 

תכנית (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

 

חתך (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

 

חתך (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

 

בלוק המגורים המהווה את הדופן הצפונית של המרכז המסחרי ומשיק לפירמידה

.

סרטון קצר שצלמתי בבניין (סרטון נוסף בהמשך הרשימה):

.

.

חזית דרומית של הפירמידה המשקיפה על הבלוק מהתמונה למעלה

 

מרכז החזית הדרומית: גיבוב של תוספות ושינויים

 

הצללות, הרחבות, גדרות, סורגים, מזגנים, גגות ומעקות

 

תמונות היסטוריות של חזית הבניין והחלל המשותף (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל, הקונקט צולם על ידי רן ארדה ונסרקו מארכיון משרד לופנפלד-גמרמן)

 

מתמונה זו ניתן ללמוד כי הכניסה למתחם הייתה דרך גרם מדרגות שחיבר ישירות בין הרחוב הראשי והחלל המשותף (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

 

חזית מזרחית הפונה לרחוב הראשי בשכונה – רחוב אברהם אבינו (השעה מאד מוקדמת ולכן אלו קרני שמש של זריחה)

 

בשונה ממבני השיכון הטיפוסיים, לפירמידה ישנה כיום כניסה אחת בלבד וכמעט נסתרת

 

פרט בטון בדירה הקרקע המשיקה לכניסה למתחם

 

הרחבה המתווכת בין הרחוב לבניין ומצויה במפלס הנמוך ברחצי קומה ממפלס הרחוב

 

מרזב בטון בקיר התומך את רחוב אברהם אבינו ופונה לרחבה המתווכת

 

תיבות הדואר במקום בו ניצבו בעבר המדרגות הרחבות שקישרו בין הרחוב למתחם

 

השטח המשותף בין שני גושי המבנים מחולק באמצעות חדרי המדרגות הפתוחים והגשרים המקשרים

 

רישום מוקדם שהוגש כחלק מההצעה לתחרות שבעקבותיה הוקם הבניין (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

 

הפירמידה בשתי התמונות העליונות – בתוך פירסום בשפה האנגלית (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

 

ההצללה וכיוון הרוחות מאפשרים יצירת מיקרו-אקלים המתאים לחיים אנושיים במדבר

 

לבד מהדירוג של המפלסים, בחזיתות עצמו ישנן גריעות ותוספות מסה המאזכרות את הבניה הערבית של "אדריכלות ללא אדריכלים", רק שכאן קם הגולם על יוצרו

 

פתח בולט של חדר כביסה בדירה עליונה

 

חזית פנימית של שלושה מפלסים: החנות הצרים מאפשרים אינטימיות ללא חדירת מבטים, כשבחזיתות החיצוניות מתאפינות החזיתות ביתר פתיחות

 

כל הפתחים הפונים לחלל המשותף הם צרים. היה נעים להאזין לשיחה בין בני זוג שהכינו לעצמם ארוחת בוקר שקטה מבעד לקיר. לא ראיתי, רק שמעתי

 

הכניסה למגורים מודגשת על ידי הגשר המחבר בין המדרגות לדירות העליונות

 

הכניסות לדירות הן מבעד למסדרון קצר המנתק בין הפרטי לציבורי והמשותף

 

בין המעברים האופקיים קיימת גם האפשרות להשתמש במעבר הורטיקלי המוביל לדירות העליונות ולמקלט בתת-הקרקע

 

המדרגות מודגשות במפלס הקרקע בבמה קטנה

 

המדרגות הפתוחות והגשרים מעודדים קשרי עין ואינטרקציה בין השכנים וזהו

 

מפלס הקרקע כולל ערוגות עגומות למדי

 

גם במפלסים העליונים פתחי החלונות צרים ואינם בקו מבט במטרה לשמור על פרטיות הדיירים

 

הגגונים המסוככים על שלושת חדרי המדרגות הפתוחים מתאפיינים בסיומת המאזכרת את שיאיה של האדריכלות הברוטליסטית של לה-קורבוזיה ואוסקר נימאייר

 

הגגון

 .

סרטון 2:

.

.

פרט קורה המשתלבת בחזית המזרחית

 

… ובמבט מלמטה

 

01

 

תמונות היסטוריות של הבניין (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל, הקונקט צולם על ידי רן ארדה ונסרקו מארכיון משרד לופנפלד-גמרמן)

 

02

 

תמונות היסטוריות של החזית המערבית בה ניתן ללמוד כי קיים היה פיתוח שטח מסויים שכיום אין לו זכר באתר (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל, הקונקט צולם על ידי רן ארדה ונסרקו מארכיון משרד לופנפלד-גמרמן)

 

03

★

רשימות נוספות על באר שבע:

.

באר אברהם (אלי ארמון)

יחידות שכנות (אריה שרון)

קולנוע אורות (יעקב רכטר)

גן גדולי ישראל (ליפא יהלום ודן צור)

בניין המרכז האוניברסיטאי (ברכה ומיכאל חיוטין)

הפקולטה למדעיה רוח והחברה (אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן)

בניין מדעי ההתנהגות (אלכס מייטליס וגרינברג-נוביצקי בן חורין)

עיריית באר שבע (שולמית נדלר, מיכאל נלדר, שמואל ביקסון)

הספרייה המרכזית ע"ש זלמן ארן (נדלר-נדלר-ביקסון-גיל)

מעונות הסטודנטים החדשים (בר אוריין, שוורץ בסנוסוף)

הפקולטה למדעים מדויקים (אברהם יסקי יעקב גיל)

הארכיון לתולדות ההתישבות בנגב ע"ש טוביהו

בניין הפירמידה (משה לפונפלד וגיורא גמרמן)

בית יד לבנים (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

בניין ביוטכנולוגיה (ברכה ומיכאל חיוטין)

ספריית רפואה (אריה ואלדר שרון)

בית הכנסת הבבלי (נחום זולוטוב)

אנדרטת חטיבת הנגב (דני קרוון)

פארק קרסו למדע (אילן פיבקו)

★