סיבוב במגדל הנביאים

"16 קומות של 'אקשן' שיהוו את מרכז העניינים של חיפה" – כך ניבאה ג. יפית במאמר שיווקי שהופיע ב"מעריב" באוקטובר 1985 את 15 הדקות של "מגדל הנביאים" שנמצא בשכונת הדר הכרמל בחיפה. את הפצע הזה הותיר האדריכל משה צור, תוך שהוא דורס את ההתנהלות השוטפת של המקום ומפורר אותה ללא סיכוי משמעותי לחזור ולהתאושש מהחורבן שבא על העיר התחתית ב-1948 ולאחר מכן בשכונת הדר בשנות ה-80.

זו ללא ספק עבודת המפתח ביצירתו של משה צור ודרכה ניתן לבחון ולקרוא את כל העבודות שבאו אחריה. אלה עבודות בהן בא לידי ביטוי ניסיון העתקה לא מוצלח מבניינים שסביר להניח שנחשף להם בז'ורנלים וביקורים בחו"ל של שנות ה-80. באמצעות יזמי נדל"ן הצליח לשתול אותם במרחב הישראלי.

החלק השלישי ברשימה חושף את תולדותיו המרתקים של המגרש, ועל כל הבניינים שניסה לבנות בו האדריכל שמואל רוזוב במשך 42 שנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

מקץ אלפיים שנות גלות, שואה, תקווה

.

סיבוב בבניין בית הספר למוסיקה באוניברסיטת תל אביב

תכנית קמפוס אוניברסיטת תל אביב בנויה כך שציר הכניסה המרכזי חוצה שרשרת כיכרות שסביבן ניצבים מבני הרוח והאמנות: זה מתחיל עם הגלריה האוניברסיטאית שפתוחה לכיכר ציבורית, אחריה בניין ארכיטקטורה, אחריו מקסיקו עם אמנות והספרייה המרכזית – בקצה מוזיאון בית התפוצות לתולדות העם היהודי, דרומית לו אנדרטה לנופלים ובית הכנסת, בניין גילמן עם מדעי הרוח ולפני שמסיימים עם בניין מוסיקה – שוכן לו בניין מינהל עסקים וכלכלה – כאילו מרמזים לנו כאן שבלי קמח אין תורה.

בניין מוסיקה היה אמור להיות דווקא הבניין הראשון שתראו בקמפוס מצד ימין – היות וחוץ מהגלריה שמשמאל הרי שבניין מוסיקה נמצא מייד מימין לנכנס. אבל פיתוח צמחיה לא מושכל הביא להסתרת הבניין – אחד מהמוערכים לא רק עלי. בדיוק כפי שהגיבו לתמונות חברים בפייסבוק. נועם: זה אחד מהבניינים החביבים עליי בישראל ובעולם בכלל. יפה גם שהביצוע לא פחות מבריק מהסקיצה. ואני מטורף על התריסים הלבנים שהתקינו שם. איתי: כמי שבילה שם שלוש שנים מהחיים, מצטרף למחמאות. מי האדריכל? אגב, הוא השתנה מאוד מאז, שווה להשוות בין המקור לפורמט הנוכחי… שרון: איזו סקיצה נהדרת, של פעם, עם רפידוגרף… והבניין נראה יפה ונעים. דורית: פעם היה בניין יוצא מהכלל יפה.. ופרט לעניין הפתחים במערב שכנראה הוא לא הצליח להתאפק בשל הנוף אבל לא ממש התאימו למקום שבחללי הפנים ניצבו פסנתרים ושמש ישירה חייבה כיוון כול כמה שעות… עכשיו דחפו שם אודיטוריום עם מגדל במה מגושם. הדס: מדהים! שאול (מתייחס לתמונת הבניין לפני השינויים): כמה השקעה לגרום למבנה לרחף, וואו-היום לא עושים כבר כזה דבר!

 .

חזית מערבית (מבט מכיוון צפון-מערב)

סיבוב בבית הנצחה ותרבות בקיבוץ ניצנים בתכנון אדר' נחום זולוטוב

בחורף 2004 הסתובבתי עם שאול באזור אשקלון גם כדי לראות את מלון "הולדי אין" שתכנן יעקב רכטר וגם את מה שכונה בעבר לאחר קום המדינה "הגטו" באשקלון. על הדרך נכנסנו לקיבוץ ניצנים השוכן כמעט ממול.

אני כבר לא זוכר אם ידענו קודם או לא על המצאותו של בית ההנצחה והתרבות שתכנן האדריכל נחום זולוטוב בקיבוץ. מה שכן, אני עדיין סובר שמדובר באחת היצירות הישראליות הטובות ביותר שנוצרו כאן אי פעם, והיה זה רק עניין של זמן עד שאקדיש לכך רשימה.

לפני שבועיים כחלק מסיבוב שערכתי בעיירות הפיתוח בדרום עם ניית'ן ופריאנקה (שניהם אדריכלים, הוא מארה"ב והיא מהודו), ידעתי שהם משתוקקים לראות אדריכלות ישראלית איכותית – אז על הדרך עצרתי להראות להם את בית ההנצחה. שבוע שעבר פינתי לי שעתיים כדי לשבת עם נחום זולוטוב כדי לשוחח איתו קצת על ארכיטקטורה כך שחלק מהמידע כאן נימסר לי על ידו, חלק נוסף נימסר על ידי נאוה זילנגר מנהלת ארכיון קיבוץ ניצנים – ועל כך תודתי לשניהם.

כשאני מגיע לגעת באחד הבניינים שאני הכי מעריך כאן, הידיים רועדות מחששות. במצב אחר הייתי אומר שזה הסרגנ'ט פפר של האדריכלות הישראלית או הסימפוניה התשיעית של התרבות העברית – אך למעשה המוסיקה העולה כאן היא של מפוחית שמקסימום מתלווה אליה אקורדיון – בדיוק מה שדרש משה שמיר מהבמאי יוסף מילוא לפס הקול של "הוא הלך בשדות". מלכתחילה נדרשה כאן רשימה קצרצרה וקולעת וככה היא גם תוכננה, אך מפה לשם היא התארכה והתארכה וזה מה שיצא. מהכרותי עם הכותב היא גם בטח תעבור עוד אינסוף שינויים גם לאחר שהרשימה תעלה לרשת, אז אם יש לכם הערות או הארות – אתם מוזמנים להגיב.

מראה כללי של המבנה מכיוון הכניסה לקיבוץ