סיבוב בגן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד

אחרי שסיימתי בקיבוץ אשדות יעקב איחוד להתלהב מבית התרבות, מצאתי את גן הזיכרון. בקלות ניתן לזהות כאן יד של אדריכל מקצועי. ואכן תכנון הגן הוא תוצר של האדריכל ויטוריו קורינלדי, חבר קיבוץ בית העמק בשעתו ומבכירי המתכננים בתנועה הקיבוצית.

הגן הוקם ב-1968 לזכרם של 15 מחברי הקיבוץ שנפלו עד אותה עת במלחמות ובפיגועים. קודם לכן, הציבו חברים מרגמה לזכר אחד ההרוגים, והוחלט שהיא תישאר ותשתלב באתר המתוכנן.

הגן מורכב מחורשת עצי זית כשבין העצים מתפתל שביל, שממשיך את האופי החומרי של שאר השבילים בקיבוץ: בטון חשוף. אך בשונה מהם, הוא מוגבה מעל פני הקרקע בכ-40 ס"מ מה שיוצר חוויה שונה, כזו המבקשת להתרומם מעט מעל לחיי היום יום והשגרה. כשמגיעים ללוחות השמות הקבועים בקרקע שלמרגלות השביל המוגבה, נדרש המבקר לכרוע כדי לקרוא את שמות הנופלים ונסיבות נפילתם. בנוסף, שביל הבטון אינו משטח רציף, אלא מחורץ בקווים היוצרים קצב משתנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

גן הזיכרון

.

סיבוב באתר גבעת התחמושת

מבחינה כרונולוגית רשימה זו קדמה לסיבוב בבית הכנסת האוניברסיטאי בתכנונו של רם כרמי בקמפוס הר הצופים. הגעתי עם רוני לעיר הקודש במטרה להשתתף בכנס איגוד הגיאוגרפים שהתקיים השנה באוניברסיטה העברית.

בהתחלה רציתי לבקר במוזיאון ישראל, אך היות והייתה לנו שעה (מה שבטח לא מספיק למוזיאון ישראל) בחרתי ברשותה של רוני, לשוב ולבקר באתר הנצחה גבעת התחמושת הנושק להר הצופים.  האתר שתוכנן על ידי צמד האדריכלים בנימין אידלסון (חתן פרס ישראל) וגרשון צפור (יקיר העיר תל אביב וחתן פרס רכטר) הפך כבר עם פתיחתו לקהל הרחב לאחד מהאיקונות הבולטים לא רק בירושלים כי אם בכלל בישראל. הדם ותמרות העשן קצת השכיחו את איכויותיו המובחרות של אתר זה בו השקיעו המתכננים תשומת לב רבה לפרטי הבניין, לחומרים, לטקסטורות ולסימבוליקה, שיחד עם ההרואיות הישראלית שייצגה אותה אדריכלות – עדיין שמרה היא על העקרונות שליוו את החברה הישראלית קודם למלחמת ששת הימים.

.

בגבעת התחמושת