סיבוב בחדר האוכל של קיבוץ צאלים

בדרך חזרה נראה היה לי מסקרן לעצור בקיבוץ צאלים שבצפון הנגב ולראות איך נראה חדר האוכל שלהם. לא ידעתי מי תכנן אותו, אבל בכניסה אליו היה שלט ובו צוין שאת הבניין תכננו האדריכלים דוד בסט ויצחק חשמן. את חשמן אני לא מכיר אבל על בסט כתבתי כבר ערך בויקיפדיה בעקבות זכייתו באות יקיר עמותת האדריכלים ולאחר שגיליתי שהוא כתב אוטוביוגרפיה תרגמתי ממנה את הפרק על תכנון קיבוץ גונן. אז בצאלים מתברר הוא תכנן את חדר האוכל השני, 20 שנה אחרי תכנון גונן.

בסט נולד ב-1928 בליברפול וגדל בסמטה שזכתה לפרסום הגדול ביותר בעולם הודות לשיר שכתב פול מקרטני, כמחווה לסמטה בה התגורר שותפו ללהקה ג'ון לנון ואותה הכיר היטב מילדותו. הם גם למדו באותו בית ספר אך בין השניים היה פער של 12 שנים, כך שלא היה קשר. את בסט הכרתי כשכתבתי פעם איזה טקסט על התריסול, ואז הוא סיפר לי את ניתוח האישי שלו לשיר Penny Lane.

היות ובקרתי בחדר האוכל ובסט כבר כתב טקסט העוסק בבניין, בחרתי להביא אותו כאן, לאחר שתרגמתי אותו לעברית.

.

חדר האוכל

.

סיבוב בגינות האקלימיות ברובע אבישור בערד

לפני עשרה ימים העליתי לכאן רשימה על חדר אשפה בערד, הפעם אני רוצה להראות איפה החדר הזה נטוע.

ככל הנראה העיר המרתקת ביותר כפרויקט תכנוני בישראל היא העיר ערד, שתוכננה בראשית שנות הששים על ידי צוות מתכננים בראשות האדריכל יונה פיטלסון שליווה גם את העיר בשנותיה הראשונות. רק על ערד עצמה אפשר לפתוח אתר שיסקור את כל פלאי האדריכלות שבה (לטוב ולרע), אבל כאן אני מבקש להתמקד בפיתוח הנוף הייחודי והחדשני לזמנו שתכנן אדריכל הנוף זוכה פרסי רוקח, קרוון וקפלן צבי דקל – ברובע אבישור.

.

קטע של אחת מגדרות גינות המשחק

סיבוב בחדר אשפה ברובע אבישור בערד

ביום רביעי הגעתי לערד וחוץ מהמרכז העירוני, בחרתי להסתובב ברובע אבישור שנחשב לאחד מרובעי המגורים המרתקים ביותר שתוכננו אי פעם בישראל.

השכונה ייחודית בעיקר הודות לפריסת המבנים ופיתוח המרחב הציבורי על פי עקרונות אקלימיים. רשימה עליה אפרסם כאן שבוע הבא, אך קודם לכך אני מבקש להפנות את המבט למבנה שולי וקטן שלבטח לא זכה בשום מקום לתשומת לב כפי שאני הקדשתי לו: חדר אשפה של בניין שיכון. ועל כך ברשימה זו.

.

המבנה משלב בטון ואבן מקומית והופך את חדר האשפה הדחוי למקום בעל נוכחות ותרומה למרחב הציבורי