סיבוב בכמה מקומות שווים בבאזל

היכן ניתן לבקר במהלך 22 שעות בבאזל? מדובר בעיר עשירה במוזיאונים ובאדריכלות מעולה – היסטורית וחדשה. העיר גם מאכלסת קבוצה גדולה של משרדי אדריכלים שפעילים בה, כמו גם בחלקים אחרים בשווייץ ובעולם, כשהבולט מכולם הוא משרדם של האדריכלים הרצוג ודה מרון שהשלימו לאחרונה בירושלים את בניין הספרייה הלאומית.

הסיבוב הזה החל בעניין שמצאתי בקיר אמנות שטרם הכרתי ואותו יצר דני קרוון, ממשיך במרכז של התנועה האנטרוסופית, שוק אוכל, תחנת רכבת מרכזית, מוזיאון, פסלים ציבוריים, כנסייה ומסתיים במפעל רהיטים.

הנגישות לעיר מעולה ברכבת וגם במכונית. העיר קטנה ורוב המוקדים מצויים במרכזה. אל המקומות שמרוחקים מהמרכז ניתן להגיע ברכבת קלה, אפילו אם חוצים את הגבול, מפני שבאזל מצויה בצמוד למשולש גבולות עם גרמניה וצרפת שבין כולן שוכן השלום.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (1928)

.

.

(1) 14:20, Goetheanum

באזל מוקפת בכמה אתרי עלייה לרגל של אדריכלים, שאחד מהאתרים הבכירים שבהם מצוי בעיירה קטנה וסמוכה בשם דורנאך (Dornach), מרחק של רבע שעה נסיעה במכונית ממרכז באזל, אך קיימת גם תחבורה ציבורית. כאן קבע רודולף שטיינר (Steiner, 1925-1861), אדריכל ומייסד התנועה האנתרופוסופית, את מרכזה של התנועה שאותה הוביל ופיתח.

תחילה נבנה מבנה מונומנטלי מעץ, שהתאפיין בשתי כיפות ענק. תוך שנה וחצי נשרף הבניין ושטיינר הזדרז להקים מבנה חדש, הפעם יצוק כולו מבטון שנותר חשוף. לבניין העניק את השם גתהנום (Goetheanum), על שמו של הסופר והמשורר יוהאן פון גתה. שטיינר נפטר במהלך הבנייה ולא הספיק להתרשם מהשלמת יצירתו ב-1928.

המבנה הייחודי שתכנן שטיינר, התחמק מזויות ישרות, והציג חופש צורני שהתקבל מהשימוש בבטון. המבנה יוצא דופן לתקופתו וגם כיום בחומריותו וצורניותו, הפך עם הקמתו למקור השראה לאדריכלים רבים. גם קרוב למאה שנה מאז נחנך ממשיך האתר ומושך מבקרים רבים, גם אם אינם מתעניינים באנתרופוסופיה.

הבניין הגדול בולט בסביבה הכפרית המתאפיינת בבנייה נמוכה ולא צפופה. הוא מכיל בעיקר משרדים, חדרי לימוד, מרכז מידע, ספרייה, קפטריה ואולמות התכנסות, שהגדול שבהם מרשים במיוחד הן הודות לצורות הייחודיות והן הודות לצבעוניות המתקבלת מציור תקרה ענק. בסביבת הבניין תכנן שטיינר מבנים נוספים, לרבות תחנת טרנספורמציה שאף מקבלת את פני הבאים, ומציגה את הקידמה שהביא שטיינר לאזור, לא רק בהיבט הפילוסופי.

הכניסה חופשית אך רצוי לוודא קודם את שעות הפתיחה, לרבות של האולם הגדול. בסמוך לבניין, ממש ליד תחנת הטרנספורמציה, מצוי מבנה נוסף שתכנן שטיינר ומשמש בקומת הקרקע מכולת המציעה למכירה תוצרת מקומית ומעליו בית קפה.

.

בסביבת הגתהנום תכנן רודולף שטיינר מבנים נוספים, ובכלל זה את תחנת הטרנספורמציה שלמעשה מקבלת את פני הבאים, ומציגה את הקידמה שהביא שטיינר לאזור, לא רק בהיבט הפילוסופי.

.

מבנה הגתהנום הוא הגדול ביותר באזור ומהווה את המוקד המרכזי של המבקרים – הוא מכיל בעיקר משרדים, חדרי לימוד, מרכז מידע, ספרייה, קפטריה ואולמות התכנסות

.

המבנה הייחודי שתכנן שטיינר, התחמק מזויות ישרות, והציג חופש צורני שהתקבל מהשימוש בבטון. המבנה יוצא דופן לתקופתו וגם כיום בחומריותו וצורניותו,

.

שטיינר הזדרז אמנם בהקמת הבניין, לאחר שזה שקדם לו נשרף, אך הוא נפטר קודם להשלמת הבנייה ב-1928

.

הבניין כולו בנוי מבטון חשוף, ושימוש בחלונות צבעוניים מעניק לו צבעים בנקודות שאותן קבע האדריכל

.

אולם ההתכנסות הגדול מכיל קרוב לאלף מושבים, ולבד מדפנות המפוסלות הוא כולל תקרה מצוירת וצבעונית במיוחד. בעורפו כמו בכנסייה ניצב עוגב

.

.

(2) 16:00, שוק אוכל ותחנת הרכבת המרכזית

מבנה השוק בבאזל (Markthalle) הוא ייחודי לעיר. אני לא מכיר מבנה דומה בגודל ובייעוד בשווייץ. הוא נחנך ב-1929 והיה בשעתו המבנה עם הכיפה השלישית בגודלה בעולם. הוא שימש לייעודו עד לשנת 2004 ואז החליף ידיים וגם אופיו השתנה. בשלב מסויים הציע גן החיות העירוני להסב אותו לכלוב של פינגוונים שיהווה אטרקציה במרכז העיר, רעיון שזכה לאהדה אך לא התמשש.

לאחרונה חזר השוק לפעול. המבנה הוכרז לשימור, אלא שאת דוכני הפירות, הבשרים והדגים מחליפים כעת דוכני מזון. כל דוכן מוקדש למדינה או עיר אחרת, ותוכלו למצוא כאן מגוון גדול של סוגי מאכלים. במקביל תוכלו להתרשם מכיפת הענק העשויה כולה מבטון יצוק. את מגדל המגורים שצמוד לשוק (בתמונה מציץ מימין) תכנן האדריכל רוג'ר דיינר (Diener), שאביו מרקוס הוא זה שהזמין לבאזל את דני קרוון בתחילת שנות ה-70 ליצור לו קיר אמנות בחזית הבניין – על כך כאן בהמשך רשימה זו.

מבנה תחנת הרכבת המרכזית הסמוך הוא ככל הנראה המקום הסואן ביותר בעיר. הבניין שנחנך ב-1854, עוצב בסגנון נאו-בארוק והוא אחד מהמבנים המרשימים בעיר. במיוחד ראוי להתעכב באולם המבואה הגבוה והרחב המואר כולו באור טבעי מסונן. בדפנות האולם נתלו ציורי קיר המתארים נופים פסטורליים בשווייץ. אלה הותקנו כאן במקור לפני מאה שנה כפרסומות תיירותיות, וכיום הם נתפסים כאמנות לכל דבר.

.

מבנה השוק נחנך ב-1929 והיה בשעתו המבנה עם הכיפה השלישית בגודלה בעולם.

.

לאחרונה חזר השוק לפעול. המבנה הוכרז לשימור, אלא שאת דוכני הפירות, הבשרים והדגים מחליפים כעת דוכני מזון. במקביל תוכלו להתרשם מכיפת הענק העשויה כולה מבטון יצוק.

.

בניין תחנת הרכבת שנחנך ב-1854, עוצב בסגנון נאו-בארוק והוא אחד מהמבנים המרשימים בעיר.

.

במיוחד ראוי להתעכב באולם המבואה שבדפנותיו נתלו ציורי קיר המתארים נופים פסטורליים בשווייץ. אלה הותקנו במקור לפני מאה שנה כפרסומות תיירותיות.

.

.

(3) 16:40, "עיר עתיקה-חדשה שנהר עובר דרכה" – קיר אמנות של דני קרוון במרכז העיר

הסיבה המרכזית שהודות לה העדפתי לבקר בבאזל על פני מקומות אחרים בשווייץ, היתה קיר אמנות ששילב דני קרוון (2021-1930) בחזית של בניין משרדים בלב העיר. את הבניין שבנייתו הושלמה ב-1963 תכנן האדריכל מרקוס דיינר (Diener) שגם מיקם בו את משרדו (המשרד ממשיך ופועל בבניין, בהובלת בנו, רוג'ר, אדריכל אף הוא). לצד חזית הכניסה הפונה לרחוב, בחר דיינר להזמין את קרוון שישלב קיר אמנות שרק ב-1971 הושלמה היצירה והורכבה באתר.

עד אז התנסה קרוון ביצירה של קירות אמנות מבטון (בית המשפט בתל אביב, מעון סטודנטים ע"ש צ'רלס קלור במכון ויצמן ברחובות ובאנדרטת הנגב בבאר שבע), אמייל (האונייה שלום), אבן (משכן הכנסת). אלא שכאן בחר האמן ליצור קיר אמנות מאלומיניום – חומר ששומר היטב על איכויותיו לאורך השנים, ועמיד בפני ונדליזם ופגעי הטבע. את העבודה ביצע קרוון בבית יציקה בפירנצה, וב-1969, זמן קצר קודם לביצועה הספיק לבצע עבודה ראשונה באותה הטכניקה בכניסה לבניין ההנהלה של בנק לאומי ברחוב יהודה לוי בתל אביב.

בעבודה בבאזל שמתפרסת על פני שטח של 30 מ"ר (רוחב 10 מ', גובה 3 מ'), מציג קרוון את פרשנותו לבאזל מבעד לעיניו. היצירה נעשתה במיוחד למקום. הבסיס שגם העניק לעבודה את שמה היה התרשמותו מהנתונים הגאוגרפים והאדריכליים של העיר – הנהר ריין שחוצה אותה כשבתיה ניצבים זה לצד זה עתיקים וחדישים.

מהלך דומה ביצע קרוון קודם לכן בקיר האמנות ששילב באולם המליאה שבמשכן הכנסת, בו התייחס לירושלים כשגם לו בחר להעניק שם ציורי – "שאלו שלום ירושלם, ישליו אהביך". בדומה לגישתו בירושלים, גם כאן התיר לצופים את האפשרות להתבונן ולפרש את היצירה כנוף מקומי, כזה אוניברסלי, או כל דבר אחר שעולה על דעתם.

.

שנות ה-60: רישום מוקדם לקיר האמנות בבאזל (באדיבות סטודיו קרוון)

.

שנות ה-60: דגם ברונזה (באדיבות סטודיו קרוון)

.

1971: הקיר לאחר הרכבתו באתר (באדיבות סטודיו קרוון)

.

.

מה ישראלי בעבודה שיצר קרוון בלב באזל? ניתן למצוא בעבודה מוטיבים שחזרו והופיעו ביצירותיו הרבות, ואם בארץ למשל אחת מהן נתפסה כתיאור של דיונות חול, הרי שבבאזל הן יכולות להתפרש כגבעות דשא. אלה בעיקר צורות גיאומטריות אוניברסליות, שאותן ניתן לפרש כאלמנטים טופוגרפים, מבניים או מופשטים, טקסטים ומספרים. בכלל זה מביא קרוון במסגרת העבודה ציטוט באותיות עבריות מתוך "הבשורה על פי יוחנן", המביאה את דבריו של ישו לתלמידיו: "אחד מכם יבגוד בי". הופעתו של הציטוט חריגה בגוף עבודותיו הציבוריות של קרוון, שנמנע מלעורר במסגרתן נושאים שליליים.

היצירה אמנם אחידה בחומריותה ובצבעה, אך היא טוטאלית ועשירה בתוכן. חלק ממרכיביה יכולים להתפרש כמכלול עצמאי וחלקם מתחברים ומתקשרים עם מרכיבים אחרים הסמוכים להם והמבט עוקב אחרי הציר שהותווה. כך עודד קרוון את הצופים להימנע מלהתמקד בחלק בודד של העבודה, אלא לשוטט בתוכה. תתקשו למצוא כאן התחלה, אמצע וסוף, ושיטוט המבט כמו גם התנועה לא נפסקים (העבודה נמתחת לאורך עשרה מטרים ומצריכה מהצופה לנוע לאורכה).

.

בעבודה שמתפרסת על פני שטח של 30 מ"ר (רוחב 10 מ' וגובה 3 מ'), מציג קרוון את באזל מבעד לעיניו. היצירה נעשתה במיוחד לבאזל.

.

הקיר אינו דו-ממדי, אלא הוא כולו פלסטי ועשיר בבליטות ושקעים. האדריכל התקין תאורה מלאכותית במצחיית בטון המסוככת על היצירה, במטרה להדגיש עם רדת החשיכה את אותה פלסטיות. אלא שלאורך היום קרני השמש המעטות שנמצאות באזור אינן מגיעות לעבודה שנותרת אפורה וכמעט ומתמזגת בגווני הרחוב.

.

הבסיס שגם העניק לעבודה את שמה היה התרשמותו מהנתונים הגאוגרפים והאדריכליים של העיר – הנהר החוצה אותה כשבתיה ניצבים זה לצד זה עתיקים וחדישים.

.

היצירה אמנם אחידה בחומריותה ובצבעה, אך היא טוטאלית ועשירה בתוכן. חלק ממרכיביה יכולים להתפרש כמכלול עצמאי וחלקם מתחברים ומתקשרים עם מרכיבים אחרים הסמוכים להם והמבט עוקב אחרי הציר שהותווה. כאן למשל אפשר למצוא את הבאר שמופיעה בין השאר בקצה התעלה שבאנדרטת הנגב

.

ציטוט באותיות עבריות מתוך "הבשורה על פי יוחנן", המביאה את דבריו של ישו לתלמידיו. הופעתו של הציטוט חריגה בגוף עבודותיו הציבוריות של קרוון, שנמנע מלעורר במסגרתן נושאים שליליים.

.

.

(4) 17:00, המוזיאון לאמנות

כבר ב-1660 התגבש האוסף שהיווה את הבסיס למוזיאון האמנות העירוני בבאזל (Kunst Museum Basel), מה שהופך אותו למזויאוןה אמנות הציבורי הראשון בעולם. המוזיאון התמקם בבניין הנוכחי ב-1936, שתוכנן בידי אחד מבכירי האדריכלים הגרמנים במחצית הראשונה של המאה ה-20 – פול בונץ (Bonatz) בשיתוף האדריכל השוויצרי רודויף כריסט (Christ). הבניין השמרני מתהדר בארקדה מקושתת, חצר פנימית גדולה המווה חלק ממסלול הכניסה, וחבדר מדרגות מרהיב.

המוזיאון לאמנות מודרנית התמזג במוזיאון הוותיק ב-1980 וב-2016 נחנך לו בניין חדש, סמוך לזה הוותיק, שעל תכנונו הופקד משרד האדריכלים המקומי-ברצלונאי Christ & Gantenbein. בתוך ארבע שנים השלים אותו משרד אדריכלים כמה מוזיאונים מסקרנים: לבד מזה שבבאזל, הם חידשו והרחיבו את המוזיאון הלואמי בציריך' וכן תכננו את מרכז המבקרים הגדול והמרשים של חברת השוקולד לינט.

באופן מופגן נמנעו האדריכלים מלהתחרות בבניין הוותיק, ויצרו מונולית שמפנה את עורפו לרחוב, ורק פתח קטן מעיד על הכניסה אליו (קישור בין שני המוזיאונים קיים גם מתחת לכביש במעבר תת-קרקעי). בפנים הבניין פחות מרשים מזה הותיק, אך הוא מנצל באופן המודק יותר את המגרש הקטן יחסית.

בשני המוזיאונים קיים אוסף מרשים של בכירי האמנים בעיקר אלה מהעת החדשה. בין השאר הושם פה דגש על אמנים יהודים, כשחדר שלם מוקדש למשל לצייר מארק שאגאל. בימים אלה מוצגת תערוכה המוקדשת לדן פלאבין (Flavin), האמן האמריקאי שהביא את נורות הפלורסנט למעמד של יצירות אמנות. התערוכה תינעל ב-18.8.

.

הבניין מ-2016: באופן מופגן נמנעו האדריכלים מלהתחרות בבניין הוותיק, ויצרו מונולית שמפנה את עורפו לרחוב, ורק פתח קטן מעיד על הכניסה אליו.

.

בימים אלה מוצגת תערוכה המוקדשת לדן פלאבין (Flavin), האמן האמריקאי שהביא את נורות הפלורסנט למעמד של יצירות אמנות. התערוכה תינעל ב-18.8.

.

חנות המוזיאון. בפנים הבניין פחות מרשים מזה הותיק, אך הוא מנצל באופן המודק יותר את המגרש הקטן יחסית.

.

מארק רותקו. בין השאר הושם פה דגש על אמנים יהודים, כשחדר שלם מוקדש למשל לצייר מארק שאגאל.

.

חדר המדרגות בבניין החדש מואר באור ירוק, כחלק מהתערוכה לדן פלאבין

.

בכניסה לתערוכה של דן פלאבין

.

פלורסנטים בתערוכה

.

חדר המדרגות בבניין הוותיק שנבנה ב-1936

.

עם הפנים לתחת

.

.

(5) 18:15, אמנות במרחב הציבורי

במרכז העיר ובצמוד למוזיאון האדריכלות ובניין התיאטרון, מצוי רצף של רחבות ציבוריות שבהן שולבו פסלים. בזו שפונה לרחוב מיקם האמן ז'אן טינגלי (Tinguely) את "מזרקת קרנבל" שנחנכה ב-1977. במזרקה פזורים עשרה פסלים שנעים על ציר ומתיזים מים. ביום חם במיוחד נעים לשבת ליד המזרקה. טינגלי הוא זה שגם יצר מזרקה דומה אך צבעונית ומופרעת יותר בכיכר הסמוכה למרכז פומפידו בפריס, וכאן בבאזל פועל מוזיאון המוקדש כולו ליצירתו (את הבניין תכנן האדריכלי מריו בוטה).

את הבריכה עם פסליה תרמה רשת מרכולים. היכן בישראל תמצאו תרומה של רשת כלשהי לציבור?

ברחבה שבעורף, זו שקרובה יותר לתיאטרון, מצוי אחד מפסליו היפים והמסריחים שיצר האמן היהודי-אמריקאי ריצ'ארד סרה (Serra), שנפטר לפני חודשים ספורים. ליצירה שהותקנה כאן ב-1992 העניק האמן את השם הצטלבות (Intersection). כמו רבות מיצירותיו, סרה הציב משטחי פלדת קורטן אנכיים ופלסטיים שהמבקרים מוזמנים לשוטט ביניהם, לשהות בהם ולהתבונן במשטחים, בשמיים ובעצמם.

בעת הביקור התמקם במרכז הפסל נגן אקורדיון וניגן צלילים מונוטוניים, שהוסיפו ליצירה הפיסולית ממד קולי. אלא שהמציאות פחות פיוטית ויותר מסריחה; הפסל משמש בדיעבד גם בית שימוש בעיקר לחסרי הבית שבחרו בסביבתו כמקום מגוריהם, והצחנה החריפה עולה ממנו.

.

האמן ז'אן טינגלי (Tinguely) יצר כאן את "מזרקת קרנבל" שנחנכה ב-1977, בתרומתה של חברת מרכולים

.

האמן היהודי-אמריקאי ריצ'ארד סרה (Serra) שנפטר לפני חודשים ספורים, הציב כאן משטחי פלדת קורטן אנכיים ופלסטיים

.

המבקרים מוזמנים לשוטט ביניהם, לשהות בהם ולהתבונן במשטחים, בשמיים ובעצמם

.

בעת הביקור התמקם במרכז הפסל נגן אקורדיון וניגן צלילים מונוטוניים, שהוסיפו ליצירה הפיסולית ממד קולי. אלא שהמציאות פחות פיוטית ויותר מסריחה;

.

בכנסייה שליד הקדישו את התפילה ביום ראשון לרוכבי האופניים

.

.

(6) 18:30, מלון מובנפיק (Movenpick Hotel Bale)

המלונות בבאזל אינם זולים, גם לא הפשוטים והבסיסיים שבהם. מי שמעוניין לחסוך אז רצוי לבדוק את המלונות המצויים ביישובים הסמוכים בגרמניה ובצרפת, ומהם ניתן להגיע ברכבת קלה אל מרכז באזל. משולש הגבולות מתפקד באופן פתוח למדי. במעברי הגבול לרוב לא תמצאו חיילים או פקחים, והתנועה זורמת כאילו לא חציתם את הגבול בין המדינות. לנו נותר רק לדמיין כיצד היה נראה המזרח התיכון אם גם כאן היינו חיים עם שכנינו בשלום. קריית שמונה היתה הופכת למרכז של המזרח התיכון ולא עולה באש כשהיא מרוקנת מתושביה.

היתרונות של מלון מובנפיק הם במיקומו במרכז העיר, ובקרבה מיידית למרבית מוקדי הביקור שאציג כאן כמו גם לתחנת הרכבת המרכזית. לבד מאלה, מדובר במלון חדש ומעוצב, ששוכן במגדל שממנו ניתן לצפות על נוף העיר. את הפרויקט תכנן משרד האדריכלים המקומי Miller & Maranta, שמתמחה בין השאר בתכנון בתי מלון.

בניין המשרדים שצמוד למלון (בתמונה מופיע מימין) הושלם ב-2020 וגם אותו תכנן האדריכל רוג'ר דיינר.

.

מלון מובנפיק. בניין המשרדים שצמוד למלון (בתמונה מופיע מימין) הושלם ב-2020 וגם אותו תכנן האדריכל רוג'ר דיינר.

.

מסילת הרכבת הקלה והוותיקה בעיר לא מונחת על אספלט אלא על לבנים שמאפשרות למים לחלחל ולצמחייה לצבוע את השממשה האפרורית של הבטון והאספלט

.

.

(7) 09:10, כנסיית סנט אנטוני (Antoniuskirche)

בניין הכנסייה הראשון שנבנה בשוויץ מבטון חשוף מצוי מעט מחוץ למרכז העיר, אך שווה להגיע ולבקר בו. כשחולפים על פני הכנסייה שנחנכה ב-1931 בתכונונו של האדריכל קארל מוזר (Moser), ניתן בטעות לחשוב שמדובר בבית חרושת – החזית דו-ממדית ונטולת קישוטים או כל סמל נוצרי אחר. בקצה החזית ניצב מגדל הפעמונים שגם הוא עשוי כולו מבטון חשוף, נטול קישוטים ונראה כמו ארובה שמתנשאת גבוה מעל לבתים.

רק מבואת הכניסה הפתוחה אל הרחוב מרמזת כי מדובר כאן במבנה ציבור. המבואה מקשרת בין הרחוב שטוף האור אל מעבר אפל שהולך ומתכווץ, עד שחודרים מבעד לפתח קטן אל אולם התפילה הרחב והגבוה. גם כאן שולט הבטון החשוף, אלא שמשטחי הזכוכית הענקיים שקבועים בפתחים שלאורך דפנות האולם ודרכם חודרות קרני השמש, מטילים צללים צבעוניים על האולם כולו. חוויית הביקור מרגשת.

.

ניתן בטעות לחשוב שמדובר בבית חרושת – החזית דו-ממדית ונטולת קישוטים או כל סמל נוצרי אחר.

.

רק מבואת הכניסה הפתוחה אל הרחוב מרמזת כי מדובר כאן במבנה ציבור.

.

המבואה מקשרת בין הרחוב שטוף האור אל מעבר אפל שהולך ומתכווץ, עד שחודרים מבעד לפתח קטן אל אולם התפילה הרחב והגבוה.

.

גם כאן שולט הבטון החשוף, אלא שמשטחי הזכוכית הענקיים שקבועים בפתחים שלאורך דפנות האולם ודרכם חודרות קרני השמש, מטילים צללים צבעוניים על האולם כולו.

.

עיקר שטחי הויטראז'ים הם מופשטים, משחקי צבעים ורק ברבע משטח כל אחד מהחלונות מופיעה סצנה מחיי ישו

.

את הויטראז'ים יצרו בעקבות זכייה בתחרות שני האמנים המקומיים אוטו שטייגר, שיצר גם ויטרז'ים שמקבלים את פני הבאים לבניין הוותיק של המוזיאון לאמנות והאנס שטוקר

.

חוויית הביקור מרגשת.

.

.

(8) 10:20, מפעל הרהיטים ומרכז המבקרים Vitra

לאחר ששריפה כילתה ב-1981 את מפעל הרהיטים של חברת ויטרה שבקצה העיירה Weil am Rhein, בתחום גרמניה אך צמוד לבאזל (ניתן להגיע למפעל גם ברכבת קלה), החלו בעלי המפעל להזמין אדריכלים בינלאומיים שיתכננו את מתקני המפעל החדשים.

האדריכל הראשון שהוזמן היה ניקולס גרימשאו, אחריו הוזמנו זהא חדיד שמימשה כאן את הבניין הראשון שתכננה – תחנת כיבוי אש (כתבתי עליו כאן בסיבוב הקודם שלי באזור). עוד תכננו כאן אדריכלים כמו פראנק גרי, אלברו סיזה, SANNA, טדאו אנדו וגם משרד האדריכלים המקומי – הרצוג ודה מרון. השניים האחרונים תכננו את המבנה המרכזי במרכז המבקרים – מבנה תצוגה למוצרי המפעל, עם חנות ובית קפה.

ניתן להצטרף לסיור מודרך במפעל ובמבנים השונים, ניתן לבקר במוזיאון שבו מתקיימות תערוכות עיצוב מתחלפות, וניתן להסתפק במרכז התצוגה. הספקתי לבקר במרכז התצוגה רגע לפני שנסגר לרגל שיפוץ מקיף. המבנה אמנם מיוחד בחזותו, כשהוא כמו מורכב מקבוצה של בתים שמונחים זה על גב זה, אלא שבפנים מתגלה מסלול ביקור מאד נעים ונוח ובעיקר כזה שמפתיע בכל צעד. חיפשתי שידות צד ליד המיטה, אך ללא הצלחה.

בישראל את הרהיטים שמייצר המפעל ניתן להשיג ברשת חנויות הביטאט.

.

לצד אדריכלים זרים, את המבנה המרכזי במרכז המבקרים תכנן משרד האדריכלים המקומי – הרצוג ודה מרון. זהו מבנה תצוגה למוצרי המפעל, עם חנות ובית קפה

.

המבנה אמנם מיוחד בחזותו, כשהוא כמו מורכב מקבוצה של בתים שמונחים זה על גב זה, אלא שבפנים מתגלה מסלול ביקור מאד נעים ונוח ובעיקר כזה שמפתיע בכל צעד.

.

חיפשתי שידות צד ליד המיטה, אך ללא הצלחה. כאן מוכרים בעיקר כסאות וספות

.

כל מעבר בין קומות מעוצב באופן שונה

.

יש גם חנות לעיצוב

.

ובית קפה

.

תחנת כיבוי אש בתכנון זהא חדיד

.

התחנה ריקה

.

יש גם מגלשה שמתנשאת לגובה של 17 מטרים כשאורך הצינור מגיע ל-38 מטרים.

.

את המגלשה עיצב האמן קרסטן הולר (Holler) וניתן לגלוש בה באופן חופשי.

.

כאן תמו 20 השעות בבאזל וסביבתה הקרובה. מכאן המשכנו לאגם לוצרן.

★

רשימות נוספות בשווייץ (כן ירבו):

מוזיאון היידי וובר בתכנון לה קורבוזיה בציריך

אתר ארכאולוגי בכור בתכנון פיטר צומטור

סניף של בנק שהוסב לחנות בגדים בציריך

שיכוני בטון בסגנון לה קורובוזיה בציריך

שלושה מוזיאונים חדשים בציריך

קסטלדרנדה בבלינצונה

La Congiunta בג'ורניקו

סניף מגירוס בגרויאר

כנסיית הבטון בכור

מוזיאון בונדנר בכור

גן בוטאני בבאזל

★