סיבוב בבית הקברות מבטון של יזי באיטליה

ערי מתים הם כר פורה לאדריכלים להביע את מיטב רעיונותיהם היצירתיים. הלקוחות אף פעם לא מתלוננים ואין צורך בפרטים מסובכים וקטנים. הפרויקט צפוי להחזיק מעמד מאות רבות של שנים, ולהוות מצבה בפני עצמה לאדריכל. אלא שיותר מכל, העיקרון המרכזי בתכנון, זה שכה מושך את האדריכלים, הוא הרצון ליצור מקום רוחני, פיוטי וכזה שבו נפגשים המתים עם החיים.

באיטליה התפרסמו במיוחד שני בתי קברות שתכננו במחצית השניה של המאה העשרים אדריכלים בכירים – אלדו רוסי במודנה וקרלו סקרפה בסמוך לטרוויזו. שני בתי קברות אלה הפכו לאתרי עליה לרגל לאדריכלים ולשוחרי אדריכלות. ויש גם אחד נוסף שעליו אתעכב כאן, כשהמשותף לשלושתם הוא הסגנון הפוסט-מודרני ששולט בהם.

בלב השדות של מחוז מארקה שבמרכז איטליה, לא הרחק מהעיר יזי (Jesi), ניתנה ההזדמנות לאדריכל לאונרדו ריצ'י (Leonardo Ricci, 1994-1928) לתכנן ולהקים את עיר המתים שלו. ריצ'י יצר בית קברות דמוי מבצר, שמורכב ממכלול מגוון של מבנים בצורות מוגזמות ובהיקף ענק. "הפעולה האדריכלית האמיתית הראשונה היא לא לקחת פיסת נייר ולשרטט צורות ותכניות, אלא לדמיין את התנועה של אלה שיאכלסו את הפרויקט", ציין ריצ'י את גישתו האדריכלית, שבאה לידי ביטוי בין השאר גם בפרויקט הזה.

ועל כך ברשימה זו.

.

2024 (1994)

.

.

בלב השדות של מחוז מארקה שבמרכז איטליה, לא הרחק מהעיר יזי (Jesi)

.

אין שילוט אבל הפירמידה הגדולה מסמנת את המקום למרחקים

.

שורת החנויות לממכר פרחים גם היא תוכננה כחלק בלתי נפרד מהמכלול הבנוי

.

המתחם מתוכנן בדומה למבצר, כשהוא מוקף חומה שבה מושלבים מעין מגדלי שמירה, אך אלה למעשה כוללים כניסות רבות

.

.

מגדל המדרגות שמצוי בסמוך לחניון וחנויות הפרחים הוא המקום הראשון שאליו נכנסים – יצירה פיסולית של מעברים ומבטים

.

הבטון החשוף שולט כאן

.

הכל פתוח

.

האדריכל יצר בית קברות שמורכב ממכלול מגוון של מבנים בצורות מוגזמות ובהיקף ענק.

.

"הפעולה האדריכלית האמיתית הראשונה היא לא לקחת פיסת נייר ולשרטט צורות ותכניות, אלא לדמיין את התנועה של אלה שיאכלסו את הפרויקט", ציין האדריכל את גישתו האדריכלית

.

ההקשרים העסיקו את האדריכל, שהקפיד ליצור מקום מזמין למבקרים, כזה שקל להתמצא בו.

.

למבקרים מתגלה מקום שמושך לשוטט בו במשך שעות ארוכות בין אלפי המתים בסמטאות, כיכרות, גשרים, מגדלים ובתים ולא לחזור על אותה סביבה פעמיים.

.

ערי מתים הם כר פורה לאדריכלים להביע את מיטב רעיונותיהם היצירתיים.

.

.

.

(I)

לאחר שנים ארוכות של תכנון ולאחר שנים ארוכות של בנייה שהחלה ב-1984, הושלמה ב-1994 הקמתו של בית הקברות החדש של יזי. באותה שנה הצטרף אל עולם המתים גם האדריכל עצמו.

את דרכו המקצועית החל ריצ'י בתום מלחמת העולם השנייה, כמתכנן ערים ומשקם מרקמים בנויים, כפריים ועירוניים, מפגעי המלחמה. ריצ'י השכיל להעמיק בהכרת, הבנת והערכת הבנייה המקומית שעימה התמודד, צורנית וחומרית. הוא הקים לתחייה מרקמים שלימים ותחת ידיו נראו כמו היו שם תמיד על אף שסגנונם היה עכשווי. באותה עת רכש חלקת אדמה סמוך לעיר הולדתו פירנצה, ותכנן בה קבוצה של בתים שיועדה להתפתח ולאכלס קהילה מקומית ויוצרת. בשנות החמישים הצטרף לסגל בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת פירנצה בה הוא אף שימש בתפקיד הדיקן, וקצב עבודתו הפרקטית נחלש.

את יצירתו הגדולה והשאפתנית ביותר שהתממשה, לא הספיק ריצ'י לראות – היכל המשפט בפירנצה שבנייתו הושלמה ב-2012 נבנה רק שנים רבות לאחר פטירתו ב-1994, ומזכיר בסגנונו את בית הקברות שתכנן ביזי.

.

האדריכל העניק למבקרים בכל צעד, מבט שונה על הסביבה הרחוקה, והסביבה הקרובה.

.

.

(II)

הניגודים שיצר והדגיש ריצ'י הם שהופכים את בית הקברות שתכנן לכה ייחודי – הסביבה שמקיפה את בית הקברות של יזי מתאפיינת בגבעות רכות שמכוסות בשדות חקלאיים ומוריקים, כשבין לבין מצויים בתי חווה בודדים. בית הקברות מבודד גם הוא, רחוק מהעיר ומהכבישים המהירים והוא בולט היטב בנוף הרך עם המגדלונים והפירמידה הגדולה. את בית הקברות עיצב ריצ'י כאמור בהשראת מבצר – המתחם מוקף חומת בטון חשוף גבוהה, אך כזו שאטימותה היא רק אשלייה וניתן לחדור דרכה בקלות ומכל כיוון.

למעט קברים בודדים שנחפרו בקרקע בחלק קטן משטח המתחם, כל שאר הקברים הם בקומות. מרבית המתים נקברו לבד או עם בת ובן זוגם, אך ניתן למצוא כאן גם אפגים הכוללים חדרים משפחתיים שנעולים וחסומים לביקור של מי שאינם מבני המשפחה. רק נבחרים נקברו כאמור בקרקע המתחם (ונראה שנותרו עוד כמה חלקות קבורה פנויות), אך מרבית הקרקע שבמרכז בית הקברות נותרה פנויה וכוסתה בדשא מטופח, כחלק בלתי נפרד מהעיצוב, כשצמחייה המוריקה והרכה מדגישה את הניגוד עם הבטון האפור, הקשה והקר.

.

בכל צעד נחשף המבקר לנקודות מבט שונות – הן כאלה שפונות אל פנים המתחם והן מבטים שפונים אל החוץ והנוף הסובב.

.

.

(III)

המתחם מורכב מקבוצה גדולה של אגפים פיסוליים באופן מוגזם. אגפים אלה מתנשאים לגובה של שלוש קומות כשהם מקיפים את המתחם מארבעת עבריו. אגף אחד בודד מצוי גם במרכז המתחם והוא כולל בחלקו התחתון מתחם התכנסות שהגישה אליו בשבילים החוצים מדשאה. בחלקו העליון שמקושר בגשר אל אחד האגפים מצויים חדרי קבורה משפחתיים.

החלק הבולט מכולם הוא מבנה פירמידה שהעניק לתושבי המקום את ההזדמנות להיקבר במבנה דמוי זה שבו נקברו מלכי האימפריה המצרית. הפירמידה כאן מתנשאת לגובה של שש קומות, כפול משאר אגפי המתחם. יש מעלית, למרות שקיים חשש להיתקע במעלית בבית קברות מבודד ומרוחק.

.

.

.

(IV)

ההקשרים העסיקו את האדריכל, שהקפיד ליצור מקום מזמין למבקרים, כזה שקל להתמצא בו. למבקרים מתגלה מקום שמושך לשוטט בו במשך שעות ארוכות בין אלפי המתים בסמטאות, כיכרות, גשרים, מגדלים ובתים ולא לחזור על אותה סביבה פעמיים. הרצון לחזור לסביבות אורבניות היסטוריות, כמו גם שימוש במסות מוגזמות ושילוב של צורות הם מהמאפיינים המובהקים של האדריכלות הפוסט-מודרנית.

האדריכל העניק למבקרים בכל צעד, מבט שונה על הסביבה הרחוקה והסביבה הקרובה. בכל צעד נחשף המבקר לנקודות מבט שונות – הן כאלה שפונות אל פנים המתחם והן מבטים שפונים אל החוץ והנוף הסובב.

כמה שנים לאחר חנוכתו התמלא בית הקברות בתושבי יזי. אך למרות שבתחומו נותר מקום פנוי, בחרו מקבלי ההחלטות שלא לחרוג מהתכנון המקורי של האדריכל המנוח והקימו בית קברות חדש. זה האחרון מייצג את העיצוב האיטלקי המעולה, אך הוא לא מגיע לייחודו של זה שתכנן האדריכל לאונרדו ריצ'י.

.

.

בית הקברות מבודד גם הוא, רחוק מהעיר ומהכבישים המהירים והוא בולט היטב בנוף הרך עם המגדלונים והפירמידה הגדולה.

.

לחובבי בתי קברות ואדריכלות מומלץ לבקר גם בבתי הקברות שתכננו אלדו רוסי במודנה וקרלו סקרפה בסמוך לטרוויזו

.

המתחם מורכב מקבוצה גדולה של אגפים פיסוליים באופן מוגזם. אגפים אלה מתנשאים לגובה של שלוש קומות כשהם מקיפים את המתחם מארבעת עבריו.

.

בדרך לפירמידה

.

אגף אחד בודד מצוי גם במרכז המתחם והוא כולל בחלקו התחתון מתחם התכנסות. בחלקו העליון שמקושר בגשר אל אחד האגפים מצויים חדרי קבורה משפחתיים.

.

על הגשרון

.

החלק הבולט מכולם הוא מבנה פירמידה שהעניק לתושבי המקום את ההזדמנות להיקבר במבנה דמוי זה שבו נקברו מלכי האימפריה המצרית.

.

רחבת התכנסות בכניסה לפירמידה מעוצבת כמו תיאטרון

.

כמו בעיר, גם כאן תמצאו ספסלים רבים למנוחה ולהתבוננות

.

הפירמידה כאן מתנשאת לגובה של שש קומות, כפול משאר אגפי המתחם. יש מעלית, למרות שקיים חשש להיתקע במעלית בבית קברות מבודד ומרוחק.

.

חלון עם נוף למתים

.

מבט ממרומי הפירמידה

.

הניגודים שיצר והדגיש ריצ'י הם שהופכים את בית הקברות שתכנן לכה ייחודי – הסביבה שמקיפה את בית הקברות של יזי מתאפיינת בגבעות רכות שמכוסות בשדות חקלאיים ומוריקים, כשבין לבין מצויים בתי חווה בודדים.

.

בית הקברות מבודד גם הוא, רחוק מהעיר ומהכבישים המהירים והוא בולט היטב בנוף הרך עם המגדלונים והפירמידה הגדולה.

.

.

את בית הקברות עיצב ריצ'י כאמור בהשראת מבצר – המתחם מוקף חומת בטון חשוף גבוהה, אך כזו שאטימותה היא רק אשלייה וניתן לחדור דרכה בקלות ומכל כיוון.

.

במרכז המתחם מבנה המאכלס גם הוא מאות קברים ובמרכזו אזור התכנסות מוצל עם ספסלי ישיבה כמו בכנסיה

.

מגדלי קבורה

.

עיקרו של מרכז המתחם מכוסה בדשא, וכשבית הקברות התמלא בחרו להימנע מלהעמיס ולשנות אותו, אלא לשמור על המדשאות ולהקים בית קברות חדש בסמוך

★

רשימות נוספות על איטליה (כן ירבו):

.

קסטל דל מונטה

באר פטרציו הקדוש

הביאנלה לאדריכלות בונציה

היכל ולדייר במערה שבג'נגה

מוזיאון Centrale Montemartini

כנסיית סנטה מריה אנונציטה במילאנו

שיכון באורך קילומטר Nuovo Corviale

אנדרטה והקבר לטבח בפוסה ארדאטינה

מרכז האמנות של קרן פראדה – רם קולהאס

כנסיית יוחנן המטביל במילאנו – ג'ובאני מוציו

אולם התצוגה של אוליבטי בכיכר סן מרקו בוונציה

חנות הספרים בביאנלה של ונציה – ג'יימס סטרלינג

★

שיר לסיום:

.

★