סיבוב בבניין המגורים שער העיר בהרצליה

וועדות תכנון מקומיות ומחוזיות יודעות יפה לטרטר ובעיקר לבזבז את זמנם של אדריכלים ויזמים. לרוב הן אוספות תחתן את התחתית של עולם התכנון, אלה שלא מצאו את מקומם בפרקטיקה ונאלצו לשמש כפקידים ומחפשים את הדרך להצדיק את קיומם. בתוך הקלחת הזו מתערבים גם פוליטיקאים מקומיים שסוגרים חשבונות או צוברים הון. ה' ירחם. זה גם מה שעבר על האדריכל מאיר גיא וקבוצת הרכישה שביקשו לקדם פרויקט מגורים של 70 דירות, במגרש במפגש הרחובות הרב קוק וז'בוטינסקי בהרצליה. תכניות שערך בזו אחר זו קיבלו את החלטת הוועדה המקומית לאשר את הפרויקט, אך בוטלו עד מהרה מסיבות שרק פקידים ופוליטיקאים יודעים להמציא.

למרות מלחמת ההתשה התוצאה הובילה ליצירת מקבץ של שלושה מבנים; שניים הם סטנדרטים אבל אחד חריג בעיצובו בנוף הבנייה למגורים. במדינה שבה אדריכלים ויזמים לא טורחים להשקיע תשומת לב בעיצוב בניינים, כשנתקלתי בבניין הזה בדרכי להרצליה פיתוח לא יכולתי שלא לעצור ולהתעכב עליו.

ועל כך ברשימה זו.

.

314699522_6187367757959421_2553247512935344733_n

2022 (2020)

.

צילום מסך 2022-11-06 210706

פרויקט "שער העיר" (מימין) מורכב ממבנה מעוגל הפונה למפגש הרחובות כשבעורפו שני מבנים סטנדרטים (המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

20220825_181533

המבנה הקעור פונה אל מפגש הרחובות הראשיים

.

20220825_183136

עטוף בחזית שניה היוצרת אחידות ובעיקר מסתירה את המבנה עצמו

.

20220825_181625

גינה ציבורית נפרסת למרגלותיו אך הכניסות לבניין הן מהחזית השנייה הפונה אל השכונה (ואל מגרש החניה)

.

Screenshot 2022-11-07 070933

2018: ההדמייה שהוכנה במסגרת הגשת היתר הבנייה (אדריכל מאיר גיא)

.

20220825_181751

רשת של קורות ועמודים שכוללים בחלקים מסוימים גם מסכי זכוכית

.

20220825_181747

במקור תכנן האדריכל לשלב חדרים שיקשרו בין הבניין ובין החזית השנייה, אך אלה נדחו על ידי מהנדס העיר

.

20220825_181653

כשמתקרבים אז מגלים שהבניין עצמו הוא מבנה סטנדרטי ותיבתי ורק המעטפת היא זו שמעוגלת

.

20220825_181710

חזית מערבית הפונה לרחוב ז'בוטינסקי

.

.

(1) התכניות המוקדמות

"למגרש היתה תב"ע מחייבת שבה הופיע בניין בצורת קשת שפנתה אל הצומת", מספר האדריכל מאיר גיא על תחילת תהליך התכנון שאותו ליווה במשך קרוב לעשר שנים, מה שהפך אותו לדבריו ל"פרויקט מיוחד ויוצא דופן". אל גיא, אדריכל הרצלייני וותיק שמתמחה בתכנון מגורים במיוחד בעירו, פנתה קבוצת רכישה שביקשה שיתכנן על המגרש בשטח 6.6 דונם שאותו רכשה לצד אחד מהצמתים המרכזיים בעיר, מבני מגורים עם 70 דירות כמספר הרוכשים.

"באתי לדניאלה פוסק שהיתה אז מהנדסת העיר ואמרתי לה שאין הגיון בתכנית עם הקשת הזו, כי היא יוצרת בניין שבו המרפסות מכוונות לכביש, וכך הדיירים ישבו במרפסת ויצפו על הרמזורים שהאור בהם מתחלף מירוק לאדום". הקשת שהופיעה בתכנית המתאר נקבעה כך במטרה להדגיש את הכניסה אל העיר ממערב, לכן הציע גיא לפרוס את הבינוי באופן שונה ועדיין שיהווה נקודת ציון במרחב.

.

WhatsApp Image 2022-11-09 at 23.04.17

2005: התב"ע לאזור קבעה וחייבה קו בניין מעוגל שפונה למפגש הרחובות (עורך התכנית אדריכל אורי זרובבל)

.

.

"הצעתי לה לבטל את הקשת ולעשות שלושה בניינים שכל אחד מהם בן 12 קומות ומעוצבים כקשתות אנכיות – שש הקומות הראשונות בדירוג ומעליהן שש קומות נוספות בדירוג הופכי". כך, הסביר גיא, נוצרת מעין קשת ושלושת הבניינים שניצבים זה לצד זה יוצרים שער ייצוגי לעיר. פוסק אישרה את הרעיון, גיא הכין את התכניות והגיש אותן לוועדה המקומית שהחליטה לאשר את הפרויקט. אלא שאז, כך הוא מספר, קמה יעל גרמן ראש העירייה בשעתו ודרשה ש-30 מהדירות בפרויקט יועמדו למכירה לזוגות צעירים. "אמרתי לה שזו קבוצת רכישה שאותה ארגן עו"ד עודד ישראלי, שהצליח בכשרון לחלק את הדירות לחברי הקבוצה ועכשיו אנחנו לא יכולים לצמצם את שטחי הדירות או לבטל דירות לחברי הקבוצה. אז היא הפילה את הפרויקט ואמרה לי לחשוב על פתרון אחר".

הרעיון השני שאותו הציע חזר אל המבנה הקשתי שהופיע בתב"ע המאושרת, אלא שהחזית שפונה לצומת עוצבה כמסך זכוכית ענק ומעוגל שבעורפו תוכנן מבנה מגורים סטנדרטי. "יצרתי קשר עם חברה שהקרינה על מסכי ענק וחשבתי שבשעות הערב אפשר יהיה להקרין על מסך הזכוכית פרסומות מסחריות והודעות עירוניות, שבעזרתן למשל יוכלו הדיירים לכסות את הוצאות טיפוח הגינה בשטח שבעה דונם שבאחריותם". גיא הכין תכניות והגיש אותן לוועדה המקומית ששוב המליצה על אישורן. אלא שאז קם לדבריו מהנדס העיר מייק סקה (שהחליף את דניאלה פוסק) וטען שיהיו כאלה שישברו את הזכוכיות ויעשו גרפיטי, והחליט לדחות את התכניות "וגם הפרויקט הזה נפל".

"היינו כבר מיואשים ממש", נזכר גיא. "אמרתי לגרמן שהם מתעללים באנשים אבל חזרתי והגשתי עוד חמש או שש חלופות". אחת החלופות הציעה לשתול לאורך הקשת מעין עצים המתנשאים לגובה של 10 מטרים ועשויים מפלדת קורטן. הצעה אחרת הציגה 'קיר ירוק' שמכוסה כולו בצמחייה. חלופה נוספת היתה זו שמומשה. "מייק סקה ראה את החלופה ואמר שזה הפרויקט הכי יפה והוועדה אשרה".

.

(2) הבניין

70 הדירות שאותן נדרש האדריכל לתכנן פוצלו בין שלושה מבנים – שני בניינים סטנדרטים בני 10 קומות פנו אל השכונה ורחוב חנה רובינא, בעוד שבניין שלישי שהתנשא לגובה של שלוש עד חמש קומות עם שתי כניסות, פנה אל מפגש הרחובות הרב קוק/שבעת הכוכבים וז'בוטינסקי/יצחק שמיר. בשונה משני רבי-הקומות הסטנדרטים בעיצובם, תוכנן הבניין השלישי, שבו 16 דירות, כשהוא עטוף בחזית נוספת שמעניקה לו את החזות המעוגלת. חזית זו נוגעת במרפסות הדירות הפונות אל השכונה, אך בשלושת החזיתות שפונות לכיוון מפגש הרחובות חזיתות כפולות אלה מרוחקות מחזיתות הבניין עצמו ומהוות אלמנט עיצובי בלבד.

בחזיתות אלה שולבו מסכי זכוכית, אם כאלמנטים עצמאיים ואם כדי ליצור אחידות והמשך למעקות הזכוכית של המרפסות. למסכי זכוכית אלה אין גישה ולדברי גיא אין גם צורך לנקות כי הם מתנקים מעצמם בגשמי החורף. המטרה בחזית הכפולה הפונה למפגש הרחובות היתה לא רק מתוך רצון לתת מענה לתב"ע שקבעה מבנה מקושת, אלא גם כדי להסתיר את חזית חדרי השירות של הדירות, שכוללת בין השאר חדרי שירותים, ממ"דים, מסתורי כביסה וחדרי מדרגות אטומים. "היו אמורים להיות גם 'חדרי זולה', שאותם תכננו שיקשרו בין הבניין ובין החזית, אלה היו חדרים בגובה של 2.4 מטר במקום 2.8 ונקבעו כשטחי שירות אבל מהנדס העיר ביטל אותם".

בדירות שבקומת הקרקע נקבעו גם חצרות פרטיות לכל דירה. בגדרות של אותן חצרות הזדרזו כמעט כל הדיירים לכסות בגדרות במבוק שפוגעות בחזות הבניין. השינוי המאוחר הזה לא נעלם מעיני האדריכל, שביקש לתת פתרון: "אני רציתי שתהיה זכוכית אטומה או מעקה בנוי, אבל אף אחד לא רוצה לשנות. העירייה לא אוכפת את הנושא למרות שבהנחיות המרחביות כתוב שאסור להשתמש בגדרות במבמוק".

שתי הכניסות לבניין פונות אל השכונה, כך שלמעשה אין קשר בין הבניין ובין מפגש הרחובות עם המדשאה הרחבה שחוצצת בין השניים. בין הכניסות ובין הרחוב בשכונה חוצצת רחבה מרוצפת ואחריה מגרש חניה סתמי (יש גם חניון תת-קרקעי מתחת לשטח הרחבה והחניון העילי). פיתוח הנוף לא יוצא דופן וכך גם כאמור הבניין עצמו שזכה לייחוד רק הודות לחזיתות הכפולות שעוטפות אותו. אלא שלמעטפת המורכבת מעמודים וקורות מבטון המשולבים באלמנטים קונסטרוקטיביים של פלדה, ישנה נוכחות משמעותית. המעטפת צבועה בלבן ומשולבים בה מסכי זכוכית כמו גם כבלי מתכת אלכסוניים. שלד המעטפת הלבן מעניק לבניין קלילות ועניין ומחריג אותו מהבינוי הטיפוסי לסביבה, עד כדי כך שלא לגמרי היה לי ברור במבט מהצומת אם מדובר בבניין מגורים או שמא במבנה בייעוד אחר.

עוד משהו: בפינה הנגדית של הצומת הושלמה אז בנייתו של בית ספר גדול ומרשים בתכנון האדריכל ערן זילברמן שזכה לא מכבר בפרס רכטר על פועלו, אבל הוא ראוי להתייחסות נפרדת.

.

(3) האדריכל

מאיר גיא למד אדריכלות בפירנצה, ב-1975 שב לישראל ופתח בהרצליה משרד אדריכלים שמתמחה מאז בתכנון בתי מגורים ווילות. תחילה התמקד בבנייה בהרצליה בלבד, וכיום הוא מתכנן גם בערים הסמוכות כשלצדו פועל בנו, האדריכל אורי גיא.

.

Screenshot 2022-11-07 071423

2018: חזיתות (מתוך היתר הבנייה)

.

Screenshot 2022-11-07 071345

2018: חתך (מתוך היתר הבנייה)

.

Screenshot 2022-11-07 071157

2018: תכנית קומה טיפוסית (מתוך היתר הבנייה)

.

20220825_182120

החזית העורפית הפונה לשכונה מעוגלת גם היא ומורכבת ממרפסות ושטחים פתוחים שלצורך האחדה נקבעו גם בהם מעקות זכוכית

.

20220825_182305

בקומת הקרקע יש גינות פרטיות לדיירי הקומה

.

20220825_182320

לבניין יש כמה כניסות, ממש כמו בשיכונים

.

20220825_182427

בכניסה

.

20220825_182435

מבט אל אחת הגינות הפרטיות היחידות שלא עטפה את הגדר המקורית בגדר במבוק

.

20220825_182519

מבואת כניסה קטנה ומטופחת בהתאם

.

20220825_182459

לעומת צורת המעטפת המעוגלת, השתמש האדריכל בעיצוב המתבסס על צורות של משולשים

.

20220825_182611

גדרות הבמבוק שולטות

.

20220825_182621

בעורף הבניין רחבה מרוצפת

.

20220825_182639

הצורה המעוגלת של הבניין נקבעה על ידי התב"ע שנערכה בעבר כדי ליצור מבנה ייחודי בצומתה מרכזית המהווה כניסה לעיר

.

20220825_182746

חלון גבוה במיוחד מדגיש את הכניסה ומחדיר אליה אור טבעי

.

20220825_182815

חניון עילי חוצץ בין הבניין ובין הרחוב השכונתי שנקרא על שמה של השחקנית חנה רובינא

.

20220825_182934

מבט מרחוב חנה רובינא

.

Screenshot 2022-11-07 070956

2018: ההדמייה שהוכנה במסגרת הגשת היתר הבנייה (אדריכל מאיר גיא)

.

20220825_182921

ומשני הצדדים שני הבניינים האחרים שנבנו במסגרת הפרויקט

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שביט  ביום 10/11/2022 בשעה 10:36

    לא יעזרו כל התיאורים וההסברים וגם הצילומים בזוויות מחניפות לדבר המזעזע הזה שקם בפינת הרחובות הנ"ל – -בחזית הרחוב זה אחד המפגעים הכי מעכועריםש קמו בהרצליה בשניםה אחרונות . חבל שלעיריות אין שום נגיעה בהחלטה לגבי הצד האסתטי של תוכניות בינוי שמוגשות לאישורן

  • דני  ביום 10/11/2022 בשעה 10:45

    בשורה התחתונה, עוד בניין מנותק מסביבתו. ועוד ועדת התנכון הפכה אותו למשונה במיוחד. המיקום על צומת כ"כ מרכזית ורועשת בעייתי לא צריך לשים בנייני מגורים, וה"גינה" מקדימה לא משרתת אף אחד חוץ מצלמים מזדמנים.
    פשוט בזבוז

  • carmt  ביום 10/11/2022 בשעה 17:02

    ואף מילה על המיגון האקוסטי שיש או אין בדירות בבניינים האלה, גם אלה בצד השני. מדובר בצומת פעילה ביום ובלילה, בנהגים צופרים, בהולכי רגל ורוכבי דו גלגלי. כל פעם שאני עוברת במקום אני חושבת לעצמי מי בוחר לגור במקום כזה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: