סיבוב בשיכון עובדי בתי הזיקוק בחיפה

מתחם המגורים השאפתני בתכנון האדריכל אלפרד גולדברגר, שהוקם לצורך שיכון עובדי בתי הזיקוק בחיפה בסוף שנות ה-40, נחשב עד היום לפנינה אדריכלית פחות ידועה בעיר. מדובר היה במתחם שנועד לשמש קהילה סגורה ומוקפת גדר, מה שמכונה Gated community וכמוה נבנו וממשיכים להבנות בעולם מתחמי מגורים סגורים שהכניסה אליהם מבוקרת ומיועדת לדיירים בלבד.

שער הכניסה הגדול והמרשים שמקבל את פני הבאים מרחוב הצופים שבכרמל המערבי, היה בעבר סגור אך כיום כשהמתחם כבר לא משמש את עובדי בתי הזיקוק הוא פתוח לכולם. השער מוביל אל מתחם שבו הוקמה קבוצה של בתי דירות דו-קומתיים, ובהמשך שטח שעליו הוקם מגרש גולף וכיום הוא טבע עירוני שיורד אל הנחל. צמחייה עשירה עוטפת את הבתים כשלכל מבנה מבואת כניסה אלגנטית שכמוה לא תמצאו בבתי הדירות מאותה התקופה.

השאיפות היו גדולות אבל המהומות בבתי הזיקוק שבמהלכן נרצחו 45 מהעובדים ופרוץ מלחמת השחרור הובילו לצמצום הפרויקט. הבנייה התחדשה רק אחרי סיום המלחמה והסתיימה תוך זמן קצר מבלי שכל התכנית בוצעה. לאורך השנים השתמר המתחם באופן מפליא, לא מעט הודות לעובדה שב-1961 נקבעו המבנים לשימור במסגרת תב"ע וגם הודות לאדריכלית פארה גולדמן שמתגוררת ועובדת בו.

ועל כך ברשימה זו.

.

אור

.

(1) מבנה השער למתחם

.

שער הכניסה הרחב והגבוה נשען בשני קצותיו על שני חדרים. גופי תאורה משולבים בגגון ובמקור היה השער סגור והמתחם כולו מגודר

.

1947: תכנית וחזיתות השער. סורג הברזל היפה סולק מכאן בתחילת שנות ה-60 (ארכיב העיר חיפה)

.

אחד משני החדרים שבקצות השער והסורג הדקורטיבי שנועד לכניסת הולכי רגל

.

שער הברזל נעלם וכיום הכניסה למתחם היא חופשית

.

שער הברזל הגדול אמנם כבר לא קיים אך שערי תנועת הולכי הרגל נותרו במקומם

.

שמות הפרויקט והאדריכל ומועד הבנייה חקוקים בכניסה

.

שכון

.

ויש גם שילוט נוסף

.

סורג תואם על חלון החדר שבקצה השער

.

.

(2) מתחם שיכון עובדי בתי הזיקוק

בתום מלחמת העולם השנייה כשהארץ עדיין היתה שקועה במשבר כלכלי שממנו המשק המקומי התקשה לצאת, בחיפה המשיכו עוד לתכנן ולבנות. מציאות זו העידה יותר מכל על איתנותה הכלכלית של העיר ובעיקר על שאיפותיהם על תושביה. בין השאר בולטים פרויקטים גדולים, כאלה של מתחמי מגורים. חלקם יועדו לעובדי גופים כמו בתי הזיקוק לנפט וחברת החשמל, וחלקם שווקו לאוכלוסייה מקומית יהודית אמידה. מתחמים אלה תוכננו באיכות גבוהה, הן מבחינת שטחי הדירות והמרפסות, מבואות הכניסה המרשימות והן בחומרי הגמר הגבוהים. שולבו בהם טכנולוגיות חדשות והוצעו בהם לדיירים רמת שירותים ופיתוח יוצאי דופן – גנים פרטיים, בריכות שחייה, מגרשי ספורט וגולף. בחלק מהמקרים הוקפו אותם מתחמים בגדר, בחומה ושערים מבוקרים שהדגישו את הפער המעמדי בין אלה שבפנים לאלה שבחוץ.

כאן בבלוג כתבתי על מתחם לב הדר הכרמל שתכנן האדריכל תאודור מנקס ושווק לציבור הרחב, הפעם אני מתעכב במתחם שיועד לאכלס את עובדי בתי הזיקוק לנפט, שהיו נתינים בריטיים שפעלו בארץ-ישראל בשליחות חברת Consolidated Refineries Limited (CRL). לצורך הקמת הפרויקט הוזמן האדריכל אלפרד גולדברגר לתכנן את המיזם השאפתני.

הפרויקט שתוכנן ב-1947 יועד להכיל 24 מבנים בשטח כולל של 50 דונם, שחלקו הגדול יועד לשטח פרטי פתוח. הבתים במתחם תוכננו על בסיס של שלושה טיפוסים מרכזיים – בתי דירות למשפחות, בתים דו-משפחתיים ובתי דירות לרווקים. מבנה שער רחב הוקם בכניסה למתחם מכיוון רחוב הצופים ולצדו חניון רכבים. מבנה השער המפואר הורכב משני חדרים בקצותיו, כשגג שטוח, רחב וגבוה מספיק למעבר משאית קישר בין שני החדרים וגופי תאורה שולבו בו. סורג ברזל דקורטיבי שתכנן האדריכל ובוצעו בדייקנות על פי תכניותיו, שימשו כשערים וכחלק עליון בגדר היקפית (סורג השער נלקח מהאתר ומשמש שער בבניין אחר ובעיר אחרת). המעבר אל בתי הדירות בוצע באמצעות שבילי הולכי רגל בלבד, כשמדשאות חוצצות בין מבנה ומבנה. גולת הכותרת המפנקת לדיירים היתה הקמתו של מגרש גולף בחלקו המזרחי של המתחם שעלות הקמתו היתה גבוהה.

לעומת בתי הדירות לרווקים והדו-משפחתיים שתוכננו לקום על ציר צפון-דרום (ולא נבנו. במקומם הוקמו שיכונים מאוחרים בתכנון האדריכל ישראל קומט), הוקמו בתי הדירות למשפחות על ציר צפון-מערב – דרום-מזרח, כשהם פונים אל הנחל היורד מהכרמל ומכונה כיום נחל עמיק. בכל בניין נקבעו ארבע דירות מרווחות בשטח של 97 מ"ר ועוד כ-20 מ"ר בשתי מרפסות (בסך הכל הוקמו 20 דירות). דירה נוספת לרווקים בשטח של 40 מ"ר נקבעה בקומה עליונה חלקית, הממוקמת מעל למבואת הכניסה. חמשת מבני המגורים זהים וקשה להבדיל ביניהם. האדריכל לא טרח ליצור שוני ביניהם, אלא שכפל את התכניות, מהלך שיוצר קצת חוסר התמצאות. אלא שהיות והכוונה היתה ליצור קהילה סגורה, כך שבכל מקרה לא היה עניין שזרים יידרשו כאן להתמצאות קלה.

המבנים שהוקמו מתוחזקים כיום יחסית מצוין, השינויים שנערכו במהלך שמונים השנים האחרונות הם כמעט ובלתי מורגשים. החלק המרשים במבנים אלה הם מבואות הכניסה, שאותם עיצב האדריכל כאזור ביניים שבו קיים משחק של פנים וחוץ, סגור ופתוח. סבכת בטון מעוצבת נקבעה בחזית הדרום-מזרחית של חזית הבניין, ודרכה חודרות קרני שמש בשעות הבוקר. אולם המבואה גבוה ורחב וכולל את המדרגות העולות אל הקומה העליונה ומקיפות אותו. דירות הקומה העליונה פונות אל אולם המבואה במרפסת פנימית שבמרכזה פתח הממשיך למדרגות נוספות העולות אל הקומה הבאה שבה קבע האדריכל דירה קטנה עם שני חדרים שיועדה לרווקים או משרתים. בדירה קטנה שכזו פועל כבר שנים משרדה של האדריכלית פארה גולדמן המתמחה בשימור מבנים. בעבר שימשה כמנהלת אגף שימור בעיריית תל אביב, כיום היא מרצה ותיקה בטכניון שבחיפה ולפני שנים אחדות פרסמה את המונוגרפיה המקצועית המוקדשת לאדריכל החיפאי משה חת. הסיבוב כאן במתחם נערך פעמיים, פעם עצרתי כאן במקרה בדרכי למבנה נטוש בסביבה ופעם שנייה הגעתי כדי לבקר את גולדמן וללמוד קצת על מרכז הכרמל ועל בניין אחד שהתקיים מאבק על עתידו.

.

10947: תכנית המתחם המלא שממנו נבנה רק השער שבקצה הימני וחמשת הבניינים הסמוכים לו (ארכיב העיר חיפה)

.

.

בעקבות הפיגוע הרצחני שהתרחש בבתי הזיקוק בדצמבר 1947, כשאנשי האצ"ל טבחו בפועלי בתי הזיקוק הערבים, התנפלו פועלים ערבים אחרים על הפועלים היהודים ורצחו עשרות. הנהלת בתי הזיקוק בחרה לסגת מהמשך פרויקט הבנייה ועם פרוץ המלחמה אף החליטה לסגור את בתי הזיקוק (הפועלים היהודים המשיכו במלאכתם והמתקנים שרתו את ישראל). בניית המתחם חודשה מיד לאחר מלחמת העצמאות אך בהיקף מצומצם, ולבסוף הוקמו חמשה בתי דירות בלבד, מבנה השער ומחצית ממגרש הגולף. נכסי בתי הזיקוק שמצפון לחיפה עברו לבעלותה של המדינה.

לרגע קצר היתה מחשבה להקים כאן בית הבראה לעובדי מדינה, או בית אבות. לבסוף, בשנת 1959, החליטה המדינה למכור את המתחם לכל המרבה במחיר והצעת הרכישה של יקותיאל פדרמן, מייסד רשת מלונות "דן", היא שהתקבלה. השערים נפתחו והדירות נמכרו למשפחות ישראליות. כוונתו של פדרמן היתה להוסיף ולהקים בתי דירות בשטחים הפנויים בצפיפות גבוהה, אך תכניתו של פדרמן לא מומשה במלואה. פדרמן הקים רק כמה בתי דירות לאורך שדרות הצבי (הדופן הדרומית של המתחם), והשטח הפתוח שעליו הוקם מגרש הגולף נותר פתוח וטבעי. מאותו שטח פתוח ניתן היה לרדת רגלית דרך נחל עמיק עד לחוף הים, אלא שכיום שכונת רמת הנשיא חוסמת את הנחל שהוחדר אל תעלות בטון תת-קרקעיות והמעבר לים הוא דרך רחובות וחציית כבישים סואנים.

.

1947: חזית דרום (ארכיב העיר חיפה)

.

1947: חתך (ארכיב העיר חיפה)

.

.

(3) האדריכל

האדריכל אלפרד גולדברגר נולד בוינה ב-1908 ובה גם השלים את לימודי האדריכלות. לאחר שעבד בעירו ובהיותו בן 25 היגר לארץ-ישראל והתיישב בחיפה. תוך זמן קצר השתלב בפרקטיקה המקומית וקיבל לתכנן את בניין "הקזינו" שבשכונת בת-גלים, המבנה האייקוני ביותר באותה שכונה יפה שהוקמה לצד חוף הים. המבנה שתכנן גולדברגר נבנה על קו החוף, כשעיר שטחו מרחף מעל לגלי הים. חזיתו הראשית שפנתה לשדרה המרכזית של השכונה עוצבה באופן חגיגי והורכבה בעיקרה ממסכי זכוכית, שעם רדת החשיכה הפכו את הבניין לפנס תאורה, כשקולות הנגינה והקהל הרב התערבב בו עם קול שכשוך הגלים.

פרויקט "הקזינו" המוצלח (היה זה בית קפה ומסעדה, ללא הימורים) העניק לגולדברגר פרסום, אך מקומי בלבד. ככל הידוע הוא לא הצליח לקבל לתכנן מבני ציבור נוספים ומשרדו התמקד בתכנון בתי דירות ובתים פרטיים. במהלך השנים נהרסו חלק מעבודותיו, אך עדיין ניתן להתרשם מבית הדירות שתכנן עבור משפחת אגיון, משפחה יהודית-מצרית אמידה. לאחר שהמשפחה עזבה את ביתה הירושלמי שאותו תכנן האדריכל ריכרד קאופמן (ובשנות ה-70 הוסב למעון ראש הממשלה), בחרה המשפחה להזמין את גולדברגר לתכנן את ביתה החיפאי. בבית זה שברחוב אילון, תמצאו אלמנטים דומים שחוזרים ומופיעים גם כאן בשיכון עובדי בתי הזיקוק.

עבודתו של גולדברגר נחקרה לפני שלושים שנה באוסטריה, אך המחקר בגרמנית טרם תורגם או הופץ בארץ. למעשה, ברמה המקומית גולדברגר נותר יחסית אלמוני, זאת בדומה לעוד כמה עשרות אדריכלים מעולים שפעלו בחיפה באמצע המאה הקודמת. ידוע כי הוא עזב את ישראל באמצע שנות ה-50, כנראה לאחר שהתקשה להשיג עבודות תכנון. הוא נפטר בלונדון ב-1979. אם ברשותכם מידע אודותיו ואודות עבודותיו – אשמח לקבל ולעדכן את הדברים.

.

1947: תכנית קומה ראשונה (ארכיב העיר חיפה)

.

מתוך יותר מעשרים מבנים שתוכננו במתחם נבנו לבסוף רק חמישה: בכל מבנה ארבע דירות גדולות ועוד דירה לשני רווקים הממוקמת מעל למבואה וחדר המדרגות המשותף ובולטת בגג

.

במרכז המבנה מבואה וחדר מדרגות הפונה לחצר באמצעות פריקסט מבטון

.

בין המבנים כרי דשא כששבילים מרוצפים באבן שקועים בין המדשאות וכמעט ואינם נראים במבט מהצד

.

בעורף המבנים מרפסות רחבות ועמוקות המקשרות בין הסלון הדירתי ובין הנוף

.

1947: חזית צפון (ארכיב העיר חיפה)

.

במרפסות משולב סורג בטון מתועש שנועד לאפשר קשר עין בין היושבים בסלון ובין הנוף, וממנו מורכב גם הסורג שסוגר על מבואת הכניסה לבניין. זהו אלמנט שהאדריכל אלפרד גולדברגר חזר והשתמש בו במבנים נוספים שתכנן בחיפה

.

פתח מעוגל מקשר בין חדר המדרגות המשותף ובין החצר שבעורף הבניין

.

מעל לכניסה המקושתת יש חלון עגול

.

וכשהשמש יוצאת ומסתננת מבעד לסבכת הבטון אז ניתן גם להתרשם ממשחקי האור והצל שיוצרת הסבכה

.

מעבר מוביל אל המבואה

.

מבט אל הכניסה העורפית מתוך המבואה

.

מבט מהכניסה אל המדרגות והמבואה

.

מדרגות במעבר

.

תיבות הדואר נותרו מקוריות

.

במרכז כל חזית ראשית בולטים שבעה עמודים דקיקים הנושאים גמלון (שהוא למעשה דירת הרווקים הקטנה)

.

מנורה מקורית

.

מעקה המדרגות עם מאחז יד מעץ

.

מבט מהכניסה אל המבואה. מימין המעבר שמקשר לעורף הבניין, ולמעלה במרכז פתח שממשיך ועולה אל דירת הרווקים שבקומה העליונה

.

 

מבואת הכניסה והמדרגות

.

האדריכלית פארה גולדמן מטפסת במדרגות

.

פנים וחוץ נפגשים

.

מבט למטה

.

מבט אל המדרגות וסבכת הבטון מהקומה העליונה

.

המדרגות עולות וממשיכות לדירה שבקומה השלישית שנועדה במקור לרווקים והיא הקטנה מבין הדירות במבנה

.

הסבכה עשויה מפריקסט בטון

.

חלון עגול עם סורג מקורי פונה למבואה ובפנים הוא פונה לסלון של דירה

.

האדריכלית פארה גולדמן במשרדה שבקומה העליונה, היכן שהשטח יועד במקור לדירת רווקים. על השולחן מונחת המונוגרפיה המקצועית שחיברה על האדריכל החיפאי משה חת (1972-1900)

.

כאן היתה דירת הרווקים: פתח בגג מחדיר קרני שמש לא ישירות שמאירות את המטבחון ולמעלה משולבים בקיר נישות לספרים

.

במשרד האדריכלים

על חיפה פרסמתי רשימות נוספות:

.

(1) שכונת בת גלים

(2) שכונת קרית אליעזר

(3) בניין הנהלת קופת חולים

(4) בית הכנסת בשכונת עין הים

(5) בית הספר הנטוש בקצה שכונת נווה דוד

(6) בניין מעבדות הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון

(7) הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון

(8) בית הכנסת המרכזי בהדר

(9) בלוק ברמת הדר

(10) מלון טלטש

(11) בית הזכוכית

(12) בית הקרנות

(13) דרך הים 99

(14) גשר רושמייה

(15) מגדל הנביאים

(16) ארלוזורוב 65-63

(17) בר גיורא 28 ו-34

(18) הכרמלית לפני השריפה

(19) בריכת גלי הדר הנטושה

(20) המאבק על גבעת העיזים

(21) בית הכנסת המרכזי בכרמל

(22) המאבק על הבית בשדרות יצחק 5

(23) תערוכת בוגרי אדריכלות בויצו חיפה

(24) בית ספר נטוש ברחוב חלוצי התעשייה

(25) האנדרטה שיצר גרשון קניספל לחללי אחוזה

(26) ארבעה בתים בהדר הכרמל בתכנון אוראל-זוהר

(27) חידוש בית אבא חושי בתכנון אמסטרדם ובן נון

(28) פרויקט לב הדר הכרמל בתכנון תאודור מנקס

(29) חדר האוכל בתחנת כוח חיפה

(30) מלון גני דן הנטוש

(31) גן ומצפור אלנבי

(32) 6 פנינים בחיפה

(33) בית אבא חושי

(34) הדריון

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שביט  ביום 03/03/2021 בשעה 11:52

    תודה. מעורר געגועים לבתים דומים מזמנים בהם כל פרט ופרט זכה לתשומת לב והתכנון היה מוקפד אך לא ראוותני מדי .

  • תמר בן יוסף  ביום 03/03/2021 בשעה 12:38

    מעורר געגועים לימים בהם מקומות העבודה דאגו לכל פרט בחיי העובדים שלהם.

  • ענבר עטיה  ביום 03/03/2021 בשעה 12:40

    פרטי בנין מדהימים בתוך הדירות – חדרי אמבטיה יחודיים, בחדרי מדרגות, שימוש במשרביות כך שנוצר אורור טבעי ונעים ביום קיץ הכי חם – שאף מזגן לא יוכל לקיים!!! חשיבה מדהימה על בניה ירוקה !!! נעים ויפה עד היום.

  • יצחק ברמן  ביום 03/03/2021 בשעה 13:02

    כתבה מרתקת, תכנון יפהפה שכבר לא קיים בימינו.
    תודה!

  • אייל נתנאל  ביום 03/03/2021 בשעה 13:31

    אכן מתחם מקסים. במסגרת שיטוטיי ברחובות חיפה, מנהג שאני עושה כבר לא מעט שנים עם חבר חיפאי, הגענו למתחם הזה שלא שמענו עליו לפני כן. נכנסנו לאזורים הציבוריים וצילמנו תמונות. מקום מדהים, מחשבה יפה של דאגה למשפחות העובדים, כמו שציינו כאן. אהבתי את משחקי האור בתוך החללים הפנימיים. דגש על פרטים שהיום לצערי לא נראים במחוזותינו. כיום אני סטודנט לאדריכלות בבי"ס להנדסאים בטכניון ולא תראו שם עידוד לאדריכלות שכזאת. זה לא בגלל המרצים כמו שזה בגלל התקופה שבה אנו חיים.

  • אייל נתנאל  ביום 03/03/2021 בשעה 13:40

    כתבה נוספת שלך על מגורי עובדים. מבנה שהייתה לי הזכות לגור בו. לאימי הייתה שם דירה והתגוררתי בה בתקופת לימודיי באוניברסיטת חיפה, תחילת שנות התשעים. יש בסוף הכתבה גם תגובה שלי על המבנה, ולצערי אין לי תמונות של הבריכה מהתקופה בה היא לא הייתה מלאה באדמה ומשמשת ערוגה מוזנחת, כפי שזה קורה היום – https://michaelarch.wordpress.com/2019/05/04/%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%95%d7%91-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%94/?unapproved=11177&moderation-hash=7235707ea09aa69149125be51cbc4701#comment-11177

  • תודה על עוד כתבה מרתקת שלך. כחיפאית מכירה היטב את המקום. שוטטתי בו ולמדתי עליו כאשר צעדתי ב"שביל חיפה". הרחבת מאד את ידיעותיי על המתחם ועל האדריכל. תודה רבה!

  • דוד הברפלד  ביום 03/03/2021 בשעה 19:07

    מדהים. תמיד חשבתי שאדריכלות מעולה היא כזאת שאחרי שנים רבות לא צריכה חידוש ונראית רלבנטית ואלגנטית גם עם שינויי האופנות

  • חן  ביום 04/03/2021 בשעה 7:28

    מאמר מרתק מבחינה ארכיטקטונית.

    מוטב שתתרכז בארכיטקטורה מאשר בפרשנות היסטורית ופוליטית עלובה ושגויה אשר מורידה מערכו האינטרינזי של המאמר.

    • מיכאל יעקובסון  ביום 04/03/2021 בשעה 7:31

      אז הוא לא מואשם בפלילים והיא לא מטורללת? תאיר את עיניי

      • מחזק את חן  ביום 04/03/2021 בשעה 13:57

        אינך פסיכיאטר ועל כן לא יכול לקבוע זאת. בכל מקרה, לזהות הגרים בבניין כיום אין שום רלוונטיות לנושא העיקרי במאמר (למעט השנאה היוקדת שלך). לכן, זוהי דמגוגיה כפולה – גם במאמר וגם בתגובתך לחן.

        חבל.

        • מיכאל יעקובסון  ביום 04/03/2021 בשעה 14:00

          יש קשר עקיף

        • אייל נתנאל  ביום 04/03/2021 בשעה 14:20

          אני דווקא נוטה להסכים עם מיכאל. הוא ציין עובדה ידועה [מואשם בפלילים] ועובדה ידועה אך מושתקת [מטורללת]. עיין ערך ויינרוט, זכרונו לברכה, ותראה שגם הוא היה מודע לכל הטרללת בבית בלפור וניסה לסגור את הכל בשקט בעיסקת טיעון שלא צלחה. ואם לא די בכך, אני מניח שקראת את כל בכירי מערכת הבטחון שאינם בפוליטיקה, ואינם חשודים כשמאלנים, מה הם אומרים על התנהלות גברת נתניהו. בדבר אחד אני מסכים איתך, ההערה, גם אם נכונה מעיקרה, היה מוטב שלא תיאמר. לראיה, במקום לדבר אדריכלות אנחנו מתווכחים על פרטים לא רלוונטים.
          לעומת זאת, הלשון המשתלחת שלך במיכאל, גם היא לא במקומה.
          ואסיים בברכת יום מקסים לכולם.

  • יוכי  ביום 11/03/2021 בשעה 6:41

    מעניין מאוד ומרתק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: