בדרך לסנדביץ' טוניסאי אצל מוריס, עצרתי לסיבוב בבית הכנסת שתכנן האדריכל יצחק פרלשטיין ברובע א' באשדוד. פרלשטיין היה מהאדריכלים הפעילים ביותר בשעתו ותכנן את תכנית המתאר הראשונה כמו גם חלק נכבד מהשיכונים שאליהם נקלטו משפחות המהגרים שזה מקרוב באו. בית הכנסת שתוכנן ב-1963 בולט הודות לחזית שעוצבה באופן המזכיר לאחדים לוחות ברית ולאחרים איברים מוצנעים. רשת של פסי בטון יוצרת מארג של מגני דוד ומכסה על החזית המערבית הפונה לרחבה ואחריה חורשה קטנה. סביר להניח שבאמצעותה העניק האדריכל למתפללות את הפריבילגיה להשקיף בזמן התפילה אל הים הנפרס כמה מאות מטרים ממנה, בתקופה שבה עוד לא חצצו מבנים בין בית הכנסת ובין הים התיכון.
בית הכנסת ממשיך לפעול גם היום ובעת הסיבוב אף נערך בחדר הסמוך שיעור למתפללים. בחלקו המערבי פועלים מעונות המשמשים את ילדי אשדוד (במקור תוכנן בית הכנסת בשילוב מרכז קהילתי).
המרכז המסחרי של הרובע, שהיה פעם המרכז של אשדוד, הוא עדיין אחד המרכזים היותר איכותיים שתוכננו כאן. אלא שלאורך השנים הוא איבד חלק מהשימושים שפעלו בו ומשכו בזמנו פעילות עניפה (בית הסתדרות, בית קולנוע, משביר לצרכן, עירייה ועוד). המרכז הוזנח ועדיין נעים להסתובב בו. לאחרונה שולבו על קירותיו קטעי שירה וכיום מקודמת תכנית מפורטת לחדש אותו.
ועל כך ברשימה זו.
.
1963
.
בחזית המערבית מארג של מגני דוד מבטון חשוף
.
שתי וערב
.
האולם עוצב במקור נקי מקישוטים כשתריסי בטון קבועים מסננים קרני שמש בחזיתות דרום וצפון
.
.
(1) בית הכנסת תהילה לדוד
בית הכנסת תוכנן ב-1963 כחלק ממרכז קהילתי שנועד לשרת את תושבי הרובע. לכן הוא כולל אגפים נוספים וצמוד לרחבה ולחורשה קטנה. למעשה הוא ממשיך את המרכז האזרחי של הרובע הכולל מבני מסחר, מנהלה ותעסוקה וצמוד לו מעון העולים "בית קנדה" בעל הנוכחות הדומיננטית בסביבה. האדריכל יצחק פרלשטיין (1981-1914) בחר להעניק לבית הכנסת חזות חגיגית, כזו שתדגיש את מהותו כמבנה ציבור וכבית כנסת. בכלל במרכז הרובע השתדלו האדריכלים שתכננו את מגוון המבנים שבו, להעניק להם ערך חזותי נוסף ואם אפשר גם תפקודי. אחד מהמגדלים הראשונים שנבנו בארץ, הוקם כאן בתכנונו של האדריכל מיכאל קון כחלק ממרכז הרובע והוא נועד לשלב מסחר, מלונאות ומגורים ולהוות נקודת ציון במרחב כולו. לצדו הוקם מעון העולים בתכנונם של האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן בצורת שיכון ארוך ורחב במיוחד עם תשומת לב לפרטי הבטון. אליהם הצטרף פרלשטיין עם מבנה בית הכנסת שלבד מהטיפול בחזית, הוא גם יצר מבנה עם גג מעוגל שהפך אותו לחריג בנוף.
המבנה בולט בסביבתו הודות לחזית המורכבת מסבכת בטון של מגני דוד. סבכות דומות ששיחקו עם צורת המגן דוד ניתן למצוא בבתי כנסת נוספים, כמו בית הכנסת לזכר קדושי אנטופול שברחוב אוליפנט בתל אביב (בתכנון האדריכל שמואל מוהליבר, 1962) ובית הכנסת עולי הגרדום שבשכונת תל גיבורים בבני ברק (1962). אלא שבעוד שבבתי הכנסת בתל אביב ובבני ברק סבכת הבטון הייחודית בולטת גם לעיני המתפללים ולא רק לכיוון הרחוב, הרי שבמקרה של בית הכנסת באשדוד הסבכה נקבעה בעורף המבנה, באופן שבו נמנע מהמתפללים להתרשם ממנה בשעת התפילה. הסבכה אפשרה לאדריכל ליצור מסך זכוכית שיאיר את אולם התפילה, כשקרני השמש יסוננו מעט מבעד לסבכה.
בכלל נושא סינון האור העסיק כאן את פרלשטיין, אבל לא באופן מוצלח, היות ובסופו של דבר כשנכנסים אל אולם התפילה מגלים שלא ניתן להשיען בו על תאורה טבעית בלבד. סינון האור מוגזם. למשל, בחזית הצפונית הפתחים מעוצבים בדיוק כמו אלה שבחזית דרום. בחזית מזרח שהיא החזית המאתגרת ביותר בתכנון בתי כנסת היות ועיני המתפללים מופנות אליה באופן תדיר, ובשעת תפילת הבוקר היא הפגיעה ביותר לקרני שמש. כאן כלל לא תוכננו בקיר המזרח פתחים (אלה שקיימים הם מאוחרים). סביר להניח שגם האוורור הטבעי לא היה מוצלח ועד שהותקנו מזגנים היה האולם בלתי נסבל מבחינת הנוחות האקלימית. את האקוסטיקה לא בדקתי אבל יתכן וגם היא לא מוצלחת.
.
1964: תכנית סביבה (התכניות המופיעות כאן לקוחות מתוך הגרמושקה שערך האדריכל יצחק פרלשטיין ושמורה בתיק בניין שבארכיב העירוני בעיריית אשדוד)
.
.
מגדל שלום בתל אביב הוא ככל הנראה הפרויקט המפורסם והשאפתני ביותר שבתכנונו השתתף האדריכל יצחק פרלשטיין (1981-1914). הוא תכנן את הבניינים הראשונים ברמת אביב ב' (נווה אביבים), שכונות מגורים מבת ים, אשדוד, חולון ונתניה ובכלל התמחה במגורים. הוא תכנן מרכזים מסחריים, מוסדות חינוך ובתי כנסת ובבת ים גם שני מוזיאונים יפים שפעילים עד היום.
.
1964: תכנית
.
1964: חזית מערבית
.
1964: קטע מהחזית
.
1964: חתך
.
בעיות איטום בגג דורשים טיפול מקצועי ויסודי ולא אצל קצבים
.
האולם מורכב משני גושים מקושתים ובמרכז ארון הקודש והבמה
.
מדרום ומצפון פתח הנמתח לכל אורך החזית ומוגן בתריסים קבועים המחדירים קרני שמש מסוננות
.
מבט מארון הקודש עלה אור המסונן
.
האור שחודר לא מספיק לשימוש שגרתי ולכן יש צורך בתאורה מלאכותית גם בשעות היום
.
איך מנקים כאלה חלונות?
.
עזרת הנשים ממוקמת בקומת גלריה
.
מלמעלה ניתן להשקיף על הים
.
בסמוך לבית הכנסת שוכן "בית קנדה" – מעון עולים שתכננו האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן. הבניין לא נהרס אלא נבנים על גבו ולצדו אגפים חדשים בתכנון האדריכלית טולו אמיתי
.
.
(2) מעון עולים "בית קנדה"
.
למעשה המבנה המקורי שתכננו האדריכלים בשנות ה-60 איבד לחלוטין את אופיו: המרפסות השקועות ופרטי הבטון נסגרו וכוסו. גם החצר הפנימית הגדולה כנראה כבר לא שרדה
.
סינית
.
קומות חדשות
.
צורת הבלוק הפונה לרחוב הראשי שרדה, אבל לא פרטי הבטון
.
את הכניסה למבנה תכננו האדריכלים מעט גבוהה כדי לאפשר קומת מרתף מאווררת ולאפשר מבט פנורמי מהכניסה אל הסביבה והים. חזית הכניסה מעט שקועה ובה שולב קיר אמנות
.
קרמיקה צבעונית
.
בבנייה
.
בית קנדה ממשיך לאכלס מהגרים למרות הבנייה
.
שלט
.
בכלל כל רובע א' מצוי בקדחת בנייה של תמ"א 35
.
אוצר האצ"ל 14 בע"מ
.
.
(3) מרכז רובע א'
.
המרכז המסחרי של הרובע היה במשך כמה עשורים המרכז של העיר אשדוד כולה
.
והוא אחד מהמרכזים האהובים עלי בעולם – לא בגלל המסחר שבו (למרות שאני מגיע לכאן במיוחד בשביל הסנדביץ הטוניסאי של מוריס) אלא בגלל התכנון שלו ששילב במקור מינהל, תעסוקה, מגורים, פנאי ומסחר.
.
המרכז צולע ומוזנח ולאחרונה ניסו לרענן באמצעות תמונות היסטוריות של הרובע: כאן זה בית קנדה
.
באחד מחלקי המרכז יש גינה יפה ומוצלת. כיום פינה אהובה במיוחד על נרקומנים. בגלל הקורונה רוב החנויות כאן סגורות ועצוב
.
כיום מקדם האדריכל גיל מינסטר תכנית לחידוש המרכז הוותיק + בניית מגדלים וחניון תת-קרקעי בחלקו הדרום-מזרחי. מינסטר מעדכן שבינתיים התפתחה התכנית ואת מקומם של שני המגדלים שתוכננו ומופיעים בסרטון תופס "בינוי מרקמי בשילוב מגדל":
.
.
מוריס!!!
.
בינואר השנה, כשלא חלמנו שכל העולם ייסגר, חנכו במרכז "גלריה לשירת רחוב"
.
.
הכי בולטת
.
ניצן מינץ
.
ש.רדר
.
אשדודית
.
יותם ראובני
.
ובקצה השכונה: הים
★
בתי כנסת ומדרש נוספים:
.
שלוחות (יוסף שנברגר)
בקיבוץ לביא (יוסף שנברגר)
ישיבת קול תורה (יוסף שנברגר)
בקיבוץ חפץ חיים (יוסף שנברגר)
בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)
תומכי תמימים בכפר חב"ד (יוסף שנברגר)
בקיבוץ כפר עציון (יוסף שנברגר וטוביה קץ)
הגדול בחדרה (יהודית שטולצר)
שדמות מחולה (טוביה קץ)
ישיבת שילה (ישעיהו אילן)
קול יהודה (יהודה מגידוביץ)
בית אלכסנדר ביקנעם (אהרון צורף)
בשכונת בית הכרם (מרדכי בן חורין)
לעדה העירקית בבאר שבע (נחום זולוטוב)
בשכונה ה' בבני ברק (יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן)
בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה (מרדכי בן חורין)
בית הכנסת הגדול "בית יעקב" בפתח תקוה (שניאל ליפישיץ)
האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים (רם כרמי)
בית חולים בילינסון (רם כרמי)
כפר הנוער ימין אורד (יהודה לנדאו)
הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק
לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק
בשיכון ותיקים בבת ים (יצחק פרלשטיין)
שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב
הנטוש במושב שדה יעקב (ישראל קומט)
ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי (ישראל קומט)
במרכז רפואי שיבא – תל השומר (משה זרחי)
המרכזי בשכונת הדר בחיפה (מנספלד ווינרויב)
אוהל נחמה בשכונת טלביה (דוד קאסוטו)
בעיר הבה"דים (קולקר-קולקר-אפשטיין)
בכפר הנוער בן שמן (מרדכי בן חורין)
בקיבוץ עין הנצי"ב (ג'ניה אוורבוך)
החילוני בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)
בית המדרש במדרשית נעם (ג'ניה אוורבוך)
היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים (ישעיהו אילן)
בניין בית המדרש החדש בישיבת כפר הרא"ה (דוד נופר)
ארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים (דן טנאי)
האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם ומאמר נוסף כאן (היינץ ראו ודוד רזניק)
היכל יצחק בשכונת שפירא בתל אביב (בלהה וארתור שרגנהיים)
בית שלום בסן פרנסיסקו (סטנלי סיטוביץ)
בית הכנסת הגדול בנס ציונה (חיים טפר)
ישיבת כפר הרא"ה (מאיר בן אורי)
הדרת קודש בחיפה (אוראל וזוהר)
זכרון משכן שילה (זלמן דויטש)
ההולנדי (אירית שור)
שוהם (ג'ו אבקסיס)
עלי (דוד נופר)
★
שיר לסיום:
.
★
חלון אחורי 