הבניין הנטוש שתפקד במשך ששים שנה כבית מלון בחיפה וכעת ניצב נטוש ועזוב, מייצג היטב את מצבה של העיר. ראש העירייה הנוכחית והמבטיחה מצטרפת לראשי הערים שקדמו לה, אלה שריסקו את חיפה, החלישו את מעמדה ובעיקר את תדמיתה. העליבות שעולה בכל מקום בעיר רק מחזקת את הפנינה שהיתה חיפה עד לפני חמישים. נמל תעופה, נמל ספינות, רכבת תחתית, שני בתי חולים, שתי אוניברסיטאות, טבע שחודר לעיר, אדריכלות מעולה, מוסלמים, יהודים, נוצרים, בהאים – סיפור הצלחה מבטיח שכנראה היה קל מאד להרוס. גם מלונות מעולים לא חסרו בעיר.
ההמצאה של "מאה ימי חסד" היא מיותרת, אלא שראש העירייה הנוכחית אפילו אחרי 400 ימי חסד לא מציגה מהלך של התנערות מהמצב אליו שקעה העיר. מצבו של מלון "גני דן חיפה" מייצג מצוין את המצב הכללי בעיר. זה אמנם נכס פרטי, אך בית מלון סגור הוא לא רק עניין פרטי. שם הרחוב מנוגד אמנם למצב – יפה נוף, אבל מאחורי מילים יפות העליבות לא מצליחה להסתתר.
ועל כך ברשימה זו.
.
יפה נוף
.
המגרש צר וארוך ולכיוון הרחוב מפנה הבניין חזית בת ארבע קומות וכולן פרוצות אל הנוף
.
אין כל חסימה והבניין פתוח כיום לרחוב
.
פרט עיצובי בחזית הראשית המצופה באבן נסורה
.
חזיתות הצד מגלות את עיקר אגף החדרים
.
חזיתות הצד מורכבות בעיקר ממרפסות שקועות ושאר משטחי החזית מצופים באבן
.
הכניסה הראשית לבניין מתנשאת שתי קומות מעל למפלס הרחוב. מדרגות רחבות מובילות אל דלתות הכניסה המקורות בגגון קטן הנשען על עמודים
.
מעל לגגון יש מרפסת שאתה אסיים את הרשימה הזו
.
ניפצו זכוכיות ושדדו דלתות. הכל פרוץ.
.
הלובי או חדר האוכל פנה אל מרפסת המשקיפה אל נוף המפרץ והים
.
המלון יכול לשמש כיום מגורים לכאלה שיכולים לסכן את הסביבה ולא ברור איך השכנים נותנים למקום הפרוץ הזה להתקיים
.
דלפק הקבלה, המעלית והמדרגות העולות לחדרים שבקומות העליונות
.
הרס וחורבן
.
.
(1) מלון דביר
המלון פתח את שעריו ב-1958 ברחוב שנקרא היה בשעתו רחוב פנורמה. הרחוב הזה נסלל רק ב-1950 אך פרסומו בא לו הודות לשיר שכתב חיים חפר ללחן עממי, "זאת מרחוב פנורמה" ובוצע תחילה על ידי להקת התרנגולים ולאחר מכן על ידי רביעיית מועדון התיאטרון. השיר עוסק בספק חתיכה ספק זונה, וככל הנראה מתייחס השיר לא לרחוב פנרומה שהיה במרומי הכרמל, אלא לרחוב הקודם שנקרא היה באותו שם והיה סמוך לרחוב ולאזור הזנות של חיפה. בכל מקרה, בשנות ה-60 שונה שם הרחוב ל"יפה נוף" וכך הוא עד היום. ברחוב זה נבנו כמה מהבתים הראשונים באזור ועל כך אקדיש רשימה נפרדת.
זהותו של האדריכל שתכנן את "מלון דביר" איננה ידועה עדיין. יתכן והיה זה בעל המלון בעצמו, אברהם מונטגיו, שהיה מהנדס בהכשרתו המקצועית. השערה זו מסבירה את התוצאה חסרת החן והמגושמת. הבניין עצמו התנשא מעל לרחוב בגלל הפרשי הגובה הטבעיים. קומת המבואה כללה את חדר האוכל שהוצמד למרפסת שהשקיפה אל נוף המפרץ, המטבח והקבלה. מעל לקומת המבואה הוקמו שלוש קומות בהן רוכזו חדרי האירוח.
ההחלטה על הקמת המלון דווקא באזור זה היתה חלק מרעיון לפתח באזור זה מלונאות. שנים אחדות לאחר מכן יזמו בהמשך הרחוב בעלי מלון דן את הקמת "פרויקט פנורמה" שכלל מגדל מגורים ומגדל מלונאות (כיום מלון "דן פנורמה"), שהתעכב ונבנה רק בשנות ה-80.
מלון דביר פעל באופן שגרתי ובאווירה משפחתית עד ל-1968. באביב של אותה שנה אחד מעובדי המלון שבקושי הצליח להחזיק יום עבודה שלם במלון, פוטר עוד באותו יום ובתור מחאה דקר את בעלי המלון, בני הזוג אברהם וזיוה מונטגיו. האירוע הקשה דיכא את בני הזוג ופגע בתפקודם (הדוקר קיבל חמש שנים בכלא) והם חיפשו משקיע שירכוש את הנכס וימשיך ויפעיל אותו כבית מלון. לבסוף נמצא הרוכש בדמותו של משרד העבודה.
.
(2) בית הספר למלונאות
ב-1973 שינה המלון את ייעודו וממלון רגיל הפך לבית ספר ממשלתי למלונאות. במסגרת זו הוא כנראה הורחב ונוסף לו אגף בעורף המגרש. כתוצאה מההרחבה, רק מעטים מהחדרים השקיפו אל נוף המפרץ ולמרביתם ניתן רק נוף חלקי. המלון במתכונתו החדשה פעל באופן המשלב בית ספר ובית מלון ברמה של שלושה כוכבים. בין ההכשרות שהוענקו פה ניתן היה למצוא מסעדנות ואירוח, בישול, קבלה, וניהול משק. קורס מלצרות בבית הספר נמשך ששה חודשים ותנאי הקבלה העיקריים היו מינימום גיל 18 ובוגרי 8 כיתות לימוד. לקורס פקידות קבלה ולקורס טבחות נדרשו כבר 12 שנות לימוד, כשלפקידות קבלה תנאי נוסף היה שליטה בשפה האנגלית. בהמשך פעל כאן גם בית ספר תיכון תעשייתי לבוגרי כתה ח' ו-ט' ובו משך לימודי מלצרות היה שנתיים וטבחות היה שלוש שנים.
כבר מראשית פתיחת בית הספר קיבלה על עצמה רשת מלונות "דן" להפעיל את בית הספר למלונאות שנקרא היה "כרמל" וכן את המלון שהמשיך להיקרא "מלון דביר" והכיל 31 חדרי אירוח. בשנות ה-90 החליף המלון את שמו ל"גני דן" וכך הוא פעל עד לסגירתו לפני שנים אחדות.
משהו על איכות האירוח ניתן ללמוד מתגובות באתר agoda.com: "השטיחים במסדרונות מאד מלוכלכים, החדרים ישנים, אמבטיה ישנה עם סימני חלודה. מזגן באחד החדרים לא עבד. המיטות לא מאד נוחות" (2015). "בית המלון ממוקם באחד האזורים היפים בחיפה. הגישה מהמלון לגנים הבהאים, מרכז הכרמל, גן האם וכו' קרובה ונוחה. צוות המלון אדיב ומוכן לעזור. החדרים נקיים וארוחת הבוקר טובה. המחירים לחדר סטנדרטי סבירים יחסית והנוף מהחדרים מרהיב" (2010). ב-tripadvisor כתב אורח ב-2014: "איך רשת מלונות דן מסוגלת להחזיק מלון כזה, אין לי מושג. אינני אדם בררן אבל אני ממליץ בחום להוסיף עוד 30 דולר ולשהות במקום אחר. יש שלושה גרמי מדרגות מהרחוב לכניסה למלון. החדר היה קטן וזול. ההנהלה אכן שטפה את השטיחים אחרי שהתלוננו אבל איך הם לא ידעו כבר שהם היו מלוכלכים? מספיק לראות שהשטיחים במסדרונות מלוכלכים. ארוחת הבוקר עלובה בסטנדרטים ישראלים. בית הקפה הקרוב ביותר היה במרחק 10-7 דקות ובמעלה גבעה. ה'מרפסות' בחדרים הם בדיחה, בקושי מקום לעמוד ובטח שלא מספיק להכניס כיסא. הטלוויזיה לא עבדה".
.
הלובי
.
מחיצה אקוסטית. יש בחיפה עוד לפחות מלון אחד נטוש וחבל
.
ייקח הרבה זמן לנקות את המלון
.
אפשר למצוא כאן הרבה דברים
.
כמו הגדה של פסח
.
לא מומלץ לעלות עכשיו במעלית.
.
ניירת שמורה עדיין במשרדי המלון הנטוש
.
ארנונה
.
תמונות מן העבר. מישהו מזהה?
.
האורחים כנראה לא גנבו מספיק קולבים כי יש פה ערימות מטורפות
.
תכנית קומה
.
לוגו המלון המורכב מאיור חזית הבניין
.
מלון בחיפה
★
על חיפה פרסמתי רשימות נוספות:
.
(1) שכונת בת גלים
(5) בית הספר הנטוש בקצה שכונת נווה דוד
(6) בניין מעבדות הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון
(7) הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון
(9) בלוק ברמת הדר
(10) מלון טלטש
(11) בית הזכוכית
(12) בית הקרנות
(13) דרך הים 99
(14) גשר רושמייה
(15) מגדל הנביאים
(16) ארלוזורוב 65-63
(17) בר גיורא 28 ו-34
(18) הכרמלית לפני השריפה
(19) בריכת גלי הדר הנטושה
(20) המאבק על גבעת העיזים
(22) המאבק על הבית בשדרות יצחק 5
(23) תערוכת בוגרי אדריכלות בויצו חיפה
(24) בית ספר נטוש ברחוב חלוצי התעשייה
(25) האנדרטה שיצר גרשון קניספל לחללי אחוזה
(26) ארבעה בתים בהדר הכרמל בתכנון אוראל-זוהר
(27) פרויקט לב הדר הכרמל בתכנון תאודור מנקס
(28) 6 פנינים בחיפה
(29) הדריון
(30) בית אבא חושי
★
שיר לסיום:
.
★
