סיבוב ארבעה עשר על תמונות אדריכלים

במהלך השנים יצא לי להיפגש ולשוחח עם לא מעט אדריכלים. צברתי תמונות שלהם ולפני כמעט שנתיים פתחתי בסדרת רשימות עם אותן תמונות. ברשימה זו מופיעים ח"י אדריכלים שצלמתי וגם ראש ממשלה לשעבר.

זו הרשימה הארבעה עשר (1234567, 8, 9, 10, 11, 12, 13) שנפתחת עם האדריכל טומי לייטרסדורף בחדר הישיבות במשרדו ומסתיימת באדריכל דן איתן לצד שולחן עבודתו. על הקשר בין השניים כתבתי כאן כבר בתמונה הראשונה. 

ועל כך ברשימה זו.

.

#14

.

כבר ששה עשורים שאדריכל טומי לייטרסדורף מתכנן פרויקטים בכל רחבי ישראל וגם מחוצה לה. כאן הוא מצביע על מרכזה של תכנית חדשה שהוא מתכנן בימים אלה. משרדו שוכן בבית קטן שתכנן האדריכל אריה שרון בשנות השלושים ברחוב נחום בתל אביב. שרון תכנן ברחוב את פרויקט מעונות עובדים, אך גם קבוצה של בתים קטנים שעם השנים הורחבו. משרדו של לייטרסדורף שוכן בקומה השנייה של הבית, כשבקומה הראשונה שכן עד לפני שנים אחדות משרדם המשותף של האדריכלים רות להב ודן איתן – שאותו צלמתי במשרדו החדש ותמונתו מופיעה בהמשך הרשימה.

.

כמה דקות לאחר מכן הצטרף האדריכל אמנון בר אור. משם המשכנו לאירוע שהתקיים בקולוסיאום. ועל כך בתמונה הבאה:

.

במבנה הקולוסיאום העגול שבכיכר אתרים שכן עד לפני כמה חודשים מועדון חשפנות. ברגע שהמועדון עזב, הפך הבניין למרכז לפעילויות חברתיות. זה בעיקר ניסיון של יזמי פרויקט המגדלים בכיכר להתחבב על הציבור. אדריכלית דנה גורדון (משמאל) אצרה תערוכה המתייחסת לכיכר והוצגה בחדרים שבמרכז המבנה ושימשו את החשפניות. באירוע נעילת התערוכה היא ערכה סיור, אליו הגיעו כמה עשרות אנשים ובהם אדריכל ד"ר ירמי הופמן, ראש אגף שימור בעיריית תל אביב שעומד כאן מימינה. מאחוריו מציץ אהוד אולמרט. האירוע אגב התרחש בעת שבכיכר המוזיאון התאסף אספסוף וערך הפגנת תמיכה בביבי.

.

באותה תערוכה הציג עבודת וידאו וטקסט האדריכל אמנון רכטר, בנו של יעקב רכטר שהשתתף בתכנון כיכר אתרים. אמנון בעצמו מחזיק במשרד שפועל בכיכר ובעת סיבוב שערכתי בתערוכה, הוא עשה הפסקת סיגריה בכניסה למבנה העגול שעל חזיתו נותרו שרידים לשמו של מועדון החשפנות שפעל כאן במשך שבע שנים

.

באדריכליות ניצה סמוק ותמרה גרון נתקלתי באירוע נחמד שנערך ב"בית ליבלינג". במרכז האירוע הציגה חוקרת אדריכלות מלטביה את מורשת הבנייה המודרניסטית שנוצרה בקובנה בין השנים 1940-1919 עם דגש על האדריכלים היהודים. סמוק ייסדה ועמדה בראש אגף השימור במינהל ההנדסה בעיריית תל אביב וגרון עבדה תחתיה והיא גם ילידת לטביה. האולם היה מלא אבל התפלאתי שלאירוע כמעט ולא הגיעו אדריכלים, אלא בעיקר יוצאי לטביה שעבורם היה זה אירוע מרגש במיוחד. בקהל ישב גם נכדו של אחד האדריכלים שהמרצה הציגה את הבניינים שתכנן. אני לא הכרתי אף אחד מאותם אדריכלים יהודים שפעלו בליטא. עם כניסת הנאצים עזבו חלקם לברה"מ וחלקם נותר וחוסל במלחמה. אחדים, כך מתברר, ניצלו והיגרו גם לישראל.

.

באירוע לא מוצלח במיוחד שהתקיים במרכז פרס לשלום ביפו, נתקל איתי כ"ץ באדריכל מיכאל חיוטין שמיד ניצל את ההזדמנות של המפגש המקרי כדי לחדד איזה סיפור שבדיוק עסקנו בו.

.

האדריכלית בתיה מלול מתמחה בתכנון מוסדות ציבור, וביבנה היא תכננה בין השאר בית ספר יסודי למדעים וטכנולוגיה ע"ש אלברט איינשטיין שהצבע הצהוב שולט בו. נושא הצבע הוא עניין מרכזי בעבודתה של מלול והוא גם מה שמייחד אותה. כאן היא מתבוננת בהדמיות של הפרויקט הצהוב אותן תלו על הקיר רגע לפני שהבנייה הסתיימה ב-1 לספטמבר 2017.

.

המהדורה הראשונה של הספר "האדריכל שתכנן את בניין העירייה" אזלה ולכן האדריכל מנחם כהן (שהספר מביא את סיפורו ואת הבניינים שתכנן) הזדרז להזמין מהדורה שנייה. קפצתי לביתו שנמצא חמש דקות הליכה מהעירייה ובאותה הזדמנות צלמתי אותו עם הספר. מאחוריו מציצה דמותה של אמו המופיעה במרכזו של ציור שמן גדול התלוי בסלון ביתו.

.

האדריכל ויטוריו קורינלדי פרסם לאחרונה ספר המאגד סדרה של רישומים הומוריסטים שהוא יצר בשנים 1970-1969 והתגלו מחדש בקופסה שהוטמנה בארון בדירתו בתל אביב. רכז התרבות בקיבוץ בו היה חבר, ברור חיל, ביקש ממנו שיצור מידי שבוע רישום שמתייחס למצב באותו זמן, ואותו יתלו על לוח המודעות. "המרקידה", "מועדון", "קבלת שבת", "תיירים בחדר האוכל", "חילופי משמרות בריכוז המשק" וגם "הטיסה לירח" – הם חלק מהנושאים בהם עסקו רישומיו. כשקורינלדי נשאל מה הרישום האהוב עליו, אחרי היסוס הוא ענה "פסח" ובו הוא תאר את המצב בחדר האוכל כשכל החברים ואורחים נדחסים לאולם האוכל והעסק נראה כמו קופסת סרדינים. פרסום הרישום השבועי הופסק כשקורינלדי יצא לשנת השתלמות בהולנד. כששב ממנה לאחר שנה, הוא לא חידש את פרסום הרישומים. שבוע שעבר נערך אירוע קטן לכבוד הספר. בסיומו רכשתי עותק ובקשתי מקורינלדי שיכתוב לי הקדשה.

.

אדריכל שמואל גילר עומד בראשו של משרד אדריכלי נוף בו הוא שותף עם ישראל לדרמן. בין השאר הם תכננו את חוף גבעת עליה שאכתוב עליו בהמשך. בשנים האחרונות פיתח גילר את תחביבו לחקור את תולדות תל אביב-יפו והסביבה הקרובה. על בית הכנסת הגדול הוא פרסם לא מזמן ספרון וכעת הוא פרסם את ספר המאמרים "יפו הבלתי ידועה" (הוצאת אריאל). גילר חוקר גם את האדריכלות באזור, אך הדגש במאמריו הוא על הדמויות שנשכחו, אלה בעיקר משפחות פלסטיניות שלא תמכו בפלגים הקיצוניים ולכן היו כאלה שדאגו למחוק אותן מהזכרון. בין 27 המאמרים בספר ניתן למצוא כאלה שעוסקים ב"ראשוני הבונים בשדרות ירושלים", "קברו של השיח' אבו רבאח ביפו", "מגדלור נמל יפו" ו"ראינוע 'לונה פארק' ובית קפה אבו-שאקוש". גם ממנו בקשתי הקדשה כשבקרתי אותו בביתו שברמת אביב.

.

אחד מספרי האדריכלות היקרים שהופקו לאדריכל ישראלי הוא הספר שעוסק בעבודותיו של האדריכל סלו הרשמן ויצא לפני כמה שנים. על הספר כתבתי ב-xnet. החלק המשעשע ביותר בספר הוא הכנות בה הרשמן מגלה שבתהליך תכנון המשכן לאמנויות הבמה בבאר שבע הוא עירב התייעצויות עם אסטרולוגית. הספר יצא באנגלית אך את הטקסט המקורי כתב הרשמן בעברית ולאחרונה הוא נתן לי את הטקטס המקורי אותו הפיק כחוברת. ביקשתי ממנו שיכתוב לי הקדשה בפתח החוברת. זו היתה הזדמנות לבקר בבית המיוחד של הרשמן, שכל מי שעובר לידו לא יכול לפספס:

.

כך נראה היום ביתו של סלו הרשמן באותו ערב שבקרתי אותו

.

וכך הוא היה נראה ב-2009

.

בכנס שיתוף הציבור שעסק בעתיד אזור כיכר אתרים, חילקו את הציבור ל-15 שולחנות. 10 שולחנות נקבעו באולם מרכזי ו-5 באולם צדדי. היה צורך להירשם מראש לכנס והחלוקה בוצעה בעירייה. משום מה אותי שלחו לשולחן הפינתי בקצה המרוחק של האולם הצדדי, הרחק מההמולה שהתרחשה באולם המרכזי. במהלך האירוע סביב לשולחן העגול הגיעה האדריכלית לריסה קופמן, ראש צוות מרכז העיר במינהל ההנדסה העירוני, כדי לשמוע וגם לענות על שאלות.

.

האדריכלית פארה גולדמן הובילה סיור מרתק בבנייני תחנת הכוח של חברת החשמל בחיפה אותם תכננו טובי המתכננים בשנות ה-30. המתחם סגור למבקרים וההזדמנות שנוצרה באירועי "באוהאוס חברתי" / "בתים מבפנים" פתחה את שערי התחנה לביקור. גולת הכותרת היתה חדר עבודתו של פנחס רוטנברג, מייסד חברת החשמל. החדר עבר שינויים לאורך השנים אך בשלב מסוים שוחזר למקור והוא משמש כיום לישיבות הנהלה של החברה. כאן רואים את פארה מציגה מצגת שהכינה על התחנה, לה היא ערכה תיק תיעוד מעמיק. ברקע תלויה תמונתו של הברון רוטשילד.

.

ביום חמישי האחרון בארכיון האדריכלות שבמוזיאון תל אביב לאמנות נפתחה תערוכה המוקדשת לעבודתו של האדריכל נחום זולוטוב שנפטר לפני שש שנים. זולוטוב היה מהאדריכלים המקוריים והנועזים שפעלו בישראל וכאן בבלוג וגם ב-xnet פרסמתי מאמרים על בניינים שתכנן והוא גם מופיע בסדרה הזו של תמונות האדריכלים לפחות פעמיים. זולוטוב זכה להערכה רבה בתחילת דרכו המקצועית כשהוענקו לו פרסי הוקרה וגם בסוף דרכו כשהאדריכלית טולה עמיר הקדישה לו מונוגרפיה מקצועית. את עמיר צלמתי בעת שנשאה דברים באירוע הפתיחה של התערוכה. מימין לה מופיע תצלום של בית הכנסת שתכנן זולוטוב בשכונה לדוגמה בבאר שבע.

.

כשראיינתי את אדריכל דן איתן על חייו לקראת כתבה שפרסמתי ב-xnet לכבוד זכייתו בפרס ישראל, ביקשתי לצלם אותו סמוך לשולחן עבודתו. בצד היתה מגולגלת תכנית לבניין בנמל התעופה בן גוריון משנות ה-60 של איתן ושותפו אז יצחק ישר. פרסנו על השולחן של איתן את התכנית שהצהיבה. הנחתי עליה שני סרגלים ואיתן עשה כאילו הוא כרגע משרטט אותה.

תמונות אדריכלים נוספות:

(1) ממשה ספדיה ועד צבי הקר

(2) מסעדיה מנדל ועד דן איתן

(3) משאול רינד ועד מרדכי בן חורין

(4) מיוליה שלומנזון ועד ישראל גודוביץ

(5) מאיתי כץ וענת ציגלמן ועד אמנון רכטר ורני זיס

(6) מבתיה מלול ומרינה סמבליאן ועד חיים קהת

(7) מרנדי אפשטיין ועד חיים דותן

(8) מאמנון רכטר ועד דן איתן

(9) מהאחיות פלסנר ועד לארד שרון

(10) מאיל זיו ועד גדעון פובזנר

(11) ממנחם כהן ועד עדה כרמי-מלמד

(12) ממיכאל חיוטין ועד דניאל זרחי

(13) מהגר ושחר צור ועד פרדי כהנא

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: