מצלחת מעופפת ועד קופסת גפרורים – זה בערך מנעד הצורות שהגה לחדר אוכל חדש האדריכל שמעון פובזנר (1999-1919). במשך שנה, בין 1956 ל-1957, ניסה פובזנר באמצעות תכניות עשויות ביד אמן לשכנע את חברי קיבוץ אפיקים שבעמק הירדן להחליט שהוא זה שיתכנן להם את חדר האוכל. לבסוף העבודה נמסרה לאדריכלים אחרים (ועל כך כתבתי כאן), וכל מה שנותר זו סדרת גיליונות, שמוכיחה עד כמה יצירתי וכשרוני הוא היה.
פובזנר עבד תשע שנים במשרדם של האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון, לאחר מכן פתח שותפות קצרה אך פוריה עם האדריכל אברהם יסקי, וכששותפות זו באה על סיומה יצא לדרך עצמאית. בין השנים 1954 ו-1964 היה מעורב בתכנון מוסדות ידועים ומכובדים ובהם הספרייה הלאומית בירושלים, בנייני הפקולטות בקמפוס גבעת רם, משכן הכנסת, מכון ון ליר, האקדמיה הלאומית למדעים, בית הספר התיכון ליד"ה ובית החייל בתל אביב.
אנחנו כבר בשלבי עריכה והפרק על חדר האוכל לא הצליח להשתלב בכל המבנה וכנראה יישאר בחוץ. את הספר החדש עליו אני עובד עם ד"ר צבי אלחייני אנחנו מקווים להוציא לאור בעוד כחצי שנה.
ועל כך ברשימה זו.
.
.
.
.
בעת עבודתו במשרדם של האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון, התנסה פובזנר בתכנון מספר עבודות בקיבוצים. בין השאר עבד על חדר אוכל במוסד החינוכי בקיבוץ גן שמואל (1949), בית נוער וכן אולם בקיבוץ עין חרוד (1949, 1950).
בקיבוצים וכאדריכל עצמאי חזר ותכנן פובזנר לראשונה ל-1956, לאחר שקיבל פנייה מקיבוץ אפיקים לבנות חדר אוכל חדש. פובזנר עצמו היה עירוני אך לפי בנו, האדריכל גידי פובזנר, את העבודה במקרה הזה קיבל הודות לקשרים משפחתיים שהיו לו באפיקים.
חדר האוכל החדש נועד להחליף את חדר האוכל הקיים שתכנן האדריכל יעקב מטריקין ונחנך רק ב-1949, אך כבר לא ענה על צרכי הקיבוץ הגדל. פובזנר בזמנו היה בשלבי סיום השותפות עם יסקי ותחת שותפות זו הגיש כמה חלופות ואת רובן ערך מייד אחרי פירוקה. על אף שכל אותן הצעות לא נבנו בסופו של דבר, הן מייצגות את הלכי החשיבה והיצירתיות ואת הרצון לחדש ולהשתחרר ממודלים קיימים.
.
.
שתי הצעות ראשונות הוגשו לקיבוץ במקביל: אחת נועזת וחריגה גם במכלול יצירתם של פובזנר ויסקי וגם בכלל בנוף חדרי האוכל בקיבוצים. החלופה השנייה גם היא היתה שונה אך בישרה דור חדש של חדרי אוכל בקיבוצים.
ההצעה הראשונה והנועזת הציגה מבנה עגול, כשבמרכזו חצר פנימית מגוננת ועגולה. המבנה תוכנן באופן פשוט ובסיסי מפלטה עגולה שכינסה תחת מחציתה את אגף המטבח והאחסנה ובשאר השטח את אזור ההסעדה. כדי להתמודד עם קרינת השמש החזקה המאפיינת את אזור עמק הירדן, שם ממוקם הקיבוץ, בולט הגג האופקי בכמה מטרים מעבר למעטפת זכוכית וכך יוצר הצללה מלאה. הצעה זו שלא אפשרה שינויים וגמישות עתידיים נדחתה על הסף.
.
.
.
.
במקביל להצעה הראשונה הגישו השניים הצעה שעל פניה נראית סולידית ואופיינית יותר למודלים של חדרי אוכל שנבנו באותה עת בתנועה הקיבוצית. אך גם הצעה זו מקפלת בתוכה חשיבה יצירתית שהתפתחה לחלופות נוספות שבאו אחריה. בהצעה זו, חדר האוכל הוותיק לא נהרס, כפי שהוצע בחלופה הראשונה, אלא שולב כולו בבניין החדש, כשייעודו של הבניין הישן הוסב למטבח וגגו המשופע נותר בולט מעל לגג המישורי של המבנה המודרני והחדש. המבנה עוצב כמבנה תיבתי רחב ועמוק המחולק לשלושה אגפי הסעדה הנפרדים זה מזה בחצרות פנימיות, ומאפשרות הרחבה וחיבור של האגפים בעת הצורך.
.
.
.
.
פובזנר התבקש לפתח את הצעתו תוך הכנסת שינויים בהנחות העבודה ולאחר חודשיים הוגשו שתי חלופות בהן מתרומם אזור ההסעדה לקומה עליונה. בחלופה אחת הקומה השנייה נחלקת לשלושה אגפי הסעדה ובחלופה שנייה החלוקה היא לארבעה אגפים, כשהגוש החדש רוכב בחלקו על הבניין הוותיק ובשאר השטח נשען על סדרת עמודים היוצרת קומה מפולשת חלקית. אחת החלופות כללה מחווה לחזית כנסיית נוטרדאם דו או (Chapelle Notre-Dame du Haut à Ronchamp) בתכנון האדריכל השוויצרי-צרפתי לה קורבוזיה שהושלמה פחות משנתיים קודם לכן וזכתה לפרסום רב. הצעה נוספת ביטלה את קומת הקרקע ושימור המבנה הוותיק, והציגה מבנה חד-קומתי כדוגמת הגוש העליון שהוצע בשתי החלופות הקודמות.
באפיקים המשיכו להתלבט, וב-1957 הגיש פובזנר חלופה נוספת לחדר האוכל, הפעם חזר למבנה חד-קומתי. בחלופה זו, הממשיכה את עקרונות התכנון שהנחו את החלופות הקודמות, בולטת בחזית הבניין שורת חלונות המזכירה את החלונות בבניין קפלן שתכנן פובזנר שנתיים קודם לכן עם יסקי בקמפוס גבעת רם, ומשולבות בהן רפפות הצללה. חזית אחרת, אטומה עם שורת חלונות קטנה המופיעה על חלק משטח החזית, מזכירה את החזית הראשית של בניין עליו החל פובזנר לעבוד שנתיים מאוחר יותר – "בית החייל" בתל אביב.
לבסוף נדחו כל החלופות וחברי אפיקים בחרו בהצעתם של האדריכלים ורנר יוסף ויטקובר ואריק באומן. חדר האוכל בתכנונם נחנך ב-1963 וממשיך לתפקד ללא שינויים משמעותיים עד היום. פובזנר לא קיבל את השכר שהתחייבו לשלם לו (תכתובת ארוכה שמורה בארכיונו). הוא לא תכנן יותר חדרי אוכל בקיבוצים, אך כן הספיק לתכנן שני אולמות תרבות בקיבוצים ניר דוד וגן שמואל הפעילים עד היום.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
★
כל החומרים המופיעים כאן מקורם באוסף שמעון פובזנר שהופקד לאחרונה בארכיון אדריכלות ישראל ונסרק במלואו על ידי אוניברסיטת הארווארד
★★★
חדרי אוכל נוספים עליהם כתבתי:
.
הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)
אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)
מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)
גלגל (ארנונה אקסלרוד)
געתון (מנחם באר)
בית גוברין (אמנון לוי)
שניר (מנחם באר)
דורות (מרדכי זברודסקי)
נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)
יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)
עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)
יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)
משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)
בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)
כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)
מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)
כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)
כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)
משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, חיליק ערד)
גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)
גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)
ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)
עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)
ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)
סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)
הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)
שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)
נצר סרני (שמשון הלר)
צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)
כברי (חנן הברון)
כפר בלום (פרדי כהנא)
שובל (שמואל מסטצ'קין)
זיקים (מנחם באר)
מבוא גולן (חנן הברון)
נחשונים (אברהם ארליק)
יד חנה (ישראל גודוביץ)
מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)
חפץ חיים (לא ידוע)
תל יוסף (לאופולד קרקואר)
בארות יצחק (לא ידוע)
נען (שלמה גלעד)
עין גדי (שמואל מסטצ'קין)
בחן (לא ידוע)
גבעת חיים איחוד (לא ידוע)
כרם שלום (ישראל גודוביץ)
מזרע (אפשטיין ובניו)
גונן (דוד בסט)
גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)
שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)
גינוסר (חנן הברון)
גבעת ברנר (רוברט בנט)
גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)
★
תגובות
בהצלחה…כרגיל מרתק
באמת אדריכל כשרוני. ההצעה הסולידית שלו לחדר האוכל יפיפייה. אפיקים מגעילים שלא שלמו לו.
הייתה להם באפיקים עוגת דבש הכי טעימה. היו מכינים אותה במטבח ומגישים אותה בבית כנסת. אם מישהו מאפיקים קורא ויכול להעלות מתכון, זה יהיה התחלה של לכפר על זה שהם חבורה של צדקנים ,שחושבים את עצמם על כלום
את בטוחה שאת רוצה מתכון מאנשים מגעילים, צדקנים שחושבים את עצמם?
יאפ
רציתי להציע שמסגרת כל הפוסטים שאתה כותב על שכונות בחיפה, תכתוב פוסט על ואדי סאליב. עיריית חיפה עושה שם פיתוח של האזור. תיסע עם שאול,כי רק הוא זוכה לסייר אתך. תאכלו חומוס אצל אבו מרון ותנתחו אותו כאילו איזה פיתוח של מכון וייצמן,מינימום.
ואדי סאליב תמיד נראה לי כמו סט של הסרט קזבלן, כמו מקום שעבר הפגזה. כמו מקום שאין לו תקומה. וגם המיקום שלו לא משהו בכלל
לא יודע… אולי
מעדכן שהרסו את טחנת הקמח בעפולה. חבל שלא באת לצלם, זה היה יכול חומר לפוסט מוצלח.
מסכים איתך ומצטער לשמוע, אבל עם כל הרצון הטוב לא הצלחתי למצוא את הזמן