סיבוב בוילה שרובר בירושלים

האירוע שהתקיים שבוע שעבר בוילה שרובר, היה הזדמנות חד-פעמית לבקר באתר שהיה סגור לציבור. למעשה מדובר בשתי ווילות ששוכנות ממש מול תאטרון ירושלים, שתיהן נבנו לפני עשרות שנים, אחת גדולה שתכננו אדריכלים קרלוס גינאנד, מוזס בן אשרף ואמיליו וסטוטי (שלשתם מוונצואלה). את הווילה השנייה והקטנה יותר תכנן האדריכל דוד רזניק, חתן פרס ישראל לאדריכלות.

הסיבה לכפילות שהובילה לקיומן של שתי הוילות: ב-1956 נבנתה הוילה הגדולה, אבל אחרי פטירת מיילס שרובר, החליטה אלמנתו, גיטה, לבנות בפינת המגרש בית קטן יותר שבנייתו הושלמה ב-1983. את הגן הענק תכננו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור (גם הם זכו בפרס ישראל), אבל מעיצוב הנוף כמו גם מעיצוב הפנים שתכננה דורה גד (גם היא כלת פרס ישראל), לא שרד כלום.

ועל כך ברשימה זו.

.

בית התה

.

מדובר בשני בתים עצומים שמתפרסים כל אחד על פני שלוש קומות ועם עשרות חדרים. הבתים אמנם ריקים מריהוט אבל העושר וההשקעה ניכרים בכל מקום. שניהם היו נטושים במשך שנים ארוכות אבל הדבר לא פגע בהם. בנוסף, קבוצה של מעצבים ואמנים ושאר נספחים קבלו את הרשות להתערב בבית, חלקם השקיעו יותר וחלקם פחות, אבל מבחינה כללית התצוגה מרשימה והופכת את הביקור בעשרות החדרים לאירוע תרבותי מוצלח. על פי השמועה, הבית שתכנן רזניק מיועד להריסה והבית הגדול ישמר ויישאר בית מגורים (היו תכניות להפוך אותו למלון).

את כל תולדות האחוזה הזו, כולל התכניות להסב אותן לבית מלון וכן מכירת הקרקע, על כל זה כבר כתבתי כתבה מפורטת שפורסמה לפני כשנתיים באתר xnet. אם יש לכם סבלנות ועניין – אתם יכולים לקרוא אותה כאן.

מארגני "שבוע העיצוב" (ענת ספרן, שראון פז ואייל דרור) הצליחו לקבל אישור לקבל לידיהם את המפתחות לשתי הווילות למשך שבוע. בנוסף, הם קבלו תקציב נדיב להרים תערוכה ולהתאים את המקום למבקרים (היו פערי תקינות שהיה צורך להשלים, כמו מעקות, מדרגות וכדומה).

חוץ מערכים אדריכלים והיסטוריים שיש לבניין הזה שעליהם הרחבתי בכתבה הנ"ל, חוזרת ועולה חשיבות אותם אירועי תרבות, שמאפשרים במסגרתם להסתובב במקומות שלרוב הכניסה אליהם מוגבלת או אסורה. זהו הרעיון שעומד בבסיס של אירוע "בתים מבפנים" שנערך השנה בפעם העשירית בתל אביב, וכך היה גם ב"שבוע העיצוב" בירושלים. נחמד אולי יותר אם אפשר היה להיכנס בקלות כל הזמן, אבל המציאות שלנו מתבססת על גבולות ולא נראה שהיא תשתנה בקרוב. סימון הגבולות מתחיל בהתבדלות החברתית, ממשיך למעקות וגדרות מיותרים ומסתיים בגבולות בין אזורי מחייה. אבל גם במציאות הזו יש גם רגעים מתוקים, כמו העונג לחדור מידי פעם אל אחד מאותם מקומות אסורים.

★

ובינתיים בתל אביב: לא פחות מ-3 תערוכות אדריכלות קטנות שמתקיימות עכשיו במקביל.

(1) התערוכה יסקי ושות' – אדריכלות ישראלית על־פי אברהם יסקי (אוצר דן הנדל) מתקיימת במוזיאון תל אביב לאמנות ומוקדשת לעבודותיו של האדריכל אברהם יסקי מבכירי האדריכלים במחצית השניה של המאה הקודמת שנפטר ב-2014. התערוכה מעוצבת יפה ומושקעת באופן נדיר ואפשר לבלות בה בקלות שעה ארוכה. קטלוג לא פחות יפה מהתערוכה מלווה אותה ויחד מתמקדים השניים בעיקר במגדלים שתכנן יסקי, פרק שנזנח מעט בביוגרפיה המקצועית "אברהם יסקי – אדריכלות קונקרטית" שפרסם לפני עשור שרון רוטברד, ולמעשה נראים התערוכה והקטלוג מעט כמו פרסומת למשרד אדריכלים.

(2) ליפא יהלום ודן צור – נופי זיכרון (אוצרים נורית ליסובסקי וערן נוימן), מוצגת באולם העיון של ארכיון האדריכלות במוזיאון תל אביב לאמנות. התערוכה מתמקדת בשלוש עבודות זיכרון שתכננו צמד אדריכלי הנוף יהלום וצור, שתיים מהן הוקמו ואחת נותרה על הנייר. על התערוכה כתבתי כאן.

(3) מראה מקום – מלכא אדריכלים (מירב ואייל מלכא, נדב לסר) מוצגת ב"זהזהזה גלריה לאדריכלות" בנמל תל אביב ומוקדשת לכמה עבודות שתוכננו במשרד החיפאי שבראשו עומדים מירב ואייל מלכא. האדריכלים ניצלו את התערוכה לניסיון ליצירת סדרה של דיונים באמצעות כל אחת מהעבודות המוצגות. לכל עבודה סוגיה שונה הנפתחת בהשראה העיצובית, ממשיכה ברקע התרבותי ומסתיימת בפתרון היוצק למבנה את התכנים הנדרשים. את התערוכה מלווה קטלוג שמצליח להעביר היטב את התערוכה לדו-ממד מודפס.

.

מבט מהכניסה לוילה "הקטנה" (מבין השתיים) שתכנן אדר' דוד רזניק. בית התה של משפחת שרובר בפינת הגן, משמאל הבריכה המלאה אדמה וקש וברקע מגדל הבמה של תיאטרון ירושלים שהמשפחה תרמה.

.

קליפת בטון

.

בבית התה רצפת פסיפס שממשיכה את הפסיפס שעוטף את הוילה "הגדולה"

.

הבריכה שהתמלאה ולא במים

.

הוילה שתכנן רזניק היא הקטנה והמאוחרת יותר מבין השתיים:

.

הוילה "הקטנה" שתכנן רזניק במבט מהבריכה

.

הכניסה לוילה מכיוון הגן

.

הכניסה הראשית והמקורית לוילה סגורה באירוע

.

מבט על הכניסה הראשית מתוך הבית

.

במבואה הראשית לבית המדרגות והמעברים המקשרים בין חלקי הבית השונים

.

הסלון עם האח. משמאל תמונת הגברת שרובר

.

במרפסת שבחזית הסלון שולחן עם קרמיקה ארמנית

.

מבט מהמרפסת של הסלון העטופה בסורג דקורטיבי שחוזר ומופיע בכל הבית

.

חדר העבודה

.

חדירת אור טבעי דרך פתחים בתקרה

.

בחדר העבודה

.

חדר האוכל

.

רצפת הפרקט בחדר האוכל

.

במטבח

.

במטבח

.

במטבח

.

ריצוף במטבח

.

מדרגות לאגף העובדים במרתף

.

הקצה התחתון של המדרגות

.

מסדרון בקומת המרתף

.

אחד מחדרי המרתף

.

מנורה ותקרה

.

חדר במרתף מואר באמצעות חצר שקועה

.

במרתף

.

במט על מעבר חסום (חלק מעבודת אמנות במסגרת "שבוע העיצוב")

.

אמנות באחד החדרים

.

מדרגות נוספות שעולות למעלה עם קירות ירוקים

.

במדרגות הירוקות העולות לגג

.

חדר השינה של בני הגברת שרובר (הציור נוסף בשבוע העיצוב)

.

חדר השינה

.

חדר השינה, משמאל כניסה לחדר רחצה

.

חדר רחצה

.

חדר שינה נוסף

.

המגירות הרבות הפכו לפסל

.

חדר שינה קטן

.

חדר רחצה

.

חדר רחצה

.

חדר רחצה

.

חדר רחצה

.

עבודת אמנות שולבה בכניסה לחניון הרכבים הפונה לרחוב

.

בחניון

.

עבודה של לילך שטיאט

.

השביל המרוצף בגן המקשר לוילה "הגדולה"

.

פרט בשביל

.

הוילה העצומה והמוקדמת שתכננו שלישיית אדריכלים וונצואלים נראית יחסית קטנה מבחוץ אבל כשנכנסים פנימה ומגדלים שהחדרים לא נגמרים מבינים כמה היא גדולה:

.

חזית הוילה "הגדולה" הפונה לגן

.

מרפסת רחבה מקשר בין הגן ובין הוילה

.

פס פסיפס מקיף ומעטר את כרכוב הבית

.

הכניסה מהמרפסת ישר לסלון הגדול והמרווח

.

הסלון

.

המעקה העליון מימין הוא תוספת היות והמעקה המקורי לא עמד בתקני בטיחות עכשוויים. מימין פסיפס ומשמאל ירידה לחדר עבודה או טלויזיה

.

חדר עבודה או טלויזיה צמוד לסלון כשמשמאל הגב של האח

.

תצוגת עיצוב בחדר העבודה או הטלויזיה

.

דלת הכניסה הראשית במבט מבפנים שכעת סגורה

.

פסיפס גדול מעטר את הכניסה לבית ומשקיף על הסלון

.

קטע

.

קטע

.

קטע

.

חתימה

.

תצוגה של שרפרפים מעוצבים שיצר מאור אהרון באחד החדרים

.

שרפרפים

.

הסבר

.

דלת

.

קירות

.

חדר

.

חדר עם גרפיטי ראשון!

.

אופנה בשיתוף אדריכל אנונימי מעזה

.

אופנה

.

אדריכלות

.

אדריכלות

.

אדריכלות על אופנה

.

הסבר

.

מרפסת בחזית המזרחית

.

מסדרון במרתף ששימש לעובדים

.

חדר במרתף

..

בצד השני של הרחוב שוכן לו "בית הנסן" שעבר לפני כמה שנים חידוש והפך למרכז חינוך ותרבות ושם בעליית הגג נפתחה חנות קטנה למוצרי עיצוב ישראליים:

.

בבית הנסן נפתחה חנות עיצוב מיוחדת של "אסופה"

.

מסכות למכירה שיצר צחי נבו

★

★

שיר לסיום:

.

★