סיבוב ב"שטיח" של ניב ושוורץ במצפה רמון וראיון עם האדריכל

דווקא שכונת השטיח על אף מיעוט אזורי השהייה בה, היא מקום בו ניתן למצוא תנועה אנושית מגוונת. מאוחר יותר סיפרה לי אחת מעובדות המכון לחקר המכתשים שהתושבים שם מתלוננים על חוסר פרטיות בשל הפניית פתחי חלונות אל הבתים השכנים והחצרות הפנימיות. למרות דברים אלה, בביקור במקום הייתה תחושה טובה ואפילו עירונית – שנעדרה משאר חלקי העיר בהם הסתובבתי באותה שעה.

אולי לא הקדשתי מספיק זמן למקום, אך דווקא כאן חשתי את הפוטנציאל הגדול ביותר לפיתוח חוויה עירונית מקומית במצפה רמון. הלוואי וגם המרכז המסחרי לא היה שוכן במבנה סטנדרטי בצורת קופסה ארוכה וצפויה – אלא חלק ממערך חללים ומסות כדוגמת אלה שמצאתי בשכונת השטיח. הרי מצפה רמון היא פלא בלב המדבר, לא פחות מהמכתש שלמרגלותיה, אז לא יכלו להיות יותר יצירתיים בתכנונה??? לא בשמים היא – עיבוי ותוספת ייעודים הם עיניין פשוט ואפשרי ויכול להיות גם מוצלח מאד אם עושים שיעורי בית מתאימים. הפרופורציות, קנה המידה האנושי ומערך התנועה המאפיין את שכונת השטיח הם המרכיב המוצלח בהם. החיסרון הוא כאמור אי עירוב הייעודים.

אגב, המונח "שטיח" שנדבק לטיפוסי שכונות בצפיפות גבוהה ובגובה נמוך, נוצר הודות לדימיון בין שטיח הארוג בצפיפות ו"הצומח" מעט מעל לרצפה לבין שכונות אלו הבנויות בצפיפות המורכבת ממבנים מודולרים המתנשאים לגובה יחסי נמוך של קומה עד שתיים בלבד.

אני רוצה להציג כאן תקציר של ראיון שערכתי עם האדריכל אמנון שוורץ, השותף במשרד אמאב אדריכלים הידוע כיום כמי שתכנן את המגדל הגבוה בישראל – מגדל משה אביב (244 מ') ובקרוב את המגדל החדש הגבוה בארץ. עד לפני כמה שנים יחד עם אמנון שוורץ ושותפו אמנון ניב – פעל גם האדריכל דני שוורץ, ויחד תכננה החבורה את מוזיאון האצ"ל בגן צ'רלס קלור ואת מתחם מנשיה וכן את שכונת המגורים המדוברת כאן במצפה רמון.

מיכאל: בזמן שהסתובבתי במצפה רמון, התרשמתי ששכונת השטיח שתכננת היא השכונה האקספרימנטאלית המרשימה ביותר בעיר, ונדמה שנעשה כאן ניסיון מרתק לבניה טרומית עם התייחסות לאקלים המקומי. יחד עם זאת, למרות שטיפוס "השטיח" [שכונת מגורים בבניה נמוכה ובצפיפות גבוהה Low-Rise & High density, המאזכרת את הבנייה בערים עתיקות במזרח התיכון – מ"י] הוא טיפוס שהיה שכיח בבנייה הישראלית בשנות ה-60, נראה שמדובר כאן בבנייה יחיסת מאוחרת.

אמנון: אכן מדובר בפרויקט שתוכנן ובוצע בסוף שנות ה-70. בזמנו נתמננו לתפקיד אדריכלי הרשות המקומית, מאחר ובמקום פעלה ועדה קרואה. בהתחלה תכננו מספר מבני מגורים שהתבססו על הטיפוס הסטנדרטי שהיה מקובל באותה העת על משרד השיכון. משרד השיכון אז בנה את כל המבנים בנגב בבנייה טרומית, היות ולא היו פועלים באזור ובעיקר לא במצפה רמון וכל פרטי הבניין יוצרו במפעלים ברחבי הארץ, הובאו במשאיות למצפה רמון והורכבו מהר באתר ללא צורך בכוח אדם גדול. כשהושלמה השכונה שנבנתה על פי התכניות הסטנדרטיות של משרד השיכון, הרגשנו שצריך לעשות כאן משהו אחר השונה מהשיכון המוכר – שנתפס על ידינו כטיפוס שלא מתאים לנגב. הצמחיה  שתוכננה לאותם שיכונים טיפוסיים שהיו מרווחים זה מזה, הפכו את השטחים הפתוחים לאזורים צחיחים ואת זה רצינו לתקן בתכנון חדש.

מ: באמת נראה שלקחתם את המודל של השטיחים שהוקמו בעוד ערים ושכונות בישראל כמו בכרמיאל, באר שבע, ערד, יד אליהו ועוד, אך כאן נדמה שגם התעדכנתם מהבחבינה הטכנולוגית.

א: באותן שנים חברת אשקובית שהיתה ועדיין חברת בת של אשטרום, ייצרה בלי סוף קוביות של כ-3.20 מ' על 6 מ', שסיפקו קורת גג לחיילי צה"ל, ואלפים מהן פוזרו ברחבי סיני. היו אלה יחידות בטון שלמות שיוצרו כולן במפעל עם הפתחים, מערכות החשמל והמים. הן הובאו לשטח וכל שנותר הוא רק לחבר אותן לתשתיות המקומיות. החלטנו להשתמש בשיטה הזו, אך בדרך שונה ממה שהוגש לצבא, כך שתהיה אווירה של 'בית' לקוביות האלה.

יצרנו קשר עם הנהלת המפעל וביקשנו לבדוק האם ניתן להניח קוביה על גבי קוביה  – ולאחר שהדבר נבדק הסתבר שזה אפשרי. לאחר מכן ביקשנו לבדוק האם ניתן ליצור מבנה של אשקובית המונחת על אשקובית אך לא במקביל, כך שיצאו טיפוסים בצורת האות T וכדומה, ולאחר בדיקה הסתבר על ידי מהנדס החברה שבאמצעות שינוי קטן של הקונסטרוקציה הדבר אפשרי. מכאן התחיל להתגלגל התכנון שהביא ליצירתם של קוטג'ים עם חצרות פנימיות וגדרות המגנות מפני רוחות המדבר.

תכננו בין 8 ל-10 יחידות דיור מסביב לחצר פנימית משותפת, ומבחינת היעילות דאגנו שהאשקובית תגיע לאתר ויהיה רק צורך להניח אותה במקומה, להתאים את המדרגות הפנימיות למעקה ולמבנה (זה היה הפרט היחידי שהיה צריך לבנות באתר מאחר ורמת הדיוק בהנחת אשקוביות זו על גבי זו לא יכולה להיות מדויקת ברמה גבוהה). זה יצא מאד יפה, ובהתחלה זה היה נראה נפלא! התחלנו עם כמה יחידות רק כדי לראות אם זה יצליח ובסוף גמרנו עם שכונה שלימה ויצאה מסה גדולה.

מ: אז הפרויקט הצליח?

א: הפרויקט עמד בתקציב של משרד השיכון ביחס למספר יחידות הדיור שהוקמו – שזה כבר הישג. אבל הבעיה במצפה רמון היא שכמעט ואין בה תושבי קבע, ובמקום התגוררו או אנשי צבא או אנשים בשכירות והאוכלוסיה בחלקה הגדול כל הזמן מתחלפת ומביאה לכך שאין מי שיטפח את המקום וזה הביא להדרדרות ופגיעה בשכונה.

מ: אני בקרתי בשכונה שבוע שעבר ולמרות הדברים שאתה מעלה, מצאתי מקום מטופח יחסית היטב, נקי ונראה בהחלט שאנשים אוהבים אותו. שווה לחזור ולבדוק אותו שוב.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פסל ספסלים
 
מתקנים כמו פעם
 
 
 
 

איך שהבנתי מאמנון שוורץ, הפרויקט הקודם שתוכנן על ידו במצפה רמון הוא פרויקט מבני השיכון המוצג בתמונות הבאות ושוכן ממש בצמידות לשכונת השטיח. למרות שבשיחה איתו הוא ניפנף את אותה שכונת מבני שיכון, מצאתי אני בא איכויות לא מבוטלות. מגוון החללים המשותפים והציבוריים השוכנים בתחתית ובצידי הבניין מעניקים פוטנציאל גדול שטרם מומש ואני חושב שהתמונות אומרות הכל:

כל מבנה מוצב באתר בחצי מעגל מסביב לגינה מוגנת ומוצלת
 
דווקא חדרי השירות וחלונות חדרי השינה פונים אל אותה חצר שהפכה למעין אי תנועה בתוך מגרש האספלט המנוכר
 
חזית הבניין לכיוון הרחוב
 
 
קומת הקרקע בכל הבניין היא קומה מפולשת שהודות למשב הרוחות הפוקד אותה היא נעימה. באמצעות עיצוב אחר שצריך לבוא באמצעות תכנון מחודש למערך הגינון והריהוט ובעקבות בחינת מבטים ואולי גם סגירה של חלק מהחלל, ניתן להפוך את המפלס הזה מחלל מעבר לחלל שהייה
 
לרשימה נוספת על מצפה רמון – לחץ כאן
****

לסיום אני מזמין אתכם/ן לבקר באתר חדש בו נטלתי חלק בהקמתו, העוסק בעיצוב עירוני ומצוי בימים אלה בשלבי הרצה. אתר המעבדה לעיצוב עירוני המנוהלת על ידי האדריכלית ד"ר טלי חתוקה הוא פרויקט ייחודי בכלל ברשת האינטרנט ולמרות שהוא כולו תוצרת הארץ (במימון משותף של אוניברסיטת תל אביב והאיחוד האירופי) מהווה האתר פרויקט חלוצי בתחום סיקור ופיתוח העיצוב העירוני בעולם. בשל כך תשתית האתר כולו הינה באנגלית, אם כי היא כוללת לא מעט חומרים בשפה העברית.

בשלב הראשוני שכלל העלאת חומרים בתחום העיצוב העירוני כגון פרויקטים, עבודות תזה, רפרטים ומאמרים כמעט כולם הועלו מתוך מקורות ישראלים, אך בשלב הבא יועלו החומרים מהעולם כולו. בדומה למערכות מקוונות עכשוויות, גם האתר הזה מאפשר על ידי כל מבקר לאחר הרשמה קצרה – להעלות חומרים באופן עצמאי, כך שבמידה וכתבתם, הגיתם או תכננתם משהו הקשור לעיצוב עירוני – אתם מוזמנים להעלות את הדברים לאתר.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On 15/02/2010 at 9:00

    פסל הספסלים, גם אם היה יכול להיות יותר שימושי ומעט פחות פיסולי, וגם המתקנים של פעם, שטוב שהם קיימים, נגעו ללבי יותר מכל המבננים וה"שטיחים", אבל זה רק אני… תודה על הפוסט

  • bb  On 15/02/2010 at 9:23

    מגדל שרתון סיטי טאואר ברמת גן תוכנן ע"י משרד ברעלי לויצקי כסיף בשיתוף עם רני זיס – ולא כפי שציינת.

  • יובל  On 15/02/2010 at 14:30

    האתר החדש מעוצב להפליא ואין סיכוי שאני אחפש אותו שוב. רק פרובינציאלים כותבים באנגלית.

    כנראה האתר הזה מיועד לאדריכלים בארצות הברית או לאנשי מחקר. אם הכוונה היא להשפיע בארץ – הוא כולו פיספוס.

  • מיכאל יעקובסון  On 15/02/2010 at 19:16

    שרון: תודה ואני מסכים איתך שהספסלים והמתקנים הם משהו מיוחד.
    bb: אתה גם צודק ולכן תיקנתי את הטעות.
    יובל: וגם אתה צודק כישראלי לגבי השימוש בשפה האנגלית, אך באמת האתר פונה יותר אל המתכננים בעולם שמחוץ לישראל. למרות זאת עדיין יש תקוה שהמתכננים ומקבלי ההחלטות הישראלים יעשו קצת יותר שימוש בידע השפות הזרות שלהם ובכל זאת יגלשו גם באתרים שאינם בעברית בתקווה שבמקום למחזר ידע יצטרפו לחזית.

  • אלמוני  On 06/01/2011 at 7:05

    ״לסיום אני מזמין אתכם/ן לבקר באתר חדש בו נטלתי חלק בהקמתו, העוסק בעיצוב עירוני ומצוי בימים אלה בשלבי הרצה. אתר המעבדה לעיצוב עירוני המנוהלת על ידי האדריכלית ד"ר טלי חתוקה הוא פרויקט ייחודי בכלל ברשת האינטרנט ״

    לאן נעלם האתר החדש?

    • מיכאל יעקובסון  On 06/01/2011 at 8:48

      האתר יושב על מערכת האינטרנט של אוניברסיטת תל אביב ומידי פעם המערכת הדפוקה הזו נופלת. בררתי עכשיו והנושא יתוקן תוך שעות ספורות.

      • אלמוני  On 12/01/2011 at 8:12

        תודה על התשובה – אבל הדף ריק (-:
        דרך אגב התרשמותי מסגנון הבניה במצפה רמון הוא שהמתכנןנים לא העריכו את הנוף המשגע. אין אף חלון בבניני המגורים שפונה לעבר המכתש! 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: