סיבוב בשכונת השטיח במצפה רמון וראיון עם האדריכל

דווקא שכונת השטיח על אף מיעוט אזורי השהייה בה, היא מקום בו ניתן למצוא תנועה אנושית מגוונת. "שכונת שטיח" הוא כינוי למתחמי מגורים שמזכירים בתכניתם שטיח הודות לפריסת הבינוי הנראית כמו אריג המונח על רצפה שטוחה. הבינוי במתחם צפוף ורציף ולרוב מתאים לאקלים המדברי הקשה. כתוצאה מהבינוי הצפוף ועיצוב המבנים הכולל בליטות ושקעים המצלים על החזיתות, הסביבה מוגנת מרוחות חמות או כאלה הנושאות חול, המקום רגוע ואינטימי יחסית למרחבי המדבר הפתוחים, והודות להפרדת תנועת הולכי רגל מתנועת רכבים אז זו גם סביבה בטוחה ושקטה לתנועה, במיוחד לילדים.

מאוחר יותר סיפרה לי אחת מעובדות המכון לחקר המכתשים שהתושבים בשכונת השטיח מתלוננים על חוסר פרטיות בשל הפניית פתחי חלונות אל הבתים השכנים והחצרות הפנימיות. למרות דברים אלה, בביקור במקום הייתה תחושה טובה ואפילו עירונית – שנעדרה משאר חלקי העיר בהם הסתובבתי באותה שעה.

חשתי כאן את ההתחלה לפיתוח חוויה עירונית מקומית במצפה רמון. הלוואי וגם המרכז המסחרי לא היה שוכן במבנה סטנדרטי בצורת קופסה ארוכה וצפויה. מצפה רמון היא פחות פלא בלב המדבר, ויותר מהשאיפה של האדם המודרני לכבוש את המדבר. סיבוב בעיר מוביל בעיקר לאכזבה שלעומת השאיפות לגור במדבר, היצירתיות בעיצוב סביבת החיים היא דלה וטיפוסית. אותם שיכונים שתמצאו בקרית שמונה, בחדרה ובבאר שבע תמצאו גם כאן. שכונות שטיח אמנם תמצאו גם בכרמיאל, באר שבע, דימונה ואילת – אך אותם תמיד משמח לגלות כי יש בהם אווירה יוצאת דופן. גם אם הן בסופו של דבר רק מתחמי מגורים, ועדיין זו התחלה שמייצגת חשיבה יצירתית.

.

01 חזית שנראית קצת כמו חומת הגנה מפני פלישת המדבר

.

02 צורות קופסתיות חזרתיות אך לא באופן מוגזם כך שהבינוי נראה כמעט מקרי

.

03 הצבעים בהם נבצעו החזיתות הם אחידים- צבע בגוון חול המדבר

.

04 בגלל שזה רק מתחם מגורים אז לפעמים אין תנועת אנשים ורק חתול קטן מסתובב לבד

.

05 המעברים הם צרים יחסית ומיועדים להולכי רגל בלבד. המכוניות נותרות בהיקף המתחם

.

06 לבד מטיח גס יש גם חיפוי באבן פראית מקומית

.

07 המדרגות מלוות את הטופוגרפיה הטבעית שעל גבה הוקם המתחם. לא הכי חכם לעגלות או למוגבלים בתנועה.

.

08 המבנים כולם הם בני קומה עד שתיים כשחצרות פנימיות ופרטיות משולבים בבינוי

.

09 החלונות מוגבהים מעט ממפלס הרחוב לצורך פרטיות

.

.

אני רוצה להציג כאן תקציר של ראיון שערכתי עם האדריכל אמנון שוורץ, השותף במשרד אמאב אדריכלים הידוע כיום כמי שתכנן את המגדל הגבוה בישראל – מגדל משה אביב (244 מ'). עד לפני כמה שנים יחד עם אמנון שוורץ ושותפו אמנון ניב – פעל גם האדריכל דני שוורץ, ויחד תכננה החבורה את מוזיאון האצ"ל בגן צ'רלס קלור ואת מתחם מנשיה וכן את שכונת המגורים המדוברת כאן במצפה רמון.

מיכאל: בזמן שהסתובבתי במצפה רמון, התרשמתי ששכונת השטיח שתכננת היא השכונה הניסיונית המרשימה ביותר בעיר, ונדמה שנעשה כאן ניסיון מרתק לבניה טרומית עם התייחסות לאקלים המקומי. יחד עם זאת, למרות שטיפוס "השטיח" [שכונת מגורים בבניה נמוכה ובצפיפות גבוהה Low-Rise & High density, המאזכרת את הבנייה בערים עתיקות במזרח התיכון – מ"י] הוא טיפוס שהיה שכיח בבנייה הישראלית בשנות ה-60, נראה שמדובר כאן בבנייה יחסית מאוחרת.

אמנון: אכן מדובר בפרויקט שתוכנן ובוצע בסוף שנות ה-70. בזמנו נתמננו לתפקיד אדריכלי הרשות המקומית, מאחר ובמקום פעלה ועדה קרואה. בהתחלה תכננו מספר מבני מגורים שהתבססו על הטיפוס הסטנדרטי שהיה מקובל באותה העת על משרד השיכון. משרד השיכון אז בנה את כל המבנים בנגב בבנייה טרומית, היות ולא היו פועלים באזור ובעיקר לא במצפה רמון וכל פרטי הבניין יוצרו במפעלים ברחבי הארץ, הובאו במשאיות למצפה רמון והורכבו מהר באתר ללא צורך בכוח אדם גדול. כשהושלמה השכונה שנבנתה על פי התכניות הסטנדרטיות של משרד השיכון, הרגשנו שצריך לעשות כאן משהו אחר השונה מהשיכון המוכר – שנתפס על ידינו כטיפוס שלא מתאים לנגב. הצמחיה שתוכננה לאותם שיכונים טיפוסיים שהיו מרווחים זה מזה, הפכו את השטחים הפתוחים לאזורים צחיחים ואת זה רצינו לתקן בתכנון חדש.

מ: באמת נראה שלקחתם את המודל של השטיחים שהוקמו בעוד ערים ושכונות בישראל כמו בכרמיאל, באר שבע, ערד, יד אליהו ועוד, אך כאן נדמה שגם התעדכנתם מהבחינה הטכנולוגית.

א: באותן שנים חברת אשקובית שהיתה ועדיין חברת בת של אשטרום, ייצרה בלי סוף קוביות של כ-3.20 מ' על 6 מ', שסיפקו קורת גג לחיילי צה"ל, ואלפים מהן פוזרו ברחבי סיני. היו אלה יחידות בטון שלמות שיוצרו כולן במפעל עם הפתחים, מערכות החשמל והמים. הן הובאו לשטח וכל שנותר הוא רק לחבר אותן לתשתיות המקומיות. החלטנו להשתמש בשיטה הזו, אך בדרך שונה ממה שהוגש לצבא, כך שתהיה אווירה של 'בית' לקוביות האלה.

יצרנו קשר עם הנהלת המפעל וביקשנו לבדוק האם ניתן להניח קוביה על גבי קוביה – ולאחר שהדבר נבדק הסתבר שזה אפשרי. לאחר מכן ביקשנו לבדוק האם ניתן ליצור מבנה של אשקובית המונחת על אשקובית אך לא במקביל, כך שיצאו טיפוסים בצורת האות T וכדומה, ולאחר בדיקה הסתבר על ידי מהנדס החברה שבאמצעות שינוי קטן של הקונסטרוקציה הדבר אפשרי. מכאן התחיל להתגלגל התכנון שהביא ליצירתם של קוטג'ים עם חצרות פנימיות וגדרות המגנות מפני רוחות המדבר.

תכננו בין 8 ל-10 יחידות דיור מסביב לחצר פנימית משותפת, ומבחינת היעילות דאגנו שהאשקובית תגיע לאתר ויהיה רק צורך להניח אותה במקומה, להתאים את המדרגות הפנימיות למעקה ולמבנה (זה היה הפרט היחידי שהיה צריך לבנות באתר מאחר ורמת הדיוק בהנחת אשקוביות זו על גבי זו לא יכולה להיות מדויקת ברמה גבוהה). זה יצא מאד יפה, ובהתחלה זה היה נראה נפלא! התחלנו עם כמה יחידות רק כדי לראות אם זה יצליח ובסוף גמרנו עם שכונה שלימה ויצאה מסה גדולה.

מ: אז הפרויקט הצליח?

א: הפרויקט עמד בתקציב של משרד השיכון ביחס למספר יחידות הדיור שהוקמו – שזה כבר הישג. אבל הבעיה במצפה רמון היא שכמעט ואין בה תושבי קבע, ובמקום התגוררו או אנשי צבא או אנשים בשכירות והאוכלוסייה בחלקה הגדול כל הזמן מתחלפת ומביאה לכך שאין מי שיטפח את המקום וזה הביא להידרדרות ופגיעה בשכונה.

מ: בקרתי בשכונה שבוע שעבר ולמרות הדברים שאתה מעלה, מצאתי מקום מטופח יחסית היטב, נקי ונראה בהחלט שאנשים אוהבים אותו. שווה לחזור ולבדוק אותו שוב.

.

10 הבליטות בחלקים של החזית מצלות על חלקים אחים

.

11 העיצוב החזרתי כמט ולא מורגש ובנוסף הוא מאפשר לתושבים להרחיב את בתיהם לפי הצורך מבלי לפגוע באופי המקום

.

12 חצרות ציבוריות מנקזות אליהם אתה שבילים במתחם. כאן גם תמצאו עצים או מה שנותר מהם.

.

13 בחצר

.

14 כדי לא ליצור חומות רציפות ולא נעימות אז האדריכלים פתחו פתחים עגולים המאפשרים להציץ לגינות הפרטיות. בקצה השביל החצר הציבורית

.

15 האשה היחידה שנתקלתי בה

.

16 גדרות מחופים באבן פראית שנחצבה באזור מצפה

.

17 פסל צבעוני שמורכב למעשה מספסלי בטון הפוכים

.

18 רק כאן מצאתי צבעים. כל השאר רק צבעי חול וחול

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  ביום 15/02/2010 בשעה 9:00

    פסל הספסלים, גם אם היה יכול להיות יותר שימושי ומעט פחות פיסולי, וגם המתקנים של פעם, שטוב שהם קיימים, נגעו ללבי יותר מכל המבננים וה"שטיחים", אבל זה רק אני… תודה על הפוסט

  • bb  ביום 15/02/2010 בשעה 9:23

    מגדל שרתון סיטי טאואר ברמת גן תוכנן ע"י משרד ברעלי לויצקי כסיף בשיתוף עם רני זיס – ולא כפי שציינת.

  • יובל  ביום 15/02/2010 בשעה 14:30

    האתר החדש מעוצב להפליא ואין סיכוי שאני אחפש אותו שוב. רק פרובינציאלים כותבים באנגלית.

    כנראה האתר הזה מיועד לאדריכלים בארצות הברית או לאנשי מחקר. אם הכוונה היא להשפיע בארץ – הוא כולו פיספוס.

  • מיכאל יעקובסון  ביום 15/02/2010 בשעה 19:16

    שרון: תודה ואני מסכים איתך שהספסלים והמתקנים הם משהו מיוחד.
    bb: אתה גם צודק ולכן תיקנתי את הטעות.
    יובל: וגם אתה צודק כישראלי לגבי השימוש בשפה האנגלית, אך באמת האתר פונה יותר אל המתכננים בעולם שמחוץ לישראל. למרות זאת עדיין יש תקוה שהמתכננים ומקבלי ההחלטות הישראלים יעשו קצת יותר שימוש בידע השפות הזרות שלהם ובכל זאת יגלשו גם באתרים שאינם בעברית בתקווה שבמקום למחזר ידע יצטרפו לחזית.

  • אלמוני  ביום 06/01/2011 בשעה 7:05

    ״לסיום אני מזמין אתכם/ן לבקר באתר חדש בו נטלתי חלק בהקמתו, העוסק בעיצוב עירוני ומצוי בימים אלה בשלבי הרצה. אתר המעבדה לעיצוב עירוני המנוהלת על ידי האדריכלית ד"ר טלי חתוקה הוא פרויקט ייחודי בכלל ברשת האינטרנט ״

    לאן נעלם האתר החדש?

    • מיכאל יעקובסון  ביום 06/01/2011 בשעה 8:48

      האתר יושב על מערכת האינטרנט של אוניברסיטת תל אביב ומידי פעם המערכת הדפוקה הזו נופלת. בררתי עכשיו והנושא יתוקן תוך שעות ספורות.

      • אלמוני  ביום 12/01/2011 בשעה 8:12

        תודה על התשובה – אבל הדף ריק (-:
        דרך אגב התרשמותי מסגנון הבניה במצפה רמון הוא שהמתכנןנים לא העריכו את הנוף המשגע. אין אף חלון בבניני המגורים שפונה לעבר המכתש! 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: