הכיפות מעל הקברים המלכותיים במיקנה העתיקה שורדים בכבוד ובשלמות כבר יותר מ-3,250 שנה. מדובר בשלושה מבנים המקורים בכיפות אבן בקוטר של כ-14.5 מטרים ומכוסים אדמה וצמחייה, כך שהם הופכים לחלק מהנוף המקומי. כיפה אחת לא שרדה וקרסה.
מיקנה היא אתר מורשת עולמית, הממוקמת במרחק שעה וחצי נסיעה מדרום-מערב לאתונה. רבים מהתיירים מדלגים עליה ומעדיפים לבלות באיים, אך לדעתי מדובר באתר ששווה לבקר בו, להתרשם ממבני הקברים ומהניהול העלוב של היוונים.
פלא הנדסי מכנים החוקרים את המבנים ששרדו בשלמותם אלפי שנים. הפלא שרד בזכות המהנדסים והבנאים המעולים שתכננו וביצעו את העבודה. עד היום מהווה האתר כר פורה למחקרים בנושאים סטטיים, הוא חוזר ונחקר מחדש וכך נחשפים גילויים חדשים על כישרונם של אלה שבנו את האתר.
ועל כך ברשימה זו.
.
.
השרידים של העיר עצמה עלובים, אין שילוט ולא מקבלים שום עלון בכניסה. אם לא עושים שיעורי בית, האתר יותר עלוב מכל אתר סתמי בארץ. אלא שכאן יש משהו שאין בשום מקום אחר, מה שהופך את הביקור לכל חובב אדריכלות לחוויה חד-פעמית. אלו הם שלושת מבני הקבורה שנבנו לפני כ-3,250 שנה ופתוחים לציבור, שניים מהם נותרו שלימים ואחד קרס. ששה קברים דומים נוספים באזור לא פתוחים לציבור.
מאז נחפר האתר לראשונה ב-1,847 לא מפסיקים לחקור אותו. לדוגמה, אולה סבנסון מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת לונד שבשוודיה עסקה לאחרונה בפער בין המאמץ הטכנולוגי ובין הבחירה למקם את הקברים במקומות לא בולטים בנוף, חלקם אפילו נסתרים. מכאן עולה השאלה מה היה מעמדם של האתרים בתרבות המיקנית. וויליאם קבאנג' ורוברט לקסטון מבית הספר הבריטי באתונה חקרו את הייחוד ההנדסי במבנים אלה לעומת מבנים דומים אחרים שנבנו באותה עת. מסקנתם היא שלעומת אחרים, במיקנה השימוש בטכנולוגיה שהיתה ידועה בזמנה זכתה לשכלול והעזה טכנית שהביאה את מתכנני האתר ליצור חישובים סטטיים חדשניים לזמנם. מריה טרזה קומו מאוניברסיטת נפולי באיטליה חקרה את השיטה ושלבי הבנייה של הקברים וכן יצרה סט חדש של תכניות וחתכים. ניל דירליק מהמחלקה לארכאולוגיה והיסטוריה עתיקה באוניברסיטת אופסלה שבשוודיה הגדיר וניסח מחדש את המושגים הקשורים למבנים האלו כמו גם למרכיבים הפיסיים, למשל השמות בהם מכונים הקברים, סוגי האבן בהם נעשה שימוש בבנייה (היו שלושה סוגים), אופי החללים (מסדרון ואולם עגול לרוב, ובמקרה של "קבר האוצר של אטראוס" היה חדר קטן נוסף בצד).
הרעיון בכל שלושת הקברים דומה: מסדרון פתוח לשמיים באורך של כ-36 מטרים, מוביל לשער גבוה שמעליו פתח משולש. ככל הנראה דלתות עץ גדולות סגרו על הקבר, אך הן לא שרדו. אולם הקבורה המסתתר מאחורי השער הוא אולם עגול שבסיסו בקוטר של כ-14.5 מטרים ומקורה בכיפה גדולה המתנשאת לגובה 13.5 מטרים. המבנים הממוקמים במדרונות של גבעות, חצובים בחלקם בסלע ומחופים באבן כשבמרכז הכיפה אבן אחת בודדה. בבסיס הכיפות עובי האבן מגיע ל-2.4 מטרים ובחלק העליון העובי מגיע ל-90 ס"מ.
בעת הביקור היו באתר בעיקר קבוצות תיירים יווניים, בעיקר פנסיונרים שיש להם זמן וגם נותר להם קצת כסף לטייל. יוון אמנם במשבר כלכלי קשה, אבל מהתרשמות ממצב האתר נראה שהמשבר בתחזוקת ופיתוח אתרי עתיקות ביוון קיים כבר שנים ארוכות. השילוט ברובו מחוק ואין בכלל הסברים. הקבוצות מגיעות עם מדריכים, אבל תייר בודד לא יוכל לקבל הסברים, מה שפוגע בהנאה מהביקור. אפשר להתנחם בעובדה שהיום הכל נמצא ברשת, כך שבתכלס אפשר להסתדר. אם אתם שוקלים חופשה ביוון, אני ממליץ לא לרוץ ישר לאיים, אלא לתת יומיים שלושה ליבשת, ולא רק לאתונה.
.
.
סרטון קצר שצלמתי:
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
ולסיום:
.
.
.
.
אחת מכל חמש סטודנטיות בארה"ב מותקפת מינית, גם אם מרצה מזיין סטודנטית בהסכמה זה נחשב ליחסי מרות ובמוסדות תקינים מסלקים את המרצה. עכשיו ליידי גאגא כתבה על כך שיר:
.
.
.
רשימות על אתרים נוספים ביוון:
.
.
תגובות
פוסט מקסים
תודה רבה, ואדים
ביקרתי ביוון (ביבשת) לאורכה ולרוחבה מצפון ומדרום. רוב האתרים משולטים בצורה מינורית ולא בומבסטית. זאת יוון. יש בה הרבה מקומות מרגשים, כמו הגבעות של קברי האחים בכפר מרתון, גם Mystras הנטושה שעל יד ספרטה שבתה את לבי, יואנינה היפה והאי הקטן בלב האגם… הרשימה שלי ארוכה. מקווה לשוב לשם אי פעם.